אין מה למהר

שמה המלא והרשמי של לאוס הוא "הרפובליקה הדמוקרטית העממית של לאוס" (Lao People's Democratic Republic), אך בקרב המטיילים במדינה היפה והנשכחת הזאת, מקובל לומר בחיוך: Laos PDR – Please Don't Rush. ואכן, לאוס היא ארץ עם קצב אטי ונינוח, ארץ לאה, אם תרצו.
המדינה נכנסה רק בשנים האחרונות לקטגוריית "מתאימה לטיול עם ילדים" ואנחנו חווינו אותה כמתאימה פלוס – מהאווירה הרגועה, דרך האוכל הפחות חריף מזה שבשכנותיה ועד לתחושת הביטחון להסתובב בה עם ילדים ולזכות בתשומת לב, אבל לא בהצקות.

הצרפתים, ששלטו בלאוס ברוב המחצית הראשונה של המאה ה-20 ואיחדו שלוש ממלכות לאוטיות לכדי מדינה אחת, הותירו בה מסורת קולינרית דומה לזו של וייטנאם – בגטים טריים נפלאים וקפה איכותי שהלאוטים החביבים אף שיפרו אותו. עם זאת, פה נגמר הדמיון בין לאוס לווייטנאם או לכל מדינה אחרת בדרום-מזרח אסיה.

השלווה משתלטת

ללאוס אפשר להגיע בטיסה, לרוב אל ויינטיאן (Vientiane) הבירה, אך מטיילים רבים בוחרים להגיע ללאוס דרך היבשה, מווייטנאם או מתאילנד השכנות. אנחנו חצינו הגבול מווייטנאם לצפון השקט של לאוס והמשכנו דרומה עד למרכז המדינה.

כבר במעבר הגבול נטול ההמתנה, עם תחילת הנסיעה בכבישי לאוס, התגנבה ללבנו שלווה. השקט אפף אותנו מכל עבר, הנוף ההררי הירוק הכניס אותנו למדיטציה קלה והפגישה עם נהר המקונג (Mekong) טרם התרחשה, אבל הייתה קרובה.

המקונג ירום הודו, שפירוש שמו הוא "קונג, אם המים", עובר לא רק בלאוס, אבל בצפון המדינה תפגשו את אחד מיובליו – נהר הנאם או (Nam Ou). הנאם או ייקח אתכם מהכפר מואנג קואה (Muang Khua), שאליו הגעתם באוטובוס ממעבר הגבול, לכיוון דרום בשיט בן כשש שעות שהוא חוויה מדהימה שאין לוותר עליה.

במואנג קואה אין שום אטרקציה תיירותית אבל יש בו סמטאות עפר, תרנגולות שמתרוצצות עם אפרוחיהן בינות לבקתות הבוץ, ילדים סקרנים וחייכנים, נשים עם תלבושות שבטיות מסורתיות ותינוקות חמודים להפליא במנשאים, גשר קטן המחבר בין שני חלקי הכפר וקריוקי מקומי, כמובן. זהו מקום מושלם להיכנס בו לאווירה הלאוסית המתנמנמת. בשלב הזה פגשנו בעיקר ילדים מקומיים, ששיחקו בעפר, בהו בילדינו המערביים וצחקקו, כך שאי אפשר לומר שממש התערינו באוכלוסייה, אבל אפילו הילדים שלנו הרגישו שהביקור בלאוס פשוט נעים ושהתושבים חייכנים ומכניסי אורחים.

עולים לסירה הקטנה שתיקח אותנו לשיט על הנהר. צילום: ניצן עיני

שיט כובש לבבות

השיט על הנהר הוא אחד החוויות המענגות שתוכלו לחוות בלאוס ואני מפצירה בכם לקחת את הזמן. התמסרו לקצב של לאוס כי אין לאן למהר. אין זה משנה כמה זמן תכננתם לטייל במדינה, על הימים שבהם תבחרו לבלות בכפרים המתוקים שלגדות הנהר לא תתחרטו.
השיט עצמו הוא בסירה די קטנה. נהג הסירה יפנק אתכם במוזיקה מקומית ואולי בלגימה או שתיים מהלאו לאו (Lao-Lao), המשקה הלאומי, שאותו הוא ככל הנראה רוקח בעצמו. הביאו בחשבון שרוב הסיכויים שהוא ייעלב אם לא תיקחו שלוק, אבל היזהרו, זה רק נראה כמו מים.

נהג הסירה המיומן ינווט בין סלעים באזורי הנהר שבהם השיט מעט סוער יותר, כמעט כמו רפטינג, וידע תמיד לאיזו גדה להתקרב כדי שתיהנו מעדרי תאו המים, מהנופים המרהיבים, מהשתקפויות ההרים במים, מכפרי הדייגים על בתי הכלונסאות שלהם, מהילדים הרוחצים בנהר, מיערות הגשם המקיפים אתכם, ממחפשי הזהב ובכלל מכל הטבע הפראי הסובב והחיים האנושיים המתנהלים בתוכו בהרמוניה.
הורים המטיילים עם ילדים נתקלים לא פעם בקושי לעניין את הילדים ב"נוף". אנחנו ההורים מכריזים קריאות "ואו" מתלהבות והם כל היום מתלוננים ש"משעמם. מתי אוכלים?". ובכן, בתופעה הזאת לא תיתקלו בשיט הזה. הנוף הנפלא חודר גם ללבו ה"משועמם" של כל ילד, לצד תחושת האקסטרים של הסירה המיטלטלת בזרם, הדמיון שנסער מאסדות מחפשי הזהב, מראות הילדים המקומיים הרוחצים ואפילו העצירות לפיפי בחופי הנהר החוליים.

החלק הפעלתני של הטיול

הכפרים שעל נהר האו – מואנג נוי (Muang Ngoi Neua) ונונג קיאו (Nong Khiaw) – מזמינים לשהייה של כמה ימים נינוחים. אנחנו בחרנו בנונג קיאו, כפר מתוק ששני חלקיו נמצאים משני עברי הנהר ומחוברים ביניהם על ידי גשר מרהיב. תמצאו בו גסטהאוסים בסיסיים אבל נוחים ונקיים, מסעדות קטנות שהפתיעו באיכותן, פעילויות ספורט כגון קיאקים או טיול למערות, טרקים קטנים ואפילו תהלוכת נזירים מזמרים בבוקר, אם קמים מוקדם מספיק.

בעבר, אפשר היה להמשיך בשיט בנהר האו לעבר נקודת מפגשו עם המקונג בלואנג פרבנג (Luang Prabang), בירתה העתיקה של לאוס, אך כיום, עקב בניית סכרים לאורך הנהר, השיט מסתיים בנונג קיאו ואת המשך הדרך ללואנג פרבנג המקסימה עושים בוואן או באוטובוס מקומי (סוג של טוקטוק, רק גדול יותר). אף אחד מהם אינו יוצא בזמן הנקוב אז אפשר להירגע וליהנות מהדרך, שהיא פחות או יותר הסיפור כולו.

לואנג פרבנג, עיר הבירה ההיסטורית המקסימה, תספק לטיול הלאוסי שלכם את החלק הפעלתני יותר: שוק לילה מקסים, תהלוכות נזירים בכל בוקר, סדנאות שונות, מסעדות מגוונות, טיולים לאורך הנהר, תצפית מרהיבה על העיר וסביבתה, מפלים מהיפים ביותר באסיה, שמורות פילים ודובים וכמובן עשרות מקדשים בודהיסטיים.

אסור לפספס יום טיול למפלי קוואנג סי (Kuang Si) היפהפיים, הנופלים לבריכות נקיות ומתאימות לרחצה ומוקפים סחלבים, יער גשם ירוק ויופי בלתי נתפס. בדרך למפלים נמצא מקלט לפילים ובסמוך אליו, ממש בלי להזיז את הטוקטוק, מקלט לדובים שחורים אסייתיים (ידועים גם כ"דובי ירח"), מין מקומי של דובים הנמצא בסכנת הכחדה עקב ציד בלתי חוקי.

סדנת הכנה של רובי קשת. צילום: ניצן עיני

טיפ לדרך

יום פעלתני ושווה במיוחד עם הילדים אפשר לבלות בסדנת הכנה של רובי קשת (Crossbow). בלאוס משתמשים עד היום ברובי קשת כדי לצוד, ולא מסיבה רומנטית, אלא פשוט כי אין להם כסף לקנות אוכל אז הם צדים אותו בעצמם. אנחנו מצאנו סדנה מאוד אותנטית שהועברה על ידי מקומי בן 80, ותיק מלחמת וייטנאם, שנעזר בקרוב משפחה צעיר שתרגם לאנגלית וגם סייע בפעילות עצמה. זו כללה הכנה של רובה קשת מאלף ועד תו, משלב חומרי הגלם (מקלות) ועד המטווח המשעשע שבסיום. מחיר הסדנה: כ-20 דולר למשתתף.

זהר כרמי – דולה ובעלת האתר "זהר כבר בדקה". לקחה שנה של חופשה ונסעה לבדוק עם משפחתה את העולם