תגובת יתר

| מאת: אסתר טל | אסתר טל | חיים אחרים

שכיחות האלרגיות נמצאת בעלייה מתמדת. איך מאבחנים אלרגיה וכיצד מתמודדים איתה?

"השכיחות של האלרגיה למזון ושל אלרגיות אחרות נמצאת בעלייה מתמדת, והסיבות לכך אינן ברורות לאשורן. ההשערה היא שהתופעה נעוצה באורח החיים המודרני הרווי מתחים ובתזונה המודרנית", אומר פרופסור שמואל קיוויתי, מנהל היחידה לאלרגיה ולאימונולוגיה קלינית של המרכז לאלרגיה ואסתמה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב).

"ההערכה היא שכ-6%-4% מהילדים סובלים מאלרגיה למזון. בקרב מבוגרים, השכיחות נמוכה יותר והיא נעה בין 2% ל-3% בלבד", הוא אומר. "יש לא מעט אלרגיות ורגישויות למזון שמתפתחות בגיל יותר מבוגר, כמו אלרגיה לדגים או לפירות ים, אבל בדרך כלל הן לא צצות לפתע פתאום אלא נסחבות לאורך השנים. יש מקרים יוצאי דופן, שבמסגרתם האדם נחשף למזון שלא צרך תקופה ממושכת ומפתח אלרגיה".

מהי אלרגיה?

"אלרגיה היא תגובת יתר של מערכת החיסון, המזהה סוגי מזון כרעלנים ומגיבה אליהם בהתאם. האלרגיה מתבטאת ביצירת נוגדנים מסוג Igeהגורמים לשרשרת של תגובות כגון פריחה, גרד מתפשט, נפיחות, קוצר נשימה, הקאות, שלשול, ירידה בלחץ הדם, התעלפות ואף הפרעה בקצב הלב ומוות.

התגובה האלרגית החמורה ביותר המסכנת חיים מכונה תגובה אנפילקטית. היא עשויה להופיע מיד לאחר החשיפה לאלרגן או 20-10 דקות אחריה. לעתים תופיע תגובה נוספת לאחר כמה שעות".

האם סימפטום אחד בלבד מעיד על אלרגיה למזון?
"אם תוך חצי שעה מתום האכילה האדם מפתח פריחה, גרדת ולעתים גם נזלת, הקאה, שלשול או קוצר נשימה, זהו סימן לאלרגיה. אם מזון גורם להקאה, לשלשול או לכאבי בטן, על פי רוב מדובר באי סבילות (רגישות) למזון.

מהם המזונות הידועים כאלרגניים?
"המזונות שעלולים לגרום לאלרגיה בשנת החיים הראשונה של הילד הם בדרך כלל חלב, ביצים, שומשום ובוטנים. לאחר גיל שלוש רוב האלרגיות חולפות באופן ספונטני, אבל יש בני 18 שעדיין אלרגיים לחלב ולביצה".


כדי לחשוף את הילד מוקדם ככל האפשר למזונות מעוררים אלרגיה

חשיפה מוקדמת כל האפשר

"עד לא מזמן רווחה הדעה שכדאי לדחות כמה שיותר הזנת תינוקות במזונות מוצקים ולהניקם בלבד, לפחות עד גיל שנה. כיום מאמינים שככל שחושפים את התינוק מוקדם יותר למזונות אלרגניים, הסיכוי שהוא ייפתח אליהם אלרגיה קטן יותר. מה שמוכיח את התזה הזו הוא מחקר שנערך במקביל בבית חולים בלונדון ובבית חולים אסף הרופא בארץ, בראשותם של ד"ר יצחק כץ מבית חולים אסף הרופא וד"ר גדעון לק, ישראלי לשעבר שחי בלונדון. המחקר הקיף 3,500 ילדים ובדק רגישות לבוטנים של ילדים יהודים החיים בלונדון לעומת רגישות לבוטנים של ילדים ישראלים.

מתוצאות המחקר עולה שאחוז הרגישות לבוטנים בקרב הילדים הבריטים גבוה מאוד, אף שהם כמעט אינם נחשפים לבוטנים בגיל צעיר, ואילו אחוז הרגישות לבוטנים של הילדים בארץ נמוך, כנראה הודות לחשיפה המוקדמת שלהם לבוטנים (על ידי אכילת במבה).

המסקנה היא שאם חושפים ילדים בגיל צעיר מאוד לבוטנים, הסיכוי שלהם לפתח אלרגיה לבוטנים קטן לעומת ילדים שאינם נחשפים כלל לבוטנים. מחקר נוסף שערך פרופ' כץ בקרב 13 אלף תינוקות הראה שחשיפה מוקדמת של התינוק לחלב פרה, כבר מהחודש הראשון לחייו, מקטינה את הסיכוי שלו לפתח אלרגיה לחלב פרה".

מהי הסכנה באלרגיה למזון?
"בגיל הרך קיימת סכנה, אך הודות לסביבה המגנה בבית ובגן ולמעקב הרפואי, לרוב לא קורים אסונות. הבעיה מתחילה כשהילד נעשה עצמאי ומתחיל ללכת למסיבות ולחברים. צעירים רבים שסובלים מאלרגיה למזון אינם מקפידים מספיק על כללי זהירות ואינם נושאים אתם מזרק אדרנלין אוטומטי.

בחמש השנים האחרונות, ארבעה התקפי אלרגיה בקרב צעירים בני 6–26 הסתיימו במוות. הבעיה העיקרית הייתה שהצעירים לא נשאו אתם מזרק, שכן התגובה האלרגית מתרחשת בפתאומיות. כשאין אמצעי עזר בנמצא, המצב עלול להידרדר במהירות. מי שאלרגי בצורה קלה עלול לפתח פתאום אלרגיה קשה מאוד. לארבעת הצעירים שנפטרו היו בעבר חשיפות קלות למזונות האלרגניים ולא קרה להם מאומה, ופתאום הרגישות שלהם השתנתה. אסור להשתעשע במחשבה שהאלרגיה חלפה".

האם אלרגיה היא גנטית?
"בכל אלרגיה ייתכן היבט גנטי. כלומר, אם ההורים הם אלרגיים, הסיכוי שבנם יהיה אלרגי נאמד ביותר מ-50%. ידוע שאם אחד מזוג תאומים זהים אלרגי למזון כלשהו, הסיכוי שאחיו התאום יהיה אלרגי לאותו מזון נאמד ב-70%.

האם ייתכן שאדם הסובל מאלרגיה למזון יסבול מאלרגיות נוספות?
"בהחלט. אנשים מסוימים סובלים מאלרגיה משולבת – אלרגיה למזון ולאלרגנים באוויר. מי שאלרגי ללענה (צמח הנמצא בהרבה מאוד מוצרים) או לגומי (לטקס) עלול להיות אלרגי גם לפירות. כלומר, יש הרבה מאוד רגישות צולבת בין מזונות ובין מוצרים שונים. אחרי הארוחה, אם חשים גוש בגרון, בצקת גרונית, צריכה להידלק מנורה אדומה לקיומה של אלרגיה משולבת".

מניעה ואבחון

האם אפשר למנוע אלרגיה?
"הטענה היא שחשיפה דרך העור יוצרת אלרגיה ואילו חשיפה בגיל רך דרך הפה מונעת אלרגיה. אחד הדברים שנמצאים עדיין בבדיקה אך סבירותם גדלה היא שאם יודעים שהילד עלול להיות אלרגי, יש לחשוף אותו בצורה מבוקרת לכמה שיותר מזונות בחודשים הראשונים לחייו, כדי להקטין את הסיכוי שיהיה אלרגי.

היום אנחנו יודעים שהאלרגיים ביותר למזון הם ילדים שסובלים מאטופיק דרמטיטיס (אסתמה של העור). אם הם נחשפים דרך העור למזונות שונים, אפילו חשיפה מזערית (אם מישהו בסביבתם אוכל בוטנים), מתעוררת תגובה אלרגיה".

איך מאבחנים אלרגיה?
"אלרגיה למזון מאובחנת בעזרת תבחיני עור (טסטים), שבמסגרתם שמים טיפות על העור ודוקרים. אם תוך רבע שעה מופיעה נפיחות במקום הדקירה, יש לנבדק אלרגיה לאותו החומר. נוסף על כך, קיימת בדיקת דם לאלרגיה בשם 'ראסט', הבודקת Igeספציפי (הנוגדן שאחראי לתגובה האלרגית לאותו מזון).

הבדיקה אינה מסובכת. ממצאיה מראים שלאדם יש רגישות, אך אין זה אומר שהוא בהכרח סובל בגינה, כי 50% מהאנשים עם תבחין Ige חיובי אינם סובלים מבעיה כלשהי. הבדיקה האמינה ביותר נעשית בבית חולים, ובמסגרתה נותנים לנבדקים כמות קטנה מהמזון שהם אלרגיים אליו. אם התגובה שלילית, מעלים את המינון".

מהו הטיפול באלרגיה ובאי סבילות למזון?
"הגישה המקובלת היא הימנעות מחשיפה למזון שאלרגיים אליו. שיטה חדשה המיושמת היום היא דסינטיזציה (הקטנת רגישות), ולפיה נותנים כמות מזערית של המזון החשוד במינונים הולכים וגדלים דרך הפה. כך הגוף מפתח סיבולת כלפי המזון.

הטיפול הזה מצליח בחלק לא קטן של המטופלים, אך גם מעורר חשש משום שלעתים ההתנסות הזאת גורמת לתגובות קשות. השיטה כרוכה בכל מיני סיבוכים ותופעות לוואי, ולפעמים היא גורמת לדלקת בוושט. בשיטה אחרת מרתיחים את החומר החשוד כגורם לאלרגיה כדי שיאבדו חלק מהאלרגניות שלו ובודקים את התגובה. שתי השיטות עדיין נלמדות".

אז איך נזהרים?
"שאלה קשה, כי במזונות רבים חבויים מרכיבים שונים. במסעדה למשל, סועד אינו יודע מה רקחו לו שם מאחורי הקלעים במטבח. החלבונים שבתוך המזון הם הגורמים לבעיות. יש לא מעט מזונות שמוסיפים להם קזאין, מרכיב עיקרי בחלב פרה. יש יותר מ-20 מרכיבים בחלב ואחד מהם הוא לקטוגלובולין, המשמש לשיפור טעם של בשרים. יש לנו חולה שאכל גולש שהוסיפו לו את המרכיב הזה ונגרמו לו בעיות. האדם האלרגי אינו יכול לתת את מבטחו במזונות מוכנים".

מה לעשות כצעד ראשון כשמפתחים תגובה אלרגית?
"אם האדם פיתח תגובה אלרגית ואין לו שום אמצעי עזר בידו, עליו להגיע מיד למוקד עזרה ראשונה, שם יזרקו לו אדרנלין. אם ילד מקבל פריחה בלבד, ההמלצה היא לתת לו פיניסטין, טיפות שנספגות ופועלות במהירות. לאדם מבוגר יתנו אולי היסטמינים – תרופה נוגדת אלרגיה. כשאדם יודע על האלרגיה שלו וחש בצקת בגרון, עליו להזריק לעצמו אטופן ולהתפנות מיד לחדר מיון. אין צורך בהפניה מרופא משפחה.

להזמנת מנוי לחצו כאן

תגובות

Silence is Golden