תזונה מאוזנת

צילום: shutterstock
צילום: shutterstock

על פי התזונה הסינית יש חשיבות לצבע, לטעם ולטמפרטורה של המזון שאנו אוכלים, והם משפיעים על מצבנו הגופני והנפשי. על טעם ועל צבע

88 שיתופים | 132 צפיות

התזונה הסינית היא חלק אינטגרלי מהרפואה הסינית ובאמצעותה ניתן לטפל במחלות ולהביא לאיזון גופני ונפשי כאחד. התזונה הסינית מותאמת באופן אינדיבידואלי למצבו האישי, הפיזי והנפשי של האדם וכמובן לגורם המחלה ולא למחלה עצמה.

לפי התזונה הסינית כל אחד מהאיברים בגופנו מתאפיין בצבע ובטעם אחר. צריכה עודפת של טעם מסוים או מחסור בו יגרמו לאיברים לצאת מאיזון ולהיווצרות מחלה. לכן עלינו לצרוך מכל הטעמים במינון הנכון כדי להביא את הגוף להרמוניה. לדוגמה, צריכה עודפת של מזונות מתוקים מחלישה את הטחול והלבלב, מביאה להצטברות ליחה בגוף ומחלישה את מערכת החיסון. לעומת זאת, מחסור בצריכת מתוק יגרום לתת סוכר בדם, לסחרחורות ולחוסר ריכוז.

עוד על רפואה סינית:
>> ככה הרפואה הסינית מטפלת באנמיה
>> דיקור בטן – השיטה שנותנת תוצאות במהירות
>> דיקור נגד אירוע מוחי

טמפרטורה אנרגטית

לכל מזון יש אנרגיה ייחודית לו, היכולה להיות חמה/חמימה, קרה קרירה או נייטרלית. אנרגיית המזון לא משתנה לאחר בישולו, ולכן מזון הנחשב כקר מבחינה אנרגטית יישאר כקר גם לאחר הבישול. כשאנו מרגישים צורך לקרר את הגוף, כמו במצבי חום, נבחר בתזונה קרה או קרירה, וכשנרגיש צורך לחמם את הגוף, כמו במצבי שפעת או התקררות, נבחר במזונות חמים או חמימים.

לדוגמה, בגיל המעבר כשחום הגוף מכלה את הנוזלים וגורם להזעות לילה, לגלי חום, ליובש בנרתיק ולעצבנות, יש צורך לבחור במזונות המקררים את הגוף. לעומת זאת, במצבי אנמיה או חולשה וזרימת דם לקויה יש צורך לבחור במזונות חמים וחריפים שיחממו את הגוף ויניעו את הדם.

בדומה לסווג המזון ניתן לסווג את בני האדם לטיפוסים חמים או קרים. טיפוסים קרים יתאפיינו באיטיות, כבדות מחשבה וביצוע, ייתכן שיסבלו מזרימת דם לקויה או מלחץ דם נמוך. הם יימשכו בדרך כלל למזונות ולמשקאות חמים, לטמפרטורה חמימה ולמקלחות חמות. לעומתם, טיפוסים חמים יתאפיינו בנמרצות ובאנרגטיות. חשיבתם וביצועם יהיו מהירים, ייתכן שיסבלו מלחץ דם גבוה וממחלות לב. הם יימשכו למזון ולמשקאות קרים, לטמפרטורה קרירה ולמקלחות קרות. כמו כן, קיימים מזונות נייטרליים השומרים על איזון הגוף וניתן לצרוך מהם לאורך זמן ללא כל חשש.

כדי לדעת אם האדם זקוק לחום או לקור, צריך לערוך תשאול מקיף המתייחס להעדפותיו של המטופל לגבי סוג, טעם וטמפרטורת המזון שהוא אוכל. כמו כן, מתבצע אבחון לפי הלשון המשקפת את האיברים הפנימיים בגופנו. אבחון זה מצביע על מצבי חוסר/עודף וחום/קור ברמת האיבר. לשון אדומה תצביע על עודף כמו חום או דלקת, ואילו לשון חיוורת תצביע על חוסר כמו קור. לפי אבחון זה נוכל לקבל אינדיקציה נוספת לגבי סוג ואיכות התזונה שתינתן.

טיפוסים

 

  • מאפייני חום: פנים אדומות, הזעה מוגברת, דופק מהיר, רצון למשקאות קרים, תחושת חום בגוף, לשון אדומה, עצירות ורעב.
  • מאפייני קור: קור בידיים וברגליים, תחושת קור בגוף, גוון פנים חיוור, רצון למשקאות חמים, דופק איטי ועוד.

דוגמאות

 

  • מזונות חמים וחמימים: בצל, עלי חרדל, שום, שמיר, בזיליקום, בשר בקר, עוף, כבד, כמון, כוסברה, בצל ירוק, ג'ינג'ר פלפל שחור, קינמון ועוד.
  • מזונות קרים וקרירים: חציל, חסה, ברוקולי, מלפפון, צנון, אבוקדו, תפוז, תות שדה, אספרגוס, אצות, נבטים, נענע, גריסים, דוחן, עשב חיטה, שעורה ועוד.
  • מזונות נייטרליים: גזר, דלעת, כרוב, לפת, בטטה, תפוח אדמה, קולורבי, אננס, פטל, פפאיה, אורז, אפונה, עדשים, פול, שעועית, ביצים, גבינה, אווז, דבש.

 

על-פי הרפואה הסינית הטעם החריף משויך לריאות ולמעי גס, לכן הוא חשוב בבעיות נשימה | צילום:shutterstock
על-פי הרפואה הסינית הטעם החריף משויך לריאות ולמעי גס, לכן הוא חשוב בבעיות נשימה | צילום:
shutterstock

בדומה לאנרגיית המזון, ניתן לקטלג כל אחד מהמזונות גם על-פי הטעם המאפיין אותו, כשלכל טעם משויך איבר אחר בגוף. חמשת הטעמים שאנו מכירים הם: מתוק, חמוץ, חריף, מלוח ומר. כדי להיות מאוזנים יש מקום לכל הטעמים, אך כולנו יודעים שאם נצטרך לבחור בטעם העדיף עלינו – כל אחד מאיתנו יעדיף טעם שונה. הבחירה המבוקשת בדך כלל תהיה הטעם המתוק. על-פי מה אנו בוחרים את הטעמים המסוימים, והאם אנו אמורים להקשיב לטעם שהגוף או הנפש חפצים?

חריף
על-פי הרפואה הסינית הטעם החריף משויך לריאות ולמעי גס, לכן הוא חשוב בבעיות נשימה. טעם זה נחשב כמחמם את הגוף, מסייע בעודף משקל, משפר את הסירקולציה (זרימת הדם), משמש במצבי התקררות, מפזר ליחה ומשמיד פרזיטים במערכת העיכול.

דוגמאות: בצל, בצל ירוק, חרדל, פלפל שחור, קינמון, שום.

חמוץ
הטעם החמוץ משויך לכבד ולכיס מרה לפי הרפואה הסינית, לכן הוא מסייע בהפרשת רעלים ומיצי מרה. טעם זה נחשב כמכווץ ולכן הוא יעיל במצבי שלשול, טחורים, הזעת יתר וטפטופי שתן.

דוגמאות: לימון, תפוח חמוץ, אפרסק, זיתים, מנגו, ענבים, קיווי, תפוז סיני, שסק, שזיף.

מלוח
המלוח משויך לכליות ולשלפוחית השתן. לפי הרפואה הסינית, הוא נחשב כמנטרל רעלים, מרכך התקשויות כמו שרירים תפוסים, מרוקן מעיים, ומסייע לגרון כואב ולאף סתום.

דוגמאות: אצות, מלח, סרדינים, שעורה, רוטב סויה.

מתוק
לפי הרפואה הסינית המתוק משויך לטחול, ללבלב ולקיבה. הוא מרגיע את הנפש, מפחית כעס ותוקפנות, מחזק את הקיבה והטחול, ומשמש כאנרגיה זמינה למוח. כמו כן, הוא טוב למצבי יובש כמו שיעול יבש, צרידות ועור יבש. למרות זאת, צריכה עודפת של מתוק פוגעת באיזון הסוכר בדם, מחלישה את הטחול וגורמת לייצור ליחה בגוף, כמו סינוסיטיס, נזלת, גידולים, ציסטות ועוד.

דוגמאות: בטטה, דלעת, סלק אדום, אבטיח, בננה, אורז, בוטנים, תירס, סוכר, סירופ, קוקוס, עוגיות, עוגות.

מר
לפי הרפואה הסינית הטעם המר משויך ללב ולמעי הדק. הטעם המר יעיל בחיזוק הלב, בטיפול בדלקות, בזיהומים, בדלקות בדרכי השתן ובניקוי כבד. כמו כן, הוא מייבש נוזלים ומנקז בצקות.

דוגמאות: זיתים, אשכולית, עלה שסק, זרעי דובדבן, קפה, תה, אספרגוס, סלרי.

משחק הצבעים

קטגוריה נוספת היא קטגוריית הצבעים המתייחסת לחלוקת המזונות לפי צבעם, כשלכל איבר בגופנו יש את הצבע האופייני לו.

  • אדום: קשור ללב ולמעי הדק – תות שדה, עגבנייה, דובדבן.
  • כתום: קשור לטחול ולקיבה – בטטה, דלעת, גזר, תירס.
  • ירוק: קשור לכבד ולכיס המרה- ארטישוק, סלרי, פטרוזיליה, חסה, מלפפון.
  • לבן: קשור לריאות ולמעי הגס – בצל, שום, כרובית.
  • שחור /כחול: קשור לכליות ולשלפוחית השתן- שעועית שחורה, ענבים, עדשים חומות.