כשהילדים הופכים לנשק

גירושים יכולים להפוך למלחמה. איך מתמודדים עם שדה הקרב הביתי?

88 שיתופים | 132 צפיות

גירושים הם עסק לא נעים, במיוחד כשהם מלווים בסכסוכים עקובים מדם. הילדים, בדרך כלל, הופכים כלי במלחמה של בני הזוג זה בזה. עו"ד בני דון-יחייא (58), יליד תל אביב, אב לחמישה, נחשב לעורך הדין המוביל בארץ בתחום של דיני משפחה, מסביר איך מתמודדים עם הקרב האכזרי הזה.

האם יש דרך להגן על ילדים מפני מריבות ו"הרעלה" של ההורים זה נגד זה?
"קשה מאוד למנוע את התופעה המכוערת הזאת שמאפיינת סכסוכי גירושים רבים. ג'רי סיינפלד כבר אמר שנישואים הם אמנות הלחימה המתקדמת ביותר עולם. הורה נבון ישקיע הרבה מאמץ כדי למזער את התופעה. צריך סבלנות רבה וחוסן נפשי כדי להפוך זאת למצב אפשרי. אבל אם את שואלת אם ניתן לנקוט צעדים משפטיים בנושא, התשובה היא שבאין ברירה צריך לעשות זאת, אבל יש לקחת בחשבון שברוב המקרים השופטים לא יכולים לעזור. אם אחד ההורים מטפטף רעל באוזני הילדים, בין בגלוי ובין בצורה מתוחכמת, שום צו שיפוטי לא ימנע זאת. במקרים קיצוניים קובעים כי ההורה הלא משמורן יפגוש את הילד ב'מרכז הקשר' של לשכת הרווחה תחת עינה הפקוחה של פקידת סעד".

כאשר המריבות קשות האם האישה יכולה לחייב את בעלה לעזוב את הבית?
"החוק למניעת אלימות במשפחה מאפשר לאישה להרחיק את הבעל מהבית בהליך מהיר, לפעמים מהיום להיום, במקרים של אלימות פיזית, אבל לא פעם גם כאשר יש "רק" אלימות מילולית. אם השופט ישתכנע כי הילדים נפגעים מהמריבות, יתכן שיוציא את הבעל מביתו. מדובר בהרחקה זמנית, אבל היא מרגיעה תכופות את האווירה".

יש גברים הטוענים שנשים מעלילות עלילות שווא כדי לסלקם מהבית. האם זו תופעה שכיחה?
"כן, זו תופעה לא חריגה. נשים משתמשות לא פעם בכלי הזה בחוסר תום לב ומסלקות מהבית בעל בטענות שווא. במקרים האלה התוצאה לטווח ארוך עלולה לפגוע באישה ובילדים".

בהתדיינות על משמורת הילדים ועל הסדרי ראייה, בני הזוג נקלעים פעמים רבות ל"מרוץ סמכויות" בין בית המשפט למשפחה ובין בית הדין הרבני. "בראש ובראשונה", אומר דון-יחייא, "לא צריך להיכנס לפאניקה, אלא אם כן רוצים שעורכי הדין ירוויחו, שזה אולי רעיון לא רע…", הוא צוחק. "נשים חושבות שתמיד עדיף להן להתדיין בבית המשפט האזרחי, ובעלים חושבים שהערכאה הדתית תמיד טובה להם. האמת היא שברוב המקרים התוצאות בשתי הערכאות בנושא המשמורת וזכויות הראייה של האב הן זהות. גם שופטים וגם דיינים פוסקים במרבית המקרים על סמך תסקירי סעד, ולפעמים בעקבות חוות דעת של פסיכולוג. עם זאת, יש לעתים הבדלים, ובמקרים מסוימים אכן עדיף לנשים להתדיין בבית המשפט למשפחה".


מתי מתערבות הרשויות ומוציאות את הילדים משני ההורים?

"במקרים חריגים ביותר. מדובר בחוסר תפקוד קיצוני של שני ההורים בשל מחלות נפש או עיסוק בפלילים. לעתים האב נשפט למאסר ממושך והאם אינה כשירה לטפל בילדים. בדרך כלל, הילדים מוצאים זמנית למעון לילדים בסיכון או למשפחה אומנת. במקרים נדירים יותר – הם נמסרים לאימוץ".

מקרים הדורשים התערבות משפטית

לעתים קורה שבן זוג שאינו משלים עם הפרידה, במיוחד כאשר האישה עוזבת עם הילדים ללא הסדר, מנסה לאכוף את נוכחותו. למשל, הוא מגיע למוסדות הלימוד או ממתין לילדים מתחת לביתם.



"האישה אינה רשאית לעשות דין לעצמה ולמנוע מהאב לקחת את ילדיו כרצונו"

איך מתמודדים עם התופעה הזאת?
"בדרך כלל, באמצעות המשטרה. במקביל, יש לקבל צווים מתאימים מבית המשפט האוסרים על האב להעמיד את הילדים בקונפליקט מאיים. השופטים קובעים הסדרי ראייה מסודרים ורואים בעין רעה ניסיונות ליצור עובדות בשטח, כאשר האב מגיע לגן ונפגש עם הילד ללא תיאום או לוקח אותו מכיתתו בשעות הלימודים".

האם אישה רשאית למנוע מהילדים לפגוש את אביהם, כאשר לדעתה הוא גר בתנאים לא הולמים, או למשל כאשר הילד סובל מאסתמה והאב מעשן או גר עם בת זוג מעשנת?
"החוק מחייב את שני ההורים לדאוג לשלומם של ילדיהם. אבל כידוע מריבות רבות פורצות משום שכל צד מפרש אחרת מצבים שונים. אם יש פסק דין הקובע את הסדרי הראייה, האישה אינה רשאית לעשות דין לעצמה ולמנוע מהאב לקחת את ילדיו כרצונו. במקרים כאלה האישה יכולה לפנות לפקידת הסעד או לבית המשפט בבקשה לשנות את הסדרי הראייה".

ההורים נאבקים לעתים על מוסדות החינוך של הילדים. מה קורה כאשר אחד ההורים רוצה, למשל, להעביר את הילד לבית ספר דתי?
"מה שקורה הוא שההורים מספקים פרנסה לבתי המשפט. ברוב המקרים השופטים אינם מאשרים מעבר של ילד שהורגל לחינוך כללי או דתי. גם במקרה כזה יערב בית המשפט את הלשכה לרווחה חברתית שתביע את דעתה, והכל על פי עקרון טובת הילד. עם זאת, לא פעם הכוחנות גוברת, במיוחד כאשר האם המשמורנית רושמת ילד שלמד בבית ספר דתי לבית ספר חילוני, או להפך, ועד שהאב מניע את גלגלי המשפט – נוצרת עובדה בשטח שקשה לשנותה".

יש נשים העוברות לגור רחוק מאוד מהגרוש שלהן כדי לפגוע באפשרותו לראות את הילד. מה יכול אב כזה לעשות?
"לא הרבה. לעתים עומד בעל על הכללת סעיף בהסכם הגירושים האוסר על האישה לגור מעבר לאזור מסוים. הסכמה כזאת לא תועיל אם האישה תפר אותה. בתי המשפט אינם מחייבים אישה לחזור למגוריה הקודמים, אבל ניתן לפעמים להפחית את גובה המזונות בשל הוצאות הנסיעה הנגרמות לבעל, או הפסד הכנסה כתוצאה מכך. היו מקרים ששופטים הורו לאישה שעברה לעיר רחוקה בניגוד להסכם, להביא את הילד לאביו בחלק מימי הביקור ולהחזירו מהאב".

תופעה קשה מתרחשת לעתים כאשר זוג מתחתן ולאחד מהם ילדים מנישואיו הקודמים. בן הזוג החדש מתקשר לילדים והם אליו, ואחרי שזוג זה מתגרש מתנתק הקשר עם הילדים האלה. האם יש לאב או לאם הלא ביולוגיים זכויות מגע עם הילדים?
"על פי החוק, לא. ואכן, לעתים מתרחשות טרגדיות כפי שתיארת. לפעמים הילדים של כל צד מהנישואים הראשונים מתקשרים מאוד אלה לאלה, ואחרי הגירושים הנוספים הם מאבדים קשר".

23.08.06

(עודכן ב – 24.02.09)