משחק ילדים

אי שם בתחילת שנות ה־90, מדי צהריים, היה צועד טוראי בני ארביטמן, חייל אמיץ ביחידת דובר צה"ל, מצריף טמפלרי מספר 4 במחנה שרונה שמול הקריה בתל אביב, אל עבר צריף אחר השוכן ברחוב קפלן שבו היה ממוקם חדר האוכל היחידתי. 20 ומשהו שנים אחר כך, במוצאי שבת של אמצע אוגוסט, פתח ארביטמן באותו מקום בדיוק את הסניף החדש של בוטיק ארביטמנ'ס ילדים – חנות למוצרי עיצוב ולייף סטייל לילדים, תינוקות וגם קצת לגדולים.

בקיץ 2014 לא נותר זכר לגלגולו הצבאי של הצריף הטמפלרי. הוא עומד נקי ומשופץ, משוחזר למשעי ומעוצב. מדרגות אבן ואפילו מעלית קטנה מובילות מהשביל מוקף הצמחייה לחנות שבקומה השנייה. גם אחרי 15 שנה בעסקי העיצוב, עם לימודי עיצוב פנים באסכולה, ניסיון עשיר בעיצוב בתים פרטיים, רפרטואר מכובד של ארט דירקטור עסוק בפרסומות, בטלוויזיה ובקולנוע ("יוסי וג'אגר", "שבעה", "אמא'לה" ועוד), ואף שזו לא חנות העיצוב הראשונה בבעלותו – ארביטמן (40) עדיין מצליח להתרגש מהבוטיק החדש: "אני מת על המתחם הזה ואני סקרן לראות איך החנות הזו מתפתחת. אני לא יכול שלא להתרגש נורא מהעובדה שזה סוף סוף קורה באמת".

וארביטמן הוא לא טיפוס שמתרגש בקלות. נטייתו החיננית היא לפזר סביבו אווירת נונשלנט ופאסון קולי לחלוטין, אבל בסופו של דבר, מרגע שנחתם החוזה בינו לבין מנהלת שרונה עד פתיחתה של החנות עברו לא פחות משלוש שנים, רצופות קרנבל ביורוקרטי האופייני לפרויקטים מורכבים המשלבים נדל"ן, היסטוריה, יזמים, בעלי עסקים ורשות מוניציפלית.

"השיפוץ של מתחם שרונה", מסביר ארביטמן את הסיבה העיקרית לדחיית פתיחת החנות, "טרם הסתיים, מדובר בפרויקט נורא מורכב ומסובך שתלוי בהמון גורמים: העירייה, הקבלנים, אונסק"ו שהכריזו על כל האזור כאתר שימור ועוד ועוד גורמים מעורבים. יש פה למשל איזה עץ אחד שתלו עליו שלט 'זה עץ לשימור בן 200 שנה' ואסור לגעת בו. ממש בנו את כל המתחם סביב העץ הזה. מתחם לשימור זה דבר נהדר, אבל מדי פעם זה מגביל את התנועה".

אתה חשת באופן אישי את ההגבלות במהלך שיפוץ החנות?

"ועוד איך! זו אמנם חנות די פיצית, אבל הפרקט משוחזר, את פס הדקור שמקיף את הקירות צייר רסטורטור מגרמניה, ובכלל – לא יכולתי לעשות צעד בלי לבדוק בספר ההוראות שקיבלתי אם אני לא עובר על איזה חוק שימור".

ולא רק אונסק"ו עיכבו את הפתיחה. בדיוק כשהכל כבר היה מוכן להשקה, פרצה המלחמה בעזה, כך שהתוכניות של רוב בעלי העסקים בשרונה די השתבשו במהלך יולי־אוגוסט, כמו שמנסח את זה ארביטמן: "גם אני ציפיתי לראות מדי יום אוטובוסים פורקים כאן מאות תיירים שבאים לסייר ולבלות ולקנות, והמצב הביטחוני קלקל לי את חזון המוני העולים לרגל לשרונה בחודשי הקיץ".

אבל האזעקות כבר מאחורינו וסיבוב בארביטמנ'ס החדשה (אחות לסניף הקיים במרכז ויצמן בתל אביב) בשילוב הסביבה הפסטורלית המקיפה אותה, נראה קצת כמו ביקור במקדש קטן, גדוש ופתייני הסוגד לטעם טוב וסטייל, או במילים אחרות – כמו חנויות לייף סטייל שראיתם בפריז או באמסטרדם ושאלתם את עצמכם למה אין כמותן בארץ. בחנות אפשר למצוא פריטי עיצוב, טקסטיל וביגוד לתינוקות וילדים של מעצבים מרחבי העולם, והיא נראית אולי כמו מסיבה אחת גדולה או השתוללות מעוצבת, אבל תמהיל המוצרים והסגנונות מבוסס על היגיון עיצובי מסוים. יש חשיבה מעמיקה מאחורי המיקום הספציפי של כל פריט והמיון שלו לפי נושא, גודל, צבעוניות ומחיר, וכן מאחורי כמות הפריטים המוצגים – שפע שמצליח לא להעיק או לבלבל.

מה הקו שמנחה אותך בבחירת המוצרים לחנות?

"יש כאן תמיד איזה איזון קבוע שנשמר בין כמה קבוצות מוצרים: המוצרים הקוליים שנוטים קצת לפאנק, בצבעי שחור־לבן־אפור וקצת ורוד פה ושם, שגם הלוגו עם הגולגולת והכוכבים נמנה עמם; המוצרים החמודים והמתוקים, הצבעוניים, הילדותיים והנאיביים עם ציורים ואיורים והרבה דמויות של חיות חביבות; וקבוצת המוצרים שאינה מיועדת לילדים במקור, אבל היא משתלבת מצוין בחנות, מה שאגב מוכיח שעיצוב לילדים ממש לא חייב להיות מתיילד ומהכיוון ההפוך – שגם מבוגרים אוהבים להרגיש מדי פעם כמו ילדים. אני חושב שהשילוב והערבוב בין הקבוצות האלה יוצרים תמהיל מאוד ייחודי, משהו שמעיד על טעם טוב, על בחירה שנעשית בקפידה, והלקוחות מזהים את זה, גם אם באופן לא מודע".

נוסף ללהיטים ותיקים ומוכרים כמו כלי מלאמין מדנמרק, קופסאות פח נוסטלגיות מצרפת, פריטי עיצוב (שעונים, מתלים, מעמדי עיתונים, מחזיקי מפתחות ועוד) בשחור־לבן או ארגזי אחסון דמויי מזוודות עתיקות עם איורי ינשופים ומשפחות דובים בגדלים שונים – בארביטמנ'ס החדשה ניתן למצוא גם מוצרי נייר מהארץ ומהעולם, בובות, גופי תאורה, שרשרות דגלים מבד, צבעים, קוביות, שמיכות וחצאיות טוטו נפוחות.

לצד כל אלה מציע ארביטמן קולקציית טקסטיל לילדים בעיצובו, שמיוצרת בארץ בסדרות קטנות, בסקאלת הצבעים האהובה עליו: שחור, אפור ולבן. הקולקציה כוללת מצעים ושמיכות, טייצים, גופיות, טי שרטס וטוניקות (שהן קצת יוצאות דופן כי למעשה רוב הפריטים הם יוניסקס). "בתור בית עיצוב קטן, אני יכול להרשות לעצמי לייצר קולקציות מצומצמות ואקסקלוסיביות במהירות. מכל דגם – שמיכה, חולצה, חצאית או בגד גוף, יש לא יותר מכמה עשרות פריטים וכשהם אוזלים אז זהו! אני עובר הלאה לעיצובים הבאים. אני מת על הדינמיקה הזו", מסביר ארביטמן.

מה מתוכנן לקולקציית החורף בתחום הטקסטיל?

"בעיקר פיתוח של מוטיב המפתח שהופיע פה לראשונה הקיץ על חולצות וטוניקות. אני מתכוון לפתח לו סגנון נוסף ולהדפיס אותו גם על מצעים ובקבוקי שתייה, על אהילים ועל כלי אוכל לילדים. אני חייב להודות שממש הופתעתי מההצלחה של המפתח הזה, במיוחד בהתחשב בעובדה שבמקור זה עיצוב שעשיתי לקעקוע שרציתי".

איך אתה בוחר אילו מוצרים להציג בחנות?

"במשך שנים הייתי נוסע באדיקות לתערוכות העיצוב הגדולות, כדי להיות עם היד על הדופק בכל מה שקשור לטרנדים, אבל בשנתיים האחרונות הפסקתי עם זה, ומאז שאני לא מרגיש החובה להיות אופנתי בכל מחיר, אני חווה יותר הצלחה. כנראה שהרצון להיות צמוד לטרנדים מצד אחד והצורך להתבדל ולהיות ייחודי מצד שני – משכו אותי כל כך חזק לכל הכיוונים שלגמרי התבלבלתי. היום אני סומך בעיקר על עצמי, על חושיי החדים, הטעם האישי שלי, הניסיון וכמובן על הלקוחות – שתמיד שמחים להביע את דעתם או לבקש דברים מיוחדים".

יש בקשות שאתה דוחה על הסף?

"אני מקפיד להיות קשוב לרצונות ולצרכים של הלקוחות, אבל כשלקוחה ביקשה לקנות ממני קרש גיהוץ אמרתי: זהו, עד כאן".