חידודי עפרון: עבודות אמנות מובחרות

| מאת: אוצרת רווית הררי

תערוכת החודש שלנו עושה מחווה לכלי העזר הוותיק, העפרון. הביטו בלקט עבודות האמנות העוסקות באופן בו מייצגים העפרונות למידה ויצירה, ומנסחות שאלות וביקורת על מערכת החינוך

  • https://atmag-static-timeout.netdna-ssl.com/media/2016/09/sizes/אפרת-קליפשטיין-אלף-קשר-לסערה-אחת-צילום-הצבה-יגאל-פרדו_h_wo_680_382.jpg
"אלף קשר לסערה אחת" של האמנית אפרת קליפשטיין | צילום: יגאל פדרו

 

 

משאבים טבעיים

Jessica Drenk
"Implement 44", עפרונות ודבק, 30X25X48 ס"מ,  2015

עבודותיה של האמנית האמריקאית ג'סיקה דרנק שואבות השראה מעולם הטבע והמדע. היא מעידה כי היא מקדישה זמן רב לבחון תצורות ומרקמים של אובייקטים טבעיים כמו אבנים, צמחים, צדפים ואלמוגים, כמו גם דימויים מיקרוסקופיים של תאים וגבישים, ומפסלת אותם בחומרים לא צפויים המשפיעים על אופי העבודה. היא מושפעת גם ממערכות מידע, מיון וקטלוג של ידע, ומניסיונו של האדם לייצר באמצעותן הבנה אנציקלופדית של העולם. בסדרת העבודות "Implement" יצרה האמנית תצורות אורגניות מופשטות דמויות אלמוגים או גבישים מאלפי עפרונות מס. 2 שהודבקו יחד. העפרונות גולפו באמצעות מלטשת חשמלית לאובייקטים שנדמה כי שצמחו במעמקי מערה או במצולות הים, רחוקים משולחן בית הספר. חלקם החיצוני של הפסלים הקעורים נראה כמו קליפות עץ כהות וחלקות, ואילו פנים הפסל בוהק בצהוב וחושף את מרקמם של העפרונות ששימשו ליצירתו. פסלי העפרונות מדגימים את עניינה של דרנק הן בתצורות אורגניות מהטבע והן בחומרים ובחפצים מעשה יד אדם, המייצגים את ניסיונו להשליט סדר בעולם באמצעות מערכות למידה ומיון של ידע.

"Implement 44", באדיבות האמנית Jessican Drenk ו-Galleri Urbane

"Implement 44", באדיבות האמנית Jessican Drenk ו-Galleri Urbane

 

עקומת פעמון

Harriete Estel Berman

"Pick Up Your Pencils, Begin", עפרונות, חוט דיג, מוטות עץ, אלומיניום, 8.5X4.5 מטרים, 2011
צולם ב-Castilleja School, Palo Alto, CA

עבודתה של האמנית האמריקאית הארייט אסטל ברמן מתייחסת להשפעתה של שיטת הבחינה ומתן הציונים הסטנדרטית על מערכת החינוך. היא אספה עשרות אלפי עפרונות שנשלחו אליה ממדינות שונות בעולם, קדחה חורים בכולם ושזרה אותם על גבי סיבים שקופים, וארגה מהם מעין וילון עפרונות ענק בצורת פרבולה (עקומת פעמון) המתנוסס לגובה של 4.5 מטרים ונתלה מתקרת אולם התצוגה. המיצב מחולק לתשעה חלקים, כתשעת החלקים המפלגים את עקומת הפעמון המאפיינת את התפלגות ציוניהם של תלמידים בעקומת הציונים הסטנדרטית. מבחן סטנדרטי מתוכנן כך שרוב התלמידים יקבלו ציונים המתאימים לשלושת החלקים המרכזיים בעקומה. חלקים אלה, המייצגים את נורמת התפלגות הציונים הארצית, נארגו במיצב מעפרונות צהובים סטנדרטיים (מס. 2). תלמידים המקבלים ציונים גבוהים או נמוכים מהממוצע וחורגים משלושת החלקים המרכזיים, מסווגים לחלקים הקיצוניים יותר בעקומה, שנארגו במיצב מעפרונות צבעוניים בגוונים שונים. העבודה מותחת ביקורת על שיטת הציונים הסטנדרטית, המודדת טווח מצומצם בלבד של יכולות, ומבקשת להפנות את תשומת הלב אל השפעותיה על התלמידים, על המורים, על תוכנית הלימודים ועל חלוקת המשאבים לבתי הספר השונים.

"Pick Up Your Pencils, Begin" של Harriete Estel Berman | צילום: Philip Cohen

"Pick Up Your Pencils, Begin" של Harriete Estel Berman | צילום: Philip Cohen

 

זכרונות ילדות

שלי רויכמן
"סירה", 2011, עפרונות ודבק נגרים

האמנית הצעירה שלי רויכמן, שעבודותיה נחשפו לקהל בחממת האמנים העצמאיים ביריד צבע טרי האחרון, יוצרת עבודות רישום ופיסול מעפרונות. ברישומי העיפרון האינטנסיביים והעדינים שלה על גבי דיקט צבוע בבסיס אקרילי היא חוקרת את טווח אפשרויות הרישום בעיפרון, באמצעות שינוי זוויות ועוצמות הלחיצה של העיפרון על גבי הדיקט, ואילו בפסליה הופכים העפרונות המודבקים לחומר גלם חדש שמתוכו היא חוצבת צורות שונות. היא שואבת השראה מן הניגוד בין עולם פנימי עשיר של רגשות, זיכרונות וחלומות, לבין הסביבה היומיומית, בין הביתי למנוכר, ובין טבע לתרבות. אולי בשל כך מצטיינות עבודותיה מלאות הפרטים באיכות ידנית, המאפיינת מלאכות כפיים עמלניות בתרבויות קדומות או בתרבויות שבטיות רחוקות. היא משלבת בין עולם העבר לבין התרבות העכשווית הן בבחירותיה החומריות והן בטכניקות ובדימויים שהיא יוצרת. הבחירה בעפרונות כחומר גלם פיסולי, היא אומרת, נשענת על זיכרונות ילדות ומבטאת את חוסר השימוש בעפרונות, שהפכו כמעט מיותרים בעולם הטכנולוגי של ימינו.

"סירה" של שלי רויכמן | צילום: ניר דבוראי

"סירה" של שלי רויכמן | צילום: ניר דבוראי

 

גשם של עפרונות

Helga Stüber-Nicolas

"Pencil Rain", שנת 2009, 273 עפרונות על חוטי מתכת, 180X136 ס"מ. באדיבות האמנית
"Red Sphere", שנת 2004 חידודי עיפרון, קוטר 20 ס"מ. באדיבות האמנית

האמנית הגרמניה הלגה שטובר-ניקולאס, החיה ופועלת בצרפת, גילתה את אהבתה לעפרונות צבעוניים בעת לימודי האמנות בפריס. היא אינה רושמת או מציירת בעפרונות, אלא משתמשת בהם כחומר גלם פיסולי ברבות מעבודותיה. היא מחדדת במחדד ידני פשוט מאות עפרונות, גורסת את מקלות העופרת שבתוכם, יוצרת משבבי העץ והעופרת קומפוזיציות תלת ממדיות חדשות, ומזוהה במיוחד עם פסלים גראפיים המצופים באלפי חידודי עיפרון מסתלסלים. שבבי העץ הנוצרים בחידוד העפרונות מודבקים זה על גבי זה כקשקשי דג. פסי הצבע הדקים בשוליהם הופכים למרכיב חשוב ובולט בעבודה, ומעניקים לה טקסטורה ויופי בלתי צפויים. עדינותן של עבודותיה ובחירתה לעבוד עם עפרונות שחודדו עד דק, עד שכמעט התכלו, מעלה על הדעת תהליכים של שחיקה, את שבריריותו של החומר ואת זמניותו של הקיום האנושי. העיפרון, כלי שכמעט נזנח במציאות הטכנולוגית והוירטואלית של ימינו, נגאל מן השכחה וזוכה תחת ידיה לחיים חדשים.

"Red Sphere" באדיבות Helga Stüber-Nicolas

"Red Sphere" באדיבות
Helga Stüber-Nicolas

 באדיבות האמנית Helga Stüber-Nicolas

באדיבות האמנית
Helga Stüber-Nicolas

גם בעבודה "גשם עפרונות", אשר נוצרה עבור תערוכה קבוצתית שעסקה במשאב הפחם/ פחמן בטבע, התייחסה האמנית לשבריריותו ולזמניותו של החומר. מצד אחד ייצור עפרונות תורם להכחדת משאבים טבעיים כמו עץ ועופרת, מצד שני עפרונות מייצגים למידה ויצירה, ולכן את התרומה לעולם הדמיון והידע האנושי. הם מכלים משאבים בייצורם, ומתכלים בעצמם בעת השימוש בהם בתהליך יצירת האמנות. 273 עפרונות אדומים חודדו עד שנשחקו והם נדמים לגשם של טיפות אדומות. העפרונות נתלו על מיתרי פסנתר המשתלשלים משלד מתכת של מזרון, הנדמה לענן בשמיים בשל פקעות חוטי הברזל המסתלסלים המרכיבות אותו. מיתרי הפסנתר והעפרונות החדים התלויים בקצותיהם מעלים על הדעת מטוטלת, המייצגת את הניסיון להשיג איזון בין צרכינו האישיים למשאבי היקום ובין טבע לתרבות.

"Pencil Rain" באדיבות Helga Stüber-Nicolas

"Pencil Rain" באדיבות Helga Stüber-Nicolas

"Pencil Rain" באדיבות Helga Stüber-Nicolas

"Pencil Rain" באדיבות Helga Stüber-Nicolas

 

קוצו של חוד

Elizabeth Duffy

"Early Bird", חודי עפרונות ומחקים, מידות משתנות, 2004

עבודותיה של האמנית אליזבת דאפי מחלצות יופי מפתיע מחומרים פשוטים ויומיומיים, לרוב ישנים ומיושנים, שבאופן טבעי זוכים להתעלמות: עפרונות, מחקים, מדבקות עגולות לקלסרים, פיסות מסקינג טייפ ואף שאריות המצטברות בירכתי המגירה או שיירי חומרים המטואטאים מן הסטודיו. ערימות של עפרונות צהובים הופכים תחת ידיה לערימות חציר, חודי העופרת הכסופים שלהם לפרחים קוצניים, ומדבקות קלסרים עגולות יוצרות רישומים מופשטים תלת ממדיים בעזרתם של משחקי אור וצל. העבודה Early Bird נראית במבט ראשון כרישום מופשט של נקודות זעירות המתקבצות יחד לריבוע מטושטש קווים. מבט מקרוב מגלה שמדובר בהמוני מחקי עיפרון ורדרדים שחודי עפרונות נעוצים בכל אחד מהם. הכלי הפשוט, המשמש ליצירת רישומים או לשרבוט זריז של פתקים, משמש עבורה כקרקע למחקרי צורה וחומר, ובמקרה זה – יוצר רישום בדרך לא צפויה. פירוק צורתו המקורית של העיפרון ובנייתה של צורה חדשה באמצעות מרכיביו, מאפשרים לדאפי לחלץ את הפוטנציאל האלים הגלום בעיפרון, וחודי העופרת הנעוצים בגוף המחקים הוורדרד נדמים לפתע לחרבות הפוצעות את בשרם.

"Early Bird" של Elizabeth Duffy

"Early Bird" של Elizabeth Duffy

 

בחזרה לבית הספר

ליאב מזרחי

מתוך התערוכה "סרט לבן, חולצה כחולה", דנה גלריה לאמנות, קיבוץ יד מרדכי. באדיבות האמן

תערוכת היחיד של ליאב מזרחי "סרט לבן, חולצה כחולה" נהגתה בעת ביקורו במבנה בית הספר הישן והנטוש בקיבוץ יד מרדכי, ומנסחת הערות ושאלות על נעורים והתבגרות במערכת החינוך הישראלית, ועל מוסכמותיה וערכיה המקובלים. העבודות נוצרו מחומרי יצירה פשוטים, זולים ומוכרים, הנפוצים בשיעורי מלאכת יד או בוועדות קישוט, והם מעניקים לעבודות חזות פופית ופלקאטית. יחד יוצרות העבודות מעין פיסות נוף מופשטות וטעונות סמלית, המזוהות עם המרחב הישראלי, אך שהאסתטיקה שלהן שואבת השראה מכיתת בית הספר: שדה פרחים העשויים שאריות קרטון ורודות, רישום פיח על גבי נייר המעלה על הדעת לוח כיתה או קיר זיכרון, ושולחן בית ספר ישן שננעצו בו עשרות עפרונות מחודדים במה שנדמה כתוואי נוף מרומז. העבודות מממשות פוטנציאל אלים ודוקרני שנדמה כי היה טמון בחומרי בית הספר תרתי משמע: פרחי הקרטון מחודדי עלים, רישום הפיח נוצר בפעולה אלימה של חריכת הנייר והשחרתו, ואילו כלי הכתיבה התמימים הופכים לכלי נשק חדים, הפוצעים את פני השולחן והופכים אותו למעין מיטת מסמרים מענה.

מתוך התערוכה "סרט לבן, חולצה כחולה" | באדיבות האמן: ליאב מזרחי

מתוך התערוכה "סרט לבן, חולצה כחולה" | באדיבות האמן: ליאב מזרחי

 

עולם המים

Jennifer Maestre

"Star gazers", עפרונות, חוטים. באדיבות האמנית, 2009

פסלי העפרונות המרהיבים של ג'ניפר מאסטרה שואבים השראה מיצורים תת מימיים, אלמוגים, ובעיקר קיפודי ים. השילוב בין צבעוניות עזה ומפתה, שבריריות חומרית ותחושת סכנה עמומה העולה מחודיהם המופנים כלפי מעלה, מעלה על הדעת את צורתם ואת התנהגותם של קיפודי ים, שקוציהם כה מושכים ומסוכנים למגע. מאסטרה נמשכה אל הצורות האורגניות והקוצניות גם יחד של קיפודי הים, והחלה ליצור בהשראתם פסלים מעפרונות צבעוניים המבקשים ללכוד ולבטא תכונות אלה. כל פסל מורכב ממאות עפרונות, הנחתכים לפיסות של 2-3 ס"מ. בכל פיסה נקדח חור שהופך אותה למעין חרוז, ולאחר שהם מחודדים, מושחלים על חוטים ונשזרים יחד, הופכים חלקי העפרונות לפסלים דמויי תכשיטים כמעט, המבטאים שילוב בין יופי לסכנה, בין פיתוי לאיום ובין משיכה לדחייה.

"star gazers" של Jennifer Maestre

"star gazers" של Jennifer Maestre

 

מיניאטורות

Dalton Ghetti

"מסור יד", 2007, עיפרון מגולף

האמן והאומן הברזילאי דלטון גטי, החי ופועל בארה"ב, תמיד מצא עניין בצורות חיים קטנות כמו נמלים, חרקים אחרים וצורות צמחיות זעירות (טחב למשל). בשאיפה לייצר את הפסל הקטן ביותר שיוכל להבחין בו בעין בלתי מזוינת, ובמיומנויות גילוף וירטואוזיות שרכש בעבודתו כנגר, החל לגלף פסלים זערוריים מתוך חודי עפרונות, שהיפים שבהם הם של כלי עבודה שונים ושל מבנים מחודדי גגות. רוב העפרונות שהוא משתמש בהם נמצאים ברחוב, ופעולת המחזור היא חלק בלתי נפרד מעבודתו. הוא אינו משתמש בזכוכית מגדלת, ומפסל את רוב עבודותיו בעזרת מחט תפירה ותער קטן וחד במיוחד. בעבודה איטית וסיזיפית הוא מסיר בכל פעם שבבים דקים של חוד העופרת, ולכן לוקח חודשים ולעתים שנים להשלים כל פסל. את סדרת 26 העפרונות שבראשם פיסל את אותיות השפה האנגלית, למשל, השלים במשך כשנתיים וחצי של עבודה. עם זאת, עבודת הגילוף הסבלנית משמשת עבורו כסוג של תחביב ומדיטציה – הוא מציג בעיקר תצלומים של הפסלים הזעירים ומוכר גלויות שלהם, ואת הפסלים המקוריים שומר לעצמו.

"מסור יד" של Dalton Ghetti | צילום: Sloane Howard

"מסור יד" של Dalton Ghetti | צילום: Sloane Howard

 

יוצאת מהמשבצת

אפרת קליפשטיין

מתוך הסדרה "אלף קשר לסערה אחת", 2000-2010, רישום גרפיט על נייר משובץ מוצמד למזוניט, מידות משתנות. באדיבות האמנית

עבודותיה של אפרת קליפשטיין עושות שימוש בחומרים יומיומיים, והופכות אותם באמצעים פשוטים לחזיונות רבי קסם. היא מרבה להשתמש באובייקטים ביתיים ובציוד משרדי כמו רדידי אלומיניום, כבלי חשמל או אלפי אטבים משרדיים כדי ליצור נופים פנטסטיים או מרחבים דמויי חלום. בתערוכה "חדרי פלאות" אשר הוצגה במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית ב-2012 הציגה קליפשטיין עשרות רישומי עיפרון של ספינות מפרש על גבי נייר מחברות משובץ. היא בחרה את דימויי הספינות מהאינטרנט כך שדוגמת המפרש תשתלב במשבצות הנייר, ומילאה את המשבצות לסירוגין בעיפרון  כמו בשרבוטיהם של תלמידים משועממים בשיעור חשבון. גוף הסירה, לעומת זאת, נרשם ביד חופשית "מחוץ למסגרת" המשבצות. בבחירתה לעבוד על נייר משובץ מתייחסת קליפשטיין למתח שבין המאמץ להישאר בתוך המסגרת ולציית לחוקיה, לבין פריצתה על ידי יציאה מהקווים. היא מעמתת את רוח ההרפתקנות הרומנטית, המנשבת במפרשי סירות המסע והמחקר שלה, עם העובדה שהמפרשים "תקועים" במסגרת הנייר המשובץ בלא יכולת להתקדם, ואולי מבטאת בכך ביקורת על המסגרת החינוכית המוכרת.

מתוך הסדרה "אלף קשר לסערה אחת" של האמנית אפרת קליפשטיין | צילום: יגאל פדרו

מתוך הסדרה "אלף קשר לסערה אחת" של האמנית
אפרת קליפשטיין | צילום: יגאל פדרו

מתוך הסדרה "אלף קשר לסערה אחת" של האמנית אפרת קליפשטיין | צילום: יגאל פדרו

מתוך הסדרה "אלף קשר לסערה אחת" של האמנית
אפרת קליפשטיין | צילום: יגאל פדרו

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV1 on: 6c35ecd887b82 at 12:46:43