עומדים במבחן התוצאה

ההיכרות הראשונה של מערכת מגזין "נישה" עם "סטודיו מקומי" הייתה בכתבה שהתפרסמה על ביתו של שרון סיטון במבשרת ציון, בגיליון דצמבר 2010. הבית, שתוכנן על ידי סיטון ושותפו יעקוב טנוס, נתן לי הצצה לעשייה של השניים, וכבר אז ידעתי שאני רוצה לראות עוד.

דרכיהם של השניים הצטלבו בעת שהחלו לגלות את רזי המקצוע, על ספסל הלימודים בבצלאל. לאחר כמה פרויקטים משותפים בתקופת הלימודים והתנסות במשרדי אדריכלים שונים, הם חברו יחדיו ופתחו משרד משלהם. מאז הספיקו לתכנן מקומות שהפכו לשם דבר בירושלים, כמו מסעדת צ'אקרה, מועדון האומן 17 (בגלגולו השני) ומסעדת מחניודה, שהפכה אתר עלייה לרגל אפילו לתל אביבים שראו כבר הכל.

באו לראיון עבודה, נשארו בשביל לעצב

איך בעצם התחלתם?
"הלכנו לריאיון עבודה בבר שעתיד היה להיפתח בירושלים, למשרת ברמן. המקום היה לפני שיפוץ, וכשראינו אותו ביקשנו לתת לבעליו הצעה לתכנון. ניתנו לנו 24 שעות להגיש סקיצה והשאר היסטוריה. הבר, שלימים קיבל את השם סול, היה אחד הברים המדוברים ביותר באותה תקופה. המפלסיות שהייתה בבסיסו זכתה לחיקוי בהמשך בלא מעט מקומות אחרים".

זו לא הפעם האחרונה שחיקו אתכם, גם למחניודה קם תאום, כמעט זהה, בתל אביב.
"שמענו על המקום, אך טרם ביקרנו בו. האמת, זה מאוד מחמיא לנו כשמחקים מקום שאנחנו תכננו, זה אומר שכנראה עלינו על משהו".

מה מיוחד במחניודה?
"הסקיצה הראשונית של מחניודה הייתה של חומוסיה בעיר העתיקה, עם מרכז התרחשות באמצעה, סביב האדם שעושה את החומוס. מכאן הגיע הקונספט של מטבח פתוח לקהל שסביבו קורה הכל. כיוונו למקום עם אווירה לא מעונבת ולא מסודרת, כזו ששומעים בה את הרעש של המזלגות ואת חריקת הכיסאות. זו הכוונה בתכנון שנותן ביטוי למיקום. אחרי הכל, המסעדה הזאת ממוקמת בשוק".

המקום כחלק מסביבת השוק בה הוא ממוקם. מסעדת מחניודה בירושלים

הבנה אמיתית של תכנון נכון

רוב האדריכלים שיישאלו מה מנחה אותם בתהליך התכנון ישיבו שהפונקציה, הסביבה והטופוגרפיה יכתיבו את הפרויקט. מעטים עומדים בכך במבחן התוצאה. כשסיטון וטנוס מציגים לי את הפרויקטים שלהם בזה אחר זה, אני מגלה שכל פרויקט שונה מקודמו וכנראה גם מזה שיגיע אחריו.

הם כמו מוותרים על האגו ועל הרצונות הפרטיים שלהם ומתמסרים לחלוטין למה שמתווה הפרויקט שבו הם עוסקים. המקום, תוואי השטח, הלקוח והמסורת לוקחים אותם בכל פעם למקום אחר לגמרי. סטודיו מקומי הוא לא עוד סלוגן שנראה טוב על כרטיס הביקור, אלא הבנה אמיתית של מה הוא תכנון נכון.

על האדריכלים שרון סיטון * גיל: 35 * מצב משפחתי: נשוי + 3 * לימודים: בוגר המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל * ניסיון תעסוקתי: סרג'יו אסדרבן יעקוב טנוס</strong> * גיל: 34 * מצב משפחתי: רווק * לימודים: בוגר המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל * ניסיון תעסוקתי: שלמה אהרונסון, אריה רחמימוב

איך אתם ניגשים לפרויקט?
"אנחנו חושבים כאדריכלים ולא כמעצבים. חשוב לנו החלל, להבין איך בן אדם יכול לתפקד בתוך המקום ואיך הפונקציה נשמרת. שאר הדברים יגיעו אחר כך וישלימו את התמונה. חיפויים, חומרים וצבע אפשר לשנות בעתיד, אם רוצים, אך כל עוד הפונקציונליות של החלל קיימת הוא תמיד יוכל למלא את תפקידו".

במה שונה תכנון למגזר הערבי?
"כל מקום וכל לקוח דורש תכנון שונה שמתאים לו וכך גם המגזר הערבי. לא מעט דברים בתרבות ובמסורת הערבית מובילים לתכנון מיוחד שמתאים להם. "בבית שתכננו בעוספייה, למשל, שמנו לב שבכל הבתים באזור יש סוכת גפנים (אלערישה) באחד מצדי הבית, והבנו שזה אלמנט תרבותי חזק מאוד, אז אימצנו אותו.

כמובן שנתנו לו את הגרסה שלנו. בנצרת גילינו שהנשים אוהבות לשבת בפתח הדלת רוב היום ושם הן בעצם מארחות. זה משהו שחייבים להתחשב בו כשמתכננים שם בית".

עיצוב צעיר ודינמי למותג בעל תדמית שמרנית. חנות בגיר, סניף נצרת

לסיום, תנו טיפ לאדריכל בתחילת דרכו?
"שיסמוך על החושים שלו ושילך עם הדברים עד הסוף".

שימוש בקווים נקיים – אחת משלוש הקפיטריות ששופצו במוזיאון ישראל בירושלים

חתכים

הכי קשה במקצוע: בעלי מקצוע שאינם מקצועיים

הכי יפה במקצוע: כל יום צופן בחובו חוויה חדשה

אדריכל ישראלי מוערך: זאב דרוקמן, סטודיו החדר

פרויקט מוערך בארץ: מוזיאון ישראל, בניין ימק"א בירושלים

הייתם רוצים לעשות וטרם עשיתם: אצטדיון כדורגל, תיאטרון

בעוד 10 שנים: באותו המסלול, בנקודה מתקדמת יותר

בית החלומות: טנוס – בנווה שלום, סיטון – בנווה אילן

אם לא הייתם אדריכלים הייתם: סיטון – ארכיאולוג, טנוס – נגר

על המשרד

שם המשרד: סטודיו מקומי

התמחות: בנייה פרטית וציבורית

שותפים לעשייה: אדריכלית מרג' בורנשטיין, אדריכלית לינור לוי, אדריכל אחמד ווערי, מעצבת מוצר קרן בכר

כתובת: ינאי 3, ממילא, ירושלים