מלחמת המינים: הנשים פולשות לתצוגות הגברים
כסף או אג'נדה? מה באמת מסתתר מאחורי הופעתן של דוגמניות ועיצובים לנשים דווקא על מסלולי שבועות אופנת הגברים במילאנו, פריז או לונדון?
מדוע בוחרים בתי אופנה כמו ברברי, פראדה, בלמיין, גוצ'י וסן לורן להתעלם מהחציצה המקובלת, הקובעת כי שבועות האופנה לגברים הם לאופנת גברים בלבד ושבועות האופנה לנשים הם לאופנת נשים בלבד, ולערבב ביניהם? אחרי שבשנה שעברה בחר בית האופנה הצרפתי סוניה רייקל, שאין לו כלל קו גברים, להציג לצד הדוגמניות בתצוגת חורף 2015-16 דוגמנים שלבשו בגדים שנתפרו במיוחד עבורם, הנושא רק הולך ומטפס במהירות לראש סדר היום של עולם האופנה.
אחרי סבב שבועות האופנה לגברים לחורף הבא, שהתקיים בינואר האחרון בבירות האופנה השונות, היה ניכר שהמגמה מחריפה, כשעוד מותגים שילבו דוגמניות לצד הדוגמנים. התופעה נעשתה כה פופולרית עד שעורכי האופנה והקניינים כבר מצפים למצוא עיצובים לשני המגדרים בכל תצוגה. "כשרואים את שני המינים צועדים על המסלול, כשהם לבושים באותו הסגנון, המסר של בית האופנה מועצם", ציין ג'סטין אושה, קניין החנות המקוונת MyTheresa.com בריאיון לאתר ביזנס אוף פאשן. "הצרכנים המודרניים רוצים להיות חלק ממשהו גדול יותר, הם רוצים להרגיש חלק מסיפור גדול יותר, מתנועה אופנתית שלמה".
בעידן דיגיטלי שבו תצוגות אופנה מתוקשרות בזמן אמת אל צופים בכל העולם, מעצבים מנצלים את המסלולים כדי לחשוף עולם אסתטי שלם ומגובש, כזה שעוסק בסגנון חיים ובאג'נדה אופנתית ולא רק בבגדים לגברים או לנשים. אחרי הכל, הסיפור שלהם לא מוגבל למגדר כזה או אחר. ההתלהבות הנוכחית של תעשיית האופנה מנושאים של עמימות מגדרית (טרנד הג'נדר־בלנדר, כפי שהוא מכונה בכל מקום) מספקת דלק לתופעה. יותר ויותר מעצבים מתנסים בעיצובים שאין להם הגדרה מגדרית ברורה, והם יכולים לשמש גם נשים וגם גברים. שילוב של דוגמנים ממגדרים שונים על אותו המסלול מסייע להם להמחיש את הוורסטיליות החדשה של העיצובים שלהם. זה מה שמסביר למשל כיצד אותו תיק גב עשוי ניילון מופיע גם בקולקציית הגברים של בית האופנה ברברי, וגם בקולקציית הנשים שלו.
עם זאת, אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש לתופעה גם פוטנציאל כלכלי. היא מאפשרת לחשוף לעורכי האופנה, לקניינים ולקהל יותר מוצרים ויותר עיצובים בכל רגע נתון. יש אפילו הגורסים כי שילוב של דוגמנים ודוגמניות על מסלול אחד הוא פיתיון שמטרתו לגרום לצופים רבים ככל האפשר לחזות בתצוגה – גברים, נשים ומה שביניהם, גם אם באופן רשמי היא אמורה הייתה להיות מוקדשת רק למגדר אחד.
בהקשר הזה מסתתרת גם סיבה נוספת. מכיוון שקולקציות הגברים מוצגות כחודש וחצי לפני קולקציות הנשים לאותה העונה, תצוגות הגברים הן הזדמנות להציג על המסלול את קולקציות קדם־העונה לנשים, שבדרך מסורתית אינן מוצגות במסגרת של תצוגת אופנה. בשיטת השילוב החדשה יכולים בתי האופנה לזכות את אותן קולקציות קדם־עונה בחשיפה תקשורתית ראויה, שאותה לא היו מקבלות אילולא היו עולות על מסלול.
אז מה יהיה בסוף? כפי שזה נראה כיום אנחנו מתקרבים לעידן שבו כל הגבולות מוסרים. יש שיאמרו שזו ההוכחה לכך שבאמת נכנסנו אל המאה ה־21 והשתחררנו מתפיסות מיושנות של מגדר, ומנגד יש שיאמרו שאופנה לנשים המוצגת בזמן האמור להיות מוקדש לאופנת גברים ולהפך, עשויה להגיע במהירות לעודף בלתי נסבל.