דיאטה עוקפת קלוריות

במקום להטיל מצור על הפה, סדרו קצת את הראש

88 שיתופים | 132 צפיות

"אני כבר אחרי", אומרת יעל (שם בדוי), שהורידה בדיאטה מאוזנת, עם שקילה ותפריטים, 20 ק"ג. "היום אני ב-BMI ובאחוזי השומן התקינים, ובכל זאת כל היום אני מתעסקת באוכל, מתכננת ארוחות, חיה בפחד מתמיד מהשמנה ונשקלת כל בוקר". היא עדיין חושבת כמו אדם שמן, ומשקפת את הרדיפה הבלתי פוסקת אחר הרזון.

בתוכנית הטלוויזיה "מרזים בגדול", ששודרה בערוץ 10, השקילה השבועית משווקת כסרט מתח: ציפייה איטית ודרוכה עד לקבלת התוצאה על המסך, כאילו היא הדבר החשוב ביותר בתהליך. בכתבה שלפניכם בחרנו להציג גישה שונה בתכלית: בלי תפריטים, שקילות ואיסורים, אלא 4 שיטות הרזיה שמתחילות בראש.

מים גנובים ימתקו

"לאדם רזה מטבעו אין עניין עם אוכל, הוא לא נושא מרכזי בחייו. הוא אוכל כשהוא רעב. אנשים עם בעיית משקל מקדישים תשומת לב יתרה לאוכל", אומרת ד"ר (L.Ac ,N.D) אופירה שאול, מוסמכת לרפואה סינית ונטורופתיה. "כשאנשים מפתחים בעיה עם אוכל, הם מאבדים שליטה – רואים אוכל וחייבים להכניס אותו לפה. הוא פיצוי או כלי המאפשר להם לא להרגיש, למשל".

בסדנה "החופש מאוכל" שמעבירה שאול המטרה היא להחזיר את הגלגל אחורה, ללמוד מה דוחף אותנו לאכול ולשנות דברים בחיים שלנו; ליצור מנגנונים חדשים שבעזרתם נוכל להפסיק להשתמש באוכל. איך עושים זאת? קודם כל הופכים אותו לחוקי ומותר. "מים גנובים ימתקו", היא מזכירה, ולכן "צריך לתת גושפנקה לאכילה, לחשיבה על אוכל, להנאה ממנו, אבל ללמוד לאכול לפי צורכי הגוף ולא לפי צורכי הנפש.

בסדנה, המורכבת מיום וחצי של מפגש מרוכז וסדרת מפגשים קבוצתיים או אישיים, לומדים פשוט להירגע: האוכל פה, מותר לאכול ממנו, לא נתחיל מחר דיאטה שתיקח אותו מאיתנו, ולכן אין צורך לאכול עד כדי פיצוץ. "לומדים להקשיב לגוף ולגלות מה אוהבים לאכול וכמה. כשנרגעים, כי אפשר להמשיך לאכול את מה שאוהבים עד סוף החיים, חותרים ליציבות במשקל. בטכניקות שונות לומדים לזהות רעב פיזי לעומת רעב רגשי, מהי הכמות שאמורה להספיק – ומרגילים את הגוף שבאמת כמות זו מספיקה".



"בכל תחום אנחנו בטוחים שחשיבה חיובית יכולה לעשות הבדל ולעזור – למה בהרזיה האמונה הזו נעצרת?"
אילוסטרציה: stock.xchg

איך לא לחשוב על פילים ורודים?

"יש קיבעונות שאנשים נעולים עליהם", אומרת טליה לביא, דיאטנית קלינית. "למשל 'אני חייבת משהו מתוק' או 'אני מוכרח לאכול בערב'. צריך להכיר את הקיבעונות האלה, להשתכנע שהם בני שינוי, להיפרד מהם ולרכוש דפוסים אלטרנטיביים המובילים להתנהגות חדשה".

את הסדנה "לרזות מהמחשבה" מעבירות יחד טליה לביא וורד יצקן, מנחת תהליכי שינוי, והיא מושתתת על ההנחה שלכל אחד יש עוצמות וכלים המשרתים אותו כדי להצליח בחיים, בעבודה למשל, ולכן כל שעליו לעשות הוא לגייס אותם כדי להצליח בשינוי הרגלי האכילה.
"זו לא סדנת מודעות", מדגישה לביא. "המטרה היא לצאת עם תוצאות מעשיות. אנחנו מקפידות שהמשימות יהיו קונקרטיות, מדידות ובנות השגה, כדי ליצור חוויה של עמידה במשימה. ההתמודדות עם המשימה וההצלחה בה מלווים בתובנות שאדם מגלה על עצמו, המסייעות לו בהתמודדות הלאה. לוקח לאנשים זמן להאמין בעצמם, ולכן בהתחלה הם בוחרים במשימות פשוטות יותר ליישום ורק אחר כך מעיזים לגעת בנקודות הכי משמעותיות באכילה שלהם. למשל, אחת המשתתפות החליטה לא לאכול שוקולד. במהלך השבוע אמנם עמדה במשימה, אבל ראתה שזה לא כיף. מה, לא לאכול שוקולד אף פעם? אז היא החליטה לאפשר לעצמה לאכול שוקולד פעמיים בשבוע. בכל יום אמרה לעצמה: מותר, אבל למה דווקא היום? בסופו של דבר שוב לא אכלה שוקולד כל השבוע, אבל הפעם מתוך החלטה ובחירה, ולא בגלל איסור.

"כשאומרים 'אסור', מיד מתחילים לחשוב ולעסוק באיסור", אומרת לביא ומדגימה: "אנחנו מבקשות מהמשתתפים לא לחשוב על פילים ורודים, ואחרי כמה דקות מתברר שהדבר היחיד שחשבו עליו הוא פילים ורודים.

"מדובר בתהליך עמוק של שינוי, המחובר לערכים הבסיסיים שלנו – הצורך בבריאות מתוך אחריות למשפחה או מתוך רצון לעצמאות, לא רק ברצון להיות רזה, יפה ובריא", אומרת לביא אך מדגישה: "אנחנו לא פסיכולוגיות, לא מחטטות בילדות ולא מחפשות גורמים לכישלונות עד כה. כל האוריינטציה של הסדנה היא של הצלחה ושל עתיד, מסתכלים קדימה: להסתכל על עצמי היום, להבין את עצמי, לדעת לאן אני רוצה להתקדם, למה ואיך".

גמילה מאוכל

"כשאדם חוזר על פעולה שוב ושוב, היא 'מודפסת' במוח וגם בהילה (אאורה) שלו", אומר אהוד אברהמסון, מומחה לגמילה מהתמכרויות ממכון אברהמסון לגמילה מעישון ואכילה. "בטיפול אנרגטי אפשר להגיע לאזורים שהודפסו ולנקות אותם", הוא מסביר את עקרונות הטיפול המוצע במכון – טיפול בביו-אנרגיה ואיזון באמצעות גבישי קריסטל.

"כשאדם בא הוא לא תמיד יודע מה בעצם הבעיה, הוא רק יודע שניסה אלף ואחת דיאטות, ירד במשקל ועלה בחזרה", אומר אברהמסון. מבחינת הטיפול, לא חשוב למה מכור הבנאדם: שוקולד, בורקס, לחם וכדומה. מומחי המכון טוענים שאצל רוב האנשים עיקר הבעיה היא בהתמכרות לסוכר לבן (סוכרוז) ולגלוטן (חלבון המצוי בקמח לבן ומוצריו, מאפים שונים).

"הטיפול בהתמכרות לא עושה דיאטה", מדגיש אברהמסון, "אבל כן יכול לנטרל את הדחף, את הצורך בחומרים האלה. ברגע שהגוף לא מקבל סוכרים הוא פונה לפרק את הרב-סוכרים (פחמימות), וכשאלו לא מוצעים לו הוא פונה לפרק שומנים". לאחר הטיפול ישנן מספר הגבלות תזונה לשבועות הראשונים ואחר כך, למשך כל החיים, יש לאכול מוצרים נטולי גלוטן וסוכרוז. את המתיקות ניתן לקבל מפירות (המכילים פרוקטוז ולא סוכרוז) או באמצעות ממתיקים מלאכותיים. "זה שינוי הרגלים לכל החיים, לאורח חיים בריא יותר", הוא מסביר, "אך מחייב שינוי בחשיבה. אם מישהו חושב שנעשה לו 'הוקוס פוקוס' אבל אינו מוכן לעשות שינוי בהרגלים – אנחנו מציעים לו בעדינות שינסה שיטה אחרת".

אם החומר שממנו נגמלים יוצג שוב לגוף, האדם יחזור להרגלי ההתמכרות שלו, מפני שהרצפטור במוח לא נעלם. הקשר בין החומר לבין הפעולה 'מודפס' במוח שלנו, ואם יופעל הרצפטור – יופעל הקשר. "את המוח אי אפשר למחוק", מסכם אברהמסון.




אילוסטרציה: stock.xchg

חשיבה חיובית

שרה גילאון, הילרית ומנחת הסדנה "ואהבת לגופך כמוך", הייתה במעגל הדיאטות מגיל צעיר. כשהייתה בת 22, במהלך לימודי משחק, התבקשה להציג בפני חבריה רגע פרטי שבו היא עושה את הדבר שהיא הכי מתביישת. "בחרתי להציג בולמוס זלילה מול המקרר. באותו רגע השתחררתי, התחלתי לאכול מה שאני אוהבת ולרזות", היא מספרת.

"אצל כל אחד המפתח להרזיה יכול להיות טמון במקום אחר", אומרת גילאון. "התהליך כולו הוא מסע רוחני של מודעות". לדעתה, המחשבות השליליות הקשורות לאוכל מזיקות, וכשאוכלים בהנאה ובתענוג, אוכלים פחות, והמוח גורם לעיכול שונה של האוכל. "אישה ישראלית שתספור קלוריות בארוחה צרפתית תתחרפן, בעוד שהצרפתים אוכלים, נהנים ונשארים רזים", היא מדגימה. "בכל תחום אנחנו בטוחים שחשיבה חיובית יכולה לעשות הבדל ולעזור – למה בהרזיה האמונה הזו נעצרת?

"אנשים שרוצים לרזות חיים את החיים כמו שיחה ממתינה: כשארזה אקנה בגד ים/ אתחיל ללמוד/ אכיר גבר ואתחתן… המון דברים לא ממומשים. אם מתחילים את החופש ועושים את הדברים האנרגיה מתחילה לזרום ומתחילה גם הרזיה". אם אנחנו מרזים אבל בכל פעם משמינים בחזרה, עלינו לבדוק מה הרווח המשני של המשקל: "למה אנחנו צריכים את המשקל הזה? מפני מה הוא מגן עלינו? למשל, אישה הפוחדת שלא תדע להגיד 'לא' בעצם מעלה משקל כדי שלא יתחילו איתה. כאשר מבינים מהו הרווח המשני שלנו אפשר ללמוד איך לפתור אותו ולשחרר את המשקל".

בסדרת מפגשים יחידניים או קבוצתיים המשלבים עבודה אנרגטית, כתיבה, מדיטציות, דמיון מודרך, פסיכודרמה ושיתוף מסייעת גילאון למשתתפים לקבל ולאהוב את עצמם ללא תנאי. "מהקבלה הזאת מגיע השינוי", היא אומרת.