צובעת את החיים: עיצוב דירת שיכון ישנה

עיצוב וסטיילינג: גלית הירשפלד
שטח הדירה: 96 מ"ר
משך הפרויקט: חמישה שבועות
עלות הפרויקט: כ-70 אלף שקלים

כשמתחילים במלאכת עיצוב בית כל הנוגעים במלאכה – אנשי מקצוע ולקוחות כאחד – מודעים לחשיבות ולצורך בצבעוניות. ועדיין, פלטת הגוונים המקובלת בישראל של המאה ה-21 נשלטת על ידי סקאלת החומים והאפורים עם נגיעות צבע מינימליות. חללים שבהם ניכרת תעוזה ללכת עם הצבע עד הסוף אינם דבר שבשגרה, על אחת כמה וכמה כשמדובר בדירת שיכון בגבול המזרחי של תל אביב. הדירה שייכת לעינת שמיר, מפיקת טלוויזיה שמתגוררת בה עם ילדיה (9, 13). לאחר גירושיה פנתה שמיר אל המעצבת גלית הירשפלד, חברת ילדות וקולגה (הירשפלד בוגרת לימודי תיאטרון ועבדה כמפיקה ומעצבת תפאורות וסטים), וביקשה לרענן את הבית.

"גדלנו יחד ברמת גן ולאורך כל השנים היינו בקשר. אחרי הגירושים עינת התקשרה ואמרה שהיא פותחת דף חדש וששינוי הבית הוא הצעד הבא בתהליך". הירשפלד מספרת שכשנכנסה לבית היא מצאה דירת שיכון (משודרגת) חסרת חיים, מאובזרת בריהוט כבד ותריסי גלילה, דירה שהזמן עצר בה מלכת לפני 20 שנה. הבקשה הראשונה של הלקוחה-החברה הייתה להוסיף צבע. "צבע אינו המאפיין הראשוני של עבודותי אבל עם עינת זורמים", צוחקת הירשפלד.

"התנ"ך נפתח ב'בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ'. השמים זו התאורה והארץ היא הרצפה והשטיחים, ואני מוסיפה גם וילונות. ידעתי שהחלפת הריצוף תיצור שינוי מהיר ומיידי ושהווילונות ישדרגו את המראה. החלטנו שאלה הדברים שאנחנו משקיעות בהם כשלב ראשון. ישנם פרטים שאותם אני מסמנת בשיטוטי ואומרת 'יומם יגיע', ומזמנת אותם לפרויקט עתידי. כך למשל היה עם הווילונות". מכיוון שמדובר בדירה קטנה יחסית ובהיקף עבודות מוגבל, הוגדר השיפוץ כפרויקט קצר טווח. "שתינו מפיקות-על ותוך שבועיים יצאנו לעבודה", משחזרת שמיר. "היינו מוגבלות מבחינת זמנים בין פרויקטים בעבודה לאיסוף ילדים מבית הספר, ובגלל שאנחנו מכירות אחת את השנייה רצנו קדימה".

הצבעוניות מכניסה לסלון רוח צעירה ואופטימית, התואמת את ההתחלה החדשה שבעלת הבית ביקשה לשקף | צילום: בועז לביא | סטיילינג: אירית כהן

צבע ואישיות

כנקודת מוצא להשראה ביקשה הירשפלד משמיר לערוך חיפוש בארונות בביתה ובבית הוריה המבוגרים ולדלות משם חפצים שישתלבו בעיצוב ויצרו את הפן האישי. ציורים ורישומים של אמה של שמיר נמסרו למסגור בגלריה מיצג והוכנסו למסגרות מעניינות שמבליטות את ייחודם. "מבחינתי זה סטייטמנט. הסברתי לעינת שיש כמה דברים שעליהם לא חוסכים כי הם אלו שבסופו של דבר עושים עבודה, ואחד מהם הוא מסגרות. במסגור נכון העבודות הופכות להיות סיפור בפני עצמו". מכונת תפירה ישנה של האם הוצאה מהארון שבו הייתה סגורה והפכה לשידת כניסה דקורטיבית. מעליה נתלה כובע מהודר שהיה שייך לאם, האחרון מתוך אוסף גדול שנשמר.

"מהילדות אני זוכרת את אמא של עינת מגיעה לבית כנסת בשבת עם כובעים יפים", מסבירה הירשפלד. "כשחיפשנו בארונות היא שלפה את הכובע היחיד שלא נמסר והחלטנו שהוא יקבל מקום בבית". ראש צבי אופנתי הוא תזכורת אסוציאטיבית לאביה של הלקוחה, ששמו היה צבי, ויש לו קשר אישי גם למעצבת. "שמי הירשפלד, 'שדה צבי' בגרמנית, ומאז ומעולם היו לי ראשי צבי, החל מאוסף עצום שיש לי בביתי הפרטי וכלה בעבודותי. היום אני יכולה לומר שזה סוג של חותם אישי קטן שאני משאירה אצל לקוחותי, וכן, הייתי שם לפני שהתחיל הטרנד".

במסגרת השיפוץ הוסרו תריסי הגלילה והמרפסת הפכה לגינה פורחת שמשקיפה לנוף | צילום: בועז לביא | סטיילינג לצילום: אירית כהן

פרקט למינציה בגוון אלון טבעי עם פאזות (שבא פרקטים) החליף את רצפת השיש. שטיחים צבעוניים וייחודיים יצקו לדירה את החמימות שהייתה חסרה בה ויצרו את המעטפת שעליה מדברת הירשפלד. ספה קיימת הושארה מטעמי תקציב ושולבה בעיצוב החדש באמצעות כריות צבעוניות. טקסטילים תופסים מקום מרכזי בשדרוג הסלון: על הוויטרינה המובילה למרפסת נתלה וילון שלדברי הירשפלד הוא השחקן המרכזי בדירה, שחלקו העליון בצבע שמנת וחלקו התחתון בגוני כחול.

על הרצפה נפרשו שטיחים מרוקאיים אותנטיים (וילה מרוק). שולחן קפה מפסי עץ ורגלי מתכת משדר מראה קליל, והצבעוניות מגיעה לשיאה בשידת טלוויזיה בצהוב עז שנרכשה באיקאה. על הקיר שמעל השידה נתלו שני פרחי מתכת אדומים שיצר האמן יוסי פלד. "לעינת הייתה פנטזיה על שושנה אדומה גדולה. לא ידעתי איך ואיפה אבל אמרתי ששושנה תהיה לה", צוחקת הירשפלד. "יוסי פלד שמצייר בחוטי ברזל הוא אמן שאני מאוד אוהבת ושמחה תמיד לשתף בעבודותי אז התקשרתי אליו וביקשתי שינסה ליצור שושנה אדומה. הוא הסתייג ואמר שהוא עובד רק בשחור אבל ביקשתי שינסה בכל זאת. כשביקרנו בסטודיו הוא שלף כמה עבודות ובהן שני פרחים, ואחרי שכנוע רב הסכים לצבוע אותם באדום. ביום שהוא נכנס איתם לדירה הקסם התחיל".

ישן וחדש, מעוגל וגיאומטרי, וינטג' ועכשווי מעניקים לדירה מראה אקלקטי חם ומזמיןץ גוף התאורה המוזהב מתכתב עם המסגרות האמנותיות ועם הגוון הזהוב שבטפט | צילום: בועז לביא | סטיילינג לצילום: אירית כהן

לצאת מהארון

לאחר שדרוג הסלון התפנו המעצבת ובעלת הבית לטפל בפינת האוכל. מערכת ישיבה כבדה הוחלפה בשולחן אובאלי ("היה ברור לי שצריך להיות כאן משהו עגול") ובכיסאות עץ בסגנון וינטג', חיבור שמשלב רטרו ועכשווי. גוף תאורה מוזהב בדוגמת מחומשים דקיקים משדר מודרניות וגיאומטריה ובולט על רקע שאר גופי התאורה – ספוטים ופסי צבירה. "הספוטים שנשארו הם חלק מעולם הטלוויזיה, תאורת אולפנים שמתייחסת לעיסוק של עינת כמפיקה".

הגוון המוזהב של גוף התאורה מהדהד בטפט בכחול עמוק עם דגי זהב (דקורום), לא מסוג הדברים שנהוג לראות בסלון. "היה לי ברור שהקיר הזה הוא קיר מרכזי וגם עינת רצתה שיהיה בו משהו אחר. הבחירה היא כולה שלה. היא אהבה את הטפט ואני מודה שהייתי קצת מסויגת, כי הוא שונה מאד ממה שאני עושה. עינת רצתה שהחוויה תהיה אחרת, כמו שלא רואים בשום מקום אחר. אני לא הייתי מעיזה לשים טפט כזה בחלל כל כך מרכזי. אצל עינת זו הייתה העזה ואני התחברתי".

את הבעיה הגדולה ביותר, תרתי משמע, הציב ארון עץ שנשען על הקיר המצופה טפט. "זה רהיט יקר שנעשה בהזמנה ופשוט לא יכולתי להשליך אותו לרחוב. ניסיתי למכור ולמסור אותו אך בגלל הגודל זה לא צלח, ולזרוק אותו סתם כך זו יהירות", אומרת שמיר. הירשפלד מוסיפה בחיוך שמבחינתה הארון הוא 'סוג של בית קברות', אך בגלל הקיבולת הגדולה שלו לא נמצא פתרון אחר שיוכל להחליפו.

המטבח שודרג במינימום הוצאות בעזרת דלתות שנצבעו מחדש, שטיח אתני ואקססוריז | צילום: בועז לביא | סטיילינג לצילום: אירית כהן

"התקציב נגמר ולי חשוב לכוון את הלקוחות שלי לעשות הוצאות מושכלות", היא מסבירה פן נוסף של חשיבתה המקצועית. "יש דברים שנורא מתחשק לקנות תוך כדי האופוריה של השיפוץ ואחר כך מתחרטים – 'מה עבר לי בראש כשקניתי את זה' או 'מה חשבתי כשהרשיתי לעצמי להוציא כזה סכום'. ידעתי שאי אפשר לקנות משהו אחר". הפתרון נמצא בדמות מסירת הדלתות לצביעה בכחול מבריק זהה לגון הטפט. "נכון שהוא לא הרהיט האולטימטיבי אבל עכשיו יש לו מראה חדש שמתאים לבית".

המרפסת, שעד לשיפוץ שימשה כמחסן לחפצים שאינם בשימוש יומיומי, עברה שינוי שהפך אותה לגן פורח ומלבלב. מבחינת הלקוחה היא מסמלת יותר מכל את המהפך העצום שהתחולל בבית. המעקה נצבע בוורוד פוקסיה ("לא רציתי לחזור לצהוב ומצד שני, כמו בסט של טלוויזיה, רציתי שהעין תגלה כל הזמן דברים חדשים"), ועל הרצפה הונח דשא סינתטי. שולחן קפה קטן בסגנון צרפתי מוקף בעציצים ירוקים הוצב בפינה שממרומי הקומה התשיעית יוצרת תחושה של גינה אורבנית.

טפט אפרפר-כסוף, טקסטילים ושידת צד וינטג'ית מרעננים את נראות חדר השינה | צילום: בועז לביא | סטיילינג לצילום: אירית כהן

הירשפלד מאמינה בשימור חפצים איכותיים קיימים המותיר בעיצוב טביעת אצבע אישית ובו זמנית מונע הוצאות מיותרות. החשיבה הזאת הכתיבה גם את ההתנהלות במטבח ובחדרי השינה. המטבח קיבל מראה חדש בעקבות צביעת החזיתות בירוק-אפרפר. שטיח וינטג' מרוקאי ואקססוריז מוסיפים את הצבעוניות שבעלת הבית כל כך אוהבת. בחדר השינה הראשי נוספה למיטה הקיימת שידת צד שהיא ארגז תפירה ישן. טפט אפרפר-כסוף (דקורום) הודבק על הקיר כרקע לגופי תאורה במראה ישן שהיו קיימים. "אני בדרך כלל משתמשת לחדרי שינה בגוונים לבנים אבל עינת אמרה 'אני רוצה להכניס צבע לחיים שלי' וקיבלתי את עמדתה. בכל פרויקט אני מחפשת את החדש שבי ובדירה של עינת זו הייתה הצבעוניות". חדר העבודה וחדר השינה של הבנים עברו אף הם שדרוג בעזרת צבעוניות חדשה, אקססוריז ופרקט. "המטרה שלי הייתה אחת – לספק לעינת את הצורך בצבע ולאוורר את הבית אבל יחד עם זה לשמור על איזון. להביא את הצבעוניות של עינת ובמקביל לייצר אווירה חמה, מזמינה ונגישה. עשינו שינוי שגם הילדים יכולים להרגיש בו בבית ולא כמקום זר לאחר המהפכה שעברה עליהם", היא מסכמת. "בית אפשר לשנות עד אין סוף אבל ברגע שהכול עטוף יחד, הסיפור והחוויה מופיעים והוא הופך למקום שללקוחות נעים לגור בו".

הלקוחה ביקשה והמעצבת זרמה איתה: בעזרת צבעוניות ותעוזה הפכה דירת השיכון לבית שמח | צילום: בועז לביא | סטיילינג לצילום: אירית כהן

על קצה המזלג עם גלית הירשפלד

אני מאמין

"בית צריך להיות נעים כי אנחנו לא חיים במגזין עיצוב. לכן אני אוהבת להשאיר חלק מהדברים הישנים ולא להחליף הכל כדי לתת ללקוחות הרגשה של חיבור לעיצוב החדש. הם מגיעים עם עבר שאי אפשר ולא צריך למחוק. ככל שנצליח להכניס יותר מחייהם של האנשים החיים בבית כך נצליח יותר".

גישת עיצוב

"אני לא מגיעה כדי להנציח את עצמי ולהכתיב את הטעם האישי שלי. לפני הכל עומדים הלקוחות שלי, רצונותיהם והמאווים שלהם. אני מכוונת, מייעצת, ואיכשהו מצליחה לייצר את הסיפור והחוויה שלהם. אני מאמינה שעולמות התוכן שמהם אני מגיעה – בימוי תיאטרון ועבודה בהפקה ובעיצוב לטלוויזיה – באים לידי ביטוי בתוצר הסופי, בבתים של לקוחותי. אני מחפשת לייצר את הדרמה, למתוח את הגבולות, לחדש ולהתחדש ותמיד זוכרת שאני בעצם לא ממציאה יש מאין: השפה והסיפור נבנים מדברים קיימים ואני זו שרק מחברת ביניהם".

טיפ עיצוב

"בחרו מעצב שאתם מתחברים לשפתו העיצובית אבל לא פחות מזה לאישיותו. ישנם מעצבים רבים וטובים אבל כשישנו חיבור בין-אישי טוב וההדדיות בין המעצב ללקוח מתקיימת, התוצאה העיצובית תהיה מיטבית. לאחר שבחרתם מעצב חשוב לזרום ולתת לדברים לקרות. בכל מה שקשור בהלבשת הבית אנחנו עובדים בשכבות, קדימה ואחורה, יש ניסוי ותהייה ועולם שלם שנבנה משילוב של חומרים, צבעים וצורות. תנו לרצונות שלכם לדבר ועבדו מהלב ועם המעצב".

לא כדאי

"ברגע שלקחתם מעצב לא כדאי לקחת מיליוני יועצים שבסוף יכולים רק לבלבל. אם התחברתם למעצב ברמה האישית ולשפה העיצובית שלו – סמכו עליו והוא כבר יביא את הסיפור שלכם".