הדרכים הצדדיות של עמק חפר ועמק יזרעאל

הכל התחיל במרץ. גלית, חברתי הטובה וג'ינג'ית חדורת מטרה, סיפרה לי בקול נכאים שחברתה הטובה רננה חלתה. אבל ממש חלתה. גלית הבהירה שאת פרויקט ההחלמה של רננה היא לוקחת על עצמה באופן אישי. מה שאומר בשפה של נשים שמבינות עניין: "הפרויקט שלי הוא גם שלך". תוך 24 שעות גויס צוות משימה של ארבע נשים, נחושות בדעתן לקרוע את המחלה כמו גם את החיים, חמושות בארטילריה של ניסיון וחוכמת חיים.

כל אחת קיבלה משימה: אחת – לדאוג לאיזון הפיזי, שנייה – ללחוץ על דוושת האופטימיות, לשלישית (זאת אני) – לדאוג למנעמי החיים ואילו הרביעית, גלית, פיקדה על הצוות באנרגטיות, מוודאת שאש התמיד תבער. כך נרתמנו כולנו למשימת החלמתה של בחורה שכלל לא הכרנו, מתייצבות לצדה כאילו אכלנו מאותו מסטינג עוד מימי הגן. האמת, היה כיף ומצחיק הרבה יותר משהיה עצוב ומדכדך, כי ככה זה גירל פאואר במיטבו.

כמי שזכתה בתיק הפינוק התבקשתי לארגן לקבוצה יום שבו נחגוג לרננה את החיים הטובים, תוך מתן תשומת לב קפדנית לרכיבי השילוש הקדוש: אוכל־אלכוהול־קניות.

יצאנו יחדיו מאזור השרון. עד מהרה הבוקר עשה את שלו והדחף לקפה ומשהו טעים התעורר כבר עם בואנו לאזור עמק חפר. חשפתי בפני הקבוצה את הקפה החדש שלי: בית הקפה של משק יעקבס, הידוע בתוצרת המחלבה המשובחת שלו. בני המשפחה נעתרו להפצרות חברים ותושבים ופתחו את אחד ממיזמי התוצרת הכפרית המלבבים שבנמצא, בדיוק כמו אלו שאפשר לפנטז עליהם כשמטיילים בנבכי כפרים קטנים ומנומנמים באירופה. בית הקפה חבוי באחת מסמטאות כפר הרא"ה שביישובי העמק. בחוץ דק עץ ועליו פזורים כמה שולחנות וכיסאות.

אחד הכריכים הטעימים. בית הקפה של יעקבס | צילום: אסף רונן

בתוך החנות שמחה והילולה של מיטב תוצרת המשק, המאפייה והאזור – שלל גלגלי וחריצי גבינות מחלב בקר, כבשים ועזים, מקרר ובו יוגורט פרג מופלא, גבינות רכות נהדרות וקרם פרש, שתמיד אני מתלוננת שאין בארץ בנמצא. לצד הגבינות מוכרות בנות המשק, כיכרות דשנות מתוצרת מאפיית "אגדת לחם" המייצרת לחמים מצוינים, לחמניות כוסמין, פוקצ'ות ריחניות ומאפי בוקר פעוטים. הכל לוהט וטרי היישר מהתנורים שבמאפייה הסמוכה. בזמן שאישוני העיניים התרחבו למראה התוצרת המשובחת, שרקה לה מכונת הקפה וריחות טובים של קפה איטלקי האיצו בנו להחליט כבר על סוג הלחם, חריץ הגבינה שייטמן בין חמוקיו, הממרח והירקות שסגרו עבורנו את אחד הכריכים הטעימים שאכלנו.

השעון פיזם 11:00 ופה אחד הוחלט שזוהי כבר בהחלט שעה נאותה להמיר את טיפות הקפאין בנוזל אלכוהולי משובח. מרחק נסיעה של כחצי שעה ואנחנו במושב שדה יעקב בעמק יזרעאל. זהו מושב עובדים חקלאי של ההתיישבות הדתית־ציונית, המתגאה בשמן זית משובח, בפטל בקיץ ועכשיו גם בכרמים המניבים יופי של יין. התנחלנו בחצר יקב שדות, מול נופי הכרמים, ההרים ובריכת מאגר מים תכלכלה, ולגמנו בהנאה פטיט סירה מקסים במיוחד. היקב הוקם לא מכבר על ידי משפחת לוי, משפחה חקלאית בת המקום, מתוך תשוקה ליין משובח ולאירוח. המשכנו לשבת ולטעום, ללגום ולצחוק, עד שהגיע רועי, מבעלי היקב, והכריח אותנו לקום מרבצנו ולערוך סיור להיכרות מעמיקה יותר עם המקום ועם תהליך הכנת היין.

קרן שביט בבית לחלוצות. גלביות שמתאימות לכולן | צילום: עמרי אילת

עוד סיגריה ובדיחה קלה על חשבון רננה (מתברר שהמחלה פותחת את צ'אקרת ההומור), ואנחנו ממשיכות לקניית בגדים שיהלמו (כמעט) את כולן – גלביות. גלשנו במורד העמק עד לקיבוץ יפעת, שם שוכן הסטודיו של כוהנת הגלביות קרן שביט. שמה יצא למרחקים בזכות בדיה המשגעים ודוגמאות הגלביות המרנינות כל נפש אישה, ועתה יש לה משכן קבע במוזיאון העמק שבקיבוץ. בסטודיו, המכונה ברוח הנוסטלגית הקיבוצית "בית לחלוצות", התמסרנו לתחושת השליחות של מציאת בגד, כלי או תכשיט יפהפה. מדהים איך קורטוב חומרנות חלוצית יכול לרפא במחי יד כל מכאוב ונפש דואבת. חיש מהר התפזרנו בין הקולבים, מפטפטות, מתפשטות, מודדות, מפרגנות זו לזו וממשמשות את הבדים הרכים והנעימים שעטפו אותנו בחדווה. רכשנו גם כמה תכשיטים להשלמת הלוק, והמשכנו לנסוע בנופים ציוריים עד לקמה, בית קפה-גלריה הממוקם בהרדוף, יישוב הדוגל בחינוך אנתרופוסופי ובאורח חיים אורגני.

בית הקפה קמה | צילום: שימי כליפה

חשבנו שיהיה זה מבריא ובריא לכולנו ללגום מעט מיץ אורגני סחוט, לטעום את מרחבי החופש ולהסתופף בחברת קהילה מרפאה. בית הקפה התאים בדיוק למילוי צרכינו לסופו של היום. התיישבנו לצד שולחנות במרפסת המדיפה ניחוחות עשבי מרפא הגדלים בערוגות הסמוכות והתמסרנו לאנרגיה של המקום המשדר שמחה ואהבה. בית הקפה ממוקם לצד בית אלישע, בית של קהילה מרפאה המשכנת בעלי צרכים מיוחדים. דיירי הבית קמים עם חדוות יצירה מדי בוקר. הם לשים יחד את בצקי הלחמים, הקרקרים והמאפים המופלאים ומייצרים בסדנאות שבמקום כלים מקרמיקה, מוצרי אריגה ונייר.

בית הקפה קמה | צילום: שימי כליפה

אכלנו ארוחה ברוח הבריאות, שכללה מאפה, מרק, סלטים וממרחים נהדרים, מיצים ארגמניים של סלק, גזר ותפוחים שזה עתה נקטפו, וכמובן, קפה מצוין בחלב אורגני שזה עתה נחלב. הסתקרנו לפגוש את אנשי היישוב המיוחד הזה, אז יצאנו לטיול רגלי קצר: הצצנו במכולת השכונתית כדי לבדוק מה באמת אוכלים המקומיים (אוכל בריא ואורגני), התהלכנו בין הערוגות עם הגידולים האורגניים וביקרנו גם באורווה הטיפולית שבמקום. יצאנו משם בריאות ברוחנו ובתחושה של קהילה קטנה ומרפאה משל עצמנו.

חגית אברון
בית הקפה של מחלבת יעקבס מושב כפר הרא"ה, 6251266־04, כשר
יקב שדות שדה יעקב, 8446228־052, ביקורים בתיאום מראש, כשר
בית לחלוצות קיבוץ יפעת, 9474785־050
בית קפה וגלריה קמה הרדוף, 9058730־04