אמנות שמסתכלת עלינו

| מאת: רווית הררי |

רווית הררי | נישה

המכנה המשותף של יצירות האמנות הרבות בבית השכור בקיסריה הוא שהן מתבוננות על הצופה, ולא רק הוא בהן. הצצה לבית שהיצירות בו נאספו עם השנים

שטח המגרש: 750 מ"ר
שטח בנוי: 250 מ"ר
אדריכלות: נאווה צוריאל

הנוף הנשקף מביתה של משפחת א' בקיסריה הוא לא פחות מעוצר נשימה, וכולל את חוף ימה החולי והבתולי של קיסריה ואת אמת המים העתיקה הנמתחת לאורכו. כשעברה המשפחה אל הבית השכור לפני כשנתיים, שונה סגנון עיצובו הכבד לטובת חלל בהיר, פתוח ובעל חלונות רחבים נטולי וילונות, המתכתב עם הנוף המרהיב ומכניס חלקים גדולים ככל האפשר ממנו פנימה. השטיח האדום שחיפה את המדרגות קולף, הווילונות הכבדים שכיסו את החלונות הוסרו, ובמקומם נמלא החלל ברהיטי רטרו ייחודיים ובאוסף אמנות ישראלית.

אוסף זה, המלווה את המשפחה זה שנים וקרוב במיוחד ללבה של בעלת הבית, משלב בין עבודות של אמנים מוכרים וותיקים לעבודות עכשוויות של אמנים צעירים.

בין החוץ לפנים

רוב רהיטי הרטרו בבית הם רהיטים משנות ה-50 אשר הובאו מארצות הברית. במרכז הסלון ניצבת ספה מעוגלת, שרופדה מחדש בבד ויניל אדום לאחר שנזרקה על ידי דודתו של בעל הבית. שולחן הסלון, כמו רהיטים נוספים בבית, הוא פריט אספנות מתוצרת הייווד-ויקפילד, מפעל לייצור רהיטים שנוסד בארצות הברית ב-1897 ומתמחה בייצור רהיטים איכותיים מעץ מלא בסגנון רטרו. לצד הספה ניצב שזלונג מעור בעיצוב לה קורבוזיה, ולידו עומדת מנורה בעלת רגל מתעקלת ואהיל כתום.

קומת הכניסה כמעט נטולת קירות בשל החלונות הרחבים הפונים אל הים, ועבודות האמנות הרבות בבית נתלו במסדרונות, בספריית הקיר הבנויה ובחלל המדרגות. במרכז הסלון תלוי ציור שמן גדול של שי אזולאי משנת 2010, שמציג ערסל התלוי בנוף מדברי ועליו דמות שרועה. עבודותיו של אזולאי נחלקות לשניים: עבודות מדבריות, רוחניות ומדידטטיביות, המשקפות את נוף ילדותו בערד, ועבודות המתעדות את חייו כיום ואת תהליך היצירה בסטודיו. בעוד עבודות הסטודיו שלו הן עמוסות, צבעוניות ואינטנסיביות ומתארות את האמן המתמודד עם כוחות שונים – פנימיים וחיצוניים – בתהליך היצירה, עבודות המדבר שלו משדרות רוגע ושלווה, הן בצבעוניותן והן בנושא הציור שלהן.

מלבד הציור מוצגות בסלון עוד כמה עבודות קטנות שהונחו על המדפים של ספריית הקיר הבנויה. אחת מהן, רישום משנות ה-70, היא של ביאנקה אשל גרשוני, אמנית רב-תחומית ותיקה ורעייתו לשעבר של משה גרשוני, מבכירי אמני ישראל, היוצרת לרוב עבודות יצריות ועשירות בצבע ובחומר. לצד הרישום מונחת עבודת קולאז' על נייר של אירית חמו, העשויה ממגזרות נייר של צמחים מתוך צילומים במגזיני גננות ופרסום. כמו כדי להשלים את התמונה, נתלתה מעל הטלוויזיה עבודת נייר של משה גרשוני – ציור של רקפות על גבי קופסת נעליים פרוסה מתוך סדרת קופסאות הנעליים שיצר בשנות ה-80.


עבודה של גל ויינשטיין: דיוקן של רוג'ר מור כג'יימס בונד העשוי סיבי צמר פלדה


עבודות אמנות קטנות שובצו גם בספריית הקיר

אמנות עם קריצה

בנישה לצד הסלון עומדת ארונית ירקרקה וישנה שנרכשה בניו יורק, ועל דלתותיה מצוירות טחנות רוח. מעל הארונית תלויה עבודה של אסף עברון – תצלום נקי, פיוטי, יפני מעט באופיו, של סחלב בתוך בקבוק זכוכית. לצדו תלוי ציור שמן ודיו על נייר של רונן סימן טוב בגוני ירוק. בעלת הבית מספרת כי סימן טוב היה אדריכל בעברו וכי ציוריו הראשונים התאפיינו בצבעוניות מונוכרומטית, אך היא נמשכה דווקא לציור הצבעוני הקטן המציג נוף ירוק של חורשה, שעל גזעי עציה מתפתלות גרלנדות של מנורות קטנות.

במסדרון הכניסה לבית נתלתה עבודת נייר ישנה של רפי לביא, מבכירי אמני ישראל, שקיבלה במתנה מאמה. בעלת הבית מספרת שבצעירותה הזדמן לה ללמוד אמנות אצל האמן הנערץ ושהוא לא היה רק מורה לאמנות, אלא גם מורה לחיים. במעלה גרם המדרגות העגול נתלתה עבודה של גל ויינשטיין – אחד מהדיוקנאות שיצר האמן באמצעות סיבי צמר פלדה, שעם הזמן מחלידים, משנים את צבעם ויוצרים רישומים בעלי נפח. במקרה זה מדובר בדיוקנו של ג'יימס בונד בגילום רוג'ר מור, ובעלת הבית מסבירה כי הטכניקה הייחודית של ויינשטיין יוצרת רישומים חיים, "כאילו הרישום נושם, ואם רק תנשוף עליו יתעופף אבק צמר הפלדה ברוח".

השימוש בחומר יוצא דופן כצמר פלדה מציג את הדימויים החוזרים בעבודותיו של ויינשטיין באור אחר והופך את הרישום למעין אובייקט. בעלת הבית מציינת כי התחברה להומור של האמן. "הכל אצלו בקריצה ועם הומור. אני ממש מוצאת את עצמי מחייכת מול העבודה, ואני מרגישה שהיא קורצת לי בחזרה", היא אומרת.

קומת הכניסה כוללת את שני חדרי השינה של הבנים שבגרו, וגם בהם שולבו רהיטי רטרו ועבודות אמנות. אחד מהחדרים מרוהט במכתבת עץ מעוגלת קווים מתוצרת הייווד-וויקפילד, בשולחן צד קטן בסגנון באוהאוס שנרכש בשוק פשפשים בארצות הברית ובארונית עץ משנות ה-40 או ה-50 שנרכשה אף היא בשוק פשפשים בארצות הברית.

מעל המיטה תלוי ציור שמן גדול ואקספרסיבי של אסתר שניידר</strong>, אחת מזוכות פרס האמן הצעיר לשנת 2011 מטעם משרד התרבות. "זהו פורטרט של אחותה של האמנית", מספרת בעלת הבית, "אך לי הוא מזכיר את דמותה של מדוזה, מעין שומרת סף נשית שמביטה קדימה. אני אוהבת את המבט הישיר שלה, היא כאילו מחזירה מבט למתבונן". מעל שולחן הצד מונח תצלום בשחור-לבן של ורדי כהנא מתוך הפרויקט "משפחה אחת".

בפרויקט זה, שהוצג במוזיאון תל אביב בשנת 2007, תיעדה כהנא את משפחתה המורחבת על ענפיה השונים בהתנחלויות בשטחים, בעיר, בחו"ל ובקיבוץ, באופן המשקף את פלגי החברה השונים בישראל. בעבודה נראה זוג מתנחלים צעיר – אישה בהיריון מתקדם הנושקת לטייס חובש כיפה במדים. על השולחן הונח תצלום המציג חייל של משמר המלכה הבריטי, עבודה משותפת לאמנים דוד עדיקא וגל ויינשטיין. התצלום, שהחל כתעתוע גרפי על גבי הזמנה לתערוכה משותפת של השניים והפך לעבודה בפני עצמה, מעיד על חיבתה של בעלת הבית לעבודות עם הומור ועם קריצה. למעשה מדובר בפסלו של גל ויינשטיין, פסל בגודל אדם של חייל המשמר שעשוי מקלקר ומצופה בלבד, שצולם על רקע תצלום נוף מסקוטלנד של הצלם דוד עדיקא.

מעל המכתבה תלוי ציור שמן של לארי אברמסון, ששימש כראש מחלקת האמנות בבצלאל בשנות ה-90 וכיום מכהן כראש מחלקת האמנות בשנקר. בעבודה הכהה, שנרכשה בעת ביקור סטודיו אצל האמן, נראית צללית של ירח, ובעלת הבית מספרת כי אהבה במיוחד את שם העבודה – "מה יפים הלילות": "לפעמים אני מתאהבת בשם העבודה ורק אחר כך בעבודה עצמה". היא מוסיפה כי היא אוהבת את גוני הסגול העמוק של הציור, "שנראים כמו לילה ישראלי".


עבודה של רונן סימן טוב ותצלום של אסף עברון מעל ארונית ישנה ירקרקה שנרכשה בניו יורק


ציור שמן לבן של גיל מרקו שני נתלה מעל שידת טואלט משנות ה-50


גם בחצר הבית ניכרת הקפדה על הפריטים

מתחת לפני השטח

בחדרו של הבן השני תלוי ציור שמן גדול בגוני ורוד-כתום זוהרים של גיל מרקו שני. הציור המציג כיתת לימוד במעין בית ספר לספרות, והתלמידים בה מטפלים בראשי בובות פעורות פה שכאילו צועקות. ציוריו המינימליסטיים, העשויים בקו אחיד, נקי, גרפי וחסכני, מצפינים תחת פני השטח המאופקים והתמימים לכאורה מציאות מאיימת וטעונה. קווי הציור הבסיסיים הנראים פשוטים ומוכרים והצבעוניות העליזה והשטוחה, נראים כאילו נלקחו מתוך איור לספר ילדים, אך מייצרים בו בזמן תחושות לא ברורות של ניכור וחוסר נוחות. ציור שמן נוסף של מרקו שני, בגוני לבן, נתלה בחדר השינה של ההורים. הפעם מופיעה במרכז הציור דמות של אישה בוכה היושבת במיטתה, וכמו מחזירה מבט למי שיושב במיטת החדר מולה. הציור הלבן משתלב בעיצובו הפשוט והנקי של חדר השינה ומפנה את הבמה לנוף החוף החולי הנשקף מן החלון.

במרכז החדר ניצבת מיטה רחבה במיוחד שהובאה מארצות הברית, שבה נהגו הילדים להצטופף בילדותם. מעל המיטה תלוי צילום של דוד עדיקא שבעלת הבית קיבלה במתנה ליום הולדתה, ובו מעין מיזוג גלויות של צמחים – שילוב בין שושנה אנגלית ורודה ובוהקת לצבר קוצני. עדיקא, היא מסבירה, הוא אחד מצלמי האמנות הבולטים בארץ והוא משלב בעבודותיו בין יופי מפתה למה שנסתר תחתיו. תחתיו מונח ציור שמן קטן על עץ של אינגה פריס קנטור, שנקרא ״האהבה החדשה שלי״ וממשיך את עיסוקה של האמנית בבעלי חיים. בציור נראית דמות נשית המתחבקת עם קוף. פריס קנטור, ציירת גרמנייה המציגה גם בישראל בוראת עולם דמיוני המושפע מעולם האגדות הגרמני, שבו היא מאנישה את חיות הטבע. עבודותיה מתאפיינות בקו איורי ובתכנים אירוניים, "וכל זה שזור בהרבה הומור שחור, לעתים פרוורטי, מעין אגדה למבוגרים בלבד", מחייכת בעלת הבית.

חדר העבודה שנמצא באותה קומה מצטיין אף הוא בעיצוב פשוט, אוורירי ולבן, שמשתלב היטב עם נוף הים המרהיב. חלונותיו הגדולים כוסו בווילונות כותנה לבנים פשוטים המזכירים מפרשים, וספסל העץ הצמוד לאחד מקירותיו מזכיר דרגש שינה באונייה. על הקיר המרכזי בחדר תלוי ציור שמן גדול של דני טבק משנות ה-90. הדמויות בציור – אם ובנה – והרקע סביבן מפורקים לפיקסלים ומיטשטשים. "אהבתי את מבטה של האם אל הילד", מסבירה בעלת הבית את הבחירה, "לכאורה מבט רך ואוהב, אבל בעצם מבט דו-משמעי. בשל פירוק התמונה לפיקסלים נוצר תעתוע שגורם לה להיראות מאיימת לעתים.

"בכלל, אני שמה לב שברבות מהעבודות בבית יש סוג של התבוננות וצפייה", מסכמת בעלת הבית את בחירותיה. "רוג'ר מור של גל ויינשטיין מחזיר לנו מבט, וכך גם הראשים הצועקים של גיל מרקו שני, האישה המוחה דמעה בציור התלוי בחדר השינה, האישה בציור של אסתר שניידר ואפילו הדמות עם הקוף בציורה של אינגה פריס קנטור – כולם מתבוננים בנו בחזרה. נראה שרבות מהעבודות שאני בוחרת מתבוננות בנו באותה מידה שאנחנו מתבוננים בהן, וכך נוצר קשר ישיר ובלתי אמצעי בין הצופה לעבודה. לרוב אני מחייכת אליהן בחזרה", היא אומרת בחיוך.


ציור שמן של דני טבק בחדר העבודה על פי תצלום משפחה של אם ובנה


רהיטי רטרו משתלבים עם יצירות אמנות בחדרו של הבן


ציור שמן גדול של גיל מרקו שני בחדרו של אחד הבנים

בואו לעקוב ולדבר איתנו גם בפייסבוק ובאינסטגרם. עדכונים על הכתבות הנבחרות באת ניתן לקבל בניוזלטר היומי שלנו

תגובות

Silence is Golden SRV:SRV2 on: 6c35ecd887b82 at 09:59:09