כובשת

לא יצא לכם לראות את השם של ג'ני צ'ראווני מתנוסס בגאון במדורי הרכילות ובאירועי יח"צ נוצצים? זה לא מקרי. צ'רוואני (26), אחת הדוגמניות המקצועיות והמבוקשות בארץ, פשוט מתרחקת מסנסציות שמזינות את הרכילאים, מחזיקה קצר את הגברים שאיתה, ומרוכזת בדרך שלה. מלבד הדוגמנות היא גם אוחזת בקריירה של אדריכלית לעתיד.

אחרי שעשתה לא מעט קמפיינים חשובים בארץ (O&H ביחד עם גלית גוטמן, המשביר לצרכן, קרייזי ליין, דלתא), ובחו"ל הצטלמה כמעט לכל מגזיני האופנה הנחשבים (GQ,קוסמופוליטן, EL, VIEW, STAFF), חושבת כבר על השלב הבא. בימים אלה היא משלימה את הסטאז' באדריכלות.

איך בכלל צץ עניין האדריכלות?
"תמיד התעניינתי בזה. בכל הדירות שנכנסתי אליהן תמיד הייתי משנה קצת, משפצת, שמה לב לפרטים קטנים. אבל נקודת הפריצה הייתה ביום שבו ראיתי את אלכס מייטליס, ארכיטקט שעיצב את מסעדת "מסה" בת"א. בן זוגי לשעבר היה השף של המסעדה, וכשהיא הוקמה, ראיתי את אלכס בעבודה ואמרתי לעצמי: 'זה מה שאני רוצה לעשות'".

ומה קוסם לך במקצוע הזה?
"שאני בעצם מגשימה חלום של בן אדם. מוציאה לפועל משהו שמישהו כל הזמן חלם עליו ובסופו של דבר מגיעה לתוצאה הכי מציאותית וקרובה לחלום. עם כל האתגר שבזה, והמכשולים שבדרך כמו התעסקות עם בעלי מקצוע, או חומר שקשה להשיג. צריך להבין טוב את רצון הלקוח כיוון שהוא לא תמיד יודע להסביר את עצמו".



"אני מפרידה לחלוטין בין חיי הפרטיים לחיי עבודה"

"אני לא בברנז'ה"

בגיל תשע עלתה צ'רוואני עלתה לארץ מקזחסטן ("הילדות שם זה כמו פרק מספר שהעבירו. זוכרת רק הבזקים") והתיישבה עם משפחה באשדוד. בגיל 14 הוכתרה כ"מיס אשדוד", ומאותו רגע החל מסלול הדוגמנות בחייה. כבר באותה שנה (96') נסעה לעבוד במילאנו ("הייתי טסה עם שני תיקים: אחד של בגדים ואחד של ספרי לימוד"), שנה מאוחר יותר הגיעה למקום השלישי בתחרות "תגלית השנה" (לינור אברג'יל זכתה במקום השני, ודיאנה נורמן, שנעלמה בינתיים, קטפה את הבכורה), ובשנת 99' זכתה בתואר "נערת ישראל" (מקום שני אחרי מלכת היופי רנא ראסלן). בתחרות מיס תבל של אותה שנה קטפה ג'ני את המקום הרביעי המכובד.

על אף ההצלחה המוכחת שלך, את יוצאת דופן משאר הדוגמניות בארץ…
"אני דמות שונה מאוד בחיים הפרטיים שלי. לא מזהים אותי ברחוב."

אני מתכוון לזה שלקחת את הדוגמנות כמקצוע פרופר ולא כקרש קפיצה לטלנובלות או פסטיגלים.
"זה לא מעניין אותי. דווקא ניסיתי ועשיתי קורס משחק מול מצלמה, אבל הבנתי שזה לא בשבילי. אני יכולה לשחק בתפקידים קטנים, אבל בשבילי עכשיו ללכת ללמוד משחק, לעבור אודישנים זה להתחיל מאפס. לא מושך אותי להיות עמוק בתוך זה, לרדוף אחר ההצלחה, אחר הפרסום. מאד קשה להתקדם, צריך להיות בברנז'ה".

לך יהיה קשה להתקדם? עם שם, פנים וגוף כמו שלך?
"תבין, אני עוברת מסך מדהים ומשחקת מעולה, יצא לי לשחק קצת גם בארץ וגם בחו"ל ואנשים מאוד רצו לעבוד איתי. שיחקתי גם לאחרונה בסרט של בוזגלו 'כבוד'. אבל זה לא מה שגרם לי להמשיך לעסוק בזה. אני פשוט חושבת שאני הרבה יותר מלשחק דמות. יותר מעניין אותי עשייה, בנייה והקמה של דברים".

גלית גוטמן מגישה בטלוויזיה, מורן אטיאס כוכבת קולנוע, מירי בוהדנה חזק בטלנובלות. על דוגמנית שהולכת ללמוד אדריכלות עוד לא שמעתי…
"כל אחת מתפתחת לכיוון שלה. זה לא שאני יוצאת דופן. מה שנכון הוא שאני מפרידה לחלוטין בין חיי הפרטיים לחיי עבודה. נדיר שאני אצא לשתות קפה עם חברה מהדוגמנות. אני לא בברנז'ה, כי יש לי את החברים האמיתיים שלי, והמשפחה שלי. זה גם הופך את העבודה למקצועית יותר. לא מתעסקת בשוליים. אני באה, עושה את העבודה פרופר כמו שצריך. מי שעובד איתי יודע: 'אם ג'ני מגיעה – הכל יהיה בסדר'. לפעמים מתקשר אליי צלם או מפיק ואומר לי: 'צריך להצטלם ככה וככה – רק את יכולה לעשות את זה'".

מה למשל?
"להצטלם בחוות סוסים בשלוש לפנות בוקר ולסיים את זה עד 9:00 בבוקר".

"נהנית מהר מאד"

בגיל 21 עשתה ג'ני ניתוח להגדלת חזה. על הניתוח היא אומרת, "הפכתי לאישה. כמעט לא רואים שזה סיליקון. צריכים לשאול אותי אם כן או לא. ומי שרואה אותי ערומה שואל: 'איך יצא לך כזה יפה?'".

אפשר גם לשער שלג'ני אין בעיה להצטלם בעירום, והיא אכן עשתה את זה לא פעם. "כל עוד זה אמנותי ולא למגזין פורנו – אין לי בעיה. עשיתי קמפיין לחברת תכשיטים והצטלמתי בו עירומה, אבל בתמונות שפורסמו הראו חלקי גוף. בחו"ל יצא להצטלם בעירום או טופלס די הרבה. שם זה מאד מקובל וטריוויאלי, אנשים לא מתרגשים מזה בכלל".

מתרגשים או לא, קשה להתעלם מהנוכחות של ג'ני בסט הצילומים. היא חושנית מאוד ויודעת להשתמש טוב במצלמה.

איזה חלק בגוף שלך את הכי אוהבת?
"הצוואר, החזה".

תגדירי לילה נועז
"להשתכר למוות ואחרי זה לקום עם כאב ראש ולהגיד: 'יו, איזה שתויה אני' ולא לזכור מה עשינו בלילה".



"אני עושה הרבה עבודה שחורה, אבל מה שמדריך אותי זה לאהוב את מה שאני עושה"

"צריכה בחור מבוסס"

מדירת גג קטנה בדרום ת"א שעיצבה בסגנון יווני – הכל צבוע בלבן ובתכלת – משקיפה ג'ני על כל שכונת פלורנטין. לעבודה היא נוסעת ברכב סמארט אופנתי וקטנטן. בן זוגה לחיים בשנה האחרונה הוא רוני מאנה, נדל"ניסט ידוע ואחד הבעלים של קבוצת הכדורגל מכבי ת"א. "היו לנו הרבה עליות וירידות בשנה האחרונה", היא מסכימה לחשוף. "גרנו יחד ב'סי אנד סאן' אבל אני עזבתי. אני 'אאוט' לחלוטין מכל הדמות התקשורתית שלו"..

את אוהבת להיות לבד?
"מאוד, וזו אחת הסיבות לאפס-אנד-דאונס שלי עם רוני. בגלל שאני רוצה להיות לבד. לפני רוני, הייתי שנה וחצי לבד. לא הייתי הרבה בארץ ומאוד נהניתי. מתישהו נצטרך להתרגל לחיים ביחד".

איך את במערכת יחסים עם גבר?
"אני נותנת מעצמי טיפין-טיפין, כל הזמן מחזיקה הפתעות בארון. הוא יכול להגיד לי: 'יו מה עשית לי אתמול, איזה כיף היה'. עד שהוא הוא חושב שהוא כבר גילה, אני שולפת עוד הפתעה".

מה צריך להיות בגבר שלך?
"שיהיה לו בטחון עצמי ושיידע להכיל אותי. הוא יכול לקנא ולהרגיש קטן לידי ואני עייפתי מלהסביר כל פעם מחדש. לילד בגיל 26 יהיה קשה להתמודד איתי, ולי איתו. אני לא אומרת שזה בלתי אפשרי, אבל אני צריכה בחור שדי מבוסס בדעות שלו, במה שעבר ועשה, שאוכל להניח את הראש עליו ולהיות בטוחה".

ומבחינה חיצונית?
"אני מעדיפה כהים וקרחים. זה לא תמיד משתלב ביחד".

גבר שמבוסס מבחינה כלכלית חשוב לך?
"לא מאוד, אבל העדפה שכן. בוא לא נתיפייף: יש רמה שאני רגילה אליה, והייתי רוצה גבר שאפשר יהיה לבלות איתו ולצאת למסעדה טובה כל שבוע. זה לא אומר שלא אצא עם תפרן – אהבה זו אהבה – אבל אני כן מעדיפה שהבחור יהיה מבוסס".

מה גברים שהיו איתך ביקשו ממך?
"להתחתן. כמעט כל מי שהיה איתי. שישה בסך הכל. פעם אחת כמעט והתפתיתי ובסופו של דבר זה לא קרה, כנראה שזה לא היה צריך לקרות".

חלום שעוד רוצה להגשים?
"אני בעשייה של הגשמת חלומות. אומרים שכשקשה זה אומר שאנחנו בעלייה. היום בעבודה אני עושה הרבה עבודה שחורה, אבל מה שמדריך אותי זה לאהוב את מה שאני עושה. המטרה היא להיות אדריכלית עצמאית".

מתוך מגזין MAXIM