סבלנות משתלמת: ביקור בבית של מייסדת "הביתה"
המצעים בחדר השינה הגיעו מיפן, את המטבח היא צבעה בעצמה ועל הכל מנצחים עציצים בירוק-עד. ביקור בביתה של עדי מנור אדלר, מיוזמות הבלוג וחנות העיצוב האינטרנטית "הביתה"
אדריכלות ET Architecture איכהולץ ענתבי אדריכלים
עיצוב פנים והום סטיילינג עדי מנור אדלר
שטח המגרש 450 מ"ר
שטח בנוי כ-200 מ"ר
כשעוסקים בבתים של אחרים, קשה מאוד לעצב את הבית הפרטי שלך. זה גם המקרה של עדי מנור אדלר, אחת משלוש המייסדות של המיזם "הביתה". מנור אדלר, מעצבת גרפית וארט-דיירקטורית במקצועה, עבדה שנים רבות במשרדי פרסום ומיתוג מובילים. לפני כחמש שנים היא החליטה להקים מיזם משל עצמה ולקחת את היכולות הקריאטיביות שלה כדי לעשות לביתה. היא חברה לתמר לביא ולדנה אלון וביחד הן הקימו מיזם חדשני ורב זרועות: הביתה כולל בלוג עשיר בתוכן והשראה שבו מצולמים בתים ומסופר הסיפור שלהם, חנות אינטרנטית לפריטים מקוריים (כריות, שטיחים, תמונות, פוסטרים, סלים, פריטי טקסטיל ועוד) וזרוע הום סטיילינג, שהולכת וצוברת תאוצה, ובמסגרתה מציעות השלוש ייעוץ וליווי לעיצוב בתים של לקוחות.
"בהתחלה קיבלנו פניות של אנשים שרצו שינוי בבית ושנייעץ להם. היום אנחנו כבר מקבלות פניות מאנשים בשלב הבנייה של הבית ומעורבות בכל הבחירות של הלקוח בשלבי התכנון והבנייה", מספרת מנור אדלר. "זה תחום מדהים ומתפתח ואנחנו מגייסות מעצבות נוספות שיעבדו איתנו. אנחנו מנסות שהבתים האלו יעבירו איזשהו סיפור, שיהיו אישיים, שישרתו את האנשים באיזון העדין שלהם. זה מתחבר לאג'נדה שלנו – חקרנו מה זה בית, מה הסיפור מאחורי הדברים, ליקטנו מוצרים ורעיונות".
מנור אדלר אחראית על כל המיתוג והשפה התקשורתית של הביתה. לדבריה, יש הרבה מהמשותף בין מיתוג לבין תכנון ועיצוב בית וחלל: "הצורך ליצור שפה אחידה לכל הבית, שתספר את סיפורו בדיוק כמו שמתייחסים למותג", היא אומרת.
העץ הנדיב
הסיפור האישי של מנור אדלר קיבל תפנית כשהגיעה לעצב את הבית שלה בגבעת עדה. בית המשקף באופן מלא את תפיסתה האישית והמקצועית בכל הנוגע לעיצוב. "לקח לי יותר משנה להתבשל עם תכנון הבית ויש עדיין דברים שאני מתבשלת לגביהם והם יגיעו בעתיד, בשכבות הנוספות שנוסיף לבית שלנו". בבית שלנו, הכוונה לבית שלה, של שרון אדלר בעלה, ושל שלושת הבנים שלהם, שנבנה לפני כשלוש שנים בגבעת עדה.
"הגענו אל הבית אחרי שנדדנו שנים בבתים שכורים ברחבי הארץ. לקח לנו הרבה זמן להבין איפה אנחנו רוצים לגור ולמצוא את השטח שנוכל להקים בו את בית חלומותינו, ועם זאת שיהיה מחובר לטבע ולנוף שמאפיינים כל כך את אזור גבעת עדה וחשובים לנו מאוד. לאחר כשנה של חיפושים מצאנו שטח מקסים שפונה לשדה פתוח ושיש בו עץ אלה ענק ומדהים בן 300 שנה", מספרת מנור אדלר, "ישר נדלקנו על העץ ובמהלך הבנייה תכננו את הבית סביב העץ כדי להתחשב במרחב ובעוצמות שלו.
מבחינתנו זכינו במתנה גדולה עם העץ הזה. הוא כמו העץ הנדיב עבורנו". גם תכנון הבית, בעזרת האדריכליות עינת איכהולץ וענת ענתבי, ועיצובו לא נעשו בדרך המקובלת והסטנדרטית. "ישבנו המון עם התוכניות, בחנו אותן, גיבשנו בינינו את ההעדפות שלנו, חיפשנו השראות, העלינו רעיונות ובדקנו איך ליישם אותם בשטח. אנחנו עושים הכל בקצב שלנו, תוך מעורבות מלאה ומחשבה על כל חלק בבית ובבחירת החומרים והספקים המתאימים", מספרת מנור אדלר.
רקע ניטרלי
"מבחינת התחושה רצינו בית שנרגיש בו בנוח, שנאהב אותו ונרצה לחזור אליו כל יום מחדש. בית שישדר חמימות, אותנטיות, פשטות ופונקציונליות. בית בעל אופי ייחודי. בית שכל יום נרגיש מחדש גאווה ושמחה שאנחנו חיים בו. בית שיתאים את עצמו לשינויים בחיים שלנו ושל ילדינו", אומרת מנור אדלר. "מבחינה עיצובית רצינו בית בסגנון לופט, פתוח, עם תקרות עץ גבוהות ומולבנות, שמעניקות תחושת מרחב ועם חלונות בלגיים לבנים וגדולים, שיהיה מואר וחמים ושיוכל להכניס את החוץ פנימה וההפך.
הבית נבנה סביב עץ האלה וחלונות הסלון והמטבח פונים אליו. בנוסף, כאימא לשלושה בנים צעירים ומלאי מרץ, הבנתי שאני רוצה שהבית שלנו יהיה מעוצב אך עם זאת גם פשוט ופרקטי. בהתאם לזה הבחירות הן ברובן סולידיות, הרבה עוגנים לבנים ואפורים, בייחוד בכל מה שקשור לדברים הקבועים – פרופילים של החלונות, הקירות, האריחים, הרצפה מבטון מוחלק אפור וכך הלאה. הבית נבנה מעץ, בטון וברזל והצבעים ששולטים בו בעיקר הם לבן ואפור, המשחק שלי הוא באביזרים ובטקסטיל שמכניסים חום וצבע".
מנור אדלר מוסיפה: "רציתי שאופיו של הבית ינבע מהעיצוב האקלקטי שלו, מפגש בין תקופות, סגנונות עיצוב שונים, חומרים שונים שישתלבו זה ליד זה ויצרו עולם תוכן עיצובי ובעל פרשנות אישית. היכולת לדייק בתמהיל הפריטים וליצור ביניהם דיאלוג ניכרת בבית. כאן נכנסים לתמונה מיזם הביתה והליקוט. חלק גדול מהפריטים לקוחים מהחנות האינטרנטית שלנו, ואחרים עברו תהליך הפוך – נדלקתי עליהם ושילבתי אותם בבית ואז הם נכנסו גם לחנות האינטרנטית".
בסיס לשינויים
עדי ושרון חובבי ליקוט וזה מתבטא באוסף פריטים שליקטו במהלך השנים. לאוסף נוספו ריהוט ואביזרים מאירופה שנרכשו באתרים כמו Ebay ו-Etsy. "הבסיס הוא במה טובה לכל השינויים באביזרים ובפריטי טקסטיל שיבואו בעתיד. שרון ואני אוהבים לשוטט בשוקי פשפשים ובאתרי סחר בינלאומיים, לחפש וללקט חפצים עם אופי שיש להם היסטוריה ולהזמינם אלינו", אומרת מנור אדלר. "אין לנו כמעט חפצים מחנויות סטנדרטיות, אנחנו גם אוהבים לעשות הרבה דברים לבד, לחפש, לקנות משומש, לשפץ, לצבוע ולהפיח חיים בחפצים ישנים".
את הגישה השונה אפשר לראות בבירור במטבח המשפחתי. בעוד שרוב המטבחים נראים דומים וכאילו נבחרו מקטלוג, המטבח של המשפחה נראה מחוספס, ולא במקרה. "את המטבח כמו את יתר פריטי הנגרות בבית עשה אייל תירוש. את הצביעה עשיתי בעצמי בנגרייה שלו, בעזרת מברשת ורולר, עד שהגעתי לגוון שרציתי, ומצד שני עדיין היה חשוב לי שיראו את העץ והחריצים שבו. כך גם את המדרגות בבית. רציתי מראה לא מושלם בניגוד לזה שמתקבל בצביעה בתנור. הוספתי במטבח ובכל הבית עשרות עציצים וכלים שאספתי במשך שנים. שילוב של עציצים וריאות ירוקות באמצע הבית מוסיף המון חיים לבית ומחבר בין הפנים לחוץ", מסבירה מנור אדלר.
את אותו רעיון אפשר גם לראות בשטיחים הרבים שמשולבים בבית המעניקים את החום והצבע לרצפת הבטון המוחלק שמכסה את כל קומת הכניסה. גם שולחן האוכל לא נרכש בחנות, עדי ושרון התקינו בעצמם את הדק בחצר ומהשאריות הכינו שולחן אוכל ולו התאימו כיסאות אקלקטיים וספסל שקוצר למידות הנכונות. "בעתיד אני מתכננת לבנות אי במטבח משידת דפוס ישנה שמצאתי בשוק הפשפשים ולהוסיף לה קונסטרוקציית ברזל, גלגלים ובוצ'ר עץ ולהעביר את השולחן החוצה לדק", אומרת מנור אדלר, שלא מפסיקה לתכנן, לשנות וללקט לרגע.
מבט לסלון מגלה עוד אלמנטים של ליקוט והתאמה בסגנון שמאפיין את האתר והבלוג של הביתה. "למשל, יש בסלון ספה אחת שמצאתי בחנות יד שנייה, וריפדנו מחדש, וספה נוספת, נרכשה בשוק הפשפשים בחיפה ועברה אף היא תחת ידינו. היא הייתה צבועה בצבע דובדבן מכוער ששידר משהו ישן. דאגנו שמישהו ילטש אותה ויגיע לעץ הטבעי והבהיר שלה ויהפוך אותה למה שהיא עכשיו.
חלק מהארונות ומהארגזים נמצאו בכל מיני מקומות, כולל ארגז שהולך עם שרון כבר שנים ארוכות ומשמש היום כשידה מתחת לטלוויזיה. יש סיפור כמעט מאחורי כל פריט, למשל את ארון התרופות הלבן שניצב בסלון מצאנו אצל אישה מיוחדת בשם היילי דה מרקס המתגוררת בלוטם בגליל ומלקטת פריטי עיצוב וינטג' מכל העולם.
הפוסטרים והתמונות כמובן מהאתר שלנו, חלקם איורים או עבודות גרפיות שלי וחלקם צילומים. את הערסל שתלוי בסלון סחב שרון כל הדרך מהודו", מפרטת מנור אדלר. יש גם אח עצים המוסיפה לבית חמימות גם כשהוא לא דולק. את הגזעים אפשר לראות מתחת לספסל, וגם הם מוסיפים לאווירה הביתית. "בחורף בגבעת עדה יש תחושה וריח של הגליל", מוסיפה מנור אדלר בחיוך. את רוב גופי התאורה רכשה מנור אדלר באינטרנט ובשוק הפשפשים. ויש מנורות, כמו אלו במטבח, העשויות מצינורות, שהכינו בני הזוג בעצמם. פה ושם יש גם חפצים שנרכשו בחנויות "ממוסדות" כמו השולחן בפינת האוכל שנרכש בחנות חדרים, השטיח בסלון שנרכש באיקאה והשידה בחדר הרחצה של הילדים שרק נראית וינטג'ית, אך היא הוכנה בידי הנגר לפי דרישות מדויקות של מנור אדלר.
פשוט ואקלקטי
גודלו של הבית הוא כ-200 מ"ר והוא נחלק לשתי קומות שאינן זהות בשטחן. בקומת הקרקע נמצא חלל ציבורי גבוה במיוחד שכולל מבואה, סלון ומטבח ולצדם חדר שינה להורים וממ"ד. בקומת הגלריה העליונה נמצאים החדרים של שלושת הבנים ולצדם חדר רחצה וגלריה. החלל מרווח ונוח ותכנונו מאפשר קשר עין בין שתי הקומות. מחדרי הילדים יוצאות מרפסות עם תריסי עץ מפירוק, ומהסלון יש גישה לגינה.
חדר השינה של ההורים מדגיש שוב את הפשטות ואת העיצוב האקלקטי שמנור אדלר מאמינה בו. "יש בחדר בסיס מיטה הכי פשוט מעץ שצבעתי לבד והצבתי קרוב לרצפה, יש ארגז תחמושת וכמה שידות שליקטתי ושיפצתי. מצעים של המותג Muji נרכשו ביפן ונותנים לחדר השינה צבעוניות וחום עם איפוק יפני.
בחדר הרחצה של ההורים יש שידת וינטג' ששימשה פעם כמזנון בסלון אירופי כלשהו, והיילי דה מרקס דאגה לאתר לנו אותה לפי המידות שביקשנו ולהביאה ארצה. זה המקום שלנו, והחדר נמצא מאחורי המדרגות לקומה השנייה כך שיש לנו פרטיות מהמולת הבית", מספרת מנור אדלר.
"חדרי הילדים גם הם פרקטיים ואקלקטיים כמו יתר הבית. יש בהם הרבה פתרונות יצירתיים, כמו מיטה של הבן הגדול ממשטחי עץ שחוברו ונצבעו בלבן. המיטה עומדת על גלגלים תעשייתיים. יש ארון לוקר לבגדים וארונות שמצאנו ביד 2, בשווקים וכאלו שנדדו איתנו מהבתים הקודמים שלנו", מספרת מנור אדלר.
כשיוצאים לחצר זוכים למנות גדושות של ירוק ושל טבע. הגינה, שהיא הבייבי של שרון, מטופחת מאוד אך עם זאת היה לבני הזוג חשוב לשמור על מראה פראי ולא מסודר מדי, העץ הנדיב במקומו ניצב, עצי הפרי מקיפים את השטח, הנדנדות ובית הילדים מעץ משלימים את התמונה הנעימה. "הכל הגיע בשלבים ובהדרגה. בהתחלה לא ידענו את שמות הצמחים ומה לשתול מתי, ולאט לאט נכנסנו לעניינים והקמנו את הגינה שלנו", אומרת מנור אדלר.
לאחרונה גם השלמנו את הקמת המטבח החיצוני שגם הוא היה עוד בשלב התוכניות אבל רק עכשיו הצלחנו לסיימו והוא משתלב היטב בחצר ובגינה שנראה כאילו רק חיכו לו. הדלת הצהובה המובילה למחסן היא דוגמה נוספת לפתרונות יצירתיים שלבסוף הפכו לאחד האזורים היפים בחצר. "היה אילוץ שדרש מאיתנו למקם את המחסן בנקודה מרכזית וקרובה לבית. ניסינו ליצור מראה שלא ייראה כמחסן ולכן החלטנו למקם על דלת מיוחדת וצבועה בצהוב שתיתן גם ניגודיות לכל הצבע האפור סביבה", אומרת מנור אדלר. "את הדלת מצאנו אצל טוני בחיפה – מומחה לדלתות וחלונות מפירוק של מבנים ישנים. יש לו מחסן ענק של דלתות וחלונות עץ שפורקו מבתים ישנים ששילבנו מהם בבית שלנו. העניין הוא להיות יצירתי ולא לכוון למקומות הסטנדרטיים", היא מסכמת, "זה מאפיין את שלושתנו במיזם שלנו וזה מאפיין את הלקוחות שלנו".
על קצה המזלג עם עדי מנור אדלר
אני מאמין "הבית הוא הסיפור האישי שלי ושלנו כמשפחה. החפצים שבו מהווים את המהות, בלי קשר למעטפת הקירות. בית הוא מקום דינמי, כמו החיים, צובר שכבות וזיכרונות, משתנה ומתפתח יחד איתנו".
גישת עיצוב "אקלקטי! לא מתוך המחשבה שהכל הולך עם הכל כפשוטו. אנחנו אנשים מורכבים מהרבה גוונים ואת רב הגוניות הזאת ניתן לבטא דרך העיצוב. היכולת לדייק בתמהיל הפריטים וליצור ביניהם דיאלוג היא חשובה ביותר".
טיפ עיצוב "לעצב מתוך הבנה של אורח החיים שלך. הרבה מהתובנות על החלל והצרכים שלנו הופקו תוך כדי תנועה וחיים בבתים קודמים עם הילדים. אחרת תמצא את עצמך עבד של הבית, במקום פשוט לחיות וליהנות מהבית".
לא כדאי "לחשוב רק על פרקטיות או רק לפי מה שיפה. החוכמה היא לדעת לשלב בין שניהם כדי ליצור בית יפה ונעים לצד נוחות ופרקטיות".
נגרות נגריית אייל תירוש | פיקוח אמיר תלמי | גג עץ שחף גגות | בטון מוחלק אבן גן | ריצף אור באבן / אריחי נוגה | חלונות בלגיים מסגריית סמיר | דלתות מפירוק ותריסי עץ טוני בחיפה