שרון זליקובסקי חוזרת
השחקנית שרון זליקובסקי בשיחה אישית על הקריירה ועל האמהות
הכתבות הכי מעניינות שירתקו אתכם אל מסך המחשב עכשיו ב-Twitter
היא פרצה לתודעה לפני יותר מעשור כנויה, המפקדת הסקסית ב"טירונות", לצד אקי אבני. בהמשך כיכבה בסדרות "טיפול נמרץ" ו"כתב פלילי", ישבה על כורסת המנחה בתוכניות "ספורTV" ו"הכל כתוב" עם הגרפולוג אילון בן יוסף, והשתתפה בהצגות תיאטרון כדוגמת "החברות הכי טובות".
אז לאן נעלמה שרון זליקובסקי? היא לקחה פסק זמן מהפריים טיים לטובת גידול בתה תומי בת הארבע, ועכשיו היא חוזרת בתפקידי אורח ב"רמזור" וב"החיים זה לא הכל", בתפקיד בסרט הבא של חיים בוזגלו "סרק סרק", ויש לה עוד הרבה תוכניות בקנה. זליקובסקי, החודש בת 39, נולדה באילת, אך כשהייתה בת חצי שנה עברה עם משפחתה לרמת השרון, שם היא מתגוררת עד היום.
אם לא תרדי שלושה קילו את עפה
"הייתי מהילדות שעושות הופעות בבית, ששמות את fame ובונות כוריאוגרפיות", היא נזכרת. "הבמה הראשונה שלי הייתה במקהלה של מרטין מוסקוביץ' ז"ל ברמת השרון. במקביל הייתי בהתעמלות קרקע, ובהמשך הצטרפתי ללהקת התנועטרון בניהולה של דורית שימרון, שם היה ממש משטר סובייטי. הייתי יחסית ילדה מלאה והייתי מקבלת על הראש – 'אם לא תרדי שלושה קילו את עפה'. הייתה שם משמעת מאוד גבוהה, אבל שם למדתי מקצועיות.
"בהיותי סטודנטית בבית צבי הופעתי בסדרה 'תמונות יפואיות', וכחצי שנה אחרי שסיימתי את הלימודים התחלתי את 'טירונות'. הייתי אז בסך הכל בת 26-27, וזה היה טירוף. היה לי שער בכל עיתון אפשרי, אין חייל שלא תלה את השער שלי ב'לאישה' מעל המיטה שלו. זו הייתה תקופה מדהימה שתלווה אותי כל חיי. פעם פגשתי הורים שסיפרו לי שהם קראו לילדה שלהם נויה על שם הדמות שלי בסדרה".
מה עם תיאטרון?
"תיאטרון זו אהבה אמיתית. הופעתי בתיאטרון הקאמרי, בהמשך הייתי בתיאטרון הסימטה ובתיאטרון הקיבוץ, ואני מתה לחזור לעשות תיאטרון".
איך את נתפסת לדעתך בעיני הציבור?
"אני משערת שאני נתפסת לפי התפקידים שאני מגלמת – קשוחה, חזקה, פטריוטית. תמיד תפקידים מוסריים מאוד, שוטרת, פסיכולוגית, עורכת דין".
ואיך שרון בחיים?
"אני קלילה יותר, משעשעת, חביבה, שברירית לעתים, וכמובן לצד כל אלה גם חזקה. גם וגם".
החיים שלי השתנו מקצה לקצה
איזה שינוי חל בך מאז שהפכת לאם?
"כל הפרופורציה של החיים השתנתה. קודם כל ולפני הכל אני חושבת על הילדה. בגלל שמייד אחרי הלידה הפכתי לאם חד-הורית, החיים שלי השתנו מקצה לקצה. למדתי להיות אדם מאושר, כי אני מאמינה שכדי שהבת שלי תהיה מאושרת אני צריכה להיות מאושרת".
ועכשיו, כשתומי כבר לא תינוקת?
"היום אני רוצה לחזור לעשייה. אחרי ארבע שנים התעשייה מאוד השתנתה, יש ריבוי ערוצים, תקציבים נמוכים ביחס לעבר, הרבה ריאליטי, הקליקות השתנו, הכל השתנה, ואני אשמח היום לכל הצעה בתחום".
היה חסר לך אור הזרקורים בתקופה הזו?
"ממש לא, היה לי נעים. לדעתי געגוע זה דבר חשוב, יש כאלה שעובדים ועובדים ועובדים והם כבר נמאסים. חייבים לדעת למתן, אני שמחה שהפידבקים כלפיי אוהדים, וזה מה שנותן לי כוח לחזור לקדמת הבמה. 'טירונות' עשתה עבודת מיתוג מצוינת לקריירה שלי, מה שמאפשר לי לקחת פסק זמן ולחזור מבלי שישכחו אותי".
אני בחורה שאוהבת להתאהב
ספרי על הקשר שהיה לך עם אבי בתך.
"יובל ואני יצאנו שנה וקצת. חודש אחרי החתונה נכנסתי להריון, ועם הלידה נפרדנו. המשבר הזוגי החל במהלך ההיריון והתפוצץ עם הלידה, וזה היה קשה מנשוא. תמיד חלמתי על משפחה מאושרת, וזה היה שבר גדול מאוד בשבילי. עם ההורמונים של ההיריון והלבד של אחרי הלידה – עברה עליי תקופה מאוד לא קלה. עוד כשהייתי בחודש השלישי ידעתי שהקשר בינינו לא יחזיק מעמד. שרדנו עד הלידה בזכות יועצת נישואים".
לא יכולת לדעת עוד לפני החתונה שזה קשר בעייתי?
"כנראה התאהבתי בפנטזיה. אני בחורה שאוהבת להתאהב. היו סימנים, כנראה שלא הייתי כנה עם עצמי, האהבה לפעמים היא עיוורת. בלי קשר, אחרי שמתחתנים, ובכלל עם השנים, התנהגויות של בני זוג משתנות".
איך עבר עלייך ההיריון?
"כתבתי יומן שמתעד את ההיריון, כל שבוע, כל מה שעבר עליי נפשית, כי המערכת הזוגית שלי קרסה והייתי צריכה לפרוק אמוציות. היה לי בן זוג שלא נגע לי בבטן, זה היה לי מאוד קשה. אחרי הלידה בכיתי המון, אבל לצד זה הייתי מאושרת מזה שיש לי תינוקת קטנה".
ואיך התגברת על כל הקושי?
"כשיש ילדה אין הרבה ברירות, את צריכה לגדל אותה ולהיות האמא הכי טובה שיש. שכחתי מעצמי, לא פינקתי את עצמי, הייתי רק אמא. הלכתי לפסיכולוגית, למדתי טיפול בהוויה שהביא לשינוי תפיסתי ושינוי הרגלים, וקמתי על הרגליים".
נראה שכולם מסביב מתגרשים…
"אני חושבת שהרבה מוותרים מהר. גירושין זה דבר שמעציב אותי, אבל תלוי במצב. חיים פעם אחת ולא צריך לחיות בשקר. יש משברים בזוגיות, אבל צריך לנסות לעבור אותם. אצלי מהר מדי נפלו דברים, אבל זוגיות זה כוח, זה דבר נפלא. משפחה זה דבר מאוד חשוב, גם במשפחה יש ריבים אבל לומדים לפשר".
איך זה לגדל ילדה לבד?
"יש המון קשיים. כשיש בן זוג יש גיבוי לגבולות, להחלטות, במצב שלי אני צריכה להיות חזקה ולפעמים אני שוברת לעצמי את הגבולות. מעבר לזה יש לי פרטנרית בבית – הילדה מנהלת איתי שיחות, אנחנו מדברות בגובה העיניים, היא בית הספר הכי טוב שהיה לי בחיים".
תתחתני שוב?
"הלוואי שאמצא את הפרטנר הנכון. אני לא חייבת להתחתן שוב, אני רוצה לחיות בתא זוגי. לא המסמך הוא מה שייצור משפחתיות יציבה וטובה".
ומה עם ילדים?
"אני מאוד רוצה לפחות עוד ילד אחד, שיהיה אח לתומי, והייתי שמחה גם לחוויה מתקנת להריון. לבד אני לא אעשה עוד ילד, אז אני מקווה למצוא שותף ראוי".
איפה תהיי בעוד עשר שנים?
"עם כל הרצון לבית, כלב וכו' – מה שגם היה החלום שלי לפני עשר שנים, אני יודעת שלחיים יש דינמיקה משלהם והם עשויים להשתנות ברגע. העיקר מבחינתי, בסופו של דבר, הוא שאני אהיה מאושרת".
יש לך הסבר למראה הדקיק שלך?
"אני שוקלת היום 47 קילו ואני לא שומרת בכלל, אין לי מושג איך אני כזאת רזה, תשאלי את ההוא שם למעלה. משהו השתנה בי אחרי הלידה".
הכתבה התפרסמה במגזין להיות משפחה, נובמבר 2009
לעשיית מנוי »
לקבלת גיליון מתנה»
הירשמו לניוזלטרים של ifeel, וכל הכתבות הכי חמות בדרך אליכם