השיטה המושלמת

עד שלקתה במחלת הסרטן, חייה של העיתונאית רחל טלשיר היו ממוצעים לחלוטין. כמו כל אשת קריירה ואם לשלושה ילדים, סדר יומה היה צפוף והיא תמיד הייתה לחוצה בזמן. גם היא הייתה מאלה שהולכים לסופר ומעמיסים על עגלת הקניות מזון מתועש ומעובד לחלוטין, עתיר חומרי שימור, שאפשר בקלות לדחוף למיקרו. נוסף על כך, היא טוענת שגדלה באווירה פמיניסטית שבה מאוד לא העריכו את עבודות המטבח והטיפו לשחרור האישה, במיוחד מהבישול.

"אכלתי רק את מה שלא היה צריך לעמול עבורו, כי השקעתי כל כך הרבה זמן בעבודה. ברוב תמימותי האמנתי לפרסומות שהבטיחו לנו שהמזון המוכן שאנחנו קונים כמו במבה, קורנפלקס ושניצלים, מועשר בוויטמינים ובמינרלים. היום אני חושבת שזה מעוות להגיד שאין זמן. אם לכולם יש זמן לחפש חניה ליד בתי קפה ולקנות כוס קפה וקרואסון, אז גם יש זמן ללכת לשוק, לקנות ירקות ופירות ולקלף אותם".

התוצאות של אורח החיים הזה לא איחרו לבוא.

האם הסרטן היה מחיר לאורח החיים הזה?
"על מה את מדברת", היא עונה לי. "זה היה רק קצה הקרחון. שלא בצדק ייחסתי לסרטן חשיבות רבה מדי. אני חושבת שאישה צעירה הסובלת מבעיות עיכול בלתי נסבלות, מכאבי בטן, מכאבי ראש ומבעיות עור איומות (הייתי מכוסה בפסוריאזיס מכף רגל ועד ראש) צריכה להבין שהיא בעצם לא בריאה. אני בכלל לא חשבתי שאני חולה, כי רוב האנשים מסביבי סבלו מאותם תסמינים. לזכותו של הסרטן ייאמר שלפחות ממנו פוחדים".

הסיפור התחיל בבדיקה שגרתית אצל גינקולוג בשנת 2001, שגילה גידול זעיר בשד. מאותו רגע נכנסה לסחרחורת של בדיקות, עד לתוצאה הסופית הנחרצת. טלשיר עברה ניתוח וגם נעזרה בשיטות קונבנציונליות כמו הקרנות וכימותרפיה, אשר לדבריה היו נחשבות כיום למיותרות בהתחשב בגודלו של הגידול.

בהיותה עיתונאית, החליטה טלשיר לרדת לשורש הבעיה ולחקור את הסיבות שגרמו למחלתה ואת האפשרות להחלים ממנה בדרכים טבעיות. היא הרגישה שהרפואה הקונבנציונלית אינה נותנת לה מענה. היא חרשה את הארץ בחפשה אחר דרכי טיפול אלטרנטיביות, ופגשה לפחות 45 מרפאים. "כל מי שאמר שהוא יכול לרפא סרטן – הלכתי אליו", היא מספרת. "פגשתי המון אנשים חכמים ומעוררי השראה, אך גם הרבה נוכלים".

הציבור בשל לספר הדרכה

היא מצאה עצמה גומעת מי כסף ושיקויי דשא ובולעת סחוס של כרישים, גלולות הודיות, גלעיני משמש ומה לא. בין היתר היא גם השתתפה בסדנאות קרמה, בקורסי מדיטציה ובקבוצות תמיכה. אט אט היא הבינה שגם אם השיטות סותרות זו את זו, עדיין יש מכנה משותף לכל האסכולות: ההמלצה לתפריט המורכב מ-85% של ירקות ופירות בליווי אגוזים ודגנים מלאים. רעיון הפירות והירקות קנה את לבה, ועד מהרה, תוך חודש ימים, ראתה שיפור משמעותי במצב הפסוריאזיס, שנחשב למחלה קשה מאוד לריפוי.

בהדרגה הבינה שאספה ידע רב, אך ההחלטה לאגוד את כל התובנות שלה לספר נפלה ברגע אחד, כשנתקעה בפקק ארוך בדרך לירושלים. "התבוננתי במראה וחשבתי: חובה להפסיק לאכול זבל, לשמור על בריאות, אבל אסור לאבד שמחה ומשמעות". הרעיון היה להציג את הידע שאגרה באופן פשוט ונגיש לכולם, בלי שיהיה טרחני וכבד. הנוסחה: לסקור חמש שיטות דרך מאה כללים.

"חובה להפסיק לאכול זבל ולשמור על הבריאות". רחל טלשיר

1. שיטת קינגסטון

שיטה זו לריפוי טבעי מתייחסת למזון כאל תרופה. בשנת 1919 הקים ד"ר תומפסון מרכז לריפוי טבעי בשם קינגסטון קליניק שפעל עד שנת 1987. 50% מהתזונה המומלצת בשיטה זו מבוססים על ירקות, שיוצרים סביבה בסיסית בריאה. השיטה מטיפה להתייחס לסלט או לתבשיל ירקות כאל מנות עיקריות, קוראת להפחית במזונות מן החי ולהרבות באכילת קטניות ואינה מתנגדת להקפאת מזון, לקניות מרוכזות ולשימוש במיקרוגל.

בראש רשימת הירקות המומלצים צועדים הבטטה, הדלעת, הכרוב, הסלרי, הפטרוזיליה, הצנונית, הקולרבי והקישוא. מומלצים גם חסה, מלפפון, גזר, שמיר ועוד. אפונה, שעועית ותפוח אדמה מבושלים מתאימים אף הם. על פי שיטה זו, אם רוצים לאכול ירקות שאינם חיים מומלץ לאדות את הירקות ולהוסיף להם את השמן לאחר מכן.

מומלץ לאכול פירות בשלים בלבד, והפירות הבסיסיים המומלצים ביותר הם אננס, אפרסמון, פטל, קיווי, קלמנטינה, אבטיח, מלון ותות. השיטה מציעה דרך פשוטה לשמור על תזונה מאוזנת והיא לאכול כל יום ירקות ופירות מחמשת הצבעים: אדום, כתום, ירוק, לבן וסגול.

בשיטה קינגסטון רצוי לאכול שקדים, אגוזים וזיתים במקום את השמן שמפיקים מהם, וחשוב לצרוך אותם ללא קלייה ובליווי פירות וירקות. השיטה גם שמה דגש על מועדי האכילה ומטיפה לא לאכול לפני השינה ולא מיד עם ההשכמה. בשורה התחתונה – יש לאכול מזון בצורתו הטבעית ביותר.

גוף האדם דורש הרבה ירקות. רחל טלשיר

שיטת ויגמורטנקו

טלשיר מחברת בשיטה זו בין שתי שיטות הדוגלות בצריכת מזון חי (Raw Food) המגיע מהצומח בלבד. אן ויגמור, מייסדת שיטת ויגמור, דגלה באכילת מזון צמחי לא מבושל והכירה לעולם את עשב החיטה. ויקטוריה בוטנקו דוגלת בהכנת שייקים מירקות ירוקים. על פי שיטה זו ככל שאוכלים יותר מהצומח, כך משתפרים הבריאות והמראה החיצוני. התזונה הזאת מפחיתה נפיחויות ובצקות, משפרת את מראה העור, השיער, הציפורניים והעיניים. אימוץ של עקרונות השיטה יעלים ריחות רעים מהפה ומהגוף ויוביל לשיפור ניכר במצב הרוח, בערנות ובאנרגיה.

העלים הירוקים (לפחות 70 גרמים ביום) ממלאים תפקיד מרכזי בשיטה זו, כי הם מספקים לגוף חלבון נקי וסיבים בלתי מסיסים, שסופחים רעלים מהגוף כולל אבק ואזבסט. לפי שיטה זו אין לצרוך כלל מוצרים מן החי, כולל מוצרי חלב. מלבד ירקות ופירות, התפריט היומי כולל גם נבטים, אגוזים, גרעינים ודגנים מושרים ואפויים בטמפרטורה נמוכה, וכן מיצים רבים.

הספר סוקר 4 שיטות מנצחות ושיטה סודית אחת שכל אחד מרכיב לעצמו. עטיפת הספר

3. שיטת צום סוכר

שיטה זו קוראת להימנע לחלוטין מצריכת סוכר, מתוך האמונה שהימנעות מסוכר, ללא כל הגבלה נוספת ואפילו למשך חודש אחד, תחולל נסים ונפלאות. ההתמכרות לסוכר היא מבין ההתמכרויות המסוכנות ביותר בעולם המערבי ואחראית לרעות חולות רבות, מדמנציה ועד סרטן. הסוכר הלבן, חומר זמין וזול מאוד, משמש כחומר משמר בתעשיית המזון.

80% מתצרוכת הסוכר שלנו נעשית בלא יודעין. הוא מוכנס "בגניבה", לא רק למעדני חלב, לדגני בוקר ולמשקאות ממותקים אלא גם למוצרים מלוחים, משום שהשילוב של סוכר עם מלח הוא שילוב טעמים מנצח. הוא גם מצליח לשדרג את הטעם של מאכלים מרים, חמוצים וחריפים ולכן מחדירים אותו למוצרי בשר, לרטבים המוכנים, לפשטידות ולסלטים. שיטה זו קוראת להימנע גם מאלכוהול (שהוא בעצם סוכר) ומממתיקים מלאכותיים (הסכרין – שנתגלה בטעות בתוך חומר רעיל, האספרטיים – הגורם לנזק מוחי והסוכרלוז – שמכיל כלור).

הספר ממליץ על צריכת גלידות ועוגות ללא סוכר המבוססות על פירות ואגוזים, חטיפים טבעיים אחרים כמו חלווה תוצרת בית מטחינה ומתמרים, חומוס מבושל, קוביות בטטה מאודות, תפוח אפוי עם קינמון, אדממה (פולי סויה) ועוד. בשורה התחתונה, מי שמבקש לאמץ שיטה זו, כדאי שיתרחק מהסופרמרקט.

4. השיטה המצפונית

שיטה זו התגבשה בהשראת ראיית החיים האידיאולוגית של הפעילים למען זכויות בעלי החיים, הפעילים למען איכות הסביבה והפעילים למען קוד מוסרי. הרעיון הטמון בבסיס השיטה הוא שמי ששומר על הסביבה ועל בעלי החיים משפר גם את חייו. טלשיר טוענת שהשיטה היא גם דרך חדשה, אם כי קצת שונה, להרזיה. ההמלצה הגורפת היא להימנע מצריכת בשר או לפחות לצמצם אותה למינימום ובוודאי להתרחק מבשר מעובד ותעשייתי.

שיטה זו קוראת גם להמעיט בצריכת מוצרי חלב, דגים וביצים ולהרבות באכילת אגוזים, קטניות, זרעים ודגנים מלאים; לקנות מזונות עונתיים ומקומיים, ולא כאלה שגודלו באופן סינתטי בחממות; להפחית את השימוש בשקיות ניילון ובמים מבוקבקים; להפסיק את השימוש בכלים חד פעמיים; להילחם בהדברה; לדרוש סחר הוגן; ולהימנע מסתם בזבוז. השיטה המצפונית מבטיחה לא רק בריאות אישית אלא הבראה של כדור הארץ.

5. השיטה הסודית

השיטה הסודית מושתתת על רעיון מרכזי אחד: "אין שיטה שהיא הטובה מכולן, ולכן התוצאה המיטבית מתקבלת כאשר משלבים יחד כמה עקרונות טובים מכמה שיטות טובות". כלומר, הסוד הוא לגלות את מה שהגוף של כל אחד מאתנו מוכן לאמץ וליצור את השיטה שמתאימה לו.

טיפים למתחילים מה כן לעשות: חצי מהתפריט צריך להתבסס על ירקות, וחצי מהירקות צריכים להיות עלים ירוקים; כל יום יש לצרוך לפחות 10 סוגי ירקות ופירות ב-5 צבעים; לאכול רק דגנים מלאים ; להשתמש בשמנים בצורה טבעית כמו אבוקדו, אגוזים וקוקוס; כל סוגי האגוזים מומלצים (לא קלויים); לאכול קטניות רק אחרי השריה; להמתיק במידה ורצוי בפירות ובמקרה הגרוע להתפשר על דבש, סטיוויה ומייפל; לאכול טחינה ורק בהכנה עצמית; ללעוס ביסודיות. מה לא לעשות: לא לשתות קפה; לא לצרוך קמח לבן מכל סוג, סוכר לבן או אלכוהול; לא לטגן; לא לאכול מזון מעובד, שמנים מוקשים וצבעי מאכל; לא לאכול אחרי שבע בערב; לא להוסיף מלח.

האם את מצדדת בתכנית חירום לבריאות הציבור של הממשלה?
"בזבוז של זמן וכסף!", היא עונה בכעס ומפנה אותי לטור שלה ב"הארץ" מנובמבר 2011, שבו היא מסבירה: "עיון בעיקרי התכנית הבין-משרדית לקידום אורח חיים בריא, שמטרתה מיגור מגפת ההשמנה, מעורר תחושה שחלם זה כאן ועכשיו.

אז מה כן?
"יש ארבע הצעות אחרות שכן צריך להניח ובדחיפות על שולחן הממשלה ולאשר.

1. הוזלה משמעותית של ירקות ופירות בפרט (אלה שכבר קיימים ולא אלה שבשלבי פיתוח) ומזונות מן הצומח בכלל (אגוזים, זרעים, קטניות, דגנים מלאים).
2. ייקור מאכלים מעובדים בכלל וממתקים בפרט.
3. שיעורים בתזונה בכל בית ספר.
4. הפסקה לאלתר של כל המסרים הפרסומיים (לא רק בשעות הצפייה של ילדים) שעל פיהם מאכלים מעובדים, ג'אנק פוד בלשון פחות נקייה, הם המזונות המומלצים.

הצעות אלה הן האפשרות היחידה להתניע את התהליך שבסופו בריאות הציבור וטובתו, ולא האינטרסים של יצרני מזון מעובד, יעמדו בראש סדר העדיפויות".