משיכת כתפיים: הטרנד הגדול של קיץ 2017
הבשורה המשמעותית ביותר של שבועות האופנה לקיץ 2017 תשנה לכן את כל הפרופורציות. במקום כתפיים שמוטות ושרוולים צרים, קבלו את הקאמבק העצום של כריות הכתפיים התפוחות
"רציתי להתמקד בעיצוב, לא בסטיילינג", אמר בריאיון לאתר "ביזנס אוף פאשן" מעצב האופנה אנתוני וקארלו על הקולקציה הראשונה שעיצב לבית האופנה סן לורן. ואכן, הקולקציה, שנחשפה בסוף חודש ספטמבר האחרון, הייתה לגמרי פשוטה מבחינת הקומבינציות – רבות ממערכות הלבוש התבססו בעיקר על שמלות, נעלי עקב או ג'ינסים שצוותו אל עליוניות. מצפייה קצרה בקולקציה אפשר להבין בקלות למה החליט וקארלו לנקות במקום להעמיס – הוא רצה להדגיש את הפרופורציות החדשות של הבגדים. הדבר הבולט ביותר בהם היה הטורסו המועצם – שרוולים מפוסלים וכתפיים מרופדות ומחודדות במיוחד.
המעצב הבלגי הוא כמובן לא היחיד שנקט בגישת הצורה־על־חשבון־תעלולים־סגנוניים. למעשה, אפשר לומר בבירור כי הבשורה הגדולה ביותר של שבועות האופנה לעונת קיץ 2017, שננעלו בחודש אוקטובר, היא שינוי מהותי בצללית ובגזרה. מה זה אומר? במקום קו כתפיים רך, אתלטי ושמוט שאליו הורגלנו בשנים האחרונות ובמקום שרוולים צרים, מתמלא עולם האופנה בהפך הגמור – חד, מחויט, עתיר נפח ותלת ממדי. בקיצור, המראה הספורטיבי מראה סימנים של חולשה.
למרות הנטייה הכללית לצווח "אייטיז!" למראה הטרנד, בעלי הזיכרון לטווח ארוך בוודאי יציינו בגלגול עיניים כי זו לא הפעם הראשונה שהקהל נאלץ להתמודד עם שרוולי "רגל טלה" (Giggot בצרפתית), כלומר שרוולים תפוחים המוצרים בקו המרפק, ועם כתפיים הנתונות תחת כריות בולטות. הרומן של האנושות עם רגלי הצאן וכריות הכתפיים ידע עליות ומורדות עוד הרבה לפני.
שרוולים תפוחים ובומבסטיים נראו עוד מתקופת הרנסנס, כשציורים של נסיכות מהמאה ה־19, למשל, מלמדים שצו השעה היה עור פורצלן בהיר, צווארון סירה פתוח במיוחד, מחוך הדוק עוד יותר וכמובן – התפוחים שבשרוולים. למעשה, לעתים הם היו כה תפוחים וכה מקושטים בשכבות שונות של משי, סאטן ותחרה, שכמעט אפשר לשמוע אותם מרשרשים עם כל תנועה קלה של הרוח. מאז עלה וירד מעמדם באופנה – הם צנחו לקראת אמצע המאה ה־19 אך תפחו מחדש 50 שנה לאחר מכן, ועלו שוב לגדולה בשנות ה־50 של המאה ה־20, בעקבות ענקי קוטור כמו כריסטובל בלנסיאגה.
למרות זאת, החיבה הגדולה לכריות כתפיים מאפיינת בעיקר את המאה ה־20, ככל הנראה בעקבות ניסיונן של נשים לאמץ משהו מדמותם של גברים במקביל למאמץ להשיג עוד ועוד זכויות ושוויון. ואכן, מבחינה היסטורית כתפיים מרופדות נועדו לסמל עוצמה וכוח.
סמוך למלחמת העולם השנייה ניכר שהצללית המדוברת הפכה לצו השנה. כתפיים חזקות ומראה מחויט באופן כללי תאמו היטב את הלך הרוח הצבאי. שלא במקרה קל לזהות דמיון בין מדים צבאיים לבין מקטורני הנשים של התקופה, רובם ככולם משווים ללובשות אותם פלג גוף עליון הדומה למשולש הפוך.
אחרי שההיפים הרומנטיים זנחו את המראה החנוט והמחויט לטובת פונצ'ו, אבטלה ופרעושים, שנות ה־80 סימלו את החזרה של כריות הכתפיים. זה כמובן לא קרה במקרה – ההשתלבות ההולכת וגדלה של נשים בדרגים הניהוליים, כמו גם החיבה התקופתית העצומה לעוצמה ולכסף, הצריכו אותן ליישר קו עם הקולגות הגברים. למעשה, שני המינים התהלכו בעולם המערבי בחליפות שמטרתן אחת – להציג כתפיים מאיימות ככל האפשר.השאלה המתבקשת היא כמובן האם הופעתם של שרוולי רגל הטלה וכריות הכתפיים בקולקציות רבות כל כך לקיץ 2017 (רשימה קצרה: ז'יל סנדר, סן לורן, ג'אקמוס, דיסקוורד) קשורה אל הלך רוח פוליטי או שמדובר בניסיון של מעצבים להפיג את השעמום מהצללית הקודמת על ידי מעבר חד. התשובה נמצאת ככל הנראה איפשהו באמצע אבל מסתכמת בנקודה אחת – ניסיון בלתי נלאה לעורר בקהל האדיש התרגשות.
אחד האחראים לצמיחת הטרנד הוא דמנה גווסליה, המעצב הכוכב העומד בימים אלה בראש בית האופנה בלנסיאגה ובראש המותג הפריזאי הלוהט Vetements. בשנתיים האחרונות הוא סחף את התעשייה עם פרופורציות בגדים רדיקליות, שחתרו תחת הטעם הטוב המקובל באופנה ובזו לאזור הנוחות. לא רק שלבגדים שלו יש צורה מוזרה לכאורה, אלא שהוא מערבב בין גבוה לנמוך באופן שאף אחד לא עשה לפניו. לראייה, הקולקציה האחרונה שלו ל־Vetements, שהתקבלה בהתלהבות יוצאת דופן, נוצרה כולה מבגדים של מותגים אחרים (לרבות ליוויס וג'וסי קוטור) ואופיינה כמובן בכתפיים מופגנות.
אבל העובדה שמעצבים נוספים מנסים ללכת בעקבותיו של גווסליה היא שולית ביחס לאפקט הכללי שהתופעה מזמנת, משום שהתלבשות עם צלליות מפוסלות יותר מצריכה התכוונות גדולה. ההתאמה של הבגדים לגוף חייבת להיות מחושבת יותר. אי אפשר לפתור אותה בדרך בה משליכים על הגוף סווטשירט ויוצאים מהבית. אין בה שום דבר אגבי. ואולי זהו הדבר החשוב ביותר בטרנד הנוכחי – הפרופורציות החדשות מחייבות מאתנו לחשוב מחדש איך אנחנו מתלבשים. וזו, גבירותיי ורבותיי, תמציתה של התרגשות.
