כוס השוקו של הדוגמניות

אפשר לומר המון על פריז, אבל אי אפשר לומר עליה שהיא נחמדה. עם יוקר מחיה, תחנת הרכבת הדוחה שאטלה ושבוע עבודה מצומק של 37 שעות בערך – פריז עושה ככל שביכולתה כדי לא להתחבב על הזרים המבקרים בה, ויעיד על כך מאמר שהתפרסם לאחרונה בעיתון הכלכלי בלומברג שדן באכזבה שחווים סינים רבים במפגש עם עיר האורות. אבל פריז יכולה להיות גם אישה נחשקת ופתיינית להחריד, אם משכילים להתרשם ממנה בזמן שצובאים עליה מאות אנשי האופנה במהלך שבועות האופנה (הקרוב ייערך בשבוע האחרון של ספטמבר הנוכחי). היא עוטה קסם מיוחד, תזזיתי ויפה יותר, כאילו נכנעת לתפקידה המחייב כבירת סטייל. גם אם לא פוקדים אפילו תצוגה אחת אלא רק משוטטים בעיר, אפשר ליהנות מאחת התקופות המרשימות שלה, בהנחה שיודעים כמובן לאן ללכת.

בוקר

(פאשניסטות לא אוכלות קרואסון, הן שותות קפה):

אי אפשר להתחיל את הרשימה הזאת בלי להבין כמה שינויים רדיקליים שעוברים על פריז לאחרונה.

הראשון בהם קשור לקפה. עד לאחרונה הקפה בפריז היה לרוב תמצית עכורה, כעורה ושרופה שהוגשה בעיקר בבראסרי או בעמידה בבתי קפה מקומיים והמוניים. בשנתיים האחרונות חל מהפך, ובעיר החלו לצוץ מעין מזנונים קטנטנים, אשר לוקחים את העניין ברצינות מבהילה ובתמורה מנפקים קפה משובח באמת, שמקבץ סביבו אניני טעם ונציגים נבחרים של תעשיית האופנה המקומית.

אחד הבולטים בטרנד החדש ששמו כבר יצא למרחוק הוא קפה טלסקופ (Telescope Cafe (5 Rue Villedo. העיצוב של בית הקפה הזערורי מינימליסטי ופרקטי ומלבד קפה – תערובת חמצמצה ואלגנטית עם קרמה זהובה ועשירה במיוחד – אפשר למצוא תפריט סגפני שכולל בעיקר עוגות בחושות מעולות ופשוטות מאוד. העובדה שהמקום נמצא בשכנות לפאלה רויאל – הארמון המלכותי המאכלס בין השאר את הבוטיקים של ריק אוונס ומארק ג'ייקובס – מסבירה למה פוקדים אותו אנשים מסוגננים כל כך.

עוד יום במשרד | צילום: Getty Images

צהריים

(שהתיירים ילכו לגלרי לאפייט):

לא רבים יודעים זאת, אבל שופינג בזמן שבוע האופנה הוא יוצא דופן. בגלל אנשי האופנה הפושטים על העיר כנחילי ארבה בעקבים של לובוטין, הבוטיקים והחנויות משנים את סידורי הקולקציה העונתית ומקפידים במיוחד על מלאי של פריטים מתוך מהדורות מוגבלות ומתוך קולקציות מסלול. במילים אחרות, זה הזמן למצוא דברים יוצאי דופן.

הפריזאים מנהלים מאז ומעולם מערכת יחסים סבוכה עם הבורגנות וישמחו בכל הזדמנות להגיב בזלזול לחנויות תיירותיות מדי או נוצצות מדי. נכון לעכשיו ניכרת העדפה לחנויות קונספט מתוחכמות להחריד.

שתיים מתוך אותן חנויות קונספט חדשות יחסית ממוקמות באזור המארה העליון, החלק הנינוח והאלגנטי יותר של רובע המארה העמוס לעייפה. סיבוב על הציר שמקשר בין שתיהן יגלה אינספור אוצרות. כדאי להתחיל עם טום גרייהאונד (Tom Greyhound (19 rue de Saintonge, שלוחה מרשימה ופריזאית מאוד של חנות קונספט קוריאנית הניצבת בדממה גאה סמוך לחנות של המעצב כריסטוף לאמייר וסמוך לחנות של מעצב התיקים המשובח פלוריאן דניקור. המוכרים המדהימים בהופעתם, הקולקציות נעות ממעצבים עלומי שם לבתי אופנה הנודעים בעולם, ועיצוב הפנים הוא משהו שחובה לתעד באינסטגרם.

לא רחוק משם ניצבת החנות דה ברוקן ארם (The Broken arm, rue Perrée 12) שנוסדה בשנה שעברה על ידי שלישייה פריזאית ומאז הפכה למכה של הרובע השלישי. הקולקציות נבחרות בקפידה, יש ספרים ופריטי עיצוב פנים מרהיבים, וניכרת העדפה למעצבי אופנה אינטלקטואלים. בית הקפה במקום הופך את החנות היפה הזאת ללהיט – שולחנות משותפים, ארוחות צהריים יצירתיות וקפה גאוני שמגיע עם עוגות פירות אדומים עשירות.

ואם אין בלו"ז תצוגת אופנה שחייבים לפקוד, כדאי להצפין לדרום שכונת פיגאל המאוכלסת בניאו־היפסטרים. ברשימת החובה בוטיק האופנה פיגאל 7 rue Henry Monnier ,Pigalle)), הבר־קפה־מסעדה בובט (Buvette, 28 rue Henry Monnier) וכמובן הוטל אמור (8 Rue de Navarin) – בית מלון מגניב וכה קטנטן עד שבחדרים שלו יש בקושי מיטה. אמנם כמעט בלתי אפשרי למצוא במסעדה שלו מקום פנוי בזמן שבוע האופנה, אבל תמיד כדאי לנסות (ולא כי האוכל כל כך מוצלח).

אחר צהריים

(מתברר שאפשר לצרוך אופנה בעיניים):

גם חזירי שופינג צריכים מעט מזון לנשמה. בימים אלה מתקיימות בפריז שתי תערוכות אופנה מרתקות. הגדולה שבהן מוקדשת למעצב הבלגי דריס ואן נוטן במוזיאון לאמנויות דקורטיביות (rue de Rivoli 107), אשר בעקבות ההצלחה הוארכה עד 2 בנובמבר. זוהי הפעם הראשונה ב־30 שנות הקריירה של ואן נוטן, אחד המעצבים המפורסמים שהנפיקה סצנת האופנה של אנטוורפן, שמוקדשת לו תערוכה גדולה, מה שהופך אותה לאירוע היסטורי; היא מתחקה אחר מקורות ההשראה של המעצב הפורה וכוללת גם עבודות של מעצבים אחרים שהוא מוצא בהן השראה.

מוזיאון האופנה גליירה (Galliera,10 Avenue Pierre 1er de Serbie) מציג עד 2 בנובמבר תערוכה מרתקת המתמקדת בשנות ה־50 של המאה הקודמת וכוללת יצירות מופת מקוריות של מעצבים כמו בלניסאגה ודיור. הקרבה של המוזיאון למשולש הזהב, המתחם היוקרתי של פריז, היא אסון, כי התערוכה – קטנה אך עשירה – מעוררת חשק עז לקנות בגדים מפוארים.

ערב

(מה עושים כשמלון הריץ בשיפוצים):

יום אבל מטפורי הוכרז בקרב התעשיות המקומית והבינלאומית כאשר הודיעו מלון ריץ ומלון קריון על סגירה לטובת שיפוצים. אלו הם שניים מהמקומות שאותם האליטה הכבדה – של תעשיית האופנה ובכלל – הייתה מקפידה לפקוד אחרי יום עמוס תצוגות כדי לספוג אווירה של פריז הגרנדיוזית.

למרבה המזל פתרון ראוי נמצא בקרבת מקום. בר 8 של המנדרין אוריינטל (Bar 8, 251 rue Saint-Honoré) הוא כל מה שעורכת אופנה בפוטנציה צריכה כדי לראות עורכת אופנה אמיתית. השירות אישי עד אי נוחות, הקוקטיילים מורכבים מהאליטה שבמרכיבים וגינת הפטיו כוללת מקומות ישיבה דיסקרטיים המשובצים בסטייליסטים, דוגמניות, קניינים וכל מי שמחזיק בכרטיס ביקור בצבע שנהב ובגימור של קליפת ביצה.

לעומת זאת יהיה זה לא הוגן ולא ראוי להתעלם מהגלריה של מלון ארבע עונות (Four Seasons, 31 avenue George V). הקרבה של המלון לשדרת מונטיין – השדרה שמאכלסת למשל את בית כריסטיאן דיור המיתולוגי – הופכת אותו לספוט הבית לדוגמניות שמגיעות למדידות בבתי האופנה השונים המפוזרים מסביב. שעת התה – בכל יום בין שעה שלוש לשש אחר הצהריים – היא אטרקציה משתי סיבות עיקריות: הראשונה – כוס השוקו המיתולוגית, שבמחיר של 24 יורו מוגשת עם מרשמלו וקצפת טרייה. השנייה? שאפילו דוגמניות שותות אותה.