כשהאותיות מתבלבלות
ליקויי למידה - זיהוי הבעיה, סוגי ליקויים והטיפול בהם
יוני (שם בדוי), בן 8, הוא ילד מוכשר וסקרן הסובל מדיסגרפיה. הוא תמיד נהג לשאול שאלות מלומדות ולהביע את דעתו המנומקת, אבל בכל פעם שעשה מבחן בכתב, הוא היה משרבט משפט או שניים ומגיש את הדף מבויש למורה. כיום, לאחר שאובחן כלקוי למידה וקיבל חיזוק של הוראה מתקנת ואישור להיבחן בתנאים מיוחדים, יוני מצטיין בלימודים.
המקרה של יוני אינו חריג. ילדים רבים מאובחנים היום כלקויי למידה, ועם העזרה הנכונה ניתן להקל ואף להתגבר על הקשיים.
מהם קשיי למידה?
ומה הם קשיי למידה? ההגדרה של האגודה האמריקאית ללקויות למידה היא: "קבוצה הטרוגנית של הפרעות המתבטאת בקשיים משמעותיים ברכישה ובשימוש של הקשבה, דיבור, קריאה, כתיבה, חשיבה הגיונית, כישורים מתמטיים או כישורים חברתיים". ההנחה היא שההפרעות האלה נובעות מתפקוד לא יעיל של מערכת העצבים המרכזית.
לדברי אנג'לה נאי-גולדנברג ודבי קליגר, קלינאיות תקשורת, יועצות טומטיס RCTC, מ"מרכז הקשבה טומטיס" בכפר סבא, מקובל לחלק את אוכלוסיית לקויי הלמידה לשתי קבוצות עיקריות:
- ליקויי למידה אקדמיים – ילדים בעלי ליקויים במיומנויות הנרכשות בתהליכי למידה בבית הספר: בקריאה, בחשבון, בכתיב או בכתב.
- ליקויי למידה התפתחותיים – ילדים בעלי קשיים במיומנויות יסוד: בקשב, בזיכרון, ליקויים תפיסתיים, ליקויים מוטוריים, הפרעות בחשיבה והפרעות בשפה".
ד"ר ישראל וינקלר, נוירופסיכולוג ממכון "רום-פילת", העוסק באבחון פסיכו-דידקטי, אומר כי "קיימת הסכמה ממסדית שרירותית שכ-10 אחוזים מהאוכלוסייה הם בעלי ליקויי למידה. בפועל, לדעתי בין 15 ל-20 אחוז סובלים מליקוי בלמידה, אם כוללים גם מקרים קלים של קושי".
ומה שורשיה של מגיפה זו? לדברי אנג'לה נאי-גולדנברג, "המחקר מציע שני מודלים עיקריים להסבר התופעה: הראשון הוא 'מודל הליקוי', המניח כי לקות למידה היא חוסר מסוים, תוצאה של פגם תורשתי, מחלה, חוסר איזון ביוכימי או דיספונקציה מוחית. המודל השני הוא 'מודל האיחור ההתפתחותי', המניח שליקוי הלמידה נובע מעיכוב בהתפתחות תפקודים שונים".
אילוסטרציה: PHOTOS ASAP
איתור מוקדם
בעבר היו ילדים רבים הולכים לאיבוד בגלל ליקויי למידה שונים שלא אובחנו. לקח זמן עד שלמדו לאבחן את הבעיה ולנסות לעזור לילדים. איך נוכל לדעת בשלב מוקדם אם לילד יש בעיה אמיתית? "כמו בכל עניין בריאותי, ישנם גבולות של נורמליות", מסביר ד"ר וינקלר. "מתי נאמר שילד רק עצוב ומתי נאמר שהוא ממש בדיכאון? בכל התחומים מדובר ברצף ולא בהחלטה דיכוטומית של 'שחור-לבן'.
"לקויות הלמידה פוגעות ביכולות שאינן מצריכות אינטליגנציה גבוהה ומתבצעות בדרך כלל בצורה 'אוטומטית', כמו רכישת שפה. בכלליות, כאשר הילד נתקל בקושי להפוך תהליך למידה לתהליך אוטומטי, ייתכן שהוא סובל מלקות למידה".
"אם מדובר בילד שמגלה שונות בולטת מבחינת הרצף ההתפתחותי, נמנע מפעילויות הקשורות בציור או בצביעה, מתוסכל מניסיונות ללמוד את האותיות, מסרב להגיע לריכוז, מתקשה לעבור ממשימה למשימה, לא מסוגל לדחות סיפוקים או מגלה בעיה שפתית, רצוי לבדוק אם קיים אצלו ליקוי למידה", מוסיפה ענת כצנלסון, פסיכולוגית ב"ניצן", אגודה לקידום לקויי למידה הפועלת משנת 1964 כארגון ללא מטרת רווח, שמטרתו לקדם את המודעות ללקויי למידה בישראל.
"כשלילד אינטליגנציה גבוהה הוא מצליח לעקוף את הלקות ולתמרן סביבה", אומרת כצנלסון. "הפוטנציאל הגבוה לעומת חוסר היכולת לממש אותו גורר תסכולים ובעיות רגשיות, תחושת חוסר ביטחון וחוסר אונים. לכן, ככל שמאתרים את הבעיה יותר מוקדם, כך ניתן לסייע לילד לעקוף את הבעיה".
הכל על אבחונים
כאשר מתעוררים ספקות לגבי ילד בגיל הרך, ניתן לפנות למרכזים להתפתחות הילד הפזורים ברחבי הארץ. מערכת החינוך נכנסת לתמונה רק מגיל גן חובה. בגילאים אלו, השירותים הפסיכולוגיים העירוניים מבצעים מבחני בשלות כדי לבדוק את מוכנות הילד לכיתה א'.
יש מגוון של אבחונים דידקטיים ופסיכו-דידקטיים. מטרתם של האבחונים הדידקטיים הוא לבדוק מיומנויות בסיסיות הנדרשות בבית הספר כגון תפקודי קריאה, כתיבה, אנגלית וחשבון. אבחון פסיכו-דידקטי כולל גם מבחני משכל ואישיות. "אני מאמין ב'אבחון תפקודי למידה', המבטא את מכלול היכולות הקוגניטיביות של הילד ומורכב מסדרת מבחני משכל, אבחון נוירופסיכולוגי (שבודק קשב וריכוז, קואורדינציה, מהירות תנועתית ועוד), אבחון דידקטי ובחינת משתני אישיות", אומר ד"ר וינקלר. "המרכיב האישיותי-התנהגותי חזק מאוד בתמונה".
לאן לפנות?
מרכז "טומטיס" בכפר סבא – 09-7668191.
מרכז "ניצן" בתל אביב – 03-5372266/67, www.nitzan-israel.org.il
מרכז "קישורים" בקריית אונו – 08-9328784/03-6350768.
מכון "רום-פילת" ברמת גן – 03-7517806.
השירותים הפסיכולוגיים העירוניים – בהתאם למקום המגורים. ניתן לקבל הפניה מהמוסד החינוכי של הילד.
המרכזים להתפתחות הילד – בהתאם למקום המגורים. ניתן לקבל הפניה מהמוסד החינוכי של הילד.
קיימים גם מרכזים פרטיים הפועלים בהתאם לגישות טיפוליות מגוונות, וביניהן טיפול בסיוע בעלי חיים או טיפול בעזרת רפואה סינית.
"הפתרון לילד שאובחן בגיל צעיר אינו תמיד השארתו בגן", אומרת דנינו. "השארתו של ילד שאובחן כבלתי בשל לכיתה א' היא יעילה רק במקביל לטיפול שיכין אותו לקראת המעבר לבית הספר בשנה הבאה. במקרים אחרים אין בצעד זה שום תועלת והילד ידרוך במקום".
לגבי מעבר למסגרת החינוך המיוחד, לדעתו של ד"ר וינקלר יש לשקול זאת רק אם הילד סובל מליקוי למידה וגם רמתו האינטלקטואלית אינה מאפשרת לו התמודדות טובה איתו. ילד עם יכולות אינטלקטואליות ממוצעות ומעלה ניתן להשאיר בחינוך הרגיל ולהעניק לו סיוע של הוראה מתקנת.
שיטת טומטיס
שיטת טומטיס כוללת אימוני הקשבה באמצעות גירוי צלילי, בשילוב עם ייעוץ אישי, אומרות נאי-גולדנברג וקליגר, המטפלות בשיטה זו. אימוני הקשבה מאמנים את האוזן ומגרים את מערכת העצבים המרכזית, כדי להשפיע על תפקודים רבים התומכים בלמידה. בימינו, ילדים חשופים יותר לגירויים הפונים לערוץ החזותי: מחשבים, טלוויזיה, וידיאו, פלייסטיישן, בעוד שמיומנויות למידה עיקריות: שפה, דיבור, קריאה, כתיבה ותקשורת נשענות בעיקר על ערוץ שמיעתי.
הידרותרפיה
סניף "ניצן" חדרה מפעיל תוכנית חדשנית לקידום המוכנות לכיתה א' באמצעות הוראה מסייעת בשילוב הידרותרפיה. עדה לוי, מנהלת הסניף, מסבירה על התוכנית: "הפרויקט מיועד לילדי גן חובה שאותרו על ידי השירות הפסיכולוגי, אשר קיימת התלבטות לגבי השארתם שנה נוספת בגן.
"הרעיון לשלב בין הוראה מסייעת לבין הידרותרפיה נבע מתוך תפיסה ש'הפעולה היא הבסיס לחשיבה ושחשיבה היא פעולה מופנמת'. חוויית המים היא חוויה ראשונית ומכאן חשיבותה. הציפה והמרחב מאפשרים לילד לבצע תנועות שאינו מסוגל לבצע מחוץ למים".
שיטת "קישורים"
"גישת מרכז 'קישורים' דוגלת בהתמקדות בפתרון הבעיה ולא רק בסימפטומים שלה", אומר ארזי. "העיקרון הטיפולי המנחה הוא שחזור הרצף ההתפתחותי. על ידי אימון מובנה, מפתח התלמיד את הכלים התפיסתיים הבסיסיים. ההנחה היא שהאדם הוא מכלול ויש צורך בתפיסה אינטגרטיבית כדי לסייע לו. במרכז עושים שימוש במגוון כלים ומשחקים חווייתיים, המבוססים על הפיכת הלומד ללומד עצמאי. הטיפול מתאים לסובלים מליקויי למידה, הפרעות קשב וריכוז, איחור התפתחותי, קשיים בזיכרון וקשיים בארגון ובתכנון.