קומדיה: קרן מור ולאה לב בריאיון קורע משותף
זה לא שנשים צריכות לדבר מלוכלך כדי להיות קומיקאיות מוצלחות, זה פשוט שקללות זה יותר מצחיק. קרן מור ולאה לב על השילוב המנצח בין עדינות ופה ג'ורה
ההבטחה
לאה לב, 22, קומיקאית
סטנדאפיסטית וקומיקאית. משתתפת בסרטונים של "הישראליות", מנחה את תוכנית הרדיו "מועדון ארוחת הבוקר" עם שי גולדשטיין ב־103FM ופאנליסטית בתוכנית "מועדון לילה". במערכת יחסים, גרה בתל אביב.
המנטורית
קרן מור, שחקנית וקומיקאית
מייעצת ללאה: "שיהיה לך כוּס. אבל עם סאבטקסט".
גלית גוטמן ונעם פרוסט מדגמנות השראה
ועוד טיפים שעוררו בנו חשק להצליח
"אז על מה בעצם נדבר? טוב, מקסימום נעשה צחוקים", יורה לעברי לאה לב עוד לפני שאני מספיקה להתחיל את הריאיון המשותף איתה ועם קרן מור, שאליו הגעתי עם דרישת אחת מהעורכת: "שיהיה מצחיק!". זאת כנראה הדרישה המקצועית הנוראה בעולם, למעט אולי "ושיהיה דל, בלי קצף ורותח". אבל שתי הנשים המצחיקות בארץ שיושבות מולי נדרשות לזה על בסיס קבוע.
לב, רק בת 22, כבר באמצע המסע שלה לכיבוש הפריים טיים: זה התחיל בסרטונים של "הישראליות" שחרכו את הפיד, המשיך בכניסה לנעליו של דרור רפאל בתוכנית הרדיו היומית ״שי ודרור״ ב־103FM והפסגה הנוכחית: פאנליסטית קבועה ב"מועדון לילה" של ארז טל, אותו אחד שטרח להזכיר לנו לפני שנתיים שאין דבר כזה נשים מצחיקות. לב, עם המנטורית קרן מור, שמחה להפריך את את התיאוריה הזאת כל יום מחדש.
לב: "אני בטוחה שארז אוכל עכשיו את הכובע על האמירה הזו. בטוחה".
אבל הסטיגמה שנשים פחות מצחיקות מגברים עדיין קיימת, ומבחינתך מדובר אולי בחרב פיפיות. בביקורת על השתתפותך ב"מועדון לילה" אמרו שאת עלה תאנה, משחקת את התפקיד במועדון של הבנים.
לב: "קל לאנשים להגיד על מישהו שהוא בובה של המערכת. נכון, המערכת עורכת אותי, אבל כל מה שאני אומרת אני אומרת. לאנשים קשה להכיל את זה".
מור: "לפני 'החמישייה הקאמרית' הייתי אמורה להנחות ב'זהו זה', תוכנית שרוב המנחים בה היו גברים. אוקיי, בסדר, אבל זה מעולם לא מנע ממני לעשות את זה או לרצות את זה".
ועדיין, לאה, יש ביקורות רבות שתוקפות אותך על כך שההומור שלך גס ומלא קללות. קרן, את גם מכירה את זה כמישהי שכבר בימי ערוץ 2 הניסיוני לא התביישה לומר "זין" ו"כוס" בשידור.
לב: "למה, כוס זה רע? ככל שזה יותר מטונף ככה נהיה לי יותר טוב בלב. זה פשוט כיף. את זה אני הכי אוהבת. זה הכי מצחיק".
מור: "אני זוכרת שכשהייתי אומרת דברים כאלה היו אומרים לי 'יא מזדיינת, איך את מדברת בטלוויזיה'. אז בדיוק את זה הייתי מראה. זה לא שיש לי תסמונת טורט או סתם בא לי לקלל, זה פשוט ביטוי של משהו מגובה בסאבטקסט".
לב: "אני הגעתי למסקנה שזין וכוס הן פשוט המילים הכי מצחיקות שיש. תסיימי בדיחה עם בולבול – יהיה פחות מצחיק מזין. אין מה לעשות".
מור: "השילוב הזה של עדינות ונשיות ופה ג'ורה".
זה השילוב המנצח?
מור: "עדינות וכוס".
קרן, את בכלל שכללת את השילוב הזה: קומיקאית שאומרת "כוס" ו"זין" והיא גם אייקון אופנה.
מור: "בולשיט. מה זה אייקון אופנה? זה תואר שקיבלתי ממישהו?"
לב: "ממוטי רייף! הראשון באופנה".
מור: "זה חלק מהאהבות שלי. כמו שתמיד רציתי להיות שחקנית, תמיד הייתי מתלבשת. לא התחלתי את זה בעקבות משהו, אבל עכשיו אני כבר התעייפתי מזה. לא מעניין אותי להתלבש יפה אלא הלבוש כדרך ביטוי. דווקא ה־no-no fashion, כאילו שזה השפה שלך, זה יותר מעניין. אני גם כבר לא בכל הרשימות של המתלבשות וזה דווקא סבבה, מאוורר".
לב: "קיבלתי מ'פנאי פלוס' פעמיים 'שוּק' על הראש שלי. עוד לא הספקתי, עזבי לקנות בגדים חדשים, להחליף עוד לא הספקתי. זה נורא. הם כתשו לי את התחת. על מה ולמה?"
אבל אכפת לך מזה בכלל?
לב: "תראי, זו פעם ראשונה שהתייחסו רק לאיך שאני מתלבשת. תמיד התייחסו רק לאיך שאני מדברת, ופתאום אני מתחילה להבין 'אה, יש פה בעיה כאילו?'. אוקיי, כי אני לא מכירה את הבעיה הזו. אני מתלבשת כמו שאני מתלבשת והבנתי בעצם שאנשים מצפים שאני אתחיל להתלבש כמו מישהי בת 30 כשהרגע סיימתי צבא".
קרן: שמלה, שרשרת וצמיד אוסף פרטי, עגילים ה.שטרן | צילום: איליה מלניקוב | סטיילינג: לריסה שוסטרמן
קרן, כשאת מסתכלת על קומיקאית כמו לאה, כל הסצנה הצעירה של הסטנדאפ, זה מדבר אלייך?
מור: "מאוד. כמו שבאתי לפה כשאני המנטורית שלה, הן המנטוריות שלה. אני אוהבת את תום יער, את שיר ראובן, פואטרי סלאם זו השראה גדולה בשבילי. אני לומדת את הקלות הזאת של להופיע דרך הרשת. זו השאיפה הבאה שלי ל־50 שנה הבאות זה לעשות דברים בדיוק ככה – מרמת הרעיון לרמת הביצוע ושזה יהיה מיידי. הפאן הזה שאתה בעל המשאב ויאללה תשדר".
ולאה, את הסתכלת על קרן וקומיקאיות כמוה כמושא השראה?
לב: "ברור, ספציפית 'קצרים', זה של הדור שלי והייתי עפה על זה בטירוף. אחרי זה גם השלמתי את 'החמישייה הקאמרית', אבל בכלל, ראיתי גם עדי אשכנזי ו'ארץ נהדרת' ולראות אישה עושה קומדיה, יש בזה משהו.
הייתי רואה את קרן ואת המסירות הזו להגיד, והיו לה טקסטים קשים לפעמים. הייתי רואה את זה ויושבת לבד מובכת בבית ואומרת 'איך, איך זה קורה?'. וזה הדבר מבחינתי, הלשים זין הזה".
מור: "איזו מחמאה".
לב: "הרווחת ביושר, קרן מור!"
מור: "הרווחתי, הרווחתי. ואת צעירה מהבת שלי רק בחודשיים. זה מדהים, כמה אני כבר גדולה בעצם".
לאה, את תתמודדי עם ההצלחה? בכל זאת, סימנו אותך עכשיו כהבטחה ל־50 שנה הבאות.
לב: "אני עדיין בשוק. מניחה שעד שהאסימון ייפול סופית כנראה אאבד את זה. האסימון פשוט עוד לא נפל. אני פשוט אצטרך להמשיך לחיות ולא לפרוש מהתחום לטובת אילוף כלבים, כמו שתמיד חלמתי. יש כל כך הרבה דברים שאפשר. כל העולם, מוזר. יש מקצועות מוזרים מאוד".
מור: "רגע, מה התאריך לידה שלך?"
לב: "5 במרץ 1995".
מור: "אני ב־18 במרץ. מזל דגים".
לב: "כן, אנחנו דגים ביחד. הכל ברור עכשיו, בגלל זה זה קרה".
קרן, ממרום גילך ומעמדך – מה העצה שאת נותנת ללאה?
מור: "חוץ מכוס?"
כוס זו גם עצה.
לב: "פשוט להגיד כוס".
מור: "אז שתמיד יהיה לך כוס, אבל עם סאבטקסט".
צילום איליה מלניקוב
סטיילינג לריסה שוסטרמן
איפור רינת שור
שיער דן סימקוביץ'