ניו יורק בעגלה

| מאת: יערה רובינזון

ביקור במנהטן עם ילדים יכול להיות שונה ומאתגר, אבל לא פחות מעניין ומהנה. המלצות מטיול משפחתי עם בן שנתיים, שהחשובה שבהן היא באילו תחנות סאבוויי יש מעלית?

צילום: שי אזולאי

כמעט שמונה שנים עברו מאז הפעם האחרונה שבה ביקרתי בתפוח הגדול, במהלכן הספקתי להתחתן ולהביא לעולם, לפני שנתיים, ילד מתוק שקובע את הטון השולט בטיולים שלנו. אם בפעם הקודמת שביקרתי בעיר גמאתי את רחובותיה בהליכה ובנסיעה ברכבת התחתית, היה לי ולבן זוגי ברור שהפעם זה יהיה קצת שונה. איך בדיוק? קודם כל צריך לברר באיזה תחנות בסאבוויי יש מעלית.

למזלנו, את בעיית הלינה פתרנו בעזרת קרובי משפחה אדיבים, שתרמו לכך שנוכל לשהות בעיר קצת יותר משבוע בלי לשבור חסכונות. כך, אחרי קניות בטיימס סקוור, ביקור חובה במוזיאון הטבע, בגן החיות, ובסנטרל פארק ובסביבתו, החלטנו שגם אנחנו יכולים לנסות ולהרגיש כמו ניו-יורקרים אמיתיים עם ילדים, או לפחות כמו נני.

 

יום 1: לצד הנהר

כשמטיילים עם עגלה בניו יורק מעליות הן מצרך מבוקש, לכן שמחנו לבדוק ולדעת מראש שלתחנת באולינג גרין (Bowling Green) יש יציאה עם מעלית ישר אל הפארק שנושא את אותו שם. בקצה הצפוני של הפארק הקטן עומד השור של וול סטריט, בלב האזור הכלכלי של מנהטן. שפשפנו את אשכיו של השור, סגולה לשגשוג כלכלי, והתחלנו ללכת לאורך נהר ההדסון בבאטרי פארק (Battery Park). ההליכה הנינוחה ברחוב Battery Place הובילה אותנו למוזיאון גורדי השחקים (www.skyscraper.org) – מוזיאון נישתי קטן שמתאים בעיקר למהנדסים ולילדים שאוהבים מודלים של בניינים. מיכאל נהנה לבחון את המודלים ולהסתכל על סרטוני הבנייה של המפלצות באזור.

בפארק מערב ת'יימס ((West Thames Park מצאנו גן שעשועים מגוון עם ארגז חול ענק, מגלשות, ואפילו סילוני מים משעשעים לימים החמים. את הפסקת האוכל העברנו בקניון ברוקפילד פלייס (Brookfield Place), שבו אפשר לקנות תיק של לואי ויטון או מייקל קורס בסכום השווה לכל מחיר הטיול, אבל אל תתנו לחנויות הממותגות לבלבל אתכם. בקומה השנייה תמצאו מגוון רשתות אוכל מהיר ובריא שישביעו את כל המשפחה.

על בטן מלאה פסענו במעלה אנדרטת הרעב האירי (Irish Hunger Memorial), שהיא למעשה גבעה ירוקה מוקפת בחומה באמצע המרכז הפיננסי של ניו יורק. משם המשכנו לגן הפסלים הקטן בפארק נלסון רוקפלר (Nelson A. Rockefeller Park), שם מיכאל טיפס על פסלי הברונזה המקסימים של הפסל הפופולרי טום אוטרנס (Tom Otterness).

את היום סיימנו בהליכה חזרה דרומה לצפייה בבריכות שהוקמו באתר ההנצחה לחללי אסון התאומים (גראונד זירו). אחרי ההתבוננות הארוכה והמכשפת בבריכות המים הנופלים ללא סוף, ירדנו במעלית בתחנת צ'יימברס (Chambers St) בדרכנו חזרה לדירתנו הזמנית.

צילום: שי אזולאי

צילום: שי אזולאי

 

יום 2: מעל כולם

ההיי-ליין בניו יורק מושך אליו מבקרים רבים מאז שנפתח בשנת 2009. מסילת הרכבת העילית, שהייתה נטושה עד לא מזמן, הפכה בשנים האחרונות למסלול הליכה נעים ומלא בהפתעות ובאטרקציות, הצופה מעל לצ'לסי ולאזור המיטפקינג (Meatpacking) של מנהטן.

המסלול העילי נגיש לכל וצפוי בעתיד להתחיל ברמפה שבהדסון יארדס (Hudson Yards). אנחנו הגענו במעלית אחרי שנסענו בסאבווי לתחנת פן (Penn Station), שגם היא נגישה לכיסאות גלגלים ולעגלות. כבר בכניסה קידם את פנינו אזור המשחק המושלם לילדים עם קורות מרופדות, מסילות, גלגלים לסיבוב וכפתורים ללחיצה. הקטן באותו זמן נמנם בעגלה, ואחרי שאנחנו, המבוגרים, חקרנו בקצרה את האזור, המשכנו דרומה.

לאורך המסלול נתקלנו באמנות מעניינת, טריבונות לצפייה בהולכים ושבים למטה, חנויות מזכרות ואזור מקורה עם באסטות של אוכל מקומי. אבל בשביל מיכאל הקטן המתחם הירוק עם המים בגובה הקרסול היה ההיילייט של ההיי-ליין. אחרי טבילת רגליים קלה ירדנו במעלית שבשדרה התשיעית לצ'לסי מרקט, שם אכלנו בעוד מיכאל מתרשם מאלמנט המים הצבעוניים והנופלים במרכז השוק.

בקצה הדרומי של המסילה קינחנו בביקור בשוק האוכל בגנסוורט (Gansevoort Market) שמתגאה במאכלי נישה ייחודיים מכל העולם. למבקרים בשבתות ובימי ראשון, במיוחד בימים הקרים, כדאי להשאיר זמן גם לביקור במוזיאון וויטני (http://whitney.org) במבנהו החדש והמרשים שכאן. בסופי השבוע מתקיימים כאן אירועים מיוחדים למשפחות כמו הסטודיו הפתוח, סיורים לילדים ולהורים צעירים וסיורי עגלות, אליהם מתקבלים הורים עם תינוקות עד גיל שנה וחצי בלבד.

רכבת לאי רוזוולט. צילום: shutterstock

רכבת לאי רוזוולט. צילום: shutterstock

 

יום 3: על האי

רגע לפני שנפרדנו מניו יורק, דאגנו לבלות זמן איכות עם הקרובים, או יותר נכון, הקרובות התאומות שאפילו יותר קטנות ויותר שובבות ממיכאל. הפור נפל על ביקור באי רוזוולט (Roosevelt Island) אליו ניתן להגיע ברכבל מהאפר איסט (2nd Ave and E60th St), שם הייתה הדירה שבה שהינו.

אמנם אפשר להגיע לרכבל במעלית ממפלס הרחוב, אך כמובן שביום שבו בחרנו לטייל עם שלושה זאטוטים ועגלה, המעלית הייתה מקולקלת. ובכל זאת, למרות הטיפוס, הנסיעה ברכבל הוכיחה את עצמה כשווה, במיוחד לקטנטנים שנהנו מכל רגע.

על האוטובוס האדום של האי שיוצא מתחנת הרכבל, אפשר לעלות בחינם ולנסוע מקצה אחד לשני. מכל צד שתבחרו נשקף נוף מדהים של העיר. בפינה אחת תוכלו ליהנות ממגדלור סגור וממדשאה ירוקה מלאה באווזים, ובשנייה תוכלו להתהלך בפארק בנוי עם נוף אפילו יותר מרשים מזה שבצפון. אנחנו נהנינו בעיקר מהפיקניק המאולתר שערכנו על המדשאה לצד האווזים ומכלי התחבורה השונים שיצא לנו לבדוק באותו היום.

ואם כבר כלי תחבורה, בנסיעת רכבת בקו F לתחנת ג'יי סטריט (Jay Street/Metro Tech) בברוקלין, אפשר לסגור את היום בביקור במוזיאון התחבורה של ניו יורק (http://web.mta.info/mta/museum), שם מתגלה ההיסטוריה של הסאבוויי במלוא תפארתה, יחד עם נסיעה נוסטלגית ברכבת התחתית של פעם. רכבל, אוטובוס ורכבת ביום אחד, חלומו הרטוב של כל ילד. נכון שלמבוגרים בינינו זה יכול להיות סיוט, אבל אנחנו הכי נהנינו מהקריינות הצעירה של מיכאל: "עכשיו סוגרים את הדלת. עכשיו נוסעים".

יערה רובינזון – מורה לאנגלית, מחזאית ועיתונאית

 

 

 

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 6fbd647d022b47ccc