20 מיתוסים על לידה

| מאת: מאיה אילה שמש |

צלם: shutterstock, א.ס.א.פ קרייאיטיב

יחסי מין מזרזים את הלידה? מצג עכוז מחייב ניתוח קיסרי? אפידורל מעכב את הלידה? כל האמת מאחורי השאלות והמיתוסים המפורסמים הקשורים בלידה

יחסי מין מזרזים את הלידה?האמת מאחורי המיתוסים על לידה | צלם: shutterstock, א.ס.א.פ קרייאיטיב

האם הבטן באמת יורדת לקראת הלידה? האם קעקוע בגב לא מאפשר מתן אפידורל? והאם עיסוי פרינאום באמת מונע אפיזיוטומיה (חתך)? סביב הלידה יש מיתוסים רבים, אבל האם כולם נכונים? פנינו למומחים – ד"ר עמוס בר, גינקולוג בכיר ומחבר "המדריך הישראלי להריון ולידה", ולרותי קרני הורוביץ, ראש ארגון הגג של מקצועות הליווי וההדרכה הסב-לידתיים בישראל, מנהלת בית הספר אמנות הלידה להכשרת דולות ומדריכות ובעלת אתרי האינטרנט דולות ואמנות הלידה – ובדקנו איתם אם יש דברים בגו.

לידה תמיד כואבת

לא לכולן! קרני הורוביץ: "זהו אבי אבות המיתוסים בלידה. 'בעצב תלדי בנים' – נאמר לחווה בבראשית ג' ט"ז. אז זהו שלא עבור כולן. אמנם לא כל הנשים מתארות את הלידה כחוויה אורגזמית או נטולת פחד, אבל יש נשים שאינן מרגישות כמעט את הצירים ושעבורן לידה אינה חוויה שעיקרה כאב. כדאי גם כדאי לחפש אותן ביוטיוב, ולהבין שכאב בלידה אינו בהכרח גזירה משמים ושייתכן גם אחרת".

השמש לא זורחת פעמיים על אותה יולדת

זה תלוי. האמרה שהלידה נמשכת פחות מ-24 שעות קשורה לזמן שבו אנחנו מחשבים את תחילת הלידה. ד"ר בר: "כשאישה מתקבלת לחדר לידה במצב של לידה פעילה, לא אמורות לעבור 24 שעות עד סיום הלידה. אם הלידה נמשכת כל כך הרבה שעות, זה מראה שהלידה נתקעה".

גירוי פטמות מזרז את הלידה

נכון תיאורטית. ד"ר בר: "גירוי פטמות יכול לעתים לייצר צירים מכיוון שהוא משפיע על הפרשת אוקסיטוצין (הורמון שגורם לכיווצים ברחם), אבל מניסיון אני לא מכיר אישה אחת שילדה רק בגלל זה. בנוסף, יש יולדות שהפטמות כואבות להן מאוד בלידה והן לא יכולות לסבול כל מגע באזור".

יחסי מין מזרזים את הלידה

נכון תיאורטית. קרני הורוביץ: "פרוסטגלנדינים הם הורמונים שנמצאים בנוזל הזרע הגברי, המשפיעים על צוואר הרחם וגורמים לו להתרכך ולהיפתח. בפועל – לא כדאי לבנות על זה".
ד"ר בר מוסיף: "אני לא מכיר אישה אחת שקיימה יחסי מין ושהם אלה שהפעילו לה את הלידה. נכון שבזרע של הגבר יש פרוסטגלנדינים, אבל זה לא עובד מכיוון שחצי מהנשים שהיו מקיימות יחסי מין היו יולדות בחודשים השביעי, השמיני או התשיעי. מה שכן, לנשים עם סכנה ללידה מקודמת ממליצים להימנע מיחסי מין, כולל אוננות שגורמת לשחרור של אוקסיטוצין".

פקיעת מים מזרזת את הלידה

לא נכון! קרני הורוביץ: "מחקרים שבדקו את משך הלידה לאחר פקיעת המים, גילו שיש אמנם האצה זמנית, אבל שסך הכל משך הלידה לא התקצר. לפקיעה עלול להיות מחיר לא סימפטי, כגון: כניסה לא נכונה של התינוק לאגן, מה שדווקא יעכב את התהליך".
תלוי בתזמון. ד"ר בר: אכן, לעתים קורה הדבר בדיוק כמו שקרני הורוביץ תיארה, אבל כשפקיעת המים לא נעשית מוקדם מדי אלא בתזמון הנכון, הפקיעה אכן יכולה לזרז את הלידה באופן משמעותי. הכל בלידה תלוי בתזמון, גם אפידורל יכול להאט לידה כשהיולדת מקבלת אותו מוקדם מדי ויכול לזרז לידה כשהוא ניתן בזמן".

פעם קיסרי – תמיד קיסרי

לא נכון! ד"ר בר: "זה תלוי בסיבה לניתוח קיסרי. זו יכולה להיות בעיה שחוזרת על עצמה כגון אגן צר, המחייבת שוב ניתוח קיסרי, או בעיה חד-פעמית כגון מצג עכוז. אני מעודד נשים שעברו קיסרי ללדת בלידה רגילה – אם הדבר אפשרי. היום מקובל בארץ 'שני קיסרי – תמיד קיסרי', מכיוון שהצלקת של הקיסרי עלולה להיקרע".
קרני הורוביץ מוסיפה: "הסטטיסטיקה בשנת 2011 מראה שנשים שילדו בקיסרי ורצו לנסות לידה וגינלית הצליחו לעשות זאת ב-72 אחוזים מהמקרים, לפי סקר החברה הישראלית לרפואת אם-עובר. אלה חדשות נפלאות עבור מי שילדה בניתוח קיסרי פעם אחת ומעוניינת בלידה וגינלית. יחד עם זאת, ככל שעולה מספר הניתוחים הקיסריים שאישה עוברת, הסיכוי ללידה נרתיקית יורד".

מצג עכוז מחייב ניתוח קיסרי

מצד אחד, כבר לא! קרני הורוביץ: "עד לפני שלוש שנים היו בטוחים בישראל ובעולם, בעקבות מחקר האנה, שהתוצאה המיילדותית בלידת עכוז וגינלית גרועה יותר מלידת עכוז קיסרית. בזכות פרופ' מרק גלזרמן שלנו, שביקר את המחקר כבלתי איכותני, חוזרים היום ליילד לידת עכוז וגינלית. כדאי רק לוודא שבית החולים שבו מתכוונים ללדת עכוז בקי ומיומן בסוג לידה כזה. בלידה חוזרת הסיכוי ללידת עכוז טובה – עולה".
מצד שני, נכון! ד"ר בר: "למרבה הצער, כן, זו ההנחיה בבתי החולים הציבוריים בארץ. עם זאת, יש מקומות שבהם כן מוכנים ליילד עכוז. למרות הניסיונות המוערכים של פרופ' גלזרמן ואף על פי שאני מסכים עם גישתו ועם העובדה ש'הרגנו' את לידת העכוז בלא צדק, נוצר מצב שעכשיו לרופאים בכירים שמנהלים חדרי לידה ומשמרות בבית החולים אין בכלל ניסיון בלידות עכוז, מכיוון שהם לא עשו אותן בזמן ההתמחות שלהם, ולכן עדיף שלא 'יתרגלו' זאת. מספר הרופאים המיומנים בלידות עכוז הולך ומתמעט, ובעוד עשור לא יהיו בכלל רופאים כאלה בחדרי הלידה, כך שלמרבה הצער האישה תעבור ניתוח בכל לידת עכוז. לדעתי, חבל שכל מצג עכוז מופנה באופן גורף לקיסרי, והיה עדיף שהרופאים יחליטו מי יכולה ללדת עכוז ומי לא".

הלידה הראשונה היא הארוכה ביותר

נכון סטטיסטית. ד"ר בר: "סטטיסטית כן. כל הרקמות עדיין חזקות ולא נפתחו אף פעם. כמו שמנסים להרחיב משהו בפעם הראשונה, ובפעם השנייה זה כבר נראה אחרת. מובן שיש יוצאים מהכלל".
קרני הורביץ מוסיפה: "זה נכון בדרך כלל, אם כי לא תמיד. יש נשים שהלידה הראשונה שלהן קצרה ואילו הלידות הבאות ממושכות יותר, ויש כאלה ששתי הלידות הראשונות שלהן קצרות יחסית והשלישית דווקא שונה וממושכת יותר".

רוב הלידות מתרחשות בלילה

לא נכון! ד"ר בר: "כשבודקים סטטיסטית את שעות הלידה לאורך השנה מגלים שכמותית אין יותר לידות בלילה מאשר ביום".

עיסוי פרינאום מונע אפיזיוטומיה (חתך)

לא מדויק. ד"ר בר: "עיסוי פרינאום הוא בהחלט טוב ויעיל ויכול לעזור בהפחתת הסיכוי לאפיזיוטמיה, אבל אין זה אומר שכל מי שתעשה עיסוי כזה אכן תימנע אפיזיוטומיה. יש גורמים רבים המשפיעים על ההחלטה לבצע אפיזיוטומיה – משקל התינוק, מצב הרקמות של האישה, המנח וזווית הראש של התינוק, גנטיקה ועוד".
קרני הורביץ מוסיפה: "מי שמונע אפיזיוטומיה זו המיילדת. היא מקבלת ההחלטות והיא זו שאוחזת במספריים. אפשר להגביר את הסיכוי למניעת חתך באמצעות עיסוי פרינאום ב-30% ובעזרת אימון באפי-נו (בלון לאימון לידה) להעלותו מעל 50%".

רוב הנשים נקרעות בלידה

לא נכון! קרני הורוביץ: "רוב הנשים אינן נקרעות באופן ספונטני בלידה. רק 30% מהנשים נקרעות בלידה, 80% מתוכן בדרגה ראשונה שלא מחייבת תפירה, זאת כמובן בתנאי שלא חותכים אותן. חתך יזום (אפיזיוטומיה) מגביר מאוד את הסיכוי לקרע. באופן פרדוקסלי חתך שאמור למנוע נזקי קרעים דווקא מגביר אותם".

עדיף חתך מאשר קרע

לא נכון! ד"ר בר: "ממש לא. אין יתרון בחתך, וצריך לעשות חתך כשצריך לעשות חתך. זה נכון שקרע לא מבוקר גדול יכול לגרום לנזקים באזור פי הטבעת, אבל זה לא נכון שקרע גרוע יותר מחתך. להיפך, חתך כואב יותר וההחלמה שלו טובה פחות מהחלמה של קרע ספונטני. כלומר, זו טעות לעשות חתך סתם וזו טעות לא לעשות חתך כשצריך".
קרני הורוביץ מוסיפה: "מחקרים מראים תחלואה ותמותה בכל הטווחים באשמת אפיזיוטומיות. הפרוצדורה השכיחה בעולם המערבי נערכת למרות המחקר ולא לאורו".

קעקוע בגב מונע אפידורל

לא נכון! ד"ר בר: "גם כשיש קעקוע בגב אפשר לקבל אפידורל. המרדים יכול להחדיר את המחט מעל ומתחת לקעקוע. בנוסף, לא הוכח במחקרים שמעבר האפידורל דרך הקעקוע עצמו יוצר בעיה".

אפידורל מעכב לידה

לא בהכרח! קרני הורוביץ: "פעמים רבות אפידורל הוא מאיץ לידה פנטסטי. השרירים מתרפים, הסטרס הגדול שהאמא היתה נתונה בו פוחת, והלידה דווקא מאיצה. מה שכן, בארץ לא מקובל לתת אפידורל במינון הליכה ולכן אחרי אפידורל כבר שוכבים במיטה".
ד"ר בר מוסיף: "אפידורל מעכב לידה ומזרז לידה. אם עושים אותו בפתיחה טובה כשהראש לוחץ כלפי מטה, הוא יכול לזרז את הלידה, אבל אם עושים אותו בפתיחה של שני סנטימטרים כשהראש גבוה, הוא יכול להאט את הלידה. בכל מקרה, כשהאישה מקבלת אפידורל לא כואב לה. אם הרופאים לא נלחצים מזה שהלידה מתקדמת מעט לאט יותר, זה לא משנה שהלידה נמשכת עוד שלוש שעות. העיקר שלאישה כואב פחות".

לאפידורל יש נקודת אל חזור

לא בהכרח. ד"ר בר: "אין סיבה רפואית או חוק האומרים שמפתיחה ככה וככה אין אפידורל, זה תלוי במדיניות של בית החולים ובצוות".
קרני הורוביץ מוסיפה: "בישראל אין נקודת אל חזור. אולי בגלל הילודה הגבוהה ואולי בגלל הפופולריות והחיבה המיוחדת לאפידורל, לא יגידו 'לא' גם ליולדת בפתיחה מתקדמת במיוחד. אמנם סביר שעד שהאפידורל ישפיע, צוואר הרחם יהיה במוכנות גבוהה עוד יותר ללידה, אבל לעתים הכאב הוא בלתי נסבל ודווקא יעכב את שלב היציאה של התינוק. שני צדדים למטבע".

בחדר לידה טבעי לא מקבלים אפידורל

לרוב נכון. ד"ר בר: "זה תלוי במדיניות של בית החולים. כשיולדת נמצאת בחדר לידה טבעי ורוצה אפידורל, היא מועברת ברוב בתי החולים לחדר לידה רגיל, מכיוון שהיא כבר לא בלידה טבעית".

90-80 אחוזים מהיולדות בישראל מקבלות אפידורל בלידה

לא נכון! קרני הורוביץ: "לפי נתוני החברה הישראלית לרפואת אם-עובר, בשנת 2011, 42 אחוזים מהיולדות בישראל לא נעזרו באלחוש אפידורלי בלידה. כלומר, כמעט מחצית מהלידות היום בישראל הן בלי אפידורל. אפשר להתעודד מהנתון אם שוקלים לידה בלא אפידורל".

אם לקחת פיטוצין (זירוז) את חייבת לקחת גם אפידורל

לא בהכרח! קרני הורוביץ: "אמנם עם פיטוצין הצירים עשויים להיות אינטנסיביים, אבל לא בהכרח בלתי נסבלים. זה תלוי מאוד גם באיזה שלב בלידה היולדת נמצאת. אם היא רק מתחילה, חבל לקחת אלחוש בשלב כה מוקדם. מיילדת מנוסה ובעלת גישה פתוחה תוכל להמליץ לאלה הזקוקות לזירוז אם לקחת אפידורל או לא".

הלידה מתקרבת כשהבטן יורדת

ייתכן. ד"ר בר: "זה יכול לקרות וזה בולט בעיקר בלידה ראשונה, אבל זה קורה בשבוע 38 כשבועיים לפני הלידה, ולא לפני".
לאו דווקא. קרני הורוביץ: "במיוחד בלידות חוזרות הבטן נשארת גבוהה עד תחילת הלידה ממש. אצל מבכירות – מי שזו עבורן לידה ראשונה, יש הקלה על סימפטומים של סוף הריון כגון צרבות כשהלידה מתקרבת, אבל לא תמיד אפשר להבחין בירידת הבטן ולהשוות בין מצבה מלפני הירידה".

בית החולים הוא המקום הבטוח ביותר ללידה

מצד אחד, לא נכון (עבור יולדות בסיכון נמוך)! קרני הורוביץ: "מחקרים איכותניים מדגימים באופן שיטתי שעבור יולדות שההריון שלהן מוגדר ב'סיכון נמוך', לידות בית הן בטוחות בדיוק כמו לידות בבתי חולים ואף בריאות יותר לתינוקות. זה לא מפליא. בתי חולים ידידותיים הרבה פחות ביולוגית – שורצים חיידקים שלא קיימים בבית, וטומנים בחובם סכנה ממשית של התערבויות יתר, העלולות לגרור בתורן מפל התערבויות ופגיעות מצד המטפל".
מצד שני, נכון! ד"ר בר: "אני חושב שלידה הכי בטוחה בבית חולים. אין זה אומר שאני מסכים עם הפיכת הלידה 'למחלה', מה שקורה בעשורים האחרונים. אולי השילוב בין מה שאני חושב למה שקרני הורביץ חושבת הוא המוצלח – ללדת בחדרי לידה טבעיים, שאינם נראים בכלל כמו חדרי לידה אלא כסלון ביתי, ואם משהו קורה חס וחלילה הרופאים וחדרי הניתוח נמצאים מעבר לקיר. בטוחה לידת בית ככל שתהיה, לעתים ללא אשמת אף אחד לידה יכולה להפוך לאירוע דרמטי וקטלני, למשל: יולדות שמתות בחדרי לידה מתסחיף מי שפיר, שאין לו שום קשר ללידה בסיכון. נכון הסיכון אפסי, אבל זה הילד שלכן, ולכן הסידור שהצעתי הוא האידיאלי לדעתי".

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 516dd4bcf99164fa54412f58c