בונז'ור קוט ד'אז'ור: טיול כוכב בריביירה הצרפתית

| מאת: שלי דרוב

הריביירה הצרפתית ופרובאנס לא רק מרהיבים ביופיים, גם מזג האוויר בהם מושלם, עם ממוצע של 65 ימי גשם בלבד. טיול קצר בין ערים נוצצות, כפרים פסטורליים ואוכל מעולה

נוף בגראס. צילום: Antoine & Marta Konopka Grasse

נובמבר באירופה נשמע לי קר וגשום, לכן ארזתי לנסיעה הקצרה לדרום צרפת מכל הבא ליד – סוודרים ועליוניות, מעיל חם, שני צעיפים ואפילו כפפות. בסופו של דבר נוכחתי לדעת שהריביירה הצרפתית (ששמה המקומי הוא קוֹט ד'אָז'וּר, Cŏte d'Azur, שפירושו "חוף התכלת") לא רק יפה, אלא גם מזג האוויר בה מושלם, עם ממוצע של 65 ימי גשם בלבד – כך שהמעיל כמעט ולא היה בשימוש ומשקפי השמש דווקא כן.

אזור הריביירה ופרובאנס, המכונה גם חבל פרובאנס-אלפ-קוט ד'אז'ור (Provence-Alpes-Côte d'Azur), הם קלאסיים לטיול כוכב כיוון שהמרחקים בין האתרים השונים אינם גדולים, כך שקל מאוד לתכנן טיולים יומיים ולחזור מדי יום לאותו המקום, כדי להניח את הראש.

נחתנו במרסיי בשעת לילה מאוחרת. בסיס הבית שלי היה מועדון קלאב מד Opio en Provence הממוקם באזור הכפרי של העיר קאן, במרחק של כחצי שעה נסיעה מהעיר, וכמו מועדונים רבים ברשת קלאב מד הוא מחובר מאוד לטבע, ואף שוכן בסביבה פסטורלית בין עצי אורן, אלונים ומטעי זיתים.

אופיו דה פרובנס קלאב מד

מועדון קלאב מד אופיו דה פרובנס. צילום: באדיבות קלאב מד

 

גראס: מאתגרים את חוש הריח

הטיול החל רק למחרת בבוקר, בעיירה החמודה גראס (Grasse), הידועה כמרכז העולמי של תעשיית הבשמים ונמצאת כחצי שעה נסיעה צפונה מקאן. עם תואר כזה כמובן שהגעתי לרחרח ולהתבשם, ואין מקום טוב יותר ממוזיאון הבשמים המקומי, מוזיאון ציבורי שעוסק, איך לא, בבשמים בראי ההיסטוריה והתרבות. במוזיאון תצוגה של כלי קיבול לבשמים מתקופות שונות, מתקני הרחה נחמדים שבהם אפשר להתנסות בשלל ניחוחות, והכי מעניינת – התצוגה הכרונולוגית בסוף הסיור, של בשמים מייצגים משנת 1900 ועד היום – זוכרים את הבושם צ'ארלי שלכל אימא היה בטואלט האישי? ראיתם פעם בקבוק אמתי של שאנל 5? כאן כולם מוצגים לראווה.

מוזיאון הבשמים, גראס. צילום: Musées de Grasse

מוזיאון הבשמים, גראס. צילום: Musées de Grasse, Photos C. BARBIERO

 

במפעל הבשמים המשפחתי הוותיק פרגונאר (Fragonard) אפשר להצטרף לסדנה מעשית קצרה שבמהלכה כל משתתף מפיק בושם אישי. אז אתגרתי את חוש הריח שלי בשלל ניחוחות, התנסיתי בשילוב ריחות כמו כימאית מדופלמת, ובסופו של דבר יצרתי בושם בריח הדרים עדין – מתנה לבתי בת השמונה. למעוניינים – אפשר להזמין סדנה כזאת (65 אירו לאדם) דרך האתר www.fragonard.com .

צילום: Marta Konopka Grass

צילום: Antoine & Marta Konopka Grasse

 

קאן: לא רק שופינג יוקרתי

את עיר החוף קאן (Cannes), שמוכרת לכולנו מפסטיבל הסרטים המפורסם שלה, דמיינתי כמקום נוצץ ומרהיב. אבל מסתבר שבימים רגילים, מחוץ לתקופת הפסטיבל, מדובר בעיר בעלת חזות די שגרתית. את הביקור פתחתי במדרגות המפורסמות שמובילות את כל הסלבס לאולם הפסטיבל – כאן לפחות אפשר לחוש מעט מאבק הכוכבים שנותר מהפסטיבל האחרון… בסמוך למדרגות נמצאת שדרת לה קרווזט (La Croisette) – שדרה עטורת דקלים הנמתחת לאורך החופים היפים, ובה בתי המלון הגדולים, מסעדות החוף ושלל החנויות והבוטיקים של המותגים הגדולים. בחלקה המערבי של השדרה תוכלו למצוא את הגרסה המקומית לשדרת הכוכבים של הוליווד – הטבעה של כפות ידיהם וחתימותיהם של כמה סלבס בינלאומיים כמו אנג'לינה ג'ולי וקוונטין טרנטינו.

צעדנו לאורך הטיילת ומשם חתכנו לשדרת הקניות הראשית של העיר – Rue d'Antibes, שבה מיוצגות כל רשתות האופנה הגדולות. אבל אפילו בקאן לא חובה לפשוט את הרגל כשיוצאים לשופינג – במרחק קצר מכאן נמצא מדרחוב Rue Meynadier, שלאורכו פזורות שלל חנויות בגדים ונעליים, מזון ומזכרות במחירים סבירים הרבה יותר.

מי שרוצה לברוח מהאווירה המעט פלסטיקית, יכול לקחת ממפרץ קאן שיט של כרבע שעה אל אחד משני האיים – סנט מרגריט (Saint-Marguerite) וסנט אונורה (Saint Honorat) – המציעים הרבה טבע, חופים יפים, מפרצים מבודדים ואווירה שלווה.

 

סן פול דה ואנס: חיים אמנות

במרחק כ-27 קילומטר צפונית-מערבית לקאן נמצא אחד המקומות היפים באזור – כפר האמנים סן פול דה ואנס (SaintPaul de Vence), המפורסם בשל היותו מקום מגוריו של הצייר מארק שאגאל במשך 20 שנה, עד למותו. בשנות ה-20 של המאה ה-20 נחשב הכפר למקום עלייה לרגל עבור אמנים רבים, בהם פאבלו פיקאסו, הנרי מאטיס, מארק שאגאל, חואן מירו ואמדאו מודליאני. הם הגיעו לכפר היפה כדי לעסוק באומנותם, ובעקבותיהם הגיעו לכאן גם שוחרי אמנות נוספים, סופרים ושלל מפורסמים.

בימי רביעי מתקיים בכיכר הכפר שוק מקומי קטן לממכר מוצרים מקומיים. בדוכן הראשון של השוק הוצבו כמה צנצנות ממרחים, ריבות, חרדל מסוגים שונים, שמן זית ומלח בטעמים. ניגשתי להציץ, וברגע שהמוכרת שניצבה מאחורי הדוכן שמעה עברית חיוכה התרחב, והיא הציגה את עצמה בשם ורוניק מרקוביץ'. ורוניק נולדה בצרפת, התגוררה 15 שנה בישראל ברחובות, בראשון לציון ובבת ים וחזרה לצרפת בעקבות האהבה. בדוכן שלה היא מוכרת מוצרים אורגניים שהיא מייצרת בעצמה והיא מאושרת בחלקה. רכשתי לי ריבת זיתים מופלאה והמשכתי לכיוון העיר העתיקה והימי-ביינמית מוקפת החומה.

מתוך כ-3,500 תושבי סן פול, כ-300 מתגוררים בתוך העיר העתיקה. כדאי לשוטט בסמטאות היפות המקושטות בגלריות מרשימות ולחפש את סמטת Rue du Bresc – הרחוב הצר ביותר בסן פול. עוד מבנים שלא כדאי לפספס הם הכנסייה של סן פול שנבנתה בין המאות 18-13 מאבני המבצר שעמד כאן בעבר, מגדל הפעמונים הצמוד אליה, וקפלת la Chapelle des Pénitents Blancs, שבנייתה הושלמה במאה ה-17, ובשנת 2005 עברה שיקום אמנותי של האמן ז'אן מישל פולון (JeanMichel Folon). קפלות מקושטות ביד אמן הן מסורת צרפתית באזור זה, והכי מפורסמות הן קפלת מאטיס ב- Vence וקפלת פיקאסו ב-Vallauris.

מחוץ לחומות העיר העתיקה בסן פול נמצא בית הקברות המקומי, טובל בצמחייה מטופחת ובנופים שלווים. מארק שאגאל קבור פה בקבר צנוע ומשותף עם אשתו האהובה ועם גיסו.

תחנתי הבאה היא המוזיאון לאמנות מודרנית, הבנוי על גבעת La Colline des Gardettes, שגם הוא, בדומה לכפר, הוקם על ידי האמנים ועבורם על ידי קרן מאג (Maeght Foundation). המוזיאון, שבנייתו הושלמה ב-1964 ואשר מציג את אוסף האמנות המודרנית השני בגודלו בצרפת, עוצב על ידי הארכיטקט ז'וזף לואי סרט (Josep Lluís Sert) וכולל עבודות של מירו, שאגאל, בראק וג'קומטי. כדאי לסייר כאן בין התערוכה הקבועה של שאגאל לתערוכות המתחלפות, ולא לפספס את המבוך הנפלא של מירו בחצר המוזיאון.

 

ניס: ניחוח תבלינים ורוזה לקינוח

ניס (Nice), בירת הריביירה הצרפתית, היא ללא ספק גם אחת הערים היפות שבה והיעד התיירותי השני בצרפת אחרי פריז. פתחתי את היום בצעידה לאורך הטיילת היפה של העיר המכונה "הטיילת האנגלית" (Promenade des Anglais), כינוי שדבק בה במאה ה-19, כשחופיה של ניס היו עדיין שוממים ורק קומץ של אנגלים אריסטוקרטים נהגו לפקוד אותה בעונת החורף. הם התאהבו בעיר ובזכותם שגשגה בה תיירות החורף.

בשוק של ניס מכרו בעבר מלח ומכאן קיבלה את שמה הכיכר שבה מתקיים השוק – כיכר סאליה (Cours Saleya). הגעתי לשוק בשעת בוקר מאוחרת, לשיטוט קצר בין הדוכנים הצבעוניים שמציעים מוצרי לבנדר סגלגלים, שלל סוגי תבלינים, ירקות טריים מכל הסוגים והמון פרחים ועציצים. המבחר מפתה, האווירה מאוד כיפית ונחמד אפילו סתם להסתובב ולשטוף את העיניים. כדאי מאוד לרכוש פה את תערובת התבלינים ארב דה פרובאנס (Herbs de Provence), המשמשת לתיבול במטבח הצרפתי, ושבעזרתה תוכלו להכין אנטיספטי משגע. השוק מתקיים מדי יום בין 13:30-6:00, והפרחים אפילו עד 17:30. בימי שני יש פה שוק פשפשים, עם מוצרי יד שנייה ועתיקות. בקצה המזרחי של השוק ניצב בית צהוב בן ארבע קומות, שבו התגורר הצייר הנרי מאטיס בשנים 1935-1917.

במרחק של כ-200 מטר מהשוק נמצאת חנות היין Cave Bianchi (כתובת: 7 Rue Raoul Bosio, אינטרנט: www.cave-bianchi.fr), שקיימת בעיר משנת 1860 ונחשבת לאחת העתיקות שבה, עם מבחר גדול של יינות צרפתיים. חוץ מיינות מצוינים המקום מציע גם חוויה של טעימת יינות במרתף היינות שמעבר לכביש, שמשמש גם כחדר הטעימות. בזמן שמזג יין רוזה צונן לכוס גבוהה, סיפר בעל החנות כי במקום צולמה סצנה מסרטו של וודי אלן "קסם לאור ירח", ומה מתאים יותר מזה למקום כל כך אפל ומסתורי?

הנוף הנפלא מעל אז. צילום: P MASSON

הנוף הנפלא מעל אז. צילום: P MASSON

 

אֶז: תלוי מעל הים

אחת מנקודות החובה למטייל באזור הוא הכפר אז (Eze), הממוקם בראש צלע הר בגובה של כ-400 מטר מעל פני הים, בין הערים ניס ומונקו. באז חיים כ-2,600 תושבים, כ-20 מתוכם מתגוררים בתחומי החומות הימי-ביניימיות. הכפר שנוסד בשנת 400 לפנה"ס הוא אחד היפים והמתויירים באזור, עם כמיליון תיירים בשנה, שלושה בתי מלון בלבד, שלינה ללילה עולה בהם בממוצע כ-12 אלף אירו וכמה בתים השייכים לסלבריטאים, כמו בונו, סולן להקת יו 2 וג'וליאן לנון. לאחר שטיפסתי בעלייה התלולה שמובילה לראש הכפר מצאתי את עצמי בין חומות מבוצרות שבתוכן סמטאות קטנות, בתים עתיקים, בוטיקים ודוכני מזכרות, כנסייה בארוקית יפה ומשופעת בציורי קיר, ומעל לכל אלה הגן האקזוטי (Le Jardin Exotique) שנבנה כאן ב-1949. הנופים פה מעלפים: קקטוסים יפהפיים ושלל צמחים טרופיים, צבע הים הכחול שנשקף ממרחקים, גגות הרעפים של הבתים בצבעיהם החומים-אדומים, ופסלי הנשים העדינים של האמן ז'אן פיליפ ריצ'רד (Jean Philippe Richard) ששולבו באופן מושלם בכל היופי הזה. נפרדתי לשלום מאז היפה, בדרכי לתחנה הבאה – מונקו.

 

מונקו: ברולס רויס לבית ספר

כשחושבים על מונקו מדמיינים מכוניות פאר, בגדי מעצבים יוקרתיים והמון המון כסף. הכל נכון. נסיכות מונקו הקטנטנה מאפשרת באמת הצצה על חייהם של בני המעמד הכלכלי הגבוה בעולם.

אבל לפני שנגיע לכל אלה – אל תשכחו לסטות מעט מהכביש לכיוון La Tête de Chien (שפירושו "ראש הכלב") – רכס בגובה של כ-550 מטר, שממנו נשקף נוף עוצר נשימה של נסיכות מונקו – מקום נפלא לאתנחתא קלה ולפיקניק.

לאחר המנוחה המשכנו לעבר מונטה קרלו (Monte Carlo),  הרובע היוקרתי והשיקי מבין ארבעת הרבעים של מונקו. זה המקום להציץ לחייהם של האנשים העשירים והמפורסמים, אלו שמסיעים את ילדיהם במכוניות כמו בנטלי ורולס רויס לבית ספר, נכנסים לשאנל ולהרמס לסיבוב שופינג ויוצאים עם היאכטה הפרטית לשיט.

היום כבר התקרב לקיצו, והסיור הקצר שלי, שכלל טעימה קטנה מכל הזוהר, הסתיים בביקור באטרקציה מספר אחת במונטה קרלו – בית הקזינו המפואר ובניין האופרה (The grand theatre de Monte Carlo), שברחבת הכניסה שלהם חונים שלל רכבי יוקרה נוצצים. צילום זריז למזכרת ו… חזרה למציאות. היה זה טיול כיפי, נוצץ, נעים וטעים ועם הרבה טעם של עוד.

רכבי פאר במונטו קרלו. צילום: שלי דרוב

רכבי פאר במונטו קרלו. צילום: שלי דרוב

 

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 480afd23a4ee06355dd2