כושר משפחתי

|

רינה בן-עמי

יש משפחות שבהן אמא עושה אירובי, אבא רוכב על אופניים והילד משחק כדורסל. יש משפחות שבהן כולם עוסקים באותו ענף ספורט - והגיבוש המשפחתי משגשג

בשיחת אמהות על הדשא, בזמן שהזאטוטים מכלים את כוחותיהם בגן השעשועים, סיפרה לי דנית (34) על תבנית שיחותיה השחוקה והמתסכלת עם בנה אופק (5 וחצי), שקיבלה תפנית מדהימה בעקבות פעולה אחת שלה – היא התחילה לצרף את אופק להליכות הערב שלה.

חשוב לשמש דוגמא אישית טובה – ללכת ברגל במקום לנסוע במשך דקה עם הרכב, להשתמש במדרגות במקום במעלית וכדומה

בזמן שיואב, בעלה, מקלח את שגיא בן השנה, היא יוצאת להליכה עם אופק. "בהתחלה, המטרה היתה לעשות הפרדת כוחות בין שני הילדים", היא מודה, "אז בזמן שיואב היה מקלח ומטפל בשגיא, התחלתי לקחת את אופק איתי להליכה. ככה היה שקט בבית והוא גם היה חוזר רגוע יותר ונכנס לישון בלי להתווכח בכלל".

דנית מספרת כי תוך זמן קצר התקשורת שלה עם אופק השתנתה לחלוטין, "אם פעם הוא היה נוטה לכעוס על כל דבר, אז עכשיו, כשהשיחה מתנהלת באוויר הפתוח ובתשומת לב מלאה שלי אליו, הוא לגמרי מקשיב ומשתף פעולה".

יש זמן לילד

ד"ר גלית לזר, מנהלת מכון איזונים לטיפול זוגי, אישי ומשפחתי, מציינת כי אחד היתרונות של פעילות ספורטיבית עם הילדים הוא הקשב הגבוה יותר שאנו מפגינים במהלכה כלפי הילד. "החיים של מרבית הזוגות הצעירים הם אינטנסיביים ולחוצים. הם עובדים עד שעות מאוחרות, חוזרים הביתה עייפים ומלאים ב'מה עוד נשאר לעשות', ולא ממש יכולים להיות פנויים לחלוטין עם הילדים. הפעילות הספורטיבית המשותפת מאפשרת יציאה מהבית, על כל המשתמע מכך, הנחת הטלפונים, הטיפול במטלות הבית, המחשב והטלוויזיה בצד", היא מסבירה.

אל שיחתנו הצטרפה מיכל (32), ששיתפה כי בשנה האחרונה היא הולכת עם בתה רותם (7), לשחייה, לפחות פעמיים בשבוע. "זה התחיל עם זה שהיה לי מאוד קשה לראות את הבת שלי מתחילה להשמין, במיוחד מגיל כל כך צעיר. עודף משקל היתה בעיה שסבלתי ממנה הרבה מאוד שנים, וכשהסתכלתי על רותם הייתי רואה את עצמי, וזה הדליק אצלי נורה אדומה". לאחר אין ספור מאבקים סביב נושא האוכל, הבינה מיכל שאינה יכולה לבקש מבתה משהו שהיא אינה מצליחה לעשות בעצמה, אז בעידודו של בעלה, היא החלה לקחת את רותם לבריכה.

"היה לי יותר קל להתחיל עם שחייה, כי בתוך המים הרגשתי הכי בנוח עם הגוף שלי, וזה גם מקום שמתקשר לרותם תמיד עם חופשה". החודשים חלפו ומערכת היחסים הטעונה של מיכל ורותם סביב האוכל שינתה את פניה והתמקדה יותר בפעילות המשותפת החדשה. "המדהים הוא שהשחייה הפכה מהר מאוד להרגל נעים לשתינו, משהו שאנחנו מחכות לו. בנוסף, שתינו הצלחנו להוריד במשקל ולהתחיל לאכול יותר מסודר", אומרת מיכל בחיוך.

להתחיל מאפס

"במאה הנוכחית אנשים לא עושים פעילות גופנית ספונטנית, כחלק מהחיים", אומרת ד"ר נעמה קונסטנטיני, מומחית ברפואת משפחה ורופאת ספורט, ומנהלת המרכז לרפואת ספורט הדסה אופטימל. "רוב האנשים עובדים בישיבה, מגיעים לעבודה ברכב, וגם בבית יש לנו חיי נוחות. הפכנו לאנשים נייחים. לכן, ההוצאה האנרגטית שלנו נמוכה ביחס לכמויות שאנו אוכלים, והכושר הגופני שלנו נמוך. שני גורמים אלה הביאו את מגיפת ההשמנה ומורידים את תוחלת החיים. כושר גופני נמוך הוא גורם התמותה מספר אחד בעולם", מדגישה ד"ר קונסטנטיני, "לכן עדיף יותר להיות שמן בכושר, מאשר רזה בטלן".

 

"המדהים הוא שהשחייה הפכה מהר מאוד להרגל נעים לשתינו, משהו שאנחנו מחכות לו." אילוסטרציה:GettyImages/ImageBank

אז מתי מתחילים?

"כשתינוק נולד ואנו מתחילים ליצור מסביבו בהדרגה מעגל של גירויים, זוהי כבר התחלה של פעילות ספורטיבית", אומר יובל קפיטולניק, מנכ"ל דינמיקל שירותי כושר, מאמן ספורט מוסמך, מדריך בכיר למועדוני בריאות וכושר ובעל ניסיון רב באימון ילדים. "הרעיון הוא כל הזמן ליצור עבור התינוק סביבה עם כמה שיותר גירויים במטרה לפתח את הקואורדינציה שלו, אשר חשיבותה טמונה בכך שכל פעילות ספורטיבית מתבססת עליה". קפיטולניק ממליץ לאפשר לתינוקות, לפעוטות ולילדים הקטנים התנסות חופשית במרחב, בטוחה כמובן. זה יכול להיות גירויים על שטיח לתינוק שזוחל, טיפוס וירידה במדרגות לפעוטות, ולגדולים יותר: חבלים שמאפשרים להיתלות ולהתנדנד עליהם, מתקני ג'ימבורי ועוד.

יתרונות השחייה לילדים

  • השחייה משחררת ומרגיעה.
  • המים מקנים תחושת חופש, כמו במגרש משחקים.
  • הפעלה שווה של כל שרירי הגוף באופן, חשוב בעיקר לילדים עם טונוס שרירים נמוך.
  • פיתוח משמעותי של סיבולת לב-ריאה.
  • מחד מקנה מסגרת ומשמעת, ומאידך מאפשר לילד ללמוד להיות עם עצמו, נותן לו אי של שקט.
  • ילד היפראקטיבי יכול במים לפרוק את האנרגיות שלו ולהשתחרר (כל עוד הוא לא פוגע באחר, כמובן), מבלי לשמוע הרבה "לא" ו"אל".

בני צין, מורה לחינוך גופני ומפעיל בית ספר לשחייה

"חשוב לבנות לילדים אופי ויכולות ספורטיביים", הוא מדגיש, "להוציא את הילדים החוצה לפארק, לשבילי האופניים, לשבילי ההליכה ולמתקני הכושר בפארק. החשיפה של הילדים לפעילויות החופשיות תמנע מהם את העצלנות. חשוב לא פחות לשמש דוגמה אישית טובה – ללכת ברגל במקום לנסוע במשך דקה עם הרכב, להשתמש במדרגות במקום במעלית וכדומה. אם מסרסים את העצלות מגיל צעיר, היא לא תהיה קיימת בהמשך".

ילדי מים

בני (40) וגלית (39) צין משלבים את השחייה בחיי ילדיהם כמעט עם היוולדם. בני, מורה לחינוך גופני ובוגר מכללת וינגייט במגמת שיקום נכים, וגלית, בוגרת וינגייט במגמת שייט וספורט ימי, מפעילים יחדיו את בית הספר לשחייה הפועל במועדון הולמס פלייס שבמודיעין. הם הורים לזיו (10), תומר (7 וחצי) וניר (6 חודשים), שמבלים זמן לא מועט במים. "בני לימד את זיו לשחות כשהיה בערך בן חמש, ואת תומר הצליל כבר בגיל שמונה חודשים. במהלך השבוע, מלבד שיעורי השחייה המסודרים של זיו, מצטרפים תומר וזיו גם אל שיעורי השחייה שהוריהם מעבירים לילדים אחרים.

אבל ההנאה אינה מסתיימת רק בעבודה של אבא ואמא, אלא ממשיכה גם כשכל המשפחה נוסעת ביחד לגלוש בים על גלים. בנוסף, מאז שמלאו לניר ארבעה חודשים, לוקח אותו בני פעם בשבוע לקורס שחייה לתינוקות. "הפעם אני מגיע לבריכה כהורה, ולא כמדריך שחייה".

"יש חשיבות רבה לכך שילדים יהיו פעילים מגיל צעיר", אומרת ד"ר קונסטנטיני, מומחית ברפואת משפחה ורופאת ספורט. "קודם כל מאחר שיש כבר הוכחות בדוקות כי ילד פעיל יהפוך למתבגר פעיל ואחר כך גם למבוגר פעיל. זוהי הקנייה של הרגלי פעילות המוודאת כי סיכויו בעתיד להיות מבוגר בריא יהיו גבוהים יותר. שנית, ילד פעיל הוא גם ילד בריא גופנית ומנטלית, שסביר להניח כי אינו סובל מעודף משקל או מבעיות של כולסטרול ולחץ דם. יתרה מכך, המחקרים מראים כי היכולות הלימודיות של ילדים פעילים טובות יותר, וכי הם מקובלים יותר בחברה".

על כל אלה מוסיפה ד"ר קונסטנטיני את נושא בניית מסת העצם: "בילדותנו אנו בונים את מסת העצם שלנו, ומסיימים זאת בגיל ההתבגרות. לכן, ככל שילד מפתח את צפיפות העצם בגיל צעיר יותר, כך הוא רוכש לעצמו 'בנק עצמות' נכבד יותר, וסיכוייו לפתח אוסטופורוזיס נמוכים יותר".

 

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 6c35ecd887b82 at 21:30:09