חלב – לא בעונג רב

חמישה אחוזים מהאוכלוסייה בישראל סובלים מרמות שונות של אלרגיה לחלבוני החלב וקרוב ל-70 אחוז ממנה לוקים באי סבילות ללקטוז (סוכר החלב) ברמה כזו או אחרת. אלה וגם אלה נאלצים לבדוק כל מאכל חלבי לפני שהוא בא אל פיהם, ולהסתפק בתחליפים מסוגים שונים.

חלב הוא חלב והוא טוב

קיימת חשיבות לצריכת חלב. חלב מכיל תערובת של חלבונים מסוגים שונים, מינרלים, סוגי שמנים שונים, ויטמינים ופחמימות. המגוון הגדול של החלבונים המצוי בחלב מורכב מהרבה מאוד חומצות אמיניות הכרחיות, שמקנות לחלבונים הללו ערך ביולוגי גבוה.

סוכר החלב (לקטוז) משפר את ספיגת הסידן, וכנראה גם את ספיגת הזרחן, בעיקר אצל תינוקות. שומני החלב מהווים מקור אנרגיה. הם גם מספקים חומצות שומן הכרחיות, כולסטרול וויטמינים. המינרלים העיקריים המצויים בחלב הם סידן וזרחן. הסידן חיוני לתקינות השלד, למניעת לחץ דם, ונראה שיש לו גם תפקיד במניעת סוגי סרטן שונים. החלב מכיל מינרלים נוספים כמו כלור, מגנזיום, אשלגן, נתרן וגופרית ולמעלה מ-100 יסודות קורט. החלב גם מכיל את כל הוויטמינים, הן את אלו המסיסים בשומן והן את המסיסים במים. חלקם מגיעים בכמויות גדולות וחלקם בכמויות קטנות ולא משמעותיות.

לחלב יש יתרונות בריאותיים, אך הוא לא מתאים לכולם. צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Valentyn Volkov, shutterstock

חלב עם הרוח

אבל יש לא מעט אנשים שחלב לא עושה להם נעים. רבים סובלים מאי סבילות ללקטוז (סוכר החלב). שלשול, גזים, כאבי בטן, כאבי ראש, חום גבוה, חולשה, פריחה בעור, דפיקות לב מואצות ואסטמה הם רק חלק מתופעות הלוואי שמתרחשות אצלם במפגש עם חלב. בנוסף, חלק לא קטן מהאוכלוסייה סובל מרמות שונות של אלרגיה לחלב.

אי סבילות למזון ואלרגיה למזון הם שני מושגים שונים בתכלית שרבים מבלבלים ביניהם, וכך גם לגבי אלרגיה לחלבוני החלב מול אי סבילות ללקטוז. אלרגיה למזון היא תגובה לא רצויה של מערכת החיסון, המתבטאת בעיקר במערכת העיכול, הנשימה והעור, אך עלולה להתבטא גם במערכת העצבים המרכזית וברמות נוספות.

סימני האלרגיה במבוגרים כוללים כאבי בטן, נפיחויות, בצקות, בחילות, הקאות, פריחות, גירודים, כאבי ראש, מתח ועייפות, ובילדים – נזלת ואסטמה. אלרגיה ניתן לאבחן באמצעות בדיקות מעבדה ומבחני עור. לעתים נעזרים גם בבדיקות בעור, במערכת הנשימה או במערכת העיכול בזמן שצורכים את האלרגן (רכיב המזון שאליו אלרגיים), ובודקים את היעלמות התופעות עם הוצאת האלרגן מהתפריט.

קיימות שתי צורות אלרגיה למזון: האחת קצרת טווח, ובה תופעות האלרגיה מופיעות תוך זמן קצר לאחר צריכת המזון המכיל את החומרים שאליהם האדם רגיש, והשנייה ארוכת טווח, ובה התופעות מופיעות תוך שש עד 24 שעות לאחר צריכת המזון המכיל את האלרגן.

אלרגיה לחלבוני חלב פרה קשורה למערכת החיסונית, ונגרמת על ידי מפגש עם אחד מחלבוני החלב – בטא-לקטוגלובולין, אלפא-לקטאלבומין, קזאין או סרום אלבומין – עם נוגדן מסוג IgE . התגובה לחלבוני החלב היא קצרת טווח ומתרחשת תוך דקות ספורות מהחשיפה.

מרגע שזוהתה האלרגיה ניתן להתגבר עליה בעזרת החלפת החלב בתרכובת היפואלרגית שאינה גורמת לאלרגיה. תינוקות עד גיל שנה מקבלים פורמולה שבה החלבון עבר פירוק והחלבונים הקטנים יותר שנוצרו נסבלים על ידי התינוק. ב-80 אחוז ממקרי האלרגיה לחלבוני החלב בתינוקות, היא חולפת עד גיל שלוש. בכדי למנוע אלרגיה מסוג זה מומלץ להיניק את התינוק בארבעת עד ששת החודשים הראשונים לחייו. ילדים ומבוגרים יכולים להשתמש בתחליפים לחלב פרה.

לא סובל אותך

אי סבילות למזון היא תופעה שאינה קשורה לפעילות התקינה של המערכת החיסונית, ושכיחותה גדולה יותר מזו של אלרגיה למזון. אי סבילות לסוכר החלב (לקטוז) נובעת מירידה ביעילות הפרשת האנזים לקטאז האחראי לפירוק הלקטוז. אי סבילות זו מתבטאת בכאבי בטן, שלשולים וריבוי גזים, ויכולה לנבוע מאחת מסיבות אלו:

חסר מולד בלקטאז – מצב נדיר הבא לידי ביטוי אצל היילוד מייד לאחר הלידה ומלווה בשלשולים, בהקאות, בהתייבשות ובאי גדילה.
חוסר משני בלקטאז – מצב שמתפתח בעקבות מחלות במערכת העיכול הפוגעות ברירית המעי הדק.
חוסר ראשוני התפתחותי בלקטאז – מצב שבו האנזים מצוי בגוף, אולם רמת פעילותו נמוכה. מצב זה שכיח במיוחד בגיל המבוגר. בארץ, למשל, 40-70 אחוז מכלל האוכלוסייה המבוגרת סובלים מהתופעה.

השיטה הטובה ביותר לאבחון אי סבילות ללקטוז היא אלימינציה – מוציאים את החלב ומוצריו מהתפריט ובודקים אם בעקבות זה נעלמות התופעות. על בעיית אי הסבילות מתגברים בעזרת שינויים בתזונה – מוציאים מהתפריט מזונות מכילי לקטוז, כמו חלב, או נוטלים טבליות המכילות את האנזים לקטאז המופק משמרים. רוב האנשים הסובלים מאי סבילות לסוכר החלב יכולים לצרוך כמות לקטוז יומית קטנה, השווה לכמות הלקטוז המצויה בשתי כוסות חלב.

את החלב יש לשתות במסגרת ארוחה מלאה ולא לבדו, ובכל פעם כוס אחת בלבד. בנוסף, קיים בארץ חלב דל לקטוז, המכיל רק אחוז אחד של לקטוז, לעומת חלב רגיל המכיל חמישה אחוזים ממנו. גם גבינת קוטג' מכילה כמות לקטוז נמוכה – 1.5 אחוזים – וכך גם מוצרי חלב כמו יוגורט, המכילים תרביות חיידקים, שבהם יש בין 2.5 ל-3.5 אחוזי לקטוז ונסבלים על ידי רוב הלוקים באי סבילות ללקטוז. אלו שמקור הבעיה אצלם היא באנזים הלקטאז יכולים, לאחר התייעצות עם רופא, ליטול כדורים המכילים את האנזים.

ומה החכם הסיני אומר?

תמי בן נעים, מורה לתזונה סינית ודיאטנית קלינית: "נהוג לחשוב שלפי התזונה הסינית מוצרי חלב הם בגדר טאבו מוחלט, אך ישנם מקרים מסוימים בהם מוצרי החלב מתאימים לטיפול ובמקרים רבים הם לא מזיקים. התזונה הסינית גורסת כי מערכת העיכול מורכבת מקיבה ומטחול, כשתפקיד הטחול הוא להטמיע את המזון, כלומר לפרקו ולספוג את תוצרי הפירוק.

"בנוסף, קיימים מזונות ספציפיים המשפיעים על איברים בגוף (בטטה, גזר, דלעת וקוואקר, למשל, יחזקו את מערכת העיכול, וברוקולי וכרובית יחזקו את הריאות).

"כדי שהטחול יתפקד באופן אופטימלי, הוא זקוק לסביבה חמימה ויבשה. מוצרי החלב הם בעלי אופי נייטרלי עד קריר וידועים כיוצרי לחות – שתי תכונות שעשויות להפריע לתפקוד הטחול. אבל קיימים מצבים מסוימים בהם תכונות אלו דווקא מועילות:

• נשים בגיל המעבר סובלות מגלי חום, והלחות והקור היחסי של מוצרי החלב מיטיבים עימן.
• גם במקרים של עצירות אצל זקנים, שבדרך כלל סובלים מיובש ומחולשת אנרגיה, מוצרי החלב עוזרים.
• החלב גם ידוע כמרגיע את הנפש ועוזר לנדודי שינה. זוכרות את החלב החם עם הדבש של סבתא?

"בתפריט המערבי מוצרי החלב הם הספק העיקרי לסידן, אך במקרים בהם מתעורר צורך להוריד את מוצרי החלב מהתפריט ישנם מספיק מזונות עתירי סידן שמקורם אינו במוצרי חלב: שקדים וחלב שקדים, אגוזי מלך, אגוזי ברזיל, חלב סויה ומעדני סויה (שרק הולכים ומשתבחים עם הזמן), טופו ומוצריו, סרדינים, טחינה, אצות ים, גבעולי סלרי, עלי כרוב, קטניות, תאנים ומשמשים".