עושה לנו בית ספר: ריאיון עם מנהל מוזיאון ויטרה

| מאת: רווית הררי

עיצוב חברתי, שיתופי פעולה ומלאכות יד בעידן דיגיטלי – מתיאו קריס, המנהל האמנותי של מוזיאון ויטרה לעיצוב מאיר זוויות חדשות של העיצוב וסגנון הבאוהאוס במאה ה-21

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2016/11/sizes/1_h_wo_680_382.jpg
אריך קונסמולר, אשה יושבת על כיסא וסילי בעיצוב מרסל ברוייר, ועל פניה מסכה של אוסקר שלמר, 1926 בקירוב, תצלום שחור-לבן | ארכיון באוהאוס, ברלין

 

פתיחת התערוכה הנודדת "באוהאוס # הכל עיצוב" שהגיעה אלינו ממוזיאון ויטרה לעיצוב הייתה הזדמנות להיפגש לשיחה עם מתיאו קריס, המנהל האמנותי של מוזיאון ויטרה שהחל את דרכו המקצועית כאוצר במוזיאון לפני 20 שנה, שביקר בארץ לרגל פתיחתה.

זו אינה התערוכה הראשונה על הבאוהאוס. מה מיוחד בתערוכה הזו?

"כל תערוכה היא תלוית הקשר עכשווי, ולכן שונה מקודמותיה בהינתן התקופה שבה היא מתגבשת. כל דור תופס את הבאוהאוס באופן אחר ונקודת ההשקפה על הנושא משנה את התוצאה. לפני 20-25 שנה, כשנוצרו התערוכות הגדולות האחרונות על הבאוהאוס, נתפס הבאוהאוס עדיין כסגנון אסתטי בתוך המודרניזם, שהתרכז בתוצר הסופי ובאופן ייצורם של מוצרים. אבל הבאוהאוס לא היה שיטת ייצור. למעשה, רבים ממוצרי הבאוהאוס כלל לא הגיעו לייצור תעשייתי.
כיום התפיסה השתנתה ונוטה לראות בבאוהאוס – ובעיצוב בכלל – שיטת פעולה ולא סגנון חיצוני. התערוכה נאצרה מנקודת מבט זו, שאיפשרה תגליות חדשות. למשל, לצד העיסוק המוצהר בקשר שבין עיצוב לתעשייה, היה גם הרבה מקום בבאוהאס לנסיינות. למעשה זה היה ניסוי חברתי על איך אפשר לחבר אנשים מאזורים שונים ליצירה משותפת. במובן זה, זהו עיצוב חברתי לכל דבר, והתערוכה אינה עוסקת רק במוצרי הבאוהאוס, אלא בתהליכי העבודה של התנועה".

בניין באוהאוס דסאו, 1927| צלם לא ידוע

בניין באוהאוס דסאו, 1927| צלם לא ידוע

 

מהו בעצם עיצוב חברתי, ואלו מגמות נוספות בולטות לצדו כיום בעולם העיצוב?

"שדה העיצוב השתנה ב-20 השנה האחרונות. בשנות ה-80 וה-90 שיקף העיצוב הישגים כלכליים וחברתיים, והיה מזוהה עם ייצור תעשייתי. מעטים המעצבים שחשבו על עיצוב חברתי. המשברים הכלכליים העולמיים בשנת 2001 ולאחר מכן ב-2009 הולידו שאלות לגבי מקומו של העיצוב, ועיצוב יוקרתי בפרט.
היום מעצבים חושבים על התוצאות החברתיות של עיצוב, כמו נושא הקיימות, מושגים שהפכו לרלוונטיים במיוחד בעשור האחרון. עיצוב חברתי אינו עיצוב של מוצרים המיועדים לאוכלוסיות מוחלשות או עניות, כמו עיצוב פילטר למים לחלוקה באפריקה. עיצוב הוא תהליך או מצב, ועיצוב חברתי קשור להשתנותם של מבנים חברתיים. אם בעבר העיצוב היה קשור לייצור המוני, מעצבים רבים בשנים האחרונות החלו לעבוד עם יצרנים מקומיים קטנים יותר, מה שתורם לכל מערך הייצור המקומי. כמו כן, בשל זניחתם של רעיונות מודרניסטיים על ייצור תעשייתי – היטשטשו הגבולות בין תעשייה, מלאכת יד וקראפט.
מגמה זו פותחת אזורים חדשים של ייצור, כמו אסיה ואפריקה, וערוצי עבודה עם בעלי מלאכה מסורתיים שמשתפים פעולה עם מעצבים עכשוויים. זה קשור כמובן גם לצמיחתן הכלכלית של מדינות מסוימות, כמו סין, שיש בה ייצור המוני לצד מלאכת יד מסורתית, ומדינות מסוימות באפריקה. ניירובי, למשל, הפכה למעצמת הייטק, שצמח בה מעמד ביניים שיכול להרשות לעצמו להשקיע בעיצוב גם ככלי לביטוי אישי. מגמות אלה משנות את סוגי העיצוב ביבשת: אם בעבר התרכזו באפריקה בעיצוב לאוכלוסיות מוחלשות ובמלאכת יד מסורתית, הדיגיטציה שינתה את פני העיצוב והייצר המקומי. הם אימצו טכנולוגיות מהר מאוד, דילגו על השלב התעשייתי וקפצו ישר מהעידן המכאני לעידן הדיגיטלי. אני חושב שבניגוד לאמנות, שלפעמים מתנגדת למגמות חברתיות וכלכליות ומותחת עליהן ביקורת, בעיצוב הטרנדים תמיד צומחים מתוך הקשרים כאלה משום שעיצוב צומח מתוך חיי היומיום.

מתוך התערוכה Making Afrika שהוצגה במוזיאון ויטרה לעיצוב

מתוך התערוכה Making Afrika שהוצגה במוזיאון ויטרה לעיצוב

מתוך התערוכה Making Afrika שהוצגה במוזיאון ויטרה לעיצוב

מתוך התערוכה Making Afrika שהוצגה במוזיאון ויטרה לעיצוב

גם מגמת ה-DIY הפופולרית כיום נובעת מהרצון להשתתף בתהליך ייצורם של הדברים, בעוד שבעבר מנע הייצור התעשייתי את ההשתתפות העצמית. מגמת ההשתתפות האישית הגלובלית מתגברת גם הודות להתפתחות הדיגטלית. האינטרנט מאפשר לאסוף ולשלב ידע ממקורות שונים, ואנשים הופכים ל'שכנים'. גם חלוקת ידע היא צורה של השתתפות. כך גם צומחים אזורי תעשייה חדשים חזקים בעולם, שתורמים לשדה העיצוב. אגב, זו היתה מגמה או שאיפה שהתקיימה גם בבאוהאוס – הצורך לחלוק מידע ולהגביר את שיתוף הפעולה הבינאישי והבינתחומי. היום, בעידן האינטרנט, קל יותר ליישם אותה".

מה מקומן של תערוכות נודדות בתוכנית התערוכות של מוזיאון ויטרה ובמה הן עוסקות?

"אנחנו מפתחים לא מעט תערוכות נודדות ומוציאים אותן לתצוגה במקומות שונים בעולם. זהו מקור מימון עבור המוזיאון, ובעיקר צעד חשוב בהפיכתו של המוזיאון לשחקן מרכזי בשדה העיצוב העולמי ובטוויית רשת של קשרים מקצועיים עם אוצרים וחוקרים במדינות שונות.
אנחנו מנסים להתאים את התערוכות הנודדות לקהל המקומי, ולהציע תכנים שונים למקומות שונים, אך יש גם נושאים כלליים פופולריים. למשל, תערוכה על הקשר בין רובוטיקה לעיצוב, או התערוכה Night Fever – החוקרת את היסטוריית העיצוב של הדיסקו, מהדיסקוטים כיצירות אמנות אוונגרדיות ועד עיצובים בתחום האופנה והמוזיקה שליוו את התקופה.

קורט שמידט, פרידריך וילהלם בוגלר וגיאורג טלטשר | הבלט המכני, 1923, וידיאו (הפקה חדשה שהוקלטה ב-2009 בבאוהאוס דסאו) | צילום: א. אלטינגר, באדיבות Theater der Klonge

קורט שמידט, פרידריך וילהלם בוגלר וגיאורג טלטשר | הבלט המכני, 1923, וידיאו (הפקה חדשה שהוקלטה ב-2009 בבאוהאוס דסאו) | צילום: א. אלטינגר, באדיבות Theater der Klonge

יש מעט מאוד מחקר בנושא והתערוכה עוקבת אחר התפתחות התחום משנות ה-60 ועד היום. לצד אלה אנו אוצרים תערוכות בנושאים פחות פופולריים אבל רלוונטיים לקהלים ספציפיים ומתמחים, כמו תערוכה על ויקטור פפנק, מחבר רב המכר משנות ה-70 Design for the Real World. הוא קצת נשכח ונזנח, אבל היה מהראשונים שחשבו על קיימות ועל עיצוב במדינות העולם השלישי, והתערוכה מציגה אותו כחלוץ".

התערוכה הנודדת "בהאוהאוס # הכל עיצוב" | צילום הצבה במוזיאון ויטרה

התערוכה הנודדת "בהאוהאוס # הכל עיצוב" | צילום הצבה במוזיאון ויטרה

 

אילו תערוכות מתוכננות בקרוב במוזיאון ויטרה?

"בקרוב נעלה את התערוכה Hello Robot שתעסוק בעיצוב בתחום הרובוטיקה, ובקיץ הבא תעלה תערוכה שתעסוק במגמות באדריכלות קולקטיבית – כלומר, במגמה הגוברת באדריכלות עכשווית של קבוצות אנשים שחוברים זה לזה כדי לאפשר דיור בר השגה ומגורים קהילתיים משותפים. אחד ממאפייניה של אדריכלות קולקטיבית הוא שינוי החלוקות המקובלות בין פנים לחוץ ובין פרטי לציבורי, ואחת מצורות המגורים שנחקור בה ומשקפת מגמות אלה היא הקיבוץ הישראלי".

איזו תערוכה היית רוצה לאצור וטרם יצא לך?

"אחת התערוכות המאתגרות שהייתי רוצה לאצור היא תערוכה על עבודתו של האדריכל ההולנדי רם קולהאס המזוהה עם זרם הדה-קונסטרוקטיביזם, אבל הוא נוסע על הזמן. הוא מתמחה בחקלאות באזורים אורבניים ותעשייתיים, ובביטול החלוקות המסורתיות בין החקלאי, הכפרי והתעשייתי, מגמה חברתית נוספת שיש לה ביטויים בתחום העיצוב".

 

 

מוזיאון ויטרה לעיצוב

מוזיאון ויטרה לעיצוב הוקם על ידי חברת הרהיטים השוויצרית ויטרה כקרן למחקר בתחום העיצוב והאדריכלות, וכחלל תצוגה לאוסף הרהיטים הפרטי של המותג. למרות שמו והעובדה שנוסד במקור כפלטפורמה להצגת אוספי הרהיטים של החברה, רק 20 אחוז מתקציבו ממומן על ידי ויטרה, הוא זוכה לחופש אמנותי מוחלט ומציג תוכנית תערוכות מגוונת.
המוזיאון המרשים שתכנן פרנק גרי נחנך בשנת 1989 והוא כולל שתי קומות ובהן שטחי תצוגה המתפרשים על פני כ-700 מ"ר, המאכלסות תערוכות עיצוב ואדריכלות מתחלפות. המוזיאון הוא חלק מקמפוס ויטרה לעיצוב, הנמצא בעיירה הגרמנית וייל אם ריין, סמוך לגבול בין גרמניה לשווייץ ולעיר באזל. הקמפוס הירוק הענקי מכיל אוסף מרשים וגדל בהתמדה של בניינים, שתוכננו במהלך השנים על ידי גדולי האדריכלים במאה ה-20, בהם פרנק גרי, טדאו אנדו, זאהה חדיד ועוד. בשנת 2010 נוסף למוזיאון בניין ויטרה האוס הייחודי, בתכנון צמד אדריכלי העל השווייצרים הרצוג ודה מרון, ובו גלריות וחללי תצוגה נוספים והוא מגדיל את מספר התערוכות המוצגות במקום.

מבנה מוזיאון ויטרה לעיצוב בתכנון אדריכל פרנק גרי | צילום: Thomas Dix

מבנה מוזיאון ויטרה לעיצוב בתכנון אדריכל פרנק גרי | צילום: Thomas Dix

Vitra Haus בתכנון צמד אדריכלי העל השווייצרים הרצוג ודה מרון | GettyImages

Vitra Haus בתכנון צמד אדריכלי העל השווייצרים הרצוג ודה מרון | GettyImages

 

באוהאוס # הכל עיצוב

לצד התערוכות המתחלפות המוצגות במוזיאון ויטרה לעיצוב מפתח המוזיאון מאגר של תערוכות נודדות המתארחות בחללי תצוגה שונים בעולם. בימים אלו מוצגת במוזיאון תל אביב התערוכה באוהאוס # הכל עיצוב, שנאצרה במוזיאון ויטרה והוצגה בו בשנה שעברה. תל אביב, "העיר הלבנה", היא בחירה כמעט טבעית לאירוח תערוכה בנושא. הבאוהאוס אמנם מוכר בישראל בעיקר כסגנון אדריכלי, אך מדובר למעשה במוסד חינוכי-אמנותי שחולל שינוי משמעותי בפני העיצוב והאדריכלות במאה ה-20. בית הספר היה קיים 14 שנה בלבד, בין שתי מלחמות העולם (1933-1919), עד שנסגר על ידי הנאצים. בבאוהאוס גובשו עקרונות אוניברסליים לעיצוב המשלב בין אמנות, מלאכה ותעשייה, ונחקרו סוגיות המפתיעות בקרבתן לשאלות הבוערות גם כיום: אדם מול מכונה, פרט מול חברה, מוצרים ייחודיים לעומת ייצור המוני והצורך הגובר בשיתוף פעולה בין אישי ובין תחומי. בתערוכה מוצגים יותר מ-400 פריטים, היסטוריים לצד חדשים, המדגימים את תחומי העיסוק של בית הספר ואת הסוגיות שהעסיקו את מוריו.
נעילה: ינואר 2017

אדריאן זאואר | מגורי מנהל הבאוהאוס ולטר גרופיוס, 2015 | עיבוד דיגיטלי של תצלום צבע (אגפא) מ-1926 או 1927 מארכיון באוהאוס, ברלין

אדריאן זאואר | מגורי מנהל הבאוהאוס ולטר גרופיוס, 2015 | עיבוד דיגיטלי של תצלום צבע (אגפא) מ-1926 או 1927 מארכיון באוהאוס, ברלין

 

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 6c35ecd887b82 at 12:59:03