ראיון עם השחקן האירני נביד נגהבאן, כוכב הסרט "באבא ג'ון"

קיבלתם אותו כמנה ראשונה בתור הארכי־טרוריסט אבו נזיר בעונות הראשונות של הסדרה "הומלנד", וכמנה שנייה בתור שייך אל־עובאדי בסרט "צלף אמריקאי" של קלינט איסטווד. ואם זה לא מספיק, אז נביד נגהבאן, שחקן ממוצא אירני העומד מאחורי שתי הדמויות ואוחז בקריירה עשירה בארצות הברית, גילם כאן את תפקיד יצחק, אב המשפחה בסרטו של יובל דלשד "באבא ג'ון".

זו לא הייתה הפעם הראשונה שלך בישראל.

"זו הייתה פעם שלישית שלי במדינתכם ואני מצפה בכיליון עיניים לרביעית".

כמי שעבד ב"הומלנד", אתה בטח מכיר אנשי תעשייה ישראלים. גדעון רף, למשל.

"כן, גדעון הוא חבר טוב. וכמובן השחקן התל אביבי הרצל טובי, שהוא כאח לי. הרצל עזר לי ללמוד את השורות בעברית שהיה עליי לומר ב'באבא ג'ון'. אני נזכר גם המון אנשים נהדרים שפגשתי בישראל, רונן אקרמן, אשרף ברהום, יגאל נאור ואחרים, שהפכו מאז הצילומים לחברים יקרים שלי".

מתוך הסרט באבא ג'ון | צילום: יוראי ליברמן

נביד נגהבאן (47), תקציר אירועים: נולד במשהד, אירן, לא למד משחק באופן פורמאלי, אך "שם התחלתי להכיר ולאהוב את התחום", הוא מסביר. "למעשה, המסע שלי והאנשים שפגשתי בדרך היו המורים שלי. עזבתי את אירן ב־1985, עברתי לטורקיה ואחר כך לבולגריה, לפני שהגעתי לגרמניה, שם השתקעתי. בדרך התוודעתי ללהקות תיאטרון קטנות שונות, ולבסוף תקעתי יתד בתיאטרון 'ריינלנד פלאץ' בעיר קייזרסלאוטרן. אפשר לומר ששם החלה הקריירה שלי".

"לאחר כשבע שנים בגרמניה עברתי לארצות הברית, ב־1993. שם היה עליי להתחיל הכל מחדש. לא הצלחתי להשיג עבודה במקצוע עד 1998. בשנה זו הצטלמתי לסרט קצר בשם 'Boundaries', שביים גרג דרבין. לקח לנו כשנתיים להשלים אותו, אבל היה שווה להתעקש. הסרט זכה בפרס חבר השופטים ב'פסטיבל סלאמדאנס' בלוס אנג'לס, ולאחר מכן בעוד כ־20 פרסים בפסטיבלים בינלאומיים נוספים, מה שפתח לי דלתות. אלא שבפועל, הקריירה שלי בארצות הברית החלה רק ב־2003, כך שלמעשה לקח לי כעשר שנים כדי להתניע אותה מחדש. היום אני נע בין ניו יורק, לוס אנג'לס וברלין, בהתאם לפרויקטים שאני עובד עליהם".

עד עתה ברשימתו לא פחות מ־113 קרדיטים, כולל סרטים קצרים ומשחקי וידיאו, חלק עתידים לצאת ב־2016 וב־2017. נגהבאן הופיע כאמור בסדרה "הומלנד" ובסרט "צלף אמריקאי", כמו גם בסרטים "מלחמתו של צ'ארלי ווילסון" ו"אחים" ובסדרות "הבית הלבן", "אבודים", "חוק וסדר", "ויפ", "המנטליסט", "24", "לאס וגאס", "זירת הפשע: מיאמי" ועוד ועוד. יצא לו לעבוד עם במאים חשובים כג'יי ג'יי אברמס (האחראי ל"מלחמת הכוכבים: הכוח מתעורר", שמחולל בימים אלה היסטוריה והיסטריה בעולם), קלינט איסטווד, מייק ניקולס, ג'ים שרידן ואפילו עם התסריטאי המחונן ארון סורקין. "החוויות של העבודה עם יוצרים מכובדים אלה, וגם עם אחרים שאולי פחות מוכרים אבל מוכשרים מאוד אף הם, היו כל כך עשירות, שאני יכול רק לחוש בר מזל על שהתמזל מזלי לעבוד איתם", הוא אומר.

נחזור ל"באבא ג'ון". איך התוודעת לפרויקט של יובל דלשד?

"הסוכנת שלי בתל אביב, רינת איתן, סיפרה לי שמתהווה דבר כזה. לאחר מכן יצרה איתי קשר המלהקת נועה אלה. שלחו לי תסריט והתאהבתי בסיפור ובדמות של יצחק. בשלב הבא שלחתי ליובל קטע שבו צילמתי את עצמי, ולאחר מכן התחלנו לתקשר באמצעות הסקייפ".

עלילת "באבא ג'ון" מתרחשת כידוע במושב בדרום הארץ, המאוכלס ברובו ביוצאי אירן. במקום כאילו קפא הזמן מלכת, כמו שאומרים. דפוסי חיים של פעם. טכנולוגיות של פעם. התנהגויות אנושיות של פעם. מסורות של פעם. אב המשפחה השמרן יצחק (נגהבאן) מטפח לול תרנגולי הודו שעליו גאוותו ומכשיר את בנו הצעיר מוטי (אשר אברהמי) לרשת אותו בבוא היום. אלא שמוטי מגלה עניין וכישרון בהרכבת רכב ממונע מגרוטאות שמצא, ורואה עצמו בעתיד כמכונאי במוסך. וכשהוא מעז לבטא את משאלת לבו בפני האב, פורץ קונפליקט קשה ומורכב במשפחה. האם שרה (ויז אליוט ספאבי) תומכת בקטנה בבן, כך גם אחי האב, דריוש (דייוויד דיאן), המגיע לביקור מארצות הברית. "הברית" שהם כאילו כורתים נגד יצחק, כך לפחות הוא מרגיש, מעוררת את רוגזו ומקשיחה את לבו.

יובל דלדש | צילום: יוראי ליברמן

נביד, הכרת את אופי החיים הזה של חלק מיוצאי אירן בישראל?

"מעולם לא שמעתי על כך לפני כן. גם לא ידעתי שיש כל כך הרבה אירנים בישראל. זה ריתק אותי והשתוקקתי לפגוש כמה שיותר מהם. וזה מה שעשיתי כל עוד שהיתי בישראל".

איך התנהלה העבודה עם יובל ובמיוחד מול הילד, אשר אברהמי? הרי לא היה לו כל ניסיון במשחק.

"היה מענג לעבוד עם יובל. הרגשתי כאילו אני מכיר אותו מאז ומעולם. ובנוגע לאשר, הוא שחקן מדהים וגם נהדר כמענטש! אמנם ערכנו לא מעט חזרות יחד, אבל מערכת היחסים שהתפתחה ביני לבינו הייתה אורגנית".

היית מודע לאופי הקונפליקט השכיח הזה במשפחות אירניות שמרניות בארץ שבהן האב לוחץ על הבן להמשיך את משלח ידו? האם גם במשפחות האירניות בארצות הברית המצב הוא כזה?
"אני חושב שזה קונפליקט אוניברסלי. אני מכיר משפחות אמריקניות, לא ממוצא אירני, שבהן ההורים כופים על הילדים להמשיך את דרכם ולפעמים מנסים לגרום להם להגשים את חלומותיהם שלהם, שהם עצמם לא הצליחו לממש. לכן 'באבא ג'ון' מעורר הזדהות בכל מקום שבו הוא מוקרן".

אלו רשמים זכורים לך מתקופת השהייה בארץ לצורך הצילומים?

"השהייה בישראל גרמה לי געגוע לאירן. יש הרבה דברים דומים בין המדינות שלנו. למשל, גינוני שכנות טובה וההתנהגות של האנשים. גם אצלכם וגם באירן האנשים מצד אחד מסויגים ומבוישים, אבל מצד שני מסבירי פנים ומארחים טובים. אני אוהב לבקר במדינה שלכם".

מתוך הסרט באבא ג'ון | צילום: יוראי ליברמן

בוודאי הכרת מהתעשייה בארצות הברית את עמיתיך בסרט, אף הם שחקנים ממוצא אירני במקור, דייוויד דיאן וויז אליוט ספאבי.

"את דייוויד דיהאן הכרתי מהסרט 'סקילתה של סוראיה M', שבו שיחקנו שנינו. אני אוהב את עבודתו ובהחלט חיכיתי להזדמנות נוספת לשחק איתו. אבל את ויז אליוט ספאבי לא הכרתי ופגשתי אותה לראשונה בישראל, כשהגעתי לצילומים. היה לי קל מאוד להתחבר אליה. היא שחקנית נדיבה שכל פרטנר יאהב לעבוד איתה".

אלתרתם על הסט או שהכל התנהל בדיוק כפי שכתוב בתסריט?

"יובל זרם איתנו בכל הקשור לדיבור בפרסית, כל עוד נשארנו נאמנים לבסיס של הסיפור, וזה היה נוח מאוד להתנהל כך".

מה הייתה תגובתך כששמעת שהסרט זכה בפרס אופיר וייצג את ישראל במוקדמות אוסקר הסרט הזר?

"התמלאתי אושר כמובן, אבל במיוחד עבור יובל, כי ידעתי עד כמה לסיפור הזה יש משמעות בעיניו ועד כמה הוא חשוב לו".

פורסם במגזין אטמוספירה