תפור עליהן

את החוש לאופנה הן ירשו מהוריהן המפורסמים, אבל את ההצלחה של ליאונורה פורר, לי גרבנאו, ליהי צבילינגר והתאומות סתיו ואלכסה תמרי אפשר לזקוף רק לזכותן. סיפורו של דור שני לטעם טוב

88 שיתופים | 132 צפיות

הן כולן נולדו בבתים שבהם חיו ונשמו אופנה, אבק כוכבים או שניהם גם יחד. הן כולן גדלו והחליטו שגם הן יעסקו בתחום, כל אחת בדרכה הייחודית. והשנה החולפת היתה אחת המשמעותיות בחייהן. קבלו לשיחת בנות צפופה ועדכנית במיוחד חמש מנשות האופנה הצעירות והמצליחות בארץ.

נעים להכיר

לי גרבנאו, 27, מעצבת שמלות ערב בתפירה אישית, היא הבת של איש הטקסטיל אורי גרבנאו ז"ל ויפה כפיר, דוגמנית עבר. בספטמבר נישאה לחבר הילדות עומר דנקנר (הבן של נוחי ואורלי). חוץ מזה היא השיקה השנה קולקציית שמלות כלה ראשונה. בין לקוחותיה אסתי גינזבורג ושרון כידון.

גרבנאו,השיקה השנה קולקציית שמלות כלה ראשונה. צילום : רמי זרנגר
גרבנאו,השיקה השנה קולקציית שמלות כלה ראשונה. צילום : רמי זרנגר

ליהי צבילינגר, 30, הבת של מעצבת שמלות הכלה מירה צבילינגר ושל איש העסקים יוסי צבילינגר ז"ל, פרצה לחנויות יוקרה ברחבי העולם עם עיצובים משותפים לאימה ולה. לפני כשנה גם השיקה עם חברתה מורג מנטל את אתר Shoez, למכירת נעלי כלה וערב. אניה בוקשטיין, עדי נוימן ושי לי שינדלר התחתנו לאחרונה בשמלותיה. נשואה לתסריטאי דניאל נקסטרנד והפכה לפני חודשיים לאם – לטום.

צבילינגר, לפני כשנה גם השיקה עם חברתה מורג מנטל את אתר Shoez, למכירת נעלי כלה וערב. צילום : רמי זרנגר
צבילינגר, לפני כשנה גם השיקה עם חברתה מורג מנטל את אתר Shoez, למכירת נעלי כלה וערב. צילום : רמי זרנגר

התאומות סתיו ואלכסה תמרי, 23, הנכדות של מיקי פלד, מפיק הפסטיגלים האגדי, הקימו לפני כשנה את אתר האופנה 'רוקגלאם' המיועד לצעירות, שכבר צבר לקוחות כמו דנה פרידר, יובל שרף ונטע גרטי. אלכסה נמצאת בזוגיות עם השחקן יון תומרקין וסתיו רווקה.

התאומות תמרי, הקימו לפני כשנה את אתר האופנה 'רוקגלאם'. צילום : רמי זרנגר
התאומות תמרי, הקימו לפני כשנה את אתר האופנה 'רוקגלאם'. צילום : רמי זרנגר

ליאונורה פורר, 26, היורשת הצעירה של אספן האמנות רוני פורר, הציגה לאחרונה קולקציית ביכורים של מותג התיקים והאקססוריז Complet (קומפלה). המותג, המשותף לה ולבוגרת שנקר סיון מושקוביץ, הוכתר כאחד המותגים הצעירים המבטיחים של 2013. בין לקוחותיו אפשר לציין את נינט טייב ותמר קרוון.

פורר, הציגה לאחרונה קולקציית ביכורים של מותג התיקים והאקססוריז Complet. צילום : רמי זרנגר
פורר, הציגה לאחרונה קולקציית ביכורים של מותג התיקים והאקססוריז Complet. צילום : רמי זרנגר

דיברנו עם החמש על H&M, קניות באינטרנט, זוגיות, אימהות ובישול. וגם שמענו מהן על עבודה קשה, יומיומית ואינטנסיבית של נשים שלא נותנות לתרבות הריאליטי והאינסטנט או לכסף של אבא לגרום להן לחשוב שאפשר לעשות בחיים משהו משמעותי באמצעות קיצורי דרך.

חובת ההוכחה

מתוך החמש, ההיכרות הוותיקה ביותר היא בין צבילינגר וגרבנאו, שגדלו יחד בהרצליה פיתוח ותקופה מסוימת אף היו באותו גן. אך החיבור שאפשר למצוא בין השתיים מגיע הרבה מעבר לגן. צבילינגר עובדת עם אימא מירה וגם גרבנאו שותפה בעסק השמלות שלה עם אימה, יפה. הבנות למדו בשנקר בהפרש של שנה זו מזו ושתיהן עיצבו כל אחת לעצמה את שמלת הכלה לחתונה. הן גם איבדו כל אחת אב בהפרש של כשנה בלבד.

צבילינגר: "כשאבא שלי היה חולה בדיוק עבדתי על פרויקט הגמר בשנקר. הייתי יושבת בבית החולים שעות ועובדת על הפרויקט. כל החדר של בית החולים היה מלא גזירות של בדים וניירות. אנשים היו נכנסים לחדר וחושבים שאני משוגעת. יש כימותרפיה ותרופות ורופאים ופרויקט הגמר היה איזשהו מפלט".

גרבנאו: "אבא שלי היה איש מאוד חזק. וורקוהוליק שעובד מסביב לשעון. יום אחד הוא קם עם כאב בטן ומשם המצב התדרדר. לאבד את אבא בגיל 22 בסוף שנה של שנקר זה קשה מאוד. אחרי השבעה התחלתי לעצב כמו בריפוי בעיסוק שגדל וגדל לקולקציה ראשונה".

האם במשפחה סייעו לכן כספית להקים את העסק?

 

פורר: "ההורים שלי לא סייעו לי כלכלית להקמת העסק, אבל קיבלתי הרבה ייעוץ מהבית. נכנסתי שותפה לעסק קיים וגיוס ההון בוצע על ידי משקיע שהאמין במותג".

גרבנאו: "הייתי בסוף השנה הראשונה בשנקר, בניתי תוכנית עסקית תמימה של 30 אלף שקל והראיתי לאבא שלי בבית החולים. הוא מאוד התלהב ואמר שהוא מוכן להשקיע. בסוף הוא נפטר והתחלתי עם ההשקעה ועם כסף שגילגל את עצמו. אני מפרנסת את עצמי מאופנה כבר משנה שנייה בשנקר".

הרבה יותר מ"הבנות של". צילום: רמי זרנגר
הרבה יותר מ"הבנות של". צילום: רמי זרנגר

אלכסה תמרי: "היה לנו הון התחלתי ממכירות ביתיות מוצלחות במיוחד שעשינו. אין לנו משקיע או מישהו עם הון, גם לא סבא, אפילו שהוא תמך בנו מאוד. גם הוא התחיל בגיל מאוד צעיר אז זה לא היה לו מוזר שגם אנחנו מתחילות. הוא איש עם הרבה דמיון ויצירתיות, סוג של פיטר פן".

צבילינגר: "בסטודיו של אמא נכנסתי למשהו קיים ואת האתר הקמתי מהון עצמי שיצרתי ממותג בגדים שלי בשם 'Zwilli' שנמכר ב'רזילי'. הפריטים במותג הזה היו עם פרינטים שהייתי עושה בעצמי. הייתי עובדת משבע בבוקר עד שש בערב כמו 'סווט שופ'. כל הפרקט בבית הלך מזה, ואמא שלי השתגעה. חברות היו באות ואני הייתי ממשיכה לעבוד".

גרבנאו: "תכל'ס, למי היה זמן לחברות? כל היום הייתי יושבת ועובדת. מגיעה ללימודים, מסיימת בארבע, רואה לקוחות עד שמונה בערב, חוזרת הביתה ומתחילה לעשות גזרות. לא ראיתי את עומר כמעט אבל שרדנו את זה. אנחנו מקפידים לאכול ארוחות ערב ביחד. אני מגיעה בשמונה ומבשלת".

פורר: "גם אני מתחילה להיכנס לסיטואציה של לא מתראים כל היום. ישנים ביחד".

סתיו תמרי: "אין חופש גם בחגים. הזמנות נכנסות כל הזמן. לפעמים אנחנו חושבות למה נכנסנו לכל זה בגיל כל כך צעיר אבל אז אנחנו נזכרות כמה רחוק הגענו בשנה אחת".

הייחוס המשפחתי עוזר בשנקר? בעסקים?

 

צבילינגר: "אחרי שהתקבלתי לשנקר, אמרו לי שלא אחשוב שהייחוס המשפחתי גרם לי להתקבל. הייחוס לפעמים בעוכריך כי עובדה ששאלת אותי אם התקבלתי לשנקר בגלל זה. השם אולי פתח דלתות בארץ אבל בחו"ל אף אחד לא הכיר אותנו. התחלנו מאפס ואז השמלות דיברו בעד עצמן. השנה נכנסנו לשוק היפני, שהיה גולת הכותרת בשביל אבא שלי שעבד עם טושיבה. הוא היה משתגע מאושר".

גרבנאו: "השם אולי פותח דלת אבל אז חובת ההוכחה היא עליך".

מה למדתן מההורים?

 

גרבנאו: "מאימא שלי – את הפיינשמקריות. שהכל יהיה תפור כמו שצריך גם מבפנים. מאבא – להיות וורקוהוליק".

פורר: "מאבא – לא להיכנע לטרנדים. מאמא – תמיד לחשוב על הסיטואציה הגרועה ביותר ולהתכונן בהתאם".

צבילינגר: "מאימא – פרפקציוניזם. היא מסוגלת לפרום שמלה בשנייה. מאבא – לעבוד מסביב לשעון".

אלכסה תמרי: "למדתי מסבא שזה אפשרי להצליח. בהתחלה גם לא האמינו שהפסטיגל יכול להצליח".

סתיו תמרי: "סבא בנה את עצמו מאפס. זה כל הזמן יושב בתודעה".

הטבעת של רבין

לאמהות של צבילינגר, פורר וגרבנאו יש פטיש לנעליים שעבר אל הבנות, וגורם להן לרצות לא אחת להיכנס לנעלי אימותיהן. ביותר ממובן אחד.

צבילינגר: "בגלל זה הקמתי אתר לנעליים. וגם כי כלות שונאות לחפש נעליים ובארץ אין מספיק אופציות לנעלי כלה יפות ונוחות. אמא ואני אותה מידה בנעליים. היא הולכת עם עקבים מטורפים. אני לא מסוגלת אבל יש כמה נעליים שהרמתי לה".

גרבנאו: "אמא שלי היא מידה 40 ואני 39, אני לוקחת לה נעליים ושמה ספידות, סטופרים".

פורר: "אני 41 ואימא שלי 40. לא רואים, אבל אני הולכת עם הנעליים שלה. הולכת וסובלת".

אופנה הוא תחום שקשה להתפרנס ממנו בארץ. ההורים לא רצו שתעשו משהו אחר?

 

צבילינגר: ההורים שלי רצו שאהיה עורכת דין, כי זה מה שכל האחים שלי למדו. אבא שלי רצה שאני אכנס איתו לעסק (חברת 'מפעיל', מ.פ.), אתעסק במחשבים ובפתרונות טכנולוגיים מתקדמים כי הייתי מאוד ריאלית בתיכון. בסופו של דבר האחים והאחיות שלי שם. רק אני נדדתי לכיוון של אמא".

איזה תגובות קיבלתן כשהחלטתן לעסוק באופנה?

 

צבילינגר: "אבא שלי ועולם האופנה זה כמו שמים וארץ. כשאמרתי לו שאני הולכת ללמוד אופנה הוא שאל: 'כן, אבל מה זה נותן בסופו של דבר האופנה הזה?'. אמא שלי אמרה: 'הפתעת אותי', למרות שכל הילדות הייתי הדייט שלה לתצוגות ולירידים בחו"ל והייתי מבלה איתה שעות בחנויות בדים כי היא לא רצתה להשאיר אותי בבית".

גרבנאו: "גם אבא שלי קיווה שאלך לצד היותר ניהולי של האופנה, בין אם זה להביא קניינים לארץ או לעבוד מול חברות מאס פרודקשן. שונה מאוד ממה שאני עושה, כי אני עושה יותר אופנה עילית. אמא שלי עבדה שנים בעיצוב מאס פרודקשן והיא לא מבינה לפעמים איך אני יכולה לבלות ימים שלמים על רקמה של שמלה אחת".

פורר: "ההורים שלי תמיד ידעו שאמצא את מקומי. כשאבא שלי צריך לקנות מתנות לחברות – הוא קונה אצלי. יש לי בקולקציה קלאץ' קטן מעור. הוא קנה כמות מאוד יפה ממנו וזה מסתובב באירופה. אמא שלי קונה אחד מכל דבר. זה יפה לראות את אמא עם ההרמס והשאנל ופתאום עם צעיף של המותג שלי". 

עסקי אופנה וחנויות מעצבים נסגרים בארץ על ימין ועל שמאל. אם לא היה לכן גב כלכלי מהבית, עדיין הייתן הולכות על אופנה?

 

צבילינגר: "למי שזה בדמו – הוא צריך למצוא את הדרך. זה קשה גם למי שיש לו אמצעים".

גרבנאו: "בטח. אופנה זה כמו ג'וק שנכנס לעצמות ולא מרפה ממך".

אלכסה תמרי: "אם יש לך רעיון טוב ומודל עסקי שיכול להיות רווחי – לך על זה, אבל אל תיקח הלוואה ענקית ותסכן אותה. זה שוק קשה, תחרותי ומי שרוצה להצליח צריך למצוא את הייחוד שלו. הייחוד שלנו זה נוחות הקנייה. יש לנו גם את היתרון הזה שאנחנו תאומות. זה מושך את העין ויותר מעניין. שתיים זה כוח, אין מה לעשות".

גרבנאו (השנייה מימין): אופנה זה כמו ג'וק שנכנס לעצמות ולא מרפה ממך. צילום: רמי זרנגר
גרבנאו (השנייה מימין): אופנה זה כמו ג'וק שנכנס לעצמות ולא מרפה ממך. צילום: רמי זרנגר

 

החלטות של גדולות


גדלתן לתוך אופנה. ההורים שלכן התחככו באנשים הכי מפורסמים בארץ ובעולם. איך זה השפיע עליכן?

 

פורר: "שמלת ההוט קוטור הראשונה ובינתיים היחידה שלבשתי היתה של אובר דה ז'יבנשי, שתפר לי אותה במיוחד כי הוא הסנדק שלי. ההורים חברים. גרנו בחו"ל הרבה שנים, גדלנו באווירה מאוד אירופאית. כל הזמן נוסעים אז מכירים. זה לא היה בן לילה. אבא שלי גר שם 15 שנים. צריך להיות טיפוס מסוים להגיע לאנשים האלה. אבא שלי הוא בנאדם מאוד ייחודי".

ואיך היה מאחורי הקלעים של הפסטיגל?

 

סתיו תמרי: "קשה לנו להתחרות בז'יבנשי. אנחנו בגיל שנתיים היינו זוחלות על הבמה אפילו באמצע ההופעה של הפסטיגל. המעריצות של היי פייב היו רואות אותנו ומתחננות בבכי שנביא להן חתימה מהם. היה לנו גם say בפסטיגל. היינו יושבות בישיבות מערכת עם חנוך רוזן וסבא, וסבא היה שואל: 'את מי לקחת השנה – את יהודה לוי או רן דנקר?'. אנחנו היינו אומרות ולפי זה היו נקבעים דברים בפסטיגל. אפילו קיבלנו קרדיט בתוכנייה".

איפה אתן קונות בגדים? אוהבות מותגי על כמו ההורים?

 

צבילינגר: "אני הכי נגד זה. קונה דווקא לא ממותג. יום אחד נסעתי עם אמא שלי לתצוגה של שאנל בפריז. כולם שם לובשים שאנל, ורק אני לבשתי H&M. ניגשו אלי שני כתבים ושתי נשים הכי מתוקתקות לשאול אותי מאיפה הבגדים שלי. ואמא שלי מסתכלת ואומרת לי: 'לפחות תשקרי'. מאז הלידה גם התמכרתי לקניות באינטרנט. הסוד הוא לא לקנות דברים יקרים ועדיין להיראות יוקרתית בגלל שילובים נכונים".

פורר: "גם אני קונה הכל באינטרנט. שנים".

סתיו תמרי: "אנחנו קונות באינטרנט ובחו"ל. לא מוציאות סכומי עתק על בגדים. אין לנו אומץ".

גרבנאו: "אני צריכה לגעת בבגד. לא כיף לי באינטרנט. נכנסת לזארה, בוחרת בגדים, אף פעם לא מודדת, וניגשת לקופה. שאלו אותי 'למה את לא מעצבת גם קולקציות Ready to Wear?' אז אמרתי שעד שאני אכין איזה חולצת שיפון משי תצא לי הנשמה. בזארה הם יעשו את זה הרבה יותר טוב במאתיים שקל ולא שווה לי. אי אפשר להתחרות בזה".