שרית חדד: "מדליק אותי לשחק. אני חושבת שיש לי את זה"

שמלה: נעמה בצלאל | צילום: עדי אורני | ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט | סטיילינג: מזל חסון | שיער: שגיא דהרי במוצרי לוריאל פרופשיונל | איפור: איילת סינוואני | ע. צילום: אריאל בלאק | ע. סטיילינג: שני קרני
שמלה: נעמה בצלאל | צילום: עדי אורני | ניהול קריאייטיב: טל קליינבורט | סטיילינג: מזל חסון | שיער: שגיא דהרי במוצרי לוריאל פרופשיונל | איפור: איילת סינוואני | ע. צילום: אריאל בלאק | ע. סטיילינג: שני קרני

שרית חדד התיישבה על כיסא המורה ב"בית ספר למוסיקה" אז עשינו לה בוחן פתע על מושגי המפתח באנציקלופדיה של החיים עצמם

88 שיתופים | 132 צפיות

טלוויזיה

"בהתחלה פחדתי"

"עברתי תאונה איומה ב־2011. כמעט נהרגתי. שברתי חוליה בצוואר, ונאלצתי להיות בבית שלושה חודשים ללא תזוזה. משגרה של הופעות מדי ערב עברתי למנוחה מוחלטת. המירוץ נעצר ואז הגיעה ההצעה לשמש כמנטורית בתוכנית 'דה וויס'. אני מודה שבהתחלה חששתי כי זה משהו שלא עשיתי קודם. אני שמחה שהשתתפתי בתוכנית כי בזכותה הכירו אותי, את שרית האדם, את העובדה שאני אוהבת לצחוק, זורמת, אבל גם לא פראיירית. לא רק קול, אלא גם אישיות. בעיניי זו שבירת סטיגמה אני אחרת ממה שתפסו אותי קודם".

ריאליטי

"אם היה בתקופתי – הייתי הולכת"

"הדרך שלי לכבוש את הבמה הייתה בעבודה קשה, סיזיפית. התחלתי בתור נערה ששרה בלילה במועדונים. אני בעד עבודה קשה, זה חשוב. מצד שני, אם זה היה קיים בתקופתי, ברור שהייתי הולכת, זו מקפצה אדירה. השאלה היא איך אתה ממנף ושומר על זה. זה עדיין מחייב לעבוד קשה, עדיין חובת ההוכחה על המועמד".

ישנה אכזריות בעובדה שמתמודד בריאליטי מקבל תשומת לב אדירה מההפקה, מהתקשורת ומהקהל, ויום אחרי – כלום. אנחנו כבר יודעים שהמחיר קשה.

"יוצא לי לפגוש מתמודדים אחרי התוכנית, ואני רואה שלא פשוט להם. צריך להגיע לתוכנית כזו מאוד חזקים נפשית. אבל כמו כל דבר בחיים, צריך לקחת דברים בפרופורציות. תמיד המלצתי למועמדים לקחת חופש אחרי התוכנית, ואז לחזור לעבוד. אוי ואבוי למי שנח על זרי הדפנה או למי שזה 'עולה לו'".

שמלה: נעמה בצלאל | ז'קט: זארה| צילום: עדי אורני
שמלה: נעמה בצלאל | ז'קט: זארה| צילום: עדי אורני

המעבר מרשת לקשת

"לא מחויבת לאף אחד"

"כשפנו אלי מחברת קשת ו'בית ספר למוסיקה' (שידורי קשת, ימי שישי ושבת אחרי החדשות) זה עניין אותי וקסם לי. אני אוהבת אתגרים חדשים ומאוד אוהבת לגוון ולחדש. עבודה עם ילדים ריגשה אותי, וזה משהו שלא עשיתי קודם. כששיתפתי את חבריי מחברת רשת ברצון שלי בשינוי, הם פירגנו ואיחלו לי הצלחה. עבורי רשת זה בית ומשפחה. למדתי הרבה בעבודה איתם".

בכל זאת, משפחה וזכיין לא עוזבים.

"אני קודם כל ציפור דרור שצריכה חופש יצירה ורשת מבינים זאת, כי הם מכירים אותי, ואני בטוחה שעוד נעבוד יחד".

בית ספר למוסיקה

"אחרי כל הדחה היתה תחושה קשה"

"כיף לי. האווירה רגועה, המפגש עם הילדים מוציא מכולנו רוך ורצון לגונן ולעטוף אותם. אין כאן תחרות, אף ילד לא הולך בסוף הביתה. הם באים לחוות, ללמוד ובעיקר להנות. הקושי ב'דה וויס' זה הפורמט שדורש לשלוח משתתפים הביתה. אחרי כל הדחה הייתי חוזרת הביתה בהרגשה קשה, כי הקשר עם המשתתפים הוא אישי מאוד, ואתה עובר איתו תהליך ובסוף אתה זה שצריך להגיד לו ללכת".

ילדה־כוכבת

"אם הילד שלי ירצה לשיר, אסביר לו שזה לא פשוט"

"בגיל שמונה כשהופעתי לראשונה, הרגשתי שהבמה זה המקום הטבעי שלי. מעולם לא היה לי פלאן בי. ידעתי שזה מה שאני אעשה כל חיי".

אלא שהחלום שלך נתקל בהתנגדות של ההורים. היום ההורה רוצה יותר מהילד.

"ההורים שלי עלו לארץ מקווקז בשנת 76' עם שישה ילדים, ובארץ נולדו להם עוד שניים. אני הכי קטנה. בת הזקונים. הם לא הבינו את הרצון הזה לשיר. זה לא משהו שמקובל בעדה הקווקזית".

חליפה: נעמה בצלאל | צילום: עדי אורני
חליפה: נעמה בצלאל | צילום: עדי אורני

איך הם תירצו את הסירוב שתשירי?

"בתור מהגרים, הם רצו שתהיה לי עבודה מסודרת ובטוחה. היום, אני מבינה שהם רצו לגונן עליי. אז הייתי מרדנית. אבל אולי אם הם לא היו בהתנגדות, הרצון שלי היה נחלש. ההתנגדות שלהם יצרה את המלחמה, את התחושה הפנימית העזה שאני לא רוצה לוותר".

ילדים היום רוצים להתפרסם. סלבריטאות כמנה עיקרית. זה מאוד שונה מהאמביציה שלך כילדה – פשוט לשיר.

"זה עידן אחר. עם כל היוטיובים, ילדים חשופים להכל ורוצים גם. אבל הם עדיין ילדים, וצריך להשגיח עליהם. מי שרוצה להתפרסם אבל לא מביא איתו ערך מוסף, לא יגיע לשום מקום. זו נוסחה לתסכול. אני מזהה בתוכנית ילדים שיש להם את האמביציה שלי הייתה. הם באים מוכנים,

הם עובדים קשה. אם הילד העתידי שלי ירצה לשיר, אני אסביר לו שזה לא פשוט.

אם יתעקש, אני אלך איתו בזה יד ביד, אני אהיה שם בשבילו".

ילד

"בדרך שלי"

"יש לי חיבור טבעי לילדים. אני דודה מגיל שנתיים, כזו שתמיד מחבקת ומנשקת. תמיד היה לי ברור שאני אהיה אם. זה משהו שאני רוצה לחוות, בדרך שלי. כמו שאני ארגיש לנכון לעשות. כשיקרה, כול-ם יידעו".

כבר שנים את מדברת על הרצון העמוק להיות אם.

"יש הפתעות בחיים. הרבה פרויקטים ומים זרמו בנהר מאז שדיברתי על זה בפעם הראשונה. אני מאמינה שזה יקרה בקרוב. אני בשלה יותר מאי פעם. התחושה רק מתעצמת עם הזמן. החצוצרות מחצרצות", היא מתגלגלת בצחוק. "בינתיים, כששואלים אותי אם אני בהיריון, אני עונה שאני סתם שמנה".

צוות התכנית "בית ספר למוזיקה" | צילום: יח"צ קשת
צוות התכנית "בית ספר למוזיקה" | צילום: יח"צ קשת

משפחה אלטרנטיבית (או: אבי גואטה)

"קשר נדיר"

"הוא כמו אבא שני. הוא חבר ואיש סוד והמשפחה של אבי ואהובה היא המשפחה שלי ראיתי את שלושת ילדיהם גדלים לנגד עיניי. אנחנו 20 שנה ביחד, זה לא פשוט. ברור שהיו משברים. אבל אנחנו גדלים, מתפתחים. אני יודעת שזה דבר נדיר, שאין דברים כאלה בעולם שאני נמצאת בו".

התחזקות

"לא מופיעה בסופי שבוע"

"אני מגיעה ממשפחה חילונית, אבל תמיד הייתה לי זיקה למסורת. אני מדברת עם אלוהים כל יום. מבקשת, מתפללת. אני עוד נוסעת בשבת, אבל אף פעם לא הופעתי בשבתות וחגים. אני מדליקה נרות, שומרת כשרות".

שכחת להזכיר שאת מברכת. בירכת בקול "שהכל נהיה בדברו" על הקולה זירו.

"אני מברכת כי אני מודה לשם על כל המתנות שהוא נתן לי, שום דבר לא מובן מאליו וחשוב לי להודות ולברך. את היומולדת האחרון שלי, 37, חגגתי במערת המכפלה, עם 11 אלף נשים. אמרתי לעצמי, יאללה כבר עם חגיגות במועדון ודברים כאלה. חגגתי בהופעה באירוע סליחות בחברון. זו הייתה התעלות רוחנית מרגשת".

מה היה האירוע המכונן שגרם לך להתחזק?

"התאונה שעברתי. רכב נכנס בנו בעוצמה כשחזרנו מהופעה וכל מי שראה את הרכב אחרי התאונה, לא האמין שיצאו ממנו אנשים חיים. אני לא זוכרת כלום מהתאונה, כי איבדתי את ההכרה. זו היה נס גלוי. מאז אני חייה באמונה שיש עלי שמירה".

אתי אנקרי, מאחורייך?

"אני מעריכה אנשים שנאמנים לדרכם ולאמונות שלהם בלי הצהרות והכרזות".

שמלה: herve leger למאדם דה פומפדור | מעיל: blue les copains למילוס גן העיר | נעליים: זארה | משפקי שמש: דולצ'ה וגבאנה לאיי אופטיק | כורסה: אליתה ליווינג ellita.co.il | צילום: עדי אורני
שמלה: herve leger למאדם דה פומפדור | מעיל: blue les copains למילוס גן העיר | נעליים: זארה | משפקי שמש: דולצ'ה וגבאנה לאיי אופטיק | כורסה: אליתה ליווינג ellita.co.il | צילום: עדי אורני

פוליטיקה

"גם לבוז'י אשיר אתה תותח"

"אני לא מתעסקת בפוליטיקה. זה לא מעניין אותי. המקום שלי על במה, לא בכנסת".

להופיע בחברון זו הצהרה פוליטית.

"כל מקום שמציע לי במה מכובדת, אני שם. התייחסתי לעניין כחוויה רוחנית. התפקיד שלי זה לאחד, לא לפלג".

שרת לראש הממשלה נתניהו בכנס בחירות 'אתה תותח'. גם זו לא הצהרה?

"כשראש הממשלה מזמין אותך להופעה, את לא אומרת לא. קיבלתי מלא תגובות אחרי זה, אבל לא היה לי אכפת. באתי להופיע, לא לחזק. בינינו, את יודעת לכמה חתנים, מנכ"לים ובעלי חברות שרתי 'אתה תותח'?".

אז גם בוז'י יכול להזמין אותך לכנס?

"לגמרי. שיזמין אותי להופעה וגם לו אני אשיר 'אתה תותח'".

אפרופו פוליטיקה, ימים לא פשוטים עוברים עלינו.

"אני כל הזמן מקבלת עדכוני חדשות לסלולרי. כולם אומרים לי להתנתק, אבל אני לא יכולה. אני חיה פה, וחשוב לי לדעת מה קורה. כל הדבר הזה מאוד מפחיד. מקווה שנגיע כבר לימים טובים ושקטים".

האלבום "21" של שרית חדד | צילום: יח"צ
האלבום "21" של שרית חדד | צילום: יח"צ

אישה בעולם גברי (או: מוזיקה מזרחית, קווים לדמותה)

"חסר כוח נשי"

"מוזיקה מזרחית היא הנשמה שלי, אבל אני אוהבת לנסות כל הזמן דברים חדשים. אני התחלתי את הגל של היכל התרבות וקיסריה".

סצינת המוזיקה המזרחית מורכבת מרוב גברי מוחץ. קיבלנו הצצה לאקלים המצ'ואיסטי והסקסיסטי הנובע מכך.

"אני לא רואה את כל זה. אני לא מתערבבת. אני מופיעה ומיד אחרי חותכת הביתה. מה שכן, חסר לי שאין נשים במוזיקה המזרחית. חסר לי כוח נשי. זה עדיין עולם גברי שם בחוץ. אי אפשר להתחמק מזה".

היו מי שאמרו שביאסת עם ההופעה המשותפת עם אייל גולן.

"אז אמרו! זו הייתה הופעה מוצלחת הקהל בא, אהב, פרגן ושנים רצו שנעשה הופעה משותפת – זו הייתה הופעה מתבקשת".

פרטיות

"מופיעה וחותכת הביתה"

"כמו שאמרתי לך, אני לא מתערבבת", כובע המצחייה ומשקפי השמש שהגיעה איתם מהווים הוכחה לעניין. אני אשכרה לא זיהיתי את חדד עד שהיא התקרבה ממש. "החברים שלי זה חברים שהולכים איתי שנים".

איך נראות שעות הפנאי שלך?

"אני אוהבת לרכוב על אופניים בפארק או בעיר, להגיע לפיסת חוף מבודדת, זולה כזאת, ולהיכנס לשחות במקומות שאליהם לא מגיעים צלמים. אני לא הולכת להשקות, אין לי זמן".

ובקיצור, את לא חיה זוהרים.

"אני אוהבת פרטיות, תני לי ערב עם חברים טובים או ערב עם משפחה ואחיינים, צחוק, מוזיקה וארוחה טובה עם כוס יין, זה מספיק לי. הפירסום לא שינה אותי. אבי מזכיר לי, שבהתחלה היה צריך להרגיע אותי. בגלל חסכי ילדות, הרבצתי קניות. כל מה שבא לי, קניתי. אבל למדתי שזה לא באמת ממלא".

שמלה: herve leger למאדם דה פומפדור | מעיל: blue les copains למילוס גן העיר | נעליים: זארה | משפקי שמש: דולצ'ה וגבאנה לאיי אופטיק | כורסה: אליתה ליווינג ellita.co.il | צילום: עדי אורני
שמלה: herve leger למאדם דה פומפדור | מעיל: blue les copains למילוס גן העיר | נעליים: זארה | משפקי שמש: דולצ'ה וגבאנה לאיי אופטיק | כורסה: אליתה ליווינג ellita.co.il | צילום: עדי אורני

תרבות

"לבכות מול הטלויזיה"

"אני אוהבת מוזיקה, אני נמצאת הרבה ביוטיוב ומחפשת אמנים מעניינים, סגנונות מוזיקליים שונים. אני מאוד אוהבת סרטים דוקומנטריים בערוץ 8 בהוט וגם סרטי דרמה כאלה שבוכים מהם".

הדבר הבא

"כשתגיע הצעה לתפקיד בסדרה או בסרט, אלך על זה"

"משחק. כן, כן. אני חושבת שיש לי את זה. מדליק אותי לעשות משהו אחר. אני עוד צריכה לחדד את זה ולקחת שיעורי משחק, אבל אני רוצה להיכנס לזה ברצינות. אני כל הזמן מקבלת הצעות, אבל שתגיע הצעה נכונה לתפקיד עם אופי בסדרה או בסרט, אלך על זה".

שמלה: נעמה בצלאל | צילום: עדי אורני
שמלה: נעמה בצלאל | צילום: עדי אורני

דימוי גוף

"שוכחים שהייתי ילדה"

"תמיד אני זו שהחליטה על השינויים במראה. הופעתי בהיכל התרבות בגיל 21. עליתי לבמה בתלתלים ובשמלת קצפת. כל זה היה לי כבד מדי. יום למחרת כבר הייתי אצל הספר, ואמרתי לו שאני רוצה שינוי. אני זו שהחליטה להיכנס לכושר ולהתהדק. אף אחד לא אמר לי שום דבר אף פעם. תשמעי, גם זה היה מבנה גוף של ילדה. שוכחים שהייתי ילדה".

והיום?

"אני אוהבת את מה שאני רואה. בצד זה, אני עובדת קשה בחדר כושר. בעתיד, כשאצטרך, אעשה מה שצריך כדי שלא יהיו קמטים. אם הפנים ייפלו, ארים אותן. אבל זה יהיה עדין. לא אסתובב עם הבעה של מופתעת", חדד אומרת ותוך כדי מדגימה איך נראית ההבעה. אנחנו פורצות יחד בצחוק. "אני לא בנאדם מוגזם, אז ההתערבות הפלסטית לא תהיה מוגזמת".

גיל 40 בפתח.

"אני אוהבת את הגיל שלי ושלמה איתו. למזלי, עדיין אומרים לי שאני נראית בת 16", מספרת חדד ולא מגזימה. בג'ינס וסניקרס, שיער אסוף בקוקו, פנים נקיות מאיפור, היא באמת נראית נערה.