עיצוב פנים עוצר נשימה בביתה של מעצבת פנים
שימוש מקורי בחומרים ישנים מחזק מסורת ויוצר נוסטלגיה וערבוביה דווקא יוצרת סדר בראש. הצצה מיוחדת לביתה של מעצבת הפנים שקמה פלס אלפסי
הבית
260 מ"ר על נחלה של יותר מ־10 דונם במושב בדרום מזרח השרון. בקומת הכניסה סלון גדול, פינת אוכל ומטבח, חדר שירות ושירותי אורחים. בקומה העליונה ארבעה חדרי ילדים המקושרים במרפסת חיצונית וחדר הורים גדול. בין שתי הקומות נמצאת פינת משפחה.
הדיירים
שקמה פלס אלפסי – מעצבת פנים ובעלת גלריה חמאש, גלריה לעיצוב וייצור רהיטים ופריטים משלימים לבית – בן זוגה וארבעת ילדיהם (8, 10, 13, 16).
התכנון
עוד לפני תחילת העבודה ידעה פלס אלפסי איך היא רוצה שהבית ייראה, ולהגשמת התוכנית נעזרה באדריכל רון איל (גלעדי־איל אדריכלים). "הבית מבטא במדויק את חיינו: דיסוננס תמידי בין העיר לכפר", היא אומרת. פתחים גדולים פונים לנוף הפתוח. לעומת זאת, בחזית הפונה לבתי המושב יש פתחים מוצללים וקטנים יחסית בשביל לשמור על הפרטיות.
הסגנון
המבנה המשלב חומרים רבים – בהם בטון, ברזל, זכוכית ופרקט שפורק מקירות אסם באירופה – משמש רקע לפריטים הייחודיים, בהם אוספים, רהיטים שעברו מדור לדור ומזכרות שנאספו לאורך השנים. רהיטים אחרים תוכננו במיוחד בגלריה של פלס אלפסי, כמו השידה העומדת במרכז הסלון שנוצרה משרידי סכר ישן של המוביל הארצי. שילוב החומרים המקורי בולט במיוחד במדרגות: הן עשויות בטון, למעט שתיים העשויות עץ והן למעשה חלק מארון נעליים שתכנן המעצב ניצן הורביץ, שלקח גם הוא חלק בפרויקט, וניצב בקומת הכניסה. גם הצבעים – בעיקר אפור, לבן וחול – נועדו ליצור רקע מתון שבתוכו משולבות נקודות של צבעים עזים יותר. כך, למשל, המטבח המרווח תוכנן סביב ארון תרופות ישן עשוי עץ שמלווה את פלס אלפסי עוד מתקופת לימודיה. שילובו של הארון, שהיה מצופה פורמייקה שקולפה, מוסיף חמימות למטבח המודרני והנקי שיובא במיוחד מאיטליה.
צילום איתי סיקולסקי