לא עושה צבע: ריאיון עם חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן

| מאת: הדס בשן

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן, הערבייה הראשונה בתפקיד יו"ר הוועדה לקידום מעמד האישה, מאוכזבת מהנשים הצעירות שמדברות על שוויון לנשים אבל מקדמות רק את עצמן. לקראת יום האישה בדקנו מה היא חושבת על קידום נשים בצה"ל, פוליגמיה והשקעה בלוק. ריאיון מפוכח עם פמיניסטית אמיתית

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2017/03/sizes/Aida_Suleiman_222-2_H_wo_680_382.jpg
עאידה תומא סלימאן | בגדים ותכשיטים: אוסף פרטי | איפור: רינת שור | צילום: יונתן בלום

 

חברת הכנסת עאידה תומא סלימאן (52) לא מתרגשת מכל אישה שמצהירה על עצמה כפמיניסטית. "את יודעת מה הבעיה היום? הבעיה היא שכל אחת יכולה להגיד שהיא פמיניסטית. הפמיניזם הפסיק להיות קו רדיקלי מהפכני שמערער על יסודות מבנה הכוחות בתוך החברה. זה הפך להיות מיינסטרים לייט, כמו תנועת השלום, כמו זה שנתניהו דיבר על שתי מדינות. אין בזה כלום".

כבר לא מדברים על פתרון שתי המדינות.

"אנחנו בספירה לאחור לפני סיום רעיון שתי המדינות. לא במקרה ברגע שעבר חוק ההסדרה, בנט אמר שהיום סיימנו את פתרון שתי המדינות".

ואז מה נעשה?

"ניכנס לתקופה של אפרטהייד גלוי. זה ישליך על האוכלוסייה הערבית, הרי יש כבר דה לגיטימציה לקיימות שלנו, לאזרחות שלנו. דברים כמו לדבר על 'טרור ההצתות' וההשתלטות על האדמה ואי כיבוד החוק – מה זה? זה כמו שבדרום אפריקה דיברו על הפרא אדם, הבושמן, כדי להצדיק את ההשתלטות שלהם. בינתיים השמאל הישראלי צריך להגדיר מטרה אחרת – לא להיפרד מהפלסטינים אלא מהפשיזם. ממי שמובילים אותו לקטסטרופה".

ובינתיים טראמפ הוא נשיא ארצות הברית.

"אחד הדברים שתמיד גרמו לי להתפוצץ בקשר לארצות הברית, זה הפריחה של השיח הפוסט פמיניסטי, מחשבה שזהו, עבר זמן הפמיניזם כי השגנו את שלנו, אפילו שהמדינה שלהן עוד לא חתמה על אמנה בינלאומית לביעור כל סוגי האפליה. מהצד השני, אצל חלק גדול מהנשים יש שיח ריאקציונרי. אח של בעלי המנוח גר בארצות הברית והוא נשוי לאמריקאית לכל דבר, 'אימא כדורגל' כזו, שהצביעה לטראמפ".

היא נשואה לערבי והצביעה לטראמפ?

"כן, כן. היא אמריקאית דתייה, לבנה בכל מובן המילה, היא באמת מאמינה שטרמאפ יחזיר את ארצות הברית לגלורי שלה. אבל פתאום בתוך כל זה, ארגוני הנשים שהרבה שנים היו בשאננות הזו בארצות הברית, התעוררו ויצאו לרחובות וסחפו איתם עוד ועוד נשים. ראיתי שם לא רק לבנות, גם מוסלמיות ואפרו־אמריקאיות. זה היה דווקא מאוד צבעוני ומגוון ואמריקאי במובן הזה".

את מאוכזבת מהנשים של הדור הצעיר?

"לא בהכרח. אולי אני מאוכזבת מהדור שלנו. המאבק הפמיניסטי צריך להיות בסדר גודל של כלל החברה, הוא צריך לדבר על דברים כמו מיליטריזם, כיבוש ואיך כל זה משפיע עלינו כנשים. זה יותר מעניין אותי מכמה נשים יש באקדמיה. אני אומרת לצעירות, 'אתן גדלתן לתוך מציאות שבה קריירה אישית היא טופ של הצלחה. אנחנו, בניגוד אליכן, ראינו שינויים חברתיים מול העיניים. בזכותנו יש דברים כמו מקלט לנשים מוכות ומרכזי סיוע לתקיפה מינית. זו מציאות שיצרנו, למה אתן לא יוצרות כאלה דברים?"

עאידה תומא סלימאן | בגדים ותכשיטים: אוסף פרטי | איפור: רינת שור | צילום: יונתן בלום

עאידה תומא סלימאן | בגדים ותכשיטים: אוסף פרטי | איפור: רינת שור | צילום: יונתן בלום

לזרוק את מעמד האישה

יום חורף קר במשרד הקטן של תומא סלימאן במרכז ‎עכו. היום היא לא בכנסת, אז היא כאן, מקבלת קהל, מתכוננת לישיבות, מקבלת שיחות בקשר לדיונים שהיא מתעתדת לקיים בוועדת הכנסת לקידום מעמד האישה, שבראשה היא עומדת זה שנתיים. על הדרך היא מהרהרת באופן שבו ננהל את הצילומים לכתבה הזו. "אני לא מסכימה שתפרסמו איתי חברות של בגדים כמו שאתן עושות", היא פוסקת. "זה עניין אידיאולוגי. אני לא דוגמנית ולא מפרסמת חברות ואם אתחיל לעשות את זה, שישלמו לי".

ההתעסקות של "את" במראה היא אנטי פמיניסטית בעינייך?

"אתן צריכות להתפרנס, אני לא נגד זה. אבל יש מי שמכניסים לציבור הנשים את צורת המחשבה שמנתקת אותן מעצמן ומחברת אותן לתדמית שצריכה להיבנות. אגב, אף פעם לא צבעתי את השיער. הספר שלי אומר שאני האישה הערבייה היחידה שלא צובעת".

יש משהו מרענן בפוליטיקאית שאומרת את כל האמת בפנים, בחיוך רחב ומלא ביטחון. זאת כנראה פריבילגיה השמורה למי שנמצאת הרחק מהסכמים קואליציוניים, בקצה השמאלי באופוזיציה. אנחנו אמנם נפגשות כדי לדון בתפקיד ממלכתי, אולי הממלכתי ביותר שהיה אי פעם לפוליטיקאי מסיעה ערבית, אבל תומא סלימאן לא דופקת חשבון.

איך הגיעה ראשות הוועדה לידיה של הערבייה הלוחמנית מחד"ש, שזאת הקדנציה הראשונה שלה בכנסת? תומא סלימאן מסבירה שזה טמון בהישג של הרשימה המשותפת, שבמסגרתה רצה חד"ש בבחירות האחרונות. "יש מסורת פרלמנטרית, לתת למפלגה השנייה בגודלה באופוזיציה את ראשות ועדת הביקורת, ובבחירות האחרונות אלה היו אנחנו. אבל בממשלה לא רצו לתת לנו את זה, כי אנחנו ערבים, אז הם ויתרו על הוועדה לקידום מעמד האישה. זה מעיד על התפיסה – הביקורת חשובה, אבל את מעמד האישה אפשר לזרוק לנו".

תפקיד הוועדה מורכב מדיונים ומעקב אחר אכיפת חוקים הקשורים לנשים. הוועדה אמורה גם להכין חקיקה רלוונטית, אך מאז שתומא סלימאן עומדת בראשה לא הגיעו אליה הצעות חוק. "הם מונעים מתהליכי חקיקה להגיע אליי, הכל עובר לוועדת חוק, חוקה ומשפט", היא אומרת בחיוך מר.

זה לא אומר שהיא קופאת על שמריה. היו"רית דואגת לקיים דיונים שעוסקים בנשים ערביות – אם באמצעות סיור של חברי הוועדה בכפרים בדואיים בלתי מוכרים בנגב, ואם באמצעות הפניית זרקור לתעסוקת נשים ערביות בהיי־טק ("אני רוצה לקחת דוגמה מהעולם החרדי, שם עודדו פתיחת מפעלי הייטק מחוץ למרכז"). היא מספרת על מאבק שהיא מנהלת על מעמד עובדות המשפחתונים, קיימה לאחרונה דיון על "חוק הסרטונים", וההישג שבו היא מתגאה יותר מכל – הנהגת "התקצוב המגדרי", יחד עם גילה גמליאל, השרה לשוויון חברתי, שבודק ועוקב אחר חלוקת העוגה לפי מגדר. "גילינו ש־10 מיליון ש"ח שהובטחו לטיפול בהפרעות אכילה הלכו לאיבוד. אם אני לא אגן על האינטרסים של הנשים האלה, מי יעשה את זה?"

עאידה תומא סלימאן | בגדים ותכשיטים: אוסף פרטי | איפור: רינת שור | צילום: יונתן בלום

עאידה תומא סלימאן | בגדים ותכשיטים: אוסף פרטי | איפור: רינת שור | צילום: יונתן בלום

תומא סלימאן מושכת לא מעט אש. בחודשים האחרונים חברות הכנסת יוליה מלינובסקי מישראל ביתנו וענת ברקו מהליכוד האשימו אותה שהיא מתחמקת מקיום דיון בנושא תקיפות מיניות על רקע לאומני, של יהודיות בידי ערבים. "הן רצו לעשות חגיגה בתקשורת, כי הן בונות את הקריירה הפוליטית שלהן על הסתה גזענית", אומרת תומא סלימאן, ומבהירה שהדיון דווקא כן התקיים. "הגיעו נציגים מהמשטרה וסיפרו על ירידה בתקיפות מיניות בערים מעורבות בשנים האחרונות. הטרדה מינית היא לא נושא לאומני. לא הגענו למצב כזה ואם זה יקרה, אהיה הראשונה לצאת נגדו. אבל אני לא יכולה שלא להתחבר לרגשות של אימא שדיברה בוועדה, וסיפרה שהבת שלה נאנסה. לא משנה לי אם האנס יהודי או ערבי – אני מתחברת ברמה הרגשית".

אמרו גם שאת לא מקדמת דיונים על קידום חיילות בתוך צה"ל.

"אמרתי בגלוי, כשנכנסתי לוועדה, שאני לא דוגלת בגישה שלפיה צריך לבקש שוויון לנשים בתוך צה"ל. הצבא הוא מערכת מדכאת, שוביניסטית, היררכית, ואני לא הייתי נלחמת על זה שנשים יהיו שם בעמדות גבוהות. ענת ברקו יזמה לקיים יום הצדעה לחיילות בכנסת, ולא פנתה אליי לקיים על זה דיון. רבאק, לא פניתן אליי, מה אתן רוצות מחיי? זה בסדר, אני תמיד לוקחת בחשבון שישימו לי מוקשים".

בשעה זו דומה שהמוקש העיקרי הוא נושא הפוליגמיה בקרב גברים ערבים. עיני כולם נשואות אל תומא סלימאן, לראות איך היא תפרק את הפצצה הזו, שיש בה מסורת מחד גיסא, ופגיעה קשה בנשים מאידך גיסא. הצהרתו של ראש הממשלה כי האיסור בחוק יתחיל לקבל תוקף ממשי הציתה פולמוס בנושא. "החוק קיים מ־1957 ופתאום נזכרו לאכוף אותו", אומרת תומא סלימאן.

את יושבת ברשימה עם פוליגמיסט, טלב אבו עראר מהתנועה האסלאמית, אך מתנגדת לפוליגמיה.

"כן, אני נגד פוליגמיה, ובכל פעם ששואלים אותי איך אני יושבת איתו, אני אומרת שצריך לשאול אותי איך הוא יושב איתי. נלחמתי בפוליגמיה לפני שהגעתי לכנסת, אבל אני חושבת שהממשלה משתמשת בנושא הזה לחזק דעות קדומות וגזעניות. כשאתה הורס בתים ולא מכיר באנשים שנמצאים בשטח שנים ולא אכפת לך איפה נזרקים הנשים והילדים, אז אתה לא ישן בלילות כי אתה רוצה לגאול אותם מפוליגמיה? ברור שזה משרת את הדה־לגיטימציה לבדואים, זה מייצר תחושה שהם גונבים את הכסף של המדינה דרך ביטוח לאומי. נתניהו עושה סיבוב על הילדים, הוא רוצה לקחת מהם את הביטוח הלאומי".

אז מה עושים?

"אם לאישה יש אופציה אחרת, היא לא תבחר בדרך הזו, שהיא תסבול בתוכה. בטווח הארוך, צריך לחזק את האוכלוסייה הבדואית, וזו חובתה של המדינה למנוע מנשים להיות חלק ממערכות מדכאות. תלכי לכפרים או ליישובים בדואיים שהתפתחו עם הזמן, ותראי שאחוז הפוליגמיה שם יותר נמוך, כי הן יוצאות ועובדות״.

את יכולה להבין פוליגמיסט?

"לא, לא, לא, לא. את יכולה להבין גבר יהודי אשכנזי תל אביבי שיש לו אישה ויש לו ידועה בציבור? אני לא מתחברת לזה".

"איך הוא יושב איתי?".  ח"כ טלב אבו עראר

"איך הוא יושב איתי?". ח"כ טלב אבו עראר

 

לא באתי לעשות חברים

יומיים לפני פגישתנו צעדה תומא סלימאן בהפגנה גדולה בתל אביב נגד הפינוי באום אל־חיראן, כשהיא אוחזת בידה של אמאל אבו סעד, אלמנתו של יעקוב אלקיעאן, שנהג ברכב שדרס למוות את השוטר ארז לוי. על פי דיווחים, אלקיעאן עצמו היה פוליגמיסט. "הבנתי שהיא הייתה נשואה לאחיו שנפטר מסרטן והפתרון היה שהוא יתחתן איתה, לא שאני מצדיקה שום דבר כזה".

בדיקת מח"ש העלתה שאין ראיות לפיגוע. היה לך בכך ספק?

"הוא נהרג מירי של שוטרים עם יד קלה על ההדק, כי ככה זה – כשנכנסים לטריטוריה של ערבים ישר מרגישים שזה האויב. מורה ומחנך שמתכנן לעשות פיגוע התאבדות לא מוציא מהבית שלו מחשב נייד וכסף, ובחינות וניירות עבודה של תלמידים".

מה המצב היום באום אל־חיראן?

"קיבלנו הודעה שעוד השבוע ייהרסו שם כמה מבנים, כולל המבנים הניידים שנתרמו להם. אנחנו נלך שוב, אפשר שלא? מאז המקרה הזה אני חולה. מה שראיתי שם גרם לי לטראומה. קשה לראות בית נהרס".

תומא סלימאן באום אל־חיראן | צילום: הלשכה הפרלמנטרית

תומא סלימאן באום אל־חיראן | צילום: הלשכה הפרלמנטרית

 

לנגד עיניה היא רואה אשם אחד. "נתניהו תמיד היה גזען, אבל הוא היה גזען חכם ועכשיו הוא גזען מטומטם וטיפש. הוא מוביל את המדינה לתהום. אני לא יודעת מתי היהודים יתעוררו ויראו את זה. תראי איך מצביעים בכנסת, גם העלק אופוזיציה הזו".

למה עלק?

"מי האופוזיציה? יאיר לפיד? הרצוג? כל דבר שאנחנו מנסים לקדם, הם מתנערים. מפלגות האופוזיציה לא רואות אותנו כלגיטימיות".

ג'מאל זחאלקה בשעתו התלונן שסתיו שפיר לא אומרת לו שלום במסדרון.

"לא באתי לכנסת לעשות חברים, ואני דווקא מחבבת את סתיו שפיר. רק לאחרונה ראיתי אותה נותנת נאום ממש טוב על הסיפוח, ואמרתי לדב חנין, 'תראה את זאת, איך היא מדברת, בת כמה היא?'. הוא חייך ואמר – תראי מי מדברת. את היית אותו דבר בגילה".

"נתנה נאום טוב מאוד".  ח"כ סתיו שפיר | צילום: הדס פרושר, פלאש 90

"נתנה נאום טוב מאוד". ח"כ סתיו שפיר | צילום: הדס פרושר, פלאש 90

 

תומא סלימאן נולדה בנצרת למשפחה ערבית־נוצרית, הצעירה משבע בנותיהן של סמי ואלכסנדרה, פועל בניין בסולל בונה ועקרת בית. "חיינו בדוחק. כשהייתי בכיתה ד' אבא שלי נפל מפיגום בקומה שלישית. שלוש שנים לא הייתה לנו הכנסה, עד שהביטוח הלאומי החליט שזו הייתה תאונת עבודה. עד אז אימא שלי עבדה בתפירה, ואנחנו היינו עובדות איתה אחרי בית ספר. אני עדיין מתקנת לבנות שלי בגדים".

איך הרגיש אביך להיות מוקף בנשים?

"פעם אמרתי לו שהוא גידל אותנו כמו הילד שלא היה לו, והוא כעס. הוא אמר שהוא גידל אותנו כבני אדם שהוא רצה לראות. הוא התייחס אלינו בליברליות שלא הייתה קיימת בזמנו, תמיד האמין בכוחות שלנו".

אחרי התיכון התחילה תומא סלימאן ללמוד ערבית ופסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, והשתוקקה לאקטיביזם שינקה מאביה, חבר המפלגה הקומוניסטית. "היינו מפגינים בקמפוס על העניין הפלסטיני, פעם קיבלתי סטירת לחי משוטר, ופעם הכו אותי בגב עם אלות. כך הכרתי את בעלי, באחת ההפגנות".

היא ערכה את העיתון היומי של חד"ש וב־1992 הקימה את "נשים נגד אלימות", עמותה למיגור התופעה בחברה הערבית. "אמרו עלינו שאנחנו רוצות לגרור את הבנות שלנו להפקרות טוטאלית. אבל זה בסדר, בשנה האחרונה קיבלתי יותר איומים מגזענים יהודים מאשר קיבלתי כל חיי מערבים".

תנו צ'אנס לשלום

כשהגיעה לבסוף למעמד של חברת כנסת, בעלה ואב שתי בנותיה, ג'יריס, כבר לא היה שם לראות אותה. הוא נפטר לפני שש שנים מסרטן הלבלב. "בתוך חצי שנה הוא הלך, זה סרטן מאוד קטלני", היא אומרת. הם נישאו כשתומא סלימאן הייתה בת 23 והוא בן 25, והיו יחד 23 שנה עד לסוף האכזרי והמהיר. "כשהתחתנו סיכמנו שכל אחד יכול להציב תנאי אחד במערכת היחסים. התנאי שלי היה שהוא לא יתערב בחיים הציבוריים ובהחלטות שלי, והתנאי שלו היה שאני לא אבקש לעזוב את עכו לעולם. בהלוויה שלו אמרתי שהתאהבתי בעיר הזו כל כך, שחבל שהוא בזבז על זה תנאי".

עד שיש גבר טוב, הוא מת?

"זה ממש ככה. הוא היה אדם מכיל, אוהב את החיים, חייכן, מסוג האנשים שלא תמצאי מישהו שיגיד עליו משהו רע. הוא אהב את כולם וכולם אהבו אותו. הוא היה פמיניסט בלי ססמאות, תמיד התגאה בי. כששואלים אותי למה אני עדיין לבד, אני מסבירה שאני עדיין מרגישה שאני נשואה לו. התמזל מזלי שהכרתי את הכי טוב, ועכשיו בגילי, אני לא יכולה לרדת ברמה".

לצד הבדידות החלה תומא סלימאן להבין מה משמעות הסטטוס "אלמנה" בחברה שלה. "חשבתי שאני מכירה את כל צורות הדיכוי עד שהגעתי להיות אלמנה והבנתי שיש עוד מגזר שלא מדברים עליו. תמיד יש גבר שמנסה להשתלט על החיים, בין שזה אח או אבא. נשים מוצאות את עצמן נלחמות על נכסים והן מעולם לא פתחו חשבון בנק".

הבית בעכו הולך ומתרוקן. הבת הבכורה, בת 28, נישאה לאחרונה ועברה לגור עם בעלה בעכו; הקטנה, בת 26, מאורסת. "אני כמעט לא בבית אז אולי זה יוריד את רגשי האשם", היא מהרהרת. "ארגיש יותר טוב עם הנסיעות שלי לירושלים. אם בכלל אמשיך להיות חברת כנסת אחרי הקיץ הזה".

את רוצה?

"אני רוצה לתת צ'אנס לכל הדברים שאני מקדמת, אבל מבחינת האווירה הפוליטית זה קשה. אמשיך בינתיים, אגיע לירושלים שלוש פעמים בשבוע, רק אצטרך למצוא מישהו שיאכיל לי כאן בעכו את החתולה".

"אני כמעט לא בבית, אז אולי זה יוריד את רגשות האשם". תומא סלימאן ובנותיה | צילום: אוסף פרטי

"אני כמעט לא בבית, אז אולי זה יוריד את רגשות האשם". תומא סלימאן ובנותיה | צילום: אוסף פרטי

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 82fb693ac3d5e3d1c at 12:37:15