העתיד עם קיסוס: נדבקנו לאביעד קיסוס ביום הבחירות

בוחרים בסטייל. אביעד קיסוס ורתם איזק ביום הבחירות | צילום: זיו ממון
בוחרים בסטייל. אביעד קיסוס ורתם איזק ביום הבחירות | צילום: זיו ממון

רתם איזק בחרה להיצמד ביום הבחירות לאביעד קיסוס - הדובדבן שגורם לאלפי נהגים ונהגות לוותר על התאבדות קולקטיבית בזכות התוכנית שלו עם טל ברמן ב-99FM. כמו כל בחורה עם פאסון היא ניסתה לשחק אותה קול שיבחר גם בה. יש תקווה!

88 שיתופים | 132 צפיות

מערכה ראשונה: בכל המרצ (או: על מוגבלות, כוח ושפיות)

אביעד: אז איפה הצבעת?

רתם: בקלפי מוגבלי נגישות. עליתי על בגדי המוגבלות שלי, שזה ג'ינס עם סניקרס ומעיל גדול. תגיד, אין לך בעיה להיות מזוהה פוליטית?

אביעד: ברור שלא. אני מרצ ואני תמיד אומר את זה.

רתם: ואתה לא מפחד לאבד כוח?

אביעד: אני מזמן לא משחק בתחרות הפופולריות הגדולה של למי יש יותר עוקבים ויותר מעריצים ומי מודל הזדהות של המונים גדולים יותר. אני מחוץ למשחק.

רתם: אתה מתבאס על אנשים שלא מנצלים את העמדה שלהם בשביל לעשות שינוי?

אביעד: יש המון אנשים עם כוח בידיים שחושבים שהעובדה שהם באים לאירוע, מצטלמים בעיתון ומקבלים ציון על הבגד שלהם היא מילוי מושלם של חובתם החברתית. לא כל אחד חייב להיות חיה פוליטית, אבל אני מתבאס על אנשים שזורקים את הכוח שלהם לפח.

רתם: אתה נראה ערני מאוד.

אביעד: אני קם בחמש ורבע בבוקר כדי לנסוע לרדיו אז אני נלחם על כל דקת שינה שאני יכול להרוויח.

רתם: אם הייתי צריכה לקום כל בוקר בחמש ורבע הייתי נראית פשוט נורא.

אביעד: בתוך תוכי מסתתר כנראה בחור נורא חתיך ש־13 שנה נאלץ לקום בחמש ורבע בבוקר. מצד שני, בעשר בלילה כבים אצלי האורות. זה שווה את זה ובכל זאת זה קשה, במיוחד אם יש בן זוג שנשאר לישון במיטה עם ריח של שמרים. ברכב אני מתעורר, משיב לעצמי את שמחת החיים.

רתם: ואז אתה חוזר והיום שלך מאוורר?

אביעד: יש עניינים של התוכנית כי אנחנו באמת מעורבים בכל פרט ופרט, אבל כן, אני חוזר הביתה ויש לי זמן להתאמן, לשתות קפה, ללכת לפסיכולוגית ארבע פעמים בשבוע.

רתם: וואו, חלום שלי. אתה אכן איש שפוי מאוד.

אביעד: אני שפוי?

רתם: מריחים ממך את השפיות.

אביעד: אני חייב להקליט אותך ולהשמיע לכל החברים שלי.

מלא מרצ. רתם איזק עם אביעד קיסוס ביום הבחירות | צילום: gettyimages
מלא מרצ. רתם איזק עם אביעד קיסוס ביום הבחירות | צילום: gettyimages

מערכה שנייה: הזולת הוא גיהינום (או: המודל והביציות)

רתם: האקס שלי אוהב אותך מאוד.

אביעד: אוי, תודה רבה. איזה חמוד.

רתם: הוא גם חתיך, אני חייבת לציין.

אביעד: אני כבר לא נמשך לסטרייטים לשמחתי, זו פאזה מאוד לא בוגרת בחייו של הומו. התאהבות אובססיבית בסטרייטים זה מאוד לא בוגר.

רתם: כמו בחורות שמתאהבות ברשעים.

אביעד: נכון. תמסרי לו ד"ש. אם אני נראה כפוף אני מבקש שהצלמת תגיד לי.

רתם: דווקא יש לך עמידת פילאטיס.

אביעד: המאמן שלי יושב עליי עם זה. אני מתאמן בחדר כושר של זקנים בבבלי – מאוד לא מלחיץ, רק אני ואבקת החלבון שלי.

רתם: אתה בעצם גבר בן 75 שכלוא בגוף חטוב וצעיר!

אביעד: ומה שהכי זקן הוא שמה שאמרת עכשיו נשמע הכי מחמאה.

רתם: ודייטים?

אביעד: בחורים מתבאסים עליי בדייטים שאני לא מצחיק. אנשים שפוגשים אותי לראשונה רוצים שואו. יש להם דימוי עליי כמי שלא יודע לסגור את הפה שלו. ישר דופקים עליי איזו בדיחה אכזרית, ותראי אותי – כולי עלה נידף.

רתם: אתה מרשמלו! ונראה לך שאצלנו הנשים זה יותר טוב? אתה יודע מה זה לשבת מול גברים סטרייטים שתקנים ומופנמים?

אביעד: סטרייטים הם כמו פלסטלינה, הם מרשים לכן לעצב אותם איך שאתן רק רוצות. אני – מי יצליח לשנות אותי?

רתם: מה נראה לך שאני מחפשת? פימו? לפסל ולשים בתנור? אני רוצה משהו אפוי!

אביעד: הכל סיוט. בני אדם הם סיוט. הזולת הוא גיהינום, זה דבר ידוע! אבל אני לא מרים ידיים. הייתה לי הארה בינואר האחרון – השנה אחגוג את שנת הבויפרנד, אני רק צריך למצוא כזה.

רתם: די, זה פרט שולי. לי כבר יש שמלה, ברטרים, רק צריכה למצוא משהו פעוט כזה שנקרא חתן.

אביעד: את מאמינה במונוגמיה?

רתם: לא ממש. אשקר אם אגיד לך שבמערכות יחסים רציניות לא פזלתי.

אביעד: פזילה היא חלק מהעניין. אני מאמין בלכבוש את יצרך, לא באופן ספרטני אלא באופן שמרחיב את הלב. אני רוצה להאמין במונוגמיה. דברים נגמרים מכל מיני סיבות ואנשים לא רוצים להתעמת עם הסיבה שבגללה זה באמת נגמר, אז הם אומרים: "היה לי קשה, רציתי לפתוח את מערכת היחסים". אם אתה ערני ואתה אוהב את האדם שאתה נמצא איתו, זה יכול לעבוד. אני כנראה ההומו הנאיבי בעיר.

רתם: עכשיו אני מבינה שאם היית סטרייט, זהו, היינו ברגע זה מתחילים מערכת יחסים רצינית עם אהבת אמת. הבנתי לאחרונה שאני לא מעוניינת לצאת לדייטים. זה משהו מזויף, הפסקתי ליהנות מזה. אני רוצה ללכת ברחוב ושזה ייפול עליי. זה דבר נורא להגיד?

אביעד: זה לא נורא. בת כמה את?

רתם: 29, אך המילה "רחם" מתחילה לעלות בכל מיני שיחות.

אביעד: אוי, תעשי לי טובה, אני לא מתכוון לעשות איתך עכשיו את שיחת הביציות המתייבשות, את בת 29!

רתם: אתה מריח את הביציות שלי רעננות?

אביעד: הדבר שהומואים לא מספרים בכל מה שנוגע למלחמה על הזכות להקים משפחה ולהתחתן וכדומה, הוא שיש לזה גם חיסרון, והוא שהצטרפנו בן לילה למעגל הלחצים המשפחתיים. אפילו סבתא שלי מאוכזבת מזה שאין לי בן זוג ולא הבאתי לה נינים. היא עשתה התאמה של הפולניות למצב החדש, ואני כל השנים הייתי פטור מזה! תפסתי תחת על החברים והחברות שלי שאמרו להם "נו, מה יהיה?".

רתם: אז אתה מבין אותי?

אביעד: מה שאת אומרת זה הגיוני. מצד אחד אני מנסה להימנע מבליינד דייטים ומצד שני אני מחוץ לסצנת ההיכרויות כי כאמור חיי לילה אין לי. לפעמים אני אומר לעצמי "בחיאת, עוד פעם מהספה למקרר ומהמקרר לספה? איזה דבר גדול אתה סבור שיקרה בדרך?".

נלחם על כל שעת שינה. אביעד קיסוס | צילום: shutterstock
נלחם על כל שעת שינה. אביעד קיסוס | צילום: shutterstock

מערכה שלישית: פמיניזם (או: כל אחת בוחרת את העוגה שלה)

אביעד: יש פה בית קפה עם העוגיות הכי טעימות בעולם.

רתם: אז עדיף שלא תכיר לי אותן. עם כל האידיאולוגיה הפמיניסטית שלי אני עדיין חוששת להיות דבה.

אביעד: אין ספק שכולנו חיים לפעמים חיים בלתי פמיניסטיים, אבל אנחנו צריכים לעשות את זה במודעות ולשאוף לשנות את זה.

רתם: כולנו קורבנות של שיטה. ברור לי שההקפדה על האוכל אצל נשים נובעת באמת גם מתוך חברה דכאנית שלא מאפשרת לנו לשאוף למודלים שונים של גוף. העניין הוא לא לעשות את זה מתוך בורות.

אביעד: צריך שכל הזמן תהיה לך קריאה פמיניסטית של מציאות. טל ברמן ואני מאוד מכוונים לזה בתוכנית. אנחנו שני אנשים שרואים היטב את המציאות.

רתם: אני מניחה שיש הרבה תגובות כעוסות, כי האמת לא נעימה ומפחידה.

אביעד: אנשים כל כך מאוימים שמישהו קורא תיגר על סדרי עולם שלהם – כאילו שאם אני אומר משהו פמיניסטי בתוכנית, אני רומס לך את החוזה עם בעלך ואומר שהוא לוקה. הכל בחיים זה טריק של הסכמה. לא כולם צריכים להתחתן או לעשות ילדים, אני אומר בואו נרחיב את פלטת האופציות כדי שיהיה ממה לבחור.