בית לחם

סוג הלחם שמייצרים באלטמורה (Pane di Altamura) הוא מהעתיקים בעולם. התיעוד המוקדם ביותר שלו נמצא בכתביו של הורציוס, משורר רומאי, שכתב בשנת 37 לפני הספירה ש"זהו הלחם הטעים בעולם, כה טעים עד שנוסע נדון להשתוקק לו עד תום מסעו". הקביעה תקפה כנראה גם בעידן המודרני, ולכן בשנת 2003 העניקו מוסדות המדינה ללחם אלטמורה מעמד של DOP (שפירושו Denominazione di Origine Protetta), "כינוי מקור מוגן", המבטיח שהלחם מיוצר בייצור מקומי ושומר על איכות המותג. הסוד של הלחם פשוט: מכינים אותו מקמח של חיטת דורום בעלת תכולת גלוטן גבוהה שגדלה אך ורק בשדות המקיפים את העיר, בתוספת מים ממקור מקומי ומחמצת טבעית. מהבצק יוצרים מעין "כובע" (כדור גדול ומעליו כדור קטן) שאותו אופים בתנור עצים בלבד. איך הטעם תשאלו? נפלא. והמרקם? פריך ומתפצח בחוץ, זהוב ואוורירי בפנים. בעזרת קשישה מקומית והרבה תנועות ידיים איתרנו את פניפיצ'ו דל דואומו (Panificio del Duomo, כתובת: Via N. Melodia 10/12), מאפייה שבדיוק נסגרה להפסקת צהריים. כנראה שנראינו מיואשים ביותר, כי אחד העובדים הציע עזרה והפנה אותנו למאפייה מחוץ לרובע העתיק שפתוחה כל היום. בפניפיצ'ו דל לאגו (Panificio del Lago, כתובת: Via Matera 28) רכשנו לחם, ולאחר מכן חצינו את הכביש למחלבה שמייצרת מוצרלה ובוראטה (Burrata, גבינה העשויה ממוצרלה ומשמנת). השילוב של לחם מיוחס, גבינה מפוארת ובקבוק יין פשוט מהמרכול יצר את אחת הארוחות הכי טובות בכל הטיול.