פיק אפ בר

פיק אפ בר, חטיפי בריאות טבעיים | צילום: זוהר רון
פיק אפ בר, חטיפי בריאות טבעיים | צילום: זוהר רון

לא מתוק מאוד, לא משמין בכלל ונותן הרגשה כאילו הרגע סיימת חצי מרתון. רותי רוסו יצאה להכין חטיפי בריאות ביתיים - הכי קרוב לספורט שהיא הגיעה אי פעם

88 שיתופים | 132 צפיות

בגיל 37 התחלתי לעשות ספורט. נדמה לי שככה קוראים לזה. שמתי לב שיוצא לי רעש קטן של זקנה מהפה בכל פעם שאני מתכופפת ועוד סמי אנחה קלה כשאני קמה מהספה. במשך שנים חשבתי שזה ממש קול להסביר לעולם שאני נגד ספורט, אבל אידיאולוגיה לחוד וחלודה על כל המפרקים לחוד. נאלצתי לשים את הערכים שלי בצד.

בהתחלה עסקתי בהשקעות – זה החלק החזק שלי. עשיתי בירור מקיף ביותר, ממש תחקיר, על נעלי ספורט. קניתי את הדגם הכי יקר והכי צעקני ומכוער ולא מתאים לכלום, כמו כל נעלי הספורט באשר הן. בפעם הראשונה שנעלתי אותן הגעתי לגן עדן. לא פלא שאנשים רצים! מהרגע שכריות הג'ל התרמו־גלקטי חיבקו את הקרסוליים שלי רק התחשק לי לקפוץ. לקפוץ ולרוץ. עומר מילר רץ 17 ק"מ? אני עם הנעליים האלה ארוץ 20 ק"מ! הורדתי חמש אפליקציות של ריצה, ביליתי שני לילות בארגון פלייליסט, קניתי חולצת דריי פיט מנדפת־נושמת ומנשא כתף לסלולרי. השעון העיר את הבית כולו ברבע לשש. "אני יוצאת לרוץ!", צעקתי כדי שכולם יכירו את התוכנית. מהר מאוד גיליתי עוד אמת מטלטלת: הנעליים האלה – בשביל לרוץ בהן צריך אשכרה לרוץ. והחולצה אולי נושמת מעולה, אבל אני מקופלת לשניים ומנסה לא להקיא אחרי פחות מחצי ק"מ, ויש לי צפצוף טרום דום לב מאזור החזה. לקחתי מונית הביתה.

בר תמרים, קשיו וקוקוס | צילום: זוהר רון
בר תמרים, קשיו וקוקוס | צילום: זוהר רון

ההבדל בין ספורט בגיל 37 לספורט בגיל 17 הוא ביכולת שלך להתחיל לרוץ. חלמתי לאהוב את זה. חלמתי לספר לאנשים איך אני מחכה כבר לבוקר, לזמן השקט שלי כשאני רצה, ואילו מחשבות עמוקות יש לי בתוך הרגעים הסיזיפיים האלו – מחשבות על מה באמת חשוב בחיים – אבל בחרתי לברוח לאופציה הקלה יותר: שנאה. אני שונאת אנשים שרצים. נרשמתי למכון קטן וסודי שבו אף אחד לא יראה אותי בקלקלתי: פדלאה בלי קואורדינציה, בלי סבולת

לב־ריאה ועם נעלי ריצה ממותגות. יצרתי שגרת אימונים אמיתית שנגמרת בבר בריאות. לפעמים אני קונה במכון ב־20 ש"ח ולפעמים בסופר פארם בעשרה ש"ח (הוא ממש קטן). אבל זה לא משנה, כך או כך הבר דוחה והמחיר שלו שערורייתי.

להבריק ולהבריא

ברים – איזה מוצר גאוני עם שם בעייתי כל כך בעברית. אני הולכת לעשות מדור על ברים, בישרתי לחבר שמיד השיב "אני מצטרף". התסבוכת הזאת קיימת גם בשפות אחרות, אלא שבמדינות אחרות הברים – ברי הבריאות והגרנולה כלומר – כבר נפוצים כל כך, שמערך האסוציאציות עובד אחרת. גם אנחנו נגיע לשם, נשבעת ביקר לי. הם זמינים, הם מזינים, הם נכנסים לתיק. קשה לבקש יותר מזה מארוחת הבוקר שלך. נסו פעם להכניס לתיק שקשוקה או גרנולה עם יוגורט. למה בעצם להכין אחד בבית אם מוכרים כל כך הרבה סוגים בחוץ? כי כמו כל דבר שעובר דרך דלת הכניסה, גם פה אתה קובע מי נכנס. הברים המתועשים הם מתוקים להחריד וכוללים חומרים שאתם לא ממש מכירים, או שהם בעבודת יד ואז הם נורא יקרים.

בר גרעינים | צילום: זוהר רון
בר גרעינים | צילום: זוהר רון

הברים שמכינים בבית יכולים להיות בריאים יותר או פחות, בדיוק לפי טעמכם האישי ולפי החשק של דיירי הבית. את הברים אורזים בנייר אפייה וקושרים בחוט דייגים ושולפים כשצריך. כבר טרחתם – תכינו כמות ותכינו סוגים שונים. איפה הפח? יש פח אחד והוא הדבק. כדי שהבר שלכם יקבל צורה מלבנית של בר הוא צריך משהו שיחזיק יחד את כל החומרים שבו. בר מושלם לא יכול להיות לח מדי, כי אז הוא יתפרק כשתחתכו אותו או יתקפל תחת עצמו כשתרימו אותו. הוא גם לא יכול להיות יבש מדי כי אז הוא פשוט יתפורר ויחזור להיות סתם גרנולה. המרקם של הבר תלוי בחומרים הנוזליים יחסית שמוסיפים לו: סוג הממתיק וסוג השומן.

איך ממתיקים?

דבש: מתוק מאוד יחסית לסוכר, בעל טעם דומיננטי שצריך לאהוב, המרקם שלו דביק במיוחד ויחסית לממתיקים האחרים הוא לא נורא יקר (20־35 ש"ח ל־500 גר').

סילאן: המתיקות משתנה מאוד בין מוצר למוצר (בעיקר יש לשים לב שיש סילאן עם תוספת סוכר ויש בלי. עדיף בלי), אבל הטעם שלו מורכב וייחודי תמיד. פחות טוב מהדבש והוא מתקרמל ומתקשה פחות טוב. המחיר נמוך יותר (20־28 ש"ח לצנצנת של 900 גר').

בר פיצוחים | צילום: זוהר רון
בר פיצוחים | צילום: זוהר רון

מולסה: "דבשה" – הנוזל שנותר מתהליך ההפקה של סוכר לבן – מכילה את כל החלקים המזינים שיש בסוכר. טעמה קרמלי וקצת חמצמץ, והיא משתלבת יופי במטבח, למעט המחיר (כ־40 ש"ח ל־450 גר').

מייפל: הסירופ המתוק האמיתי (לא סירופ בטעם מייפל) מופק משרף של עץ. באופן אישי הוא הממתיק האהוב עליי. הטעם שלו מורכב, עדין ואלגנטי, וגם בהכנה של ברים ביתיים הוא מתנהג יפה. אלא שהמחיר לא מתחשב (30 ש"ח ל־250 גר').

סירופ אגבה: הממתיק המושלם. הטעם שלו ניטרלי לחלוטין, כמו של סוכר, ואף אחד לא יידע מה שמתם. מתאים גם להכנה של גרנולה (45 ש"ח ל־660 גר').

סירופ אורז חום (לתת אורז): אין אח ורע טוב יותר עבור מי שחפץ להכין בר גרנולה ביתי מסירופ האורז החום. עכשיו נותרה רק שאלה אחת: מה זה למען השם. הסירופ הזה עשוי מאורז חום מלא, שעורה מונבטת ומים, והוא נחשב לאחד הממתיקים הבריאים יותר. קשה מאוד להשיג אותו בארץ (הוא נמכר בחנויות טבע שונות), והמחיר שלו נע על הציר שבין שערורייתי לבין גס ומעליב. אם בכל זאת שמתם ידכם על אחד או הבאתם מחו"ל המירו את הממתיקים לסירופ הזה בכל המתכונים ותצאו נשכרים.

איך עושים שלא יתפרק?

חמאת בוטנים: תוספת קטנה של חמאת בוטנים יודעת להחזיק היטב את החומרים וגם להוסיף לחות. מוסיפים בערך רבע כוס של חמאת בוטנים (מחממים אותה קודם) לתערובת. חבל רק שבסוף לכל הברים יש טעם של בוטנים.

חימום נכון: חשוב לחמם את הממתיק שבחרתם קודם. להביא לרתיחה ולהמשיך לבשל עוד שתי דקות. אחוז הסוכר שבו יעלה וגם ההתקשות שלו בקירור תתפתח.

בר בננה, קרמל וערמונים | צילום: זוהר רון
בר בננה, קרמל וערמונים | צילום: זוהר רון

קרמל: מוסיפים קרמל משלושת רבעי כוס סוכר (במקום חצי כוס מהסוכר עצמו). הוא מתגבש מצוין, רק צריך להיזהר לא לגעת בו.

הקפאה: הפתרון הכי קל, זמין ומהיר. מכינים את המשטח שממנו חותכים את הברים, מצננים בחוץ ומעבירים למקפיא. אחרי 20 דקות חותכים למלבנים בגודל הרצוי, אורזים בנייר או בניילון נצמד ומחזירים למקפיא. כשיוצאים מהבית שמים אחד בתיק, תוך עשר דקות הוא כבר מופשר.

כדורים במקום מלבנים: עוד פתרון פשוט הוא להכין את הברים (שקיבלו את השם שלהם מהצורה המלבנית) דווקא עגולים, כמו כדורי שוקולד, וככה לאפות או לייבש אותם. המבנה העגול הזה נשמר שלם יותר בחיתוך, והטעם באופן מפתיע נשאר זהה.

עוד כמה טיפים

מלח: תמיד תמיד תמיד צריך תוספת קטנה של מלח ים לחידוד הטעמים.

אפייה מוקדמת של שיבולת השועל ושל האגוזים והזרעים נותנת לבר טעם קלוי. אופים 30 דקות על חום בינוני נמוך (140 מעלות) ומערבבים מדי פעם.

בר גרנולה | צילום: זוהר רון
בר גרנולה | צילום: זוהר רון

חלב מרוכז: זולפים מלמעלה מעט או מחליפים איתו חלק מהממתיק שלכם. אני מתה על זה.

ממרח תמרים: מוצר נפוץ ולא יקר (ובכך שונה מכל המרכיבים האחרים) שמתאים כחומר מחבר (במקום או נוסף לממתיקים).

קוקוס טחון: בייחוד אם הכנתם בר עם דבש או ממרח תמרים, שנוטה להיות דביק ציפוי הקוקוס יהפוך את הבר למשהו שאפשר להחזיק ביד. שימו לב לא לקנות קוקוס טחון ממותק. אין טעם.

למתכוני ברים נוספים:

בר פיצוחים

בר גרנולה

בר בננה, קרמל וערמונים

בר גרעינים

בר תמרים, קשיו וקוקוס