לא על השניצל לבדו

צילום: WienTourismus--Peter-Rigaud

וינה נחשבת לאחד ממוקדי התרבות החשובים של אירופה ומציעה למבקרים טיול מלא קלאסה, עם שורה ארוכה של ארמונות, כיכרות ומונומנטים מרשימים וגם לא מעט מופעי אופרה, קונצרטים ותיאטרון - וגם המלצות צעירות ועכשוויות

  • אוכל | מגה שניצל

    השניצל הוא ללא ספק אחד הכוכבים בתפריט של המטבח האוסטרי. בניגוד לשניצל המוגש בישראל, העשוי מבשר עוף או מהודו, השניצל הווינאי הקלאסי עשוי מבשר עגל. גם אם יש מי שטוענים שמקורו של השניצל במטבח האיטלקי, כיום המנה מזוהה יותר מכול עם וינה והמונח "שניצל וינאי" מככב בתפריטים של מסעדות גם מחוץ לגבולות אוסטריה.

    אם הגעתם לווינה אל תחמיצו ביקור במסעדת השניצלים המפורסמת פיגלמילר (Figlmüller). המסעדה נוסדה בשנת 1905 על ידי יוהאן פיגלמילר, וכיום היא מנוהלת על ידי נינו. מאז נפתח עוד סניף, גם הוא ברובע העתיק, אך אם צריך לבחור מבין השניים מומלץ להגיע לסניף המקורי שממוקם במרכז הרובע, בקרבת קתדרלת סטפנוס הקדוש (Stephansdom). סניף זה שוכן בסמטה צרה, ובשעות הצהריים תוכלו לאתר את המסעדה לפי התור הארוך המשתרך לפניה וממלא את הסמטה. השניצל המוגש בפיגלמילר דק ופריך וקוטרו מגיע ל-34 סנטימטר! הוא מכסה את כל שטחה של הצלחת הגדולה, והתוספות (בדרך כלל תפוחי אדמה וסלט ירוק) מוגשות בצלחת נפרדת. גם אם תחליטו להסתפק במנה אחת לשני סועדים ותבקשו עוד צלחת ריקה, בקשתכם תתקבל בהבנה על ידי המלצרים המודעים לבעייתיות הכרוכה בניקוי הצלחת עד תום.

     

  • קונדיטוריה | עוגה עם מוניטין

    ברובע העתיק של וינה, בסמטה שפונה מרחוב גראבן (Graben) לעבר הכניסה המזרחית של מתחם הופבורג, ממוקם בית הקפה דמל (Demel). הקונדיטוריה נוסדה על ידי לודוויג דֶנֶה בשנת 1786, והתחבבה על ידי אנשי חצר המלוכה (הנסיכה אליזבת, הידועה בכינוי "סיסי", הייתה מזמינה מכאן את הסורבה). בשנת 1857 רכש אותה כריסטוף דמל מבנו של המייסד ושיפר את מעמדה. שני בניו שהמשיכו את דרכו העבירו אותה למיקומה הנוכחי, והפכו אותה למותג בעל שם עולמי. הקונדיטוריה התפרסמה בעיקר בזכות עוגות הכלולות וקישוטי המרציפן הייחודיים שהוכנו במקום (במרתף אפשר לראות חלק מהקישוטים הישנים שהשתמרו). בית הקפה מספק תחרות הולמת לבית הקפה זאכר (Café Sacher, אינטרנט: sacher.com/sacher-cafes), שממוקם במלון הנושא אותו שם. שני בתי הקפה הללו השקיעו רבות בתביעות הדדיות בבתי משפט באוסטריה, שכן שניהם טענו לזכות ראשונים על עוגת ה"זאכר טורט" המפורסמת (עוגת טורט שוקולד בעלת שתי שכבות, ביניהן שכבה דקה של ריבת משמשים ומעל הכול ציפוי גנאש שוקולד). ההתדיינות המשפטית הסתיימה בפשרה: שניהם יוכלו להמשיך להציע את ה"זאכר טורט", אבל רק קפה זאכר יוכל להוסיף את המילה "המקורי" למנה.

    קפה דמל, השוכן במבנה דו-קומתי, הומה דרך קבע אנשים שבוחנים בעניין את שפע העוגות המוצעות, אגב התעלמות מוחלטת מצווי הדיאטה. טיפסנו במדרגות לקומה השנייה, והצצנו מבעד לחלונות הזכוכית בקונדיטורים ששקדו במרץ על עיצוב העוגות. היצע העוגות פה מגוון מאוד (יש הגורסים שהוא כולל 300 סוגים שונים) וכדי לבחור ניגשים לוויטרינה, מצביעים על העוגה שנבחרה ומקבלים פתק עם מספר. לאחר מכן חוזרים לשולחן, והמלצריות ניגשות לקחת מכם את הפתק ומבצעות את ההזמנה. השוקו הסמיך והעוגות שהוגשו לשולחננו היו סיום הולם למסע הקולינרי המענג בעיר הוואלסים.

     

  • בילוי | נשף כמו בסרטים

    נשפי הריקודים של וינה נחשבים לבילוי חורף פופולרי בעיר (מדצמבר עד פברואר). הנשפים מתקיימים באתרים שונים ברחבי העיר – בארמונות, בבניין האופרה, בבניין העירייה, במשכנה של התזמורת הפילהרמונית ואפילו בבתי קפה מהמובילים בעיר. מספר הנשפים נאמד בכ-450 מדי שנה, וחלק לא מבוטל מהם מתקיים בחסות אגודות מקצועיות (למשל של רופאים או משפטנים).

    מבין הנשפים החשובים נציין את זה המתקיים ביום האחרון של השנה האזרחית בארמון הופבורג. הנשף, שמתמקד בריקודי ואלס, החל את דרכו בתקופה הקיסרית והתקיים בעבר בארמון שנברון (Schloss Schönbrunn) בהשתתפות אנשי אצולה מרחבי הקיסרות. כיום פועל בארמון בית ספר לוואלס והוא אחד מעשרות בתי ספר לריקוד זה שפועלים בעיר. לנשפים המתקיימים כיום יש קוד לבוש רשמי הכולל לבוש מחויט לגברים ושמלות ערב לנשים. תוכנית הנשף מאורגנת מראש ונפתחת בדרך כלל בריקוד של הצעירים, שמפנים בהמשך הערב את מקומם לרקדנים המקצועיים והמנוסים. הצופים, שאינם מצטרפים למעגל הרוקדים, יכולים לתפוס מקום ליד השולחנות וליהנות מארוחה טובה, אגב צפייה במפזזים שבמרכז האולם.

    לכל אחד מהנשפים הללו יש אתר אינטרנט עם אפשרות לרכוש כרטיסים מראש. כדי למנוע מעצמכם אי נעימות, שימו לב לקוד הלבוש הנדרש בכל נשף.

     

     

  • מבנה | קמפוס מעוצב

    אוניברסיטת וינה לכלכלה ולמנהל עסקים (Wirtschaftsuniversität Wien) נחשבת לאחת האוניברסיטאות הגדולות והמובילות באירופה בתחומים אלה. היא הוקמה בשנת 1898, וכבר אז התמקדה בתחום הכלכלי. במאה ה-20 מספר הסטודנטים שלמדו בה גדל באופן משמעותי, ולכן בשנת 1983 היא הועברה למשכן חדש ברובע התשיעי. הגידול המתמיד במספר הסטודנטים הביא בסוף המילניום הקודם להחלטה לבנות קמפוס חדש, ממזרח לתעלת הדנובה, באזור של מרכז הקונגרסים וגן השעשועים פראטר (Prater). בשנת 2013 נפתח הקמפוס החדש בעל העיצוב המדהים, שטובי האדריכלים (מגרמניה, מאנגליה, מספרד, מיפן ומאוסטריה) נטלו חלק בתכנונו, למשל זאהה חדיד שאחראית לעיצובו של בניין הספרייה והאדריכל היפני היטושי אָבֶּה שתכנן את בניין D2 ומרכז הסטודנט. למעשה כל בניין בקמפוס החדש שונה ממשנהו ומתהדר בסגנון האופייני למעצבו. תכנון הקמפוס התבסס על עקרונות הבנייה הירוקה, שמטרתם חיסכון מרבי בשימוש באנרגיה, ומשך בנייתו ארך כשלוש שנים וחצי. אפשר להצטרף לסיור מאורגן בן שעתיים בתוך הקמפוס או לסייר בו באופן עצמאי.

  • שכונה | רעננה ויצירתית

    שכונת פרייהאוספירטל (Freihausviertel), הסמוכה לנאשמרקט (Naschmarkt) – השוק של וינה, היא חלק מרובע מס' 4. יש כאן ריכוז גדול של חנויות מעצבים ומסעדות קטנות וחמודות. השכונה מושכת אליה צעירים רבים, ובפרט אנשים יצירתיים ואמנים בתחילת דרכם. פריחתה של השכונה החלה בעשור האחרון, ובשנים האחרונות צצים כאן מוסדות קולינריים בזה אחר זה. אחת המסעדות המעניינות היא פוֹלפנסיון (Vollpension, אינטרנט: vollpension.wien); העיצוב הוא בסגנון וינטג' ואת האוכל מכינות סבתות חביבות. המסעדה ממוקמת ברחוב שלייפמילגס (Schleifmühlgasse), לא הרחק מקפה אמקורד (Amacord, אינטרנט: amacord-cafe.at) שמצדיק גם הוא ביקור חטוף.

    קפה אנצנגרובר (Cafe Anzengruber) מציע שילוב של מטבח וינאי וקרואטי, בעוד אכט איין האלב (Acht Ein Halb) מתהדר במטבח איטלקי. מי שמחפש ארוחת בוקר מאוחרת יוכל להתמקם בברקפסט קלאב (The Breakfast Club), שם מגישים אותה עד השעה 14:00.

    יש בשכונה חנויות שמתמקדות בספרי בישול, ואפילו כמה מקומות שבהם אפשר לעבור קורס בישול קצר. באבטס (Babette's, אינטרנט: babettes.at/de), הנחשב פה למוסד מוכר, מציע תבלינים, אלפי ספרי בישול וגם קורסים לחובבי הז'אנר.

    בשכונה תמצאו גם כמה חנויות אופנה, דוגמת פלו וינטג' (Flo Vintage, אינטרנט: flovintage.com) ופרגנצר (אינטרנט: pregenzer.com), וחנויות ריהוט מעניינות כמו מוד (Mood, אינטרנט: moodwien.at) או גרבג' (Gabarage, אינטרנט: gabarage.at) שמציעה פריטים מעוצבים מחומרים ממוחזרים.

  • לינה | שונה ומיוחד

    מגדאס (Magdas, אינטרנט: magdas-hotel.at/en) הוא בית מלון ייחודי, המנוהל על ידי ארגון חברתי קתולי בשם "קאריטס" (Caritas). בהתאם לערכי התרומה והצדקה שבבסיס הדת הקתולית, הארגון עוזר לנזקקים ברחבי העולם, בעיקר לפליטים מאסיה ומאפריקה שסבלו מרדיפות במדינותיהם. קאריטס מסייע להם להגר למדינות המפותחות, שם הוא מקים מוסדות ייעודיים שמטרתם להעניק חינוך לאותם פליטים, לעזור להם למצוא מקורות תעסוקה ולהקל את השתלבותם בחברה. מלון מגדאס מעסיק פליטים מכל העולם, ולמעשה עובדים בו אנשים מ-14 מדינות שונות, שכולם יחד דוברים 23 שפות. זהו מלון "לא מעונב", וכל חדר בו מעוצב בצורה שונה ומרוהט ברהיטים העשויים מחומרים ממוחזרים. במלון יש ספרייה וגינה, לאלו שלא באו לחרוש את העיר אלא לתפוס קצת שלווה. התפיסה כאן היא שאורחי המלון באים לנוח ולהירגע, ולכן לא תמצאו מכשיר טלוויזיה בחדר (המכורים יוכלו לשכור טאבלט בקבלה). בסופי שבוע ובחגים אין צורך להתעורר מוקדם וארוחת הבוקר תמתין לכם בחדר האוכל עד השעה 14:00.

  • פארק | אתנחתא עירונית

    במחצית השנייה של המאה ה-19 נהרסו החומות שהקיפו את הרובע העתיק של העיר, ובמקומן נסלל כביש רחב שמקיף את הרובע וידוע כיום בשם "כביש הטבעת" (Ringstrasse). במהלך הפיתוח הוקצה שטח בגודל 65 אלף מטר רבוע להקמתו של גן עירוני בסגנון אנגלי. הגן, שנפתח לקהל בשנת 1862, היה לפארק הציבורי הראשון בעיר וינה – השטאדטפארק (Stadtpark). הפארק תוכנן ועוצב על ידי יוסף סלני, האחראי על הפרויקטים האמנותיים מטעם חצר המלוכה, עם הממונה על הגינון  רודולף זיבק.

    נהר הווין (Wien), שנשפך אל תעלת הדנובה (Donaukanal), מחלק את הפארק לשני חלקים, והגשרים שמעליו, דוגמת גשר קרולינה (Karolinenbrücke), מחברים ביניהם. בתוך הפארק יש בריכה ובה ברווזים וברבורים, שמושכת אליה את הילדים המקומיים. הבריכה מוקפת מדשאות גדולות, ומדי פעם תוכלו לראות עליהן אנשים העסוקים בפעילות גופנית, מהתעמלות ועד טאי צ'י. לצדי שבילי הפארק נטועים עצים שמצלים על המבקרים בעונת הקיץ.

    בכל עונה פורחים בפארק פרחים אחרים התורמים לצבעוניות הנוף, ובחודשי הקיץ פועל כאן שעון יפהפה המכוסה פרחים ומראה את השעה באופן מדויק להפליא. בלב הפארק ניצב פסל מצופה זהב של יוהאן שטראוס השני, עבודתו של האמן אדמונד הלמר משנת 1921, הנחשב לאחד המונומנטים המצולמים ביותר בעיר. מלבדו יש בפארק פסלים של דמויות מפורסמות נוספות, כמו פרנץ שוברט, אנטון ברוקנר, פרנץ להאר ורוברט שטולץ.

    שוחרי תרבות יוכלו ליהנות מהמבנה המדהים שבקצהו הדרום-מערבי של הפארק, הנקרא "קורסלון" (Kursalon) ומשמש אכסניה לקונצרטים ולריקודים.

  • תצפית | הכי גבוה באוסטריה

    מגדל הדנובה (Donauturm, אינטרנט: donauturm.at) ממוקם בפארק הדנובה שבין התעלה לנהר, בסמוך למרכז הקונגרסים ולמתחם בנייני האו"ם המכונה UNO-City. פארק הדנובה זוכה לפופולריות רבה בקרב התושבים, שמנצלים את הריאה הירוקה למגוון פעילויות כמו רכיבה על אופניים, ריצה ובילוי עם הטף. המגדל, שמתנשא לגובה של 252 מטר, נבנה בשנת 1964 בעיצובו של האדריכל פרופ' האנס לינטל, והוא נמנה עם מאה המגדלים הגבוהים בעולם ונחשב לבניין הגבוה ביותר באוסטריה. שתי מעליות מהירות מאוד (מגיעות לגובה של 165 מטר ב-35 שניות) ומרווחות מאוד מעלות את המבקרים למרפסת התצפית בגובה של 150 מטר. במפלס שמעל מרפסת התצפית, בגובה 160 מטר, ממוקם בית קפה-מסעדה מסתובב בשם "פנורמה" ומעליו, בגובה 170 מטר, פועלת מסעדה שמסתובבת בקצב אטי (משלימה סיבוב בפחות מחצי שעה), כך שבין השניצל לשטרודל אפשר לצפות בעיר מלמעלה.

  • מוזיאון | מבקרים את פרויד

    אחד המוזיאונים המעניינים בעיר שוכן במבנה שבו חי ועבד אבי הפסיכואנליזה (1939-1856). זיגמונד פרויד נולד בפרייברג שבחבל מורביה – אז חלק מהאימפריה האוסטרו-הונגרית וכיום אזור בצ'כיה (ב-2006 נפתח מוזיאון גם בבית שבו נולד) – וכשהיה בן שלוש עבר לווינה. שם הוא סיים את לימודי הרפואה ובשנת 1891 עבר להתגורר בבית זה. הוא התגורר בו עד שנת 1938, אז נאלץ להימלט ללונדון בעקבות השתלטות הנאצים על אוסטריה. בשנה האחרונה לחייו התגורר בדירה שממוקמת ברובע המפסטד, וגם שם הוקם מוזיאון.

    המוזיאון בביתו של פרויד (Sigmund Freud Museum, אינטרנט: freud-museum.at/en) נפתח בשנת 1971 בסיועה של בתו הצעירה אנה. שטח הבית הוא כ-245 מטר רבוע, ובתצוגת הקבע שבו מוצגים אוסף הפסלים שלו וטיוטות עבודותיו הראשונות.

  • מחוץ לעיר | ספא מעוצב

    מלון הספא רוגנר באד בלומאו (Rogner Bad Blumau, אינטרנט: blumau.com/en) נמצא בפרובינציית שטיריה (Steiermark), אחת מתשע הפרובינציות שמהן מורכבת אוסטריה. האזור שבו נבנה המלון עשיר בפעילות גיאותרמית, המהווה תשתית מתאימה למלונות ספא. המלון מעמיד לרשות המבקרים 11 בריכות, חלקן מקורות וחלקן פתוחות, ומתקני ספא שונים.

    את המלון עיצב האמן האוסטרי-יהודי המפורסם פרידנסרייך הונדרטוואסר; קירות המבנים ומאות העמודים שבמתחם צבועים במגוון צבעים שהשילוב ביניהם יוצר מראה ייחודי, והחלונות המיוחדים לצד המסדרונות הלא ישרים משלימים את היצירה האדריכלית המרהיבה.

    הונדרטוואסר תכנן גם שני מבנים מרתקים בתוך העיר; האחד ידוע בכינוי "הבית של הונדרטוואסר" (Hundertwasserhaus), בית מגורים שקירותיו החיצוניים הם בבחינת יצירת אמנות מדהימה; והשני הוא המוזיאון לתולדות האמנות (Kunsthistorisches Museum) השוכן קרוב לקו המים של תעלת הדנובה. יצירה נוספת שלו היא כנסייה שנמצאת גם היא במחוז שטיריה.

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 6fbd647d022b47ccc