ציפי לבני בראיון אישי לקראת בחירות 2015

| מאת: תחיה ברק |

 

 

מה היא חושבת על הכינוי “היפה והחנון" (הכי עפה על זה, אלא מה), למה היא מזגזגת בין מפלגות (בגלל האידיאולוגיה), מה קרה ב"מצב האומה" (כולה בדיחה) ועל מה היא הייתה מתווכחת ללא הרף בקבינט המדיני־ביטחוני (על המזגן. גברים תמיד מקפיאים). האם ציפי לבני תהיה זו שתשלוט על הטמפרטורה בלשכת ראש הממשלה ובמזרח התיכון כולו? ראיון אישי במיוחד

צילום: רון קדמי | הפקה: טל קליינבורט | סטיילינג: מזל חסון לסולו | איפור: נירית הירשמן | שיער: מאור קידושין לסולו | בגדים: זארה |

״על סמים", “דמות הזויה", “קבלנית הריסות", “יצאה מאיזון" היו רק חלק מהאמירות שחבריה לשעבר לקואליציה של ציפי לבני שחררו לחלל הפיד אחרי ההופעה שלה ב"מצב האומה". לא מן הנמנע שהתגובות משולחות הרסן האלה נאמרו כי מדובר באישה. הרי על הסט של "מצב האומה" ישבו כבר גברים פוליטיקאים רבים שסיפרו בדיחות אכזריות במיוחד ולא חטפו אש ממוקדת כל כך כמו לבני.

הרשית לעצמך להתפרע ב"מצב האומה". התפלק לך: “כוסאמק". צחקת שאת ובוז'י “תורידו את הזבל ביחד", נתת בראש וחטפת על זה.

“אני מבינה שיש מי שחשו שלא בנוח וחשוב לי לומר שזה לא נבע מיהירות. זו תוכנית הומור חריפה שהגעתי אליה בידיעה שאני הולכת לחטוף ולהחטיף. חטפתי וקיבלתי את זה בהומור, וכך צריך להתייחס לזה, אבל בואי נחזור ונתרכז בעיקר: הבחירות האלה הן לא על ‘מצב האומה' הסאטירה, אלא על מצב האומה האמיתי שלנו. נתניהו הוא בן אדם שנראה מצוין, נואם מבריק ומשרה תחושת ביטחון בנאומים, אבל בפנים מדובר בבן אדם שפוחד, שלא מסוגל. אני רק מתארת את הבעיה בלתת לו להמשיך ולהנהיג את המדינה. אני אדם לויאלי, וכל עוד הייתי בממשלה כיבדתי את נתניהו. אבל לפתע עמד האדם הזה והפריך לחלל האוויר האשמות מצוצות מהאצבע על חתרנות, פגישות במחשכים, המציא סיפור והטיח בי את הדבר הזה, בלי שום ביסוס. אז עם כל הכבוד, זה שחרר אותי לעשות ולהגיד את מה שצריך. כך או כך, אני חושבת שמה שאנחנו מפקידים בידיו, מצדיק כל דבר במערכת הבחירות. אני קוראת לכל מי שמכיר אותו להיות אחראי ולהגיד בדיוק במי מדובר".

עם נתניהו, השותף שהכזיב | צילום: gettyimages

עם נתניהו, השותף שהכזיב | צילום: gettyimages

נראה שמערכת הבחירות הזו הופכת למטונפת במיוחד.

“הורדתי כפפות לגמרי. יהיה פה קרב וכך צריך שיהיה. זה לא מקום לאכול בפה סגור ובסכין ומזלג. אבל העובדה שנדבר על אישיות של בן אדם לא הופכת את זה למלוכלך".

האישיות של לבני הפכה להיות המנוע הדרמטי בזירת הבחירות הנוכחית. אחרי שפוטרה על ידי נתניהו היא הצליחה לטלטל את כל המערכת, לייצר מהלך מפתיע עם יצחק (בוז'י) הרצוג ולמנף את עצמה עד כדי מועמדות לראשות הממשלה ברוטציה – מושג אייטיזי שבזכותה חזר לחיינו.

את עורכת דין ממולחת ביותר. עשית את עסקת חייך – אף שהתנועה חלשה בסקרים, הדיל עם הרצוג סולל לך את הדרך לראשות הממשלה.

“אני מודה שהתנועה לא הוטמעה מספיק כמותג, אבל מפלגה היא דבר אחד והדמות האישית היא דבר אחר. ביצעתי סקרי עומק. אנשים נשאלו למי יצביעו. התנועה קיבלה בסקרים האלה ארבעה מנדטים והעבודה 13. אבל ברגע שהשאלה הייתה על רשימה בראשות הרצוג ובראשותי, מספר המנדטים קפץ ליותר מ־20. היה מעבר חד. עכשיו הפרשנים מקטרים ועוסקים במי הרוויח ומי הפסיד, אבל מה שחשוב הוא שעם ישראל מרגיש מחובר לזה".

בעבר יצאת חזק נגד הרצוג. האשמת אותו שהוא שתק בסוגיית העמותות של ברק.

“דיברנו על זה. הוא אמר שהיום היה פועל אחרת".

יאיר לפיד התקשר לברך על האיחוד?

“לא. פגשתי אותו יום לפני ההחלטה ונתתי לו להבין לאן מועדות פניי. לא ניהלתי איתו משא ומתן נוסף במקביל, בנוסח ‘מי ייתן יותר'. מראש חשבתי שהאיחוד בין התנועה למפלגת העבודה הוא האופציה הנכונה".

צילום: גבריאל בהרליה | חולצה ומכנסיים אוסף פרטי | צמידים מאיה נגרי

צילום: גבריאל בהרליה | חולצה ומכנסיים אוסף פרטי | צמידים מאיה נגרי | סטיילינג: מיקי ממון

 

משחקי כוח של בנים

לטובת הכתבה הזאת נפגשתי עם לבני (56) כמה פעמים. בפגישה הראשונה היא עוד הייתה שותפה בכירה בקואליציה, דיברה מדוד ומתון, הגנה על ראש הממשלה. פגישתנו השנייה נערכה ביום שבו עזבה את משרד המשפטים, בעצם “הועזבה" תהיה מילה מדויקת יותר. סידורי העזיבה שלה היו קצרים ממה שאפשר היה לשער. לבני – שועלה ותיקה שמכירה היטב את תנועת המטוטלת של השדה הפוליטי – כבר לא טרחה להביא איתה מהבית את כל כתבי ז'בוטינסקי ולסדר אותם בלשכת השרה, כפי שהייתה עושה בעבר. הפעם היא רק הורידה מהקיר את התמונה של הפטרון הפוליטי, אריק שרון, וזהו, היא מוכנה לזוז.

בפגישה הזאת היא כמעט צוהלת. ששה אלי קרב. ב־15 השנים שבהן היא נמצאת בפוליטיקה היא דילגה בין ארבע מפלגות והספיקה להיות בכל הפוזיציות האפשריות: כתקווה הגדולה וכאכזבה מהדהדת. היא הספיקה גם לפרוש אחרי ההפסד למופז על ראשות קדימה, ולמשך כמה חודשים נסעה להרצות בעולם והשתתפה ב"מלכת המדבר" כמו בורגנית טובה, אבל בסוף חזרה לשכשך במימי הפוליטיקה.

איך יש לך כוח לעוד סבב בחירות? רק לפני פחות משנתיים לחמת על הישרדותך הפוליטית.

“אני טובה מאוד בקרבות ואני לגמרי באנרגיות. אני מוכנה לעבור בית בית: לפגוש אנשים, לשכנע אותם. אני בדרייב. זהו, אין יותר זמן לריצות בבוקר, אין מצב. בטקס הפרידה ממשרד המשפטים אמרתי לעובדים שלא מתאימה לי כל ההתרגשות הזו, כי אני תוך כדי הסתערות. כשאדם מסתער הוא לא עוצר ומסתכל פנימה, הוא לא יכול להיות נוסטלגי. אני רואה את מערכת הבחירות הזו כקרב על חיינו, על איזו מדינה תהיה פה. הקבוצה הימנית קיצונית מנסה לדחוף את כולנו לקצה, להפוך את מדינת ישראל למסוגרת ומבודדת, מוקעת בעולם. הציבור התחיל את הקרב הזה מנומנם, אבל התעורר. אני כבר מרגישה שזה יכול לקרות".

מה, שתהיי ראש ממשלה?

“הבשלתי לעניין בעת מלחמת לבנון השנייה. הבנתי שאני צריכה ויכולה להיות ראש ממשלה. מאז צברתי אינסוף שעות בקבינט המדיני".

היית האישה היחידה בקבינט.

“בקבינט בעיקר היה לי קר. גברים משאירים את המזגן על טמפרטורה נמוכה מדי. חלק מהוויכוחים שלי היו על מתי מדליקים ומתי מכבים את המזגן. לא התחלתי כפמיניסטית. בתחילת דרכי חשבתי שזה לא משנה אם בקבינט או בכל מקום אחר יש רוב גברי מוחץ, הרי כולנו בני אדם. אבל הפכתי לפמיניסטית במהלך חיי הציבוריים. אחרי שנפגשתי עם נשים שרות חוץ ונשים ראשוֹת ממשלה, הבנתי שלנשים יש סוג חשיבה אחר. האגו פחות משחק אצלנו, אנחנו קשובות יותר למה נכון ומה לא, מה טוב ומה רע, פחות נאמנות לשיקולים פוליטיים צרים או ציניים. בכלל, יש תפיסה במדינת ישראל שטוב שגנרלים שעוזבים את הצבא, מגיעים לפוליטיקה ומתמנים לראשי ממשלה, לשרי ביטחון ולחברי קבינט. כמי שישבה בקבינט במלחמת לבנון השנייה ובמבצעים שאחריה הבנתי שאת התשובות המקצועיות נותנים הגופים הביטחוניים. אנחנו לא צריכים להחליט אילו מטוסים יפילו איזה סוג פצצות. לא צריך לבוא לקבינט שבוי בקונספציה הצבאית, אלא לראות את הדברים בראייה רחבה".

זה מועדון גברים כמעט סגור לחלוטין.

“אחרי מבצע עופרת יצוקה הגיעו ראשי מדינות לאהוד אולמרט, שהיה אז ראש הממשלה. אני השתתפתי כשרת חוץ. באו סרקוזי וברלוסקוני וגם מרקל מגרמניה. איך התחיל הכינוס החשוב? בדיון כבד ראש סביב משחקי כדורגל שהתקיימו אז. אני יושבת וחושבת: ‘היה עכשיו מבצע צבאי, צריך לשקול אילו החלטות מקבלים, איך מתקדמים מפה, מה זה בזבוז הזמן הזה?'. ואז מרקל הפסיקה את השיחה ואמרה להם: ‘טוב, עוברים לקבלת החלטות'. רשמתי לעצמי שהנה שתי נשים יושבות בפגישה, והן הכי מפוקסות על המשימה".

מה הילדים שלך חושבים על המהלך האחרון? ובן הזוג שלך, נפתלי שפיצר, מה הוא חושב בתור מומחה למיתוג?

“נפתלי תמיד מעורב ועוזר. כשהייתה מפלגה מסודרת הוא היה פחות בעניינים, אבל בבחירות האחרונות, כשבראנו יש מאין, הוא באמת עזב את המשרד (שיר־שפיצר, משרד פרסום – ת"ב) ונרתם. זה פגע לו בעסק, אבל היה לו חשוב לעשות את זה. הבנים היו מעורבים כשהתלבטתי אם לחזור לפוליטיקה. הם אמרו לי ‘את מאמינה בזה. לימדת אותנו להילחם, אז תילחמי, תרוצי בבחירות'. אני זוכרת שאמרתי לבנים שזה יכול להיגמר בפדיחה, שלא אעבור את אחוז החסימה. הם ענו לי: ‘סליחה, את נלחמת על הרעיונות שלך. אם הציבור בוחר לא להצביע לך, זה כבר בעיה שלו. זה לא משפיע על הערך שלך ועל הערך של מה שאת נלחמת עבורו'. זה היה מאוד חזק מבחינתי, לשמוע את זה. עכשיו כל אחד מהם שקוע בעולם שלו, ואני רוצה שזה גם ימשיך כך. מערכת בחירות היא דבר דינמי ודרמטי, אני לא רוצה שהם ייסחפו לתוכה ויפסידו עבודה ולימודים".

בזוגיות החדשה עם הרצוג | צילום: gettyimages

בזוגיות החדשה עם הרצוג | צילום: gettyimages

איך הם הגיבו לפיטורים החגיגיים שלך?

“השאלה היא לא אם נפגעתי או לא נפגעתי, אלו שטויות במיץ עגבניות. כל משחקי הכוח האלה של הבנים משעשעים אותי. ברגע ששמעתי את השמועה הזו סימסתי לנפתלי שיש מצב שאפוטר. הידיעה שלא משנה מה – יש בבית בן אדם שתומך בי יותר מ־30 שנה, ומאמין בי, נורא חשובה".

ואיך הגיבו יובל ועומרי?

“עומרי הבכור בן 27 ויובל בן 24. הם לא רוצים להיחשף אז לא אומר יותר מזה. אני מכבדת אותם על זה, הם הרי יכלו לחסוך לעצמם הרבה דברים בחיים אם היו מנופפים בקשרים המשפחתיים. גם אני באתי מבית כזה. אבי נקט גישה שלא מסדרים למשפחה".

יש פער גדול בין איך שלבני עוברת בתקשורת לבין איך שהיא בחיים. היא הרבה יותר נגישה ועובדת עם הומור. שום דבר דומה לנסיכת הקרח שמצטיירת לעתים על המסך – ככה זה כשאישה פועלת באטמוספירה גברית. למרות כל השינויים החברתיים היא צריכה להוכיח שהיא כמו הגברים בסביבה.

מה חשבת כשכינו אותך ואת הרצוג “היפה והחנון"?

“בתור מי שלמדה במחזור עם ענת עצמון, אני דווקא מוחמאת".

גם בגלי השוביניזם הקודמים, שבהם נקראת ‘ציפורה לבני' ו'אישה מקסימה', היית מוחמאת?

“המון אנשים נעלבו אז בשבילי יותר ממה שאני נעלבתי. אני בזה לגברים שקשה להם לקבל נשים בעמדות מפתח. לקח לי זמן להבין שהמקומות שהגעתי אליהם לא מובנים מאליהם. השיא היה במועמדות שלי לראשות הממשלה. לי זה היה נראה טבעי, כבר הייתי חברה בקבינט, חברה בשלישייה, החלטתי על מלחמה ושלום; אבל היה מי ששאל אם אני מסוגלת להרים את הטלפון האדום באמצע הלילה. יש גברים שמוכנים שאישה תרים אותו רק בתנאי שתגיד ‘אני מעבירה אותך לבעלי'. בינתיים כבר עברתי הרבה טלפונים בלילה".

איך תפיסת עולמך הפמיניסטית מתיישבת עם זה שתמכת במאיר שטרית לנשיאות?

“כשהפרשה הגיעה אליי בדקתי אותה עם היועץ המשפטי לממשלה. הוא חקר והודיע לי שאין כלום. נפגשתי עם שטרית והוא הסתכל לי בעיניים ונשבע שלא הטריד מעולם. אני לא יכולה לעשות יותר מזה".

וחיים רמון, הרוח תחת כנפייך?

“רמון חטא ונענש. זה היה פלילי והוא חטף. תראי, אני לא חיה בחלל של קדושים. אני כן מקפידה לבדוק, ואני כן מאמינה באתיקה. אבל רמון שילם, לא מצאתי לנכון להעניש אותו פעם נוספת. קיבלתי גם ביקורת על זה, וזה בסדר, אני מקבלת את הביקורת".

 

ציפי לבני | צילום: גבריאל בהרליה | חולצה, מכנסיים, נעליים וצמידים מאיה נגרי

ציפי לבני | צילום: גבריאל בהרליה | חולצה, מכנסיים, נעליים וצמידים מאיה נגרי | סטיילינג: מיקי ממון

איך זה כאישה להתבגר בפוליטיקה?

“באופן אבסורדי קמטים בפוליטיקה הם יתרון, הם מעידים שאני לא ילדה אלא אישה עם ניסיון, אבל בדיוק כמו כל אישה – גם אני לא אוהבת לראות עוד קמט. אני מאוד מזדהה עם הספר של נורה אפרון ‘אני שונאת את הצוואר שלי'".

כשהתחלת את הקריירה הופעת בלבוש לא מוקפד, ומאז השתפרת פלאים.

“באמת?! גרמת לי אושר רב", לבני זורחת. “אני קונה רק בסיילים מוטרפים. לא תמצאי אותי עושה סיור בכיכר המדינה. אני באה מבית שבו הדברים החומריים לא נחשבו כלל. המוטו של אימא שלי היה שהבגדים לא עושים את האדם, אז היא קנתה לנו בגדים בשוק בצלאל בתל אביב. גם אחרי הרבה שנים, כשכבר הייתי אישה מבוגרת, היא הייתה מבררת שאני לא קונה יקר מדי. נעליים אני אוהבת", לבני מרימה רגל ומראה לי נעליים מנומרות ושיקיות במיוחד. “אולי בגלל שתמיד הייתי צריכה להיראות מכובדת, אז בנעליים יכולתי להתפרע. לא רואים אותן כשמצלמים. בשנים האחרונות השתחררתי. זה קשור גם לעניין הנשי. כשהגעתי לכנסת לבשתי חליפות מכנסיים ששידרו ענייניות ונחרצות. אבל בשלב מסוים, דווקא מתוך עמדה של כוח, אמרתי לעצמי שאעשה מה שאני רוצה, ומאז אני מרשה לעצמי יותר. לבוא היום עם שמלה לקבינט זו התרסה, אבל אם יכולתי הייתי לובשת ג'ינס וטריקו".

לא בן אדם של סמול טוק

סיפרת בעבר שאת שונאת את הפוליטיקה, מייחלת לחיים שאחרי.

“הפוליטיקה היא לא מקצוע שמעניין אותי, היא כלי להשגת היעדים שאני מאמינה בהם. יש פוליטיקאים שמבחינתם הפוליטיקה היא המגרש – הם מזיזים לפה ופה, מתכננים מהלכים, סוגרים דיל עם מישהו, פוגעים במישהו אחר תוך כדי. לא אני".

“בית הקלפים" שיק. אבל יש ברירה?

“היום אני עושה פוליטיקה טוב יותר. אני לא אוהבת אותה יותר, אבל למדתי איך להתנהל בה טוב יותר אחרי ששילמתי מחירים. אני לא בן אדם של סמול טוק. אבל זה לא רק להיות יותר סחבקית, זה גם להכיר יותר בצרכים של אחרים בתוך הפוליטיקה. בקדימה, למשל, היינו 28 איש ועשיתי דברים שנראו לי מובנים מאליהם, אבל הבנתי שהם לא היו מובנים מאליהם בקבוצה שהייתה איתי. הלכתי לאופוזיציה וחשבתי שזה נכון שנהיה שם, אבל לקחתי איתי קבוצה של אנשים שכבר היו שרים, ובתפיסה שלהם החזרתי אותם לאחור. לא לקחתי בחשבון את הצרכים שלהם. יכול להיות שהיום הייתי מקבלת בדיוק את אותה ההחלטה, אבל הייתי יותר קשובה לצרכים שלהם".

העובדה שאת משבצת את חברי התנועה ולא מתמודדת עם בחירות במרכז בהחלט מקִלה, אם כי לא דמוקרטית בעליל.

“מה שקורה במרכזי מפלגות זו דמוקרטיה מלוכלכת. לא יכולתי לשאת את מרכז הליכוד. זה היה מושחת וגרם להקצנה של חברי כנסת שצריכים להיענות לדרישות של בוחרים ולהגיד דברים גם אם הם לא מחזיקים באמת בהשקפה הזו. זו הייתה הקלה גדולה להקים את התנועה ולא להזדקק יותר לדילים, כי אני גרועה בזה. גם כשנזקקתי למרכז הליכוד פעלתי, אבל תמיד בתוך יער של דרישות ואיומים. זה לכלך את הפוליטיקה והוריד אותה לביוב".

 

הרשימה השחורה של מפא"י

ההליכה המפתיעה עם מפלגת העבודה ועם הרצוג גרמה למטקבקים ולמבקרים לתאר את לבני כאופורטוניסטית שמחפשת את הדרך אל הכיסא. היו גם מי שאמרו שהוריה הבית"ריסטים ודאי מתהפכים בקברם לנוכח האיחוד הזה. לבני בטוחה שהם טועים ובגדול. אביה של לבני, איתן, היה קצין המבצעים של האצ"ל וחבר כנסת בליכוד (מה שאוטומטית הכניס את לבני לרשימת הנסיכים המיוחסת לצד בגין, ריבלין ומרידור). אמה, שרה, הייתה לוחמת באצ"ל. “לכל אלה שאומרים לי שהוריי מתהפכים בקברם, אני עונה שאם משהו היה קורע אותם, זה מה שקורה בליכוד. אני מאמינה בזכות העם היהודי על ארץ ישראל כולה, אבל כדי לשמור עליה ציונית ודמוקרטית צריכים להיפרד מחלקה. מה שכן, אני לא אהיה חברה במפלגת העבודה. זה אולי מצחיק, אבל זה לגמרי רגשי. הקמנו רשימה משותפת. הבנתי שהתנועה הציונית צריכה לשים יריבויות מיתולוגיות בצד ולהתאחד. יש בכך גם משהו מאוד יפה: הוריי היו ברשימות השחורות של מפא"י, ועכשיו הרצוג ואני מאחדים כוחות בשל אותה המטרה – שימור הערכים של הוריו והוריי".

הרבה מעברי מפלגות יש באמתחתך. היה חבר כנסת שהציע לספור כמה מפלגות עברת כפתרון לנדודי שינה.

“כל השנים אני הולכת עם אותו סט של עקרונות. חיברתי את המצע בליכוד, וכשהליכוד הקצין, הקמנו את קדימה עם אותם העקרונות. גם התנועה מחזיקה באותה ראיית העולם. חמור בעיניי הרבה יותר שאדם נשאר באותה המפלגה ומשנה אידיאולוגיות. מה זה משנה מאיזו מפלגה אני פועלת?".

 

דיכטר כשותף לדבר עברה

הזיכרון הציבורי גדוש הפרטים והאירועים שמגיחים בזה אחר זה, השכיחו מרובו של הציבור שחוק הלאום השנוי מאוד במחלוקת נהגה כבר בכנסת הקודמת, ושהאבות המולידים שלו היו ח"כ דאז מקדימה, אבי דיכטר, שעבד כתף אל כתף על החוק עם ח"כ זאב אלקין מהליכוד. חברי כנסת נוספים מקדימה חתמו על הצעת החוק, בהם ח"כ מאיר שטרית ונחמן שי. החוק שבמתכונתו הראשונה ביקש לקבוע שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, ושהעברית לבדה היא השפה הרשמית במדינה, נבלם על ידי לבני שהופתעה מהמהלך הקיצוני שנעשה מאחורי גבה.

בגלגולך כראשת קדימה הגיש דיכטר לראשונה את חוק הלאום, מתחת לרדאר שלך. הוא אביו מולידו. הצטרפו אליו אז חברים נוספים מקדימה.

“הם פנו אליי ורצו שאכנס להריון עם החוק הזה, אם אני ממשיכה עם המטפורה שלך. סירבתי והכרחתי את כל חברי קדימה לחזור בהם מהחתימות. שילמתי על זה מחיר פוליטי כבד. אגב, לא דיכטר התחיל עם החוק הזה. הייתה קבוצה שניצלה את דיכטר ואת חוסר הבנתו. הם הכינו את החוק הזה על מנת שדיכטר יגיש את הצעת החוק. הם השתמשו בו כי ככה החזות של החוק נראתה מתונה יותר. בשב"כ קוראים לאדם כזה ‘משוטה' – איש שנהיה שותף מטעם מישהו אחר לדבר עברה".

לפני שנים כבר סיפרת לנו שראש הממשלה הוא שואתי והישרדותי, אז מדוע נכנסת לקואליציה? הים אותו הים וביבי אותו ביבי.

“אני עושה הכל כדי לקדם את הדברים שאני מאמינה בהם. ישבתי באופוזיציה כשידעתי שאין מצב בכלל לנהל משא ומתן. חשבתי שאוכל לייצר אלטרנטיבה שלטונית, אבל בסוף התקופה כוחנו פחת. קיבלתי פחות מנדטים ממה שרציתי לקבל, ונכנסתי לממשלה רק כשהיה לי ברור שנתניהו שינה את עמדותיו ואוכל לנהל משא ומתן להסדר מדיני. בשנה הראשונה בממשלה ניהלתי משא ומתן מאוד מתקדם עם אבו מאזן על כל נושאי הליבה הכי רגישים. נתניהו הוא איש מבוגר, יש לו את הקשיים שלו. כדי לקדם אותו למקומות האלה הייתי צריכה כל הזמן לרתום, לשכנע ולתת לו רשתות ביטחון. עבדנו תשעה חודשים על דברים שהיה אפשר להגיע אליהם בפחות זמן בגלל נתניהו. ברגע שמנהיג הוא לא מנהיג, אלא מסתכל רק מבחינה פוליטית, תמיד יהיה זיגזג בהתנהלות. במבצע צוק איתן בנט וליברמן תקפו את ביבי מצד ימין, אז הוא חתך ימינה. פתאום הנאומים שלו הפכו לנאומים מתלהמים. אחרי כל החקיקה הקיצונית שהגיעה, כשהבנתי שפנינו לבחירות, אמרתי לעצמי שזה עדיף".

נתניהו אוכל אותך בלי מלח מבחינת סלוגנים קליטים. אם את רוצה לתת לו פייט את חייבת למצוא סלוגן בחירות סטייל הססמה: “לא פינית – לא עשית".

“אין לי כוח לססמאות האלה. זה עצוב: המצב פה כל כך מורכב ודורש יותר מיכולת רטורית. מתלוננים שאני מדברת מסובך, לא בסלוגנים. כשהגעתי לכנסת בא אליי כתב עם מיקרופון, ואמר ‘תני סינק'. התחלתי לשאת נאום. אמר לי: ‘תקצרי'. קיצרתי. כשהוא אמר לי :'תחדדי, ותקציני, אחרת זה לא ייכנס', עניתי לו: ‘אז שלא ייכנס'. אני לא מוכנה להקצין את עמדותיי בשביל לקבל זמן שידור. וכן, אני יודעת שקל יותר למכור שחור־לבן מאשר למכור גוונים".

צילום: רון קדמי

צילום: רון קדמי

הפקה: טל קליינבורט סטיילינג: מזל חסון לסולו איפור: נירית הירשמן שיער: מאור קידושים לסולו בגדים: זארה כיסא: רשת אליתה ליוינג ע' סטיילינג: רונית מגנזי ע' צלם: עדן גבאי, מיכאל שפושניק ריטוש תמונה: קרן סעד

ע' צלם ג׳וד מוסקוביץ׳ איפור ענת נוימן שיער עדנה שרף

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 6fbd647d022b47ccc