מיתוס השוקולד

כולם מכירים את הוויכוח: הילד מבקש שוקולד, ומיד לאחר שהחפיסה מגיעה לידיו מתחיל הדיון על "עוד קובייה אחת ודי". מהקובייה עוברים לשורה, ואז רק מיישרים את המלבן, ובלי משים מגיעים למחצית. בשלב הזה, בדרך כלל, גם אנחנו ההורים מצטרפים, והנה הסתיימה לה במהירות הבזק חפיסה שלמה של 100 גרם.

בעוד הטעם המתקתק נמס בפינו, רגשות האשם מתחילים להציף: כמה קלוריות צרכנו בשנייה? איך הרשינו לילד ולעצמנו להיגרר לאכילה כזו מוגזמת? מה לגבי חורים בשיניים בפיו של הילד – איך נתנו לזה יד?

אבל לפני שאתם ממהרים להכפיש שוב את המתוק האהוב כל כך, כדאי שתכירו בעובדות: בשוקולד ישנם לא מעט מרכיבים בריאים, וכשבאים לבדוק את הגורמים לעששת מגלים שבעצם מדובר בשעיר לעזאזל, כי השוקולד, יחסית לשאר הממתקים הקיימים בשוק, אינו מהווה גורם עיקרי להיווצרותה.

כבר אמרו ששוקולד מריר מכיל נוגדי חמצון (אנטי אוקסידנטים), ואפילו שהוא יעיל לבעיות של שלשולים אצל ילדים, ובכל זאת – אף אחד עדיין לא אמר לנו כמה מותר! קובייה? שתיים? שלוש? אולי שורה? ומהו באמת ההבדל בין הסוגים השונים: חלב, מריר, לבן? ומה בנוגע לכריך עם ממרח?



"מחקרים מראים שהסיכוי להיווצרות חורים בשיניים מאכילת שוקולד הם קטנים"

שוקולד איכותי מהו?

השוקולטיירית עליזה סיקירסקי, שנטשה את תחום הפוליטיקה בו עסקה שנים ארוכות לטובת העיסוק בעולם המתוק, בוחנת את הנושא לא רק מעיניה של אמנית שוקולד או יצרנית מזון, אלא גם כאמא לחמישה ילדים, בגילאי שנה עד 11. ככל אם, גם היא עסוקה בסוגיות הרבות המלוות את הזנת הצאצאים: איזה אוכל להכין להם, כמה מתוק צריך לאפשר להם לאכול, האם צריך למנוע מהם לגמרי מאכלים מסוימים ועוד. היא גם מכירה מקרוב את החיבה העזה של רוב הילדים הקטנים (וגם הגדולים, אם נודה באמת) לשוקולד, ומשתדלת מאוד למנוע את ביקוריהם של קריוס ובקטוס בשיניים של ילדיה.

את התשובות לשאלותיה היא מצאה במחקרים מדעיים ובספרות המקצועית, וכאן היא פורשת אותן לפנינו. בשורה התחתונה, לילדיה היא בהחלט מאפשרת לאכול שוקולד ("איכותי ובמידה"), ומצליחה לישון עם זה טוב בלילה.

הדעה הרווחת היא ששוקולד מזיק לשיניים ומהווה גורם עיקרי לעששת. מיתוס או מציאות?

סיקירסקי סבורה שזהו מיתוס שצריך לנפץ בהקדם. "אמרו ששוקולד עושה חורים בשיניים? אז אמרו. מחקרים מראים שהסיכוי להיווצרות חורים בשיניים מאכילת שוקולד הם קטנים", היא אומרת ומעגנת את דבריה בהסבר לוגי משכנע: "שוקולד איכותי נמס בטמפרטורה של 26 מעלות, בזמן שטמפרטורת הפה שלנו היא 37 מעלות. לכן, מיד כשאנחנו מכניסים את השוקולד לפה, הוא נמס ונעלם ואינו נשאר בחלל הפה. פחמימות, לעומת זאת, נדבקות לשיניים והופכות לסוכר, ולכן עלולות ליצור חורים".

אז מה בעצם נחשב "שוקולד איכותי", ואיך נוכל לזהותו? "שוקולד איכותי מכיל אחוזים גבוהים של קקאו", מסבירה סיקירסקי. "ככל שיש בשוקולד יותר חמאת קקאו, כך הוא מכיל פחות סוכר. חמאת הקקאו גורמת לכך שהשוקולד נמס בטמפרטורת הפה, וכתוצאה מכך לא נשארות שאריות שוקולד על השיניים".

לעומת זאת, היא מתריעה מפני ממתקים אחרים שמזיקים הרבה יותר. "אם נאכל סוכריות קשות, לחם או שוקולד עם אחוזי קקאו נמוכים, הפחמימה הופכת לסוכר, שנשאר בחלל הפה ומזיק לשיניים. בשוקולדים תעשייתיים, חמאת הקקאו מוחלפת בשמנים צמחיים שחסרים את האפקט של חמאת הקקאו ואינם נמסים בטמפרטורת הפה. התוצאה היא שהסוכר שנמצא בהם נותר בחלל הפה ומזיק לשיניים".

הכלל לקיומו של שוקולד איכותי הוא פשוט, אם כך. שוקולד מריר מכיל חמאת קקאו ומסת קקאו, וככל שאחוזי הקקאו האלה גבוהים, כך אחוזי הסוכר קטנים. מלבד מוצקי קקאו, חמאת קקאו וסוכר, מכיל השוקולד גם חומרי טעם (וניל או ונילין) ולציטין.

דבר רופא השיניים

ד"ר גלעד בר ציון, רופא שיניים לילדים ממרפאת "הדס", ערך בדיקה מקיפה של מאמרים רפואיים הקושרים בין אכילת שוקולד ועששת, והגיע לתובנה הבאה: "אי אפשר לומר בצורה גורפת ששוקולד אינו מזיק לשיניים, אולם ככל שכמות הסוכר בשוקולד גבוהה יותר, כך הפעילות העששתית גבוהה יותר. יחסית לממתקים אחרים, השוקולד אינו נמצא במקומות הראשונים מבחינת פעילות עששתית".

ד"ר בר ציון אף מצביע על מאמר אחד הגורס כי בפולי השוקולד ישנו חומר שמעכב את הפעילות העששתית בצורה ניכרת. אולם הוא מדגיש: "איני ממליץ על אכילת שוקולד כממתק שבריא לשיניים. אולם אכילה מתונה של שוקולד בתדירות לא גבוהה אינה מזיקה לשיניים, כל עוד מקפידים על היגיינה אוראלית נאותה".

לדבריו, תדירות האכילה ומשך הזמן שבו השיניים חשופות לשוקולד הם הגורמים המשמעותיים ביותר מבחינת הפעילות העששתית. בנוסף, הוא מסכים עם סירקיסקי על החשיבות שיש לאיכות השוקולד, הנגזרת, כאמור, מכמות הסוכר שהוספה לתערובת וריכוז התמצית שבפולי השוקולד.

בעניין העששת, הוא מבהיר: העששת, המתבטאת בחורים בשיניים, היא מחלה נפוצה מאוד, אך כדי שהיא תתקיים נחוצים שלושה מרכיבים: שיניים, דיאטה עשירה בסוכרים (בעגה המקצועית: דיאטה קריוגנית. קריוגני = גורם עששת), חיידקים.

"תיאורטית, אם יתקיימו רק שני מרכיבים, כמו שיניים ודיאטה קריוגנית, והחיידקים לא יתקיימו עקב תנאים סטריליים, הרי שלא נקבל עששת".



צריכה יומית של כארבע קוביות שוקולד איכותי יותירו אפקט חיובי על בריאות הגוף שלנו ושל הילדים

הגנה לעצמות וללב

ענת מטיאש, דיאטנית קלינית ומומחית בתזונת ילדים, מנהלת מועדון FITEAT לתזונה וכושר לילדים, טוענת כי "אפשר להתפתח גם בלי שוקולד, אבל אם כבר שוקולד אז יש להעדיף מריר על פני חלב וחלב על פני לבן". היא מדגישה כי לילדים עדיף לצרוך שוקולד שמכיל כמה שיותר מוצקי קקאו, לא רק בשל הנמסות שלו בפה, אלא גם בשל תכולת נוגדי החמצון המצויים בו.

מטיאש מונה את המרכיבים החיוניים שיש בשוקולד ואת תרומתם לבריאות:

ויטמין E: ויטמין מסיס-שומן, המתפקד כנוגד חמצון.

מינרלים: סידן, זרחן ומגנזיום, החיוניים לבניית העצמות והשיניים, ברזל, נחושת, אבץ וסלניום.

נוגדי חמצון: פולי הקקאו מכילים יותר מ-600 תרכובות צמחיות, ביניהן נוגדי חמצון שמסייעים להגנה מפני מחלות לב וסרטן.

אולם על אף סגולות אלה, כדאי לזכור שהקקאו נחשב לחומר מעורר. על כך אומרת סיקירסקי: "בקקאו ישנם רכיבים מעוררים ויש הורים הנרתעים מכך, אך לא מדובר במינונים הקיימים בקפה או בקוקה קולה, בייחוד אם נותנים לילד כמות קטנה של שוקולד. הרי לא ניתן לילד שלנו לאכול חפיסה שלמה, אלא רק כמה קוביות".

סיקירסקי טוענת שארבע קוביות של שוקולד מריר איכותי, עם אחוזי קקאו גבוהים, הן בעלות ערך תזונתי גבוה יותר מאשר ביצת הפתעה משוקולד או שוקולדים אחרים לילדים. היא מוחה נגד הסברה ששוקולד המכיל חלב הוא טוב לילדים, ומדגישה שבדרך כלל כדי לפצות על אחוזי קקאו נמוכים, משלבים בשוקולד הרבה יותר סוכר. מוצקי החלב שיש בשוקולד, לדבריה, הם מיני אבקות חלב וגבינה, שאין להן בהכרח ערך חלבוני כמו זה המצוי בחלב שאנו שותים.

מטיאש מביעה הסתייגות מפני צריכה מוגזמת של שוקולד, מכל סוג שהוא. "צריך לזכור שגם שוקולד מריר מכיל כמות גדולה מאוד של קלוריות. הכמות הממוצעת בשוקולד היא 500 קלוריות ל-100 גרם, ובנוסף השוקולד מכיל שומן רווי, קפאין ותאוברומין הידוע כחומר ממריץ שמעורר את מערכת העצבים. חומרים אלה עלולים לעורר היפר אקטיביות בילדים, ומעבר לכך הם יכולים למכר. ההתמכרות לשוקולד מתרחשת תוך כדי אכילה, ולכן יהיה קשה להקציב לילדים את המנה המומלצת".

כמי שסופרת קלוריות בקבוצות הרזייה לילדים, מטיאש מגדירה את המנה היומית המומלצת: "ארבע קוביות שוקולד מריר שהן כ-100 קלוריות". מנה זו תהיה מנת הממתק היומי, ואותה היא ממליצה להציע לילד בשעות אחר הצהריים, ולהחליפה לעתים בשוקולד על בסיס חרובים או מעדן שוקולד.

אז כל עוד מגבילים את כמות השוקולד, אין מניעה מלשלבו בתפריט היומי?
"הכל תלוי בהורה", משיבה מטיאש. "אם הוא יודע להקציב כמות של 100 קלוריות לממתק יומי זה בסדר, אך הבעיה מתעוררת כשהורים נוקטים בגישה חופשית. 100 גרם של שוקולד מכילים מחצית מהקצובה היומית של ילד למזון ומשפיעים על איכות התזונה כולה".

בכל הנוגע לצריכה מוגברת של שוקולד, סיריקסקי טוענת כי לא רצוי לצרוך אף מזון בכמויות גדולות מדי. "גם צריכה מוגזמת של חלבונים אינה בהכרח טובה או בריאה לילדים. אם מקפידים לאכול כל דבר במידה, אין באכילת שוקולד שום נזק", היא אומרת.

ומה לגבי השימוש בממרח שוקולד?
"אין כל קשר בין ממרח שוקולד לבין שוקולד. אין בממרחי שוקולד מוצקי קקאו או חמאת קקאו והם מכילים בעיקר סוכר, שמנים צמחיים ואבקת קקאו שעשויה מהרבה חומרים כימיים ואינה בעלת סגולות כמו אלה המצויות בקקאו", משיבה סיריקסקי, ומתוודה שאליה הביתה הממרח לא נכנס. את חמשת ילדיה הפרטיים היא "מצ'פרת" בדרך אחרת: "לילדים אנחנו נותנים לפעמים, אבל רק לפעמים, לחמנייה עם ארבע קוביות שוקולד מריר של 72 אחוזי קקאו. המגמה של מעבר למזון בריא הרווחת היום בעולם לא פסחה על שוקולד, ולכן יש מעבר לשוקולד מריר יותר עם יותר מוצקי קקאו".

בשורות או בקוביות?
סיריקסקי מתייחסת לקקאו כאחד המרכיבים התזונתיים הנחוצים לילד. "קקאו הוא פרי הצומח על עצי Theobroma Cacao, והוא פרי ככל הפירות, שמתהדר בכל היתרונות והסגולות של הפירות", היא אומרת. "הקקאו מכיל נוגדי חמצון, כמו פירות אחרים, יין אדום ותה ירוק. נוגדי חמצון נפוצים שאנו מכירים הם ויטמין סי, ויטמין אי ופוליפנול. הם גם אלה שגורמים לגזר להיות כתום ולעגבנייה להיות אדומה ומונעים מגוון רחב של מחלות".

ולשם המחשה, סיריקסקי משווה: "בעוד בתפוז ניתן למצוא 750 יחידות נוגדי חמצון ובאוכמניות 2,400 יחידות, בשוקולד מריר ישנם 13,000 יחידות נוגדי חמצון".

צריכה יומית של כארבע קוביות שוקולד איכותי המכיל 50 אחוזי קקאו ומעלה, בתוספת צחצוח שיניים בזמן, לא יטפחו את קריוס ובקטוס כדיירי קבע בשיניים, ואף יותירו אפקט חיובי על בריאות הגוף שלנו ושל הילדים. כמו תמיד, גם כאן ההורים הם האמונים על המינונים. הם אלו שמתבקשים לעמוד על המשמר, לברור את המוצר, לקרוא את רשימת הרכיבים ולבדוק מהם אחוזי הקקאו שיש בשוקולד שהם מכניסים הביתה, או כמה שוקולד יש בדגני הבוקר כדי לא לעבור על המינון הרצוי. ואל תשכחו שמה שקובע כאן זו האיכות ולא הכמות, אבל גם אז, כאמור, לא צריך להגזים.



מתכון שהילדים יכולים להכין להנאתם

שוקולד על מקל

עליזה סיקירסקי מציעה פעילות מהנה, שבסופה יהיה לילד ממתק איכותי מתוצרת הבית.

סיקירסקי מייצרת את השוקולד Ô Chocolat – שוקולד בלגי איכותי בעבודת יד, מחומרי גלם משובחים. לכן היא גם לא מהססת לתת לילדיה לטעום ממנו מדי פעם, אם כי לא כל הזמן.

הרי לכם מתכון שהילדים יכולים להכין להנאתם, עם או בלי ליווי של אבא ואמא, כשההמלצה היא, כמובן, להשתמש בשוקולד משובח מכל סוג שהוא.

חומרים:

• 250 גרם שוקולד לפי בחירה
• חומרי קישוט כגון אבקת סוכר, סוכריות, עדשים וכו'
• 5 שיפודי עץ – יש לקצוץ את הקצוות הדוקרנים
• נייר אפייה או יריעת ניילון עבה (פוליאתילן)
• שקית זילוף או שקיות סנדוויץ' שקוטמים להן פינה אחת לפי מספר הילדים

הוראות הכנה:

1. מציירים על נייר מספר דוגמאות, כמו לב, שמש או כוכב ומניחים את יריעת הניילון על הציורים.
2. ממיסים את השוקולד במיקרוגל
3. מניחים את השוקולד בצלחת
4. מכניסים ל-40 שניות, מוציאים ומערבבים
5. מכניסים לעוד 40 שניות, מוציאים ומערבבים
6. חוזרים על הפעולות מספר פעמים, עד שהשוקולד נמס כולו
7. מעבירים את השוקולד לשקית זילוף או שקית סנדוויץ' שקטמתם לה פינה אחת
8. מכניסים את השוקולד המומס לתוך השקית, מוציאים את האוויר וקושרים למעלה
9. מזלפים את השוקולד על פי השבלונה שיצרו הילדים
10. ממלאים את כל שטח התמונה
11. מניחים שיפוד בחלקה התחתון של התמונה
12. מזלפים עוד כמות של שוקולד, כדי לכסות את השיפוד
13. מקשטים עם חומרי הקישוט
14. מניחים עד שהשוקולד מתגבש (משך הייבוש הוא כ-20 דקות (תלוי בטמפרטורת החדר)
15. לאחר שהשוקולד התגבש, מנתקים אותו בזהירות מהניילון, והרי לכם שוקולד על מקל מתוצרת עצמית. בתיאבון

מתוך: מגזין הורים וילדים

לעשיית מנוי, לקבלת גיליון מתנה