כושר מחשבה

האזורים הכחולים הוא פרויקט שחוקר קהילות במקומות שונים בעולם שחבריהן מגיעים לגיל מופלג בבריאות טובה ובצלילות הדעת וחיים חיים מלאים ופעילים. אזורים כאלה נמצאים באי סרדיניה, באי אוקינאווה שביפן ובלומה לינדה שבקליפורניה, ארצות הברית. התושבים בשלושת המקומות הללו סובלים פחות ממחלות ביחס לבני גילם, ואחוז גבוה מהם זוכה לחגוג את יום הולדתו המאה.

מדענים וחוקרים דמוגרפיים מצאו כמה סיבות לגילם המופלג של התושבים: כולם חיים חיי משפחה קרובים והמשפחה נמצאת אצלם בעדיפות ראשונה. הם בדרך כלל לא מעשנים והתזונה שלהם מבוססת בעיקרה על צמחים. פעילות גופנית היא חלק משגרת יומם וכולם מעורבים בפעילות חברתית בקהילה.

שירלי ורדי, מפתחת שיטת ורדי, שיטה נוירופיזיולוגית לטיפול בלקויות התפתחות, לקויות תפקוד ולקויות למידה, מציעה הסבר לאריכות הימים המופלאה הזו. "המוח הוא כמו שריר", היא מסבירה.

"אם ממשיכים להפעיל אותו, הוא ימשיך לתפקד בצורה מיטבית גם בבגרות. אם מפסיקים להפעיל אותו כושרו יורד ויכולות רבות שלו נשחקות. אותם אנשים מבוגרים שממשיכים לתפקד כחלק פעיל בקהילה משמרים כך את היכולות הקוגניטיביות שלהם ולכן הם פחות חולים ומאריכים ימים".

על אורח חיים וגמישות מוחית

על הקשר בין אורח חיים לגמישות מוחית אפשר ללמוד דווקא כאשר נכפה עלינו שינוי מהותי בשגרת היומיום. חשבו, למשל, מה קורה לכם לאחר חופשה ארוכה, לא כזו של כמה ימים, אלא חופשה של כמה שבועות. אתם חוזרים למקום העבודה ומגלים שהרבה מיומנויות שלכם בעבודה פתאום קצת חורקות.

אז אתם חושבים לעצמכם: "אין מי שזקוק לחופשה יותר ממי שחזר זה עתה מחופשה". המשפט השגור הזה משקף את תחושת הלאות ואת הקושי בתפקוד שאנו חווים בעבודה לאחר שהמוח שלנו היה בתקופת רגיעה, אבל למעשה הפתרון ללאות הזו הוא לא עוד חופשה אלא דווקא חזרה נמרצת לשגרה. כעבור כמה ימי עבודה, הנופים שראיתם והשלווה שחוויתם ייראו (לצערכם) רחוקים מאוד, אך הקשרים המוחיים ששימשו אתכם לפני החופשה חוזרים שוב לפעילות (לשמחתכם) והמוח הגמיש שב לתפקד ביעילות.

תופעה זו מגובה במחקר מדעי: חוקרי מוח מיפו את מיקום היכולות השונות במוח של קופים והופתעו לגלות כי הקשרים המוחיים השתנו אצלם מדי שבוע. ממצא זה חזר על עצמו גם כאשר ניסו למפות מוח של בני אדם בעת למידה. בימי שישי היו תוצאות המיפוי שונות מעט מתוצאות המיפוי בימי שני. יום שישי במרבית העולם המערבי מתחיל את סוף השבוע ואילו ימי שני מתחילים את שבוע הלימודים והעבודה.

ההבדלים במיפויים המוחיים שבוצעו בהפרש של כמה ימים מלמדים כי המוח הוא איבר גמיש מאוד ורגיש אף לשינויים קלים בשגרת יומנו. אם כן, המסקנה היא שכל עוד נאמן את המוח הוא ישגשג ויפרח, אבל אם נאפשר לו לנוח, הוא יתנוון ויאבד מכושרו.

"על כושר ההתארגנות של המוח אפשר ללמוד מנשים בתום חופשת הלידה, מאנשים ששהו באשפוז ממושך או מאנשים מבוגרים שיצאו לפנסיה", אומרת ורדי. אישה ששהתה שלושה חודשים בבית ועסקה רק בטיפול ברך הנולד ובתחזוקת הבית חיזקה את המיומנויות המוחיות הקשורות בטיפול בתינוק ובארגון הסביבה, אך חיזוק זה בא על חשבון מיומנויות חשובות אחרות שאותן זנחה באותה תקופה.

מיומנויות שלא הפעילה בתקופת החופשה כמו התמצאות במרחב, ארגון אינפורמציה או שליפת זיכרון יהיו פחות חדות מכפי שהיו לפני הלידה. נשים רבות לאחר חופשת לידה מדווחות על כך שיכולותיהן הקוגניטיביות הידרדרו.

אימוני כושר למוח הגמיש

על פי שיטת ורדי, אפשר להחזיר את כל היכולות הקוגניטיביות לתפקוד כמעט מלא בעזרת תרגול מתאים. תחילה המטפל מאבחן בדקדקנות את כל אותן פעילויות מוחיות שהמטופל מדווח על קשיים בהן. לאחר מכן מנתחים המטפל והמטופל את אורח חייו של המטופל ואת היכולות הקוגניטיביות שמצריך אורח חיים כזה ובונים תרגילים שישכללו את התפקודים הקוגניטיביים והמוטוריים כדי להחזיר את המטופל לתפקוד. לעתים די בתרגול של חודשיים עד שלושה חודשים כדי להחזיר מטופל לכושרו האינטלקטואלי והמוטורי.

לא פעם אנשים מבוגרים מתלוננים על כך שעם הגיל קשה להם לארגן אינפורמציה. למעשה, היכולת לארגן אינפורמציה קשורה קשר הדוק ליכולת לפצל את הקשב. הקשב הוא כמו פנס שמאיר לנו את רצף המידע. הפנס הזה עוזר לנו להתמקד במידע החשוב ולהתעלם מהתרחשויות בסביבה שמסיחות את הדעת.

למשל, סטודנטים רבים מתלוננים על כך שאם בעת ההרצאה מישהו משוחח עם חברו או מקיש בעט שלו, הם מאבדים את הריכוז ואינם מסוגלים לקלוט את המידע שמעביר המרצה. בעת הרצאה הקשב צריך להיות נתון לדברי המרצה ולא להתרחשויות המפריעות מסביב.

אדם שעסק שנים רבות בעבודה שלא דרשה ממנו יכולות של ארגון חומר ושל התמקדות בעיקר יחווה קשיים בארגון מידע חדש בדומה לסטודנט הסובל מהפרעת קשב וריכוז. הקושי בפיצול הקשב יכול לנבוע מבעיה בהפרדות.

יכולות מתמטיות וקריאת שעון

קצר בהבנה כמותית עלול לעורר גם הוא בעיות בהבנה. מבוגרים מסוימים חשים בלבול כאשר הם נאלצים להתמודד עם מידע מספרי ולא מצליחים לבצע הוראות פשוטות. הם יכולים להתמודד בלי בעיה עם משימה שתדרוש מהם ללכת למכולת ולקנות כמה ביצים, אבל אם יוכנס למשפט נתון מספרי הם לא יצליחו להבין מה עליהם לעשות.

אחרים יבינו מידע מספרי אך יתקשו בהבנת מידע כמותי. הם יתקשו, למשל, להבין הוראה הדורשת מהם למלא רבע כוס מים או לחתוך את העוגה לחצי. למעשה, ההבנה המספרית וההבנה הכמותית קשורות אף הן ליכולת התמצאות מרחבית ולהבנת מיקומו של הגוף במרחב.

הביטוי "שני צעדים קדימה, צעד אחורה" הוא ביטוי מספרי שהבנתו נרכשת עם ההבנה של מיקום הגוף במרחב. קריאת שעון והבנת כמות קשורות להבנת מצב הגוף ולכן כאשר הבעיה היא מספרית או כמותית התרגול יהיה דרך הגוף.

למשל, המושג "רבע" מתורגם לסיבוב המבט הפרונטלי הצידה לכיוון הכתף. המושג "חצי" מתורגם למבט המתחיל בכתף ימין ומגיע עד לכתף שמאל. כאשר המטופל מתמצא בהבנת מושגי יסוד אלו, הוא גם יצליח לקרוא שעון מחוגים, להגיב נכון לביטויים מספריים וכמותיים ולבצע חישובים בהצלחה.

הקשר בין התארגנות ללחץ

מבוגרים רבים מתקשים להתארגן. הקשיים בהתארגנות יוצרים לחץ ותחת לחץ קשה עוד יותר לתפקד ולשלוף אינפורמציה בצורה יעילה. התרגול במצב הזה יהיה ביכולת לפצל קשב ולעשות כמה דברים בו-זמנית: המטופל יתבקש למשל לנשום נשימות עמוקות תוך כדי עיסוק בפעילות קוגניטיבית, כמו להשיב על שאלות המטפל.

דוגמה אחרת יכולה להיות מטלה מוטורית כמו לסובב את כפות הידיים לצד אחד ואת כפות הרגליים לצד אחר ולהשתדל במהלך כל הפעילות הזו לא לאבד את הקשב למרות ההסחות בסביבה.

למעשה היכולת הזו היא יכולת שרבים מאתנו מתרגלים באופן יומיומי. כשאנחנו נוהגים אנחנו מרוכזים בנהיגה ובהתרחשויות על הכביש, שומעים את המוזיקה ברדיו ועונים לשאלות היושב לצדנו. כאשר המיומנות הזאת נחלשת אפשר להתאמן עליה באמצעות מטפל.

זיכרון לטווח ארוך ולטווח קצר

רבים מאתנו מתלוננים על בעיות בזיכרון. כאשר אנחנו מדברים על זיכרון לטווח ארוך וזיכרון לטווח קצר, אנחנו מדברים על היכולת ללמוד רצפים. לפעמים הבעיה לזכור רצפים נובעת מבעיה כמותית. למשל, אדם לא זוכר דבר מה כי יש לו בעיה בהבנת מידע מספרי או כמותי והמידע שעליו לזכור כולל פריטים כאלה. במקרה כזה הטיפול לא יתייחס לזיכרון אלא לעיבוד מידע כמותי או מספרי.

לפעמים תקלות בזיכרון נובעות מבעיות רגשיות. חריגה מהשגרה ומתח נפשי פוגמים בזיכרון. קחו לדוגמה אדם שעומד לצאת מהבית לריאיון עבודה. אותו אדם מנסה לזכור שעליו לתלות כביסה, לרוקן את המדיח ולכבות את המזגן לפני היציאה מהבית, אך הידיעה שהוא עומד בפני ריאיון עבודה גורלי מפריעה לו לזכור מה עליו לעשות.

לעתים קושי בזיכרון נובע מבעיה בהפרדות. האדם זוכר את כל המידע כל עוד אין הסחות דעת, אבל הסחה כלשהי מקשה על האדם לפצל את הקשב ולזכור את הרצף. יש שהבעיה בזיכרון נובעת מבעיית התארגנות. המוח דומה לספרייה גדולה. במצב זה, כשנרצה לשלוף ספר מסוים מהספרייה נתקשה למצוא אותו.

בעיה בהתארגנות יכולה לגרום לכך שאדם זוכר מה עליו לעשות, אך הוא אינו זוכר זאת בזמן ולכן הוא לא מגיע לפגישות בתאריך המיועד. לעתים הבעיה היא בשליפת מידע באופן כללי. כשמאתרים בעיות בזכירת רצפים חשוב מאוד לאבחן את מקור הבעיה ולתת לה פתרון.

כדי לתרגל תגובה להסחות אפשר לבקש מהמטופל לזכור פריטים שונים (עד שבעה פריטים), להסיח את דעתו לאחר הלימוד ולבדוק עד כמה ההסחה מפריעה. לפעמים הבעיה בזיכרון נובעת בכלל מקושי ביכולת להגיב למה שקורה כאן ועכשיו.

האזורים הכחולים מזכירים לנו כי גמישותו של המוח מאפשרת לנו לחיות חיים מלאי סיפוק בכל שלב שבו אנו נמצאים, אם רק נכיר בכך שאימון ותרגול מביאים לשינוי ולהתמרה.