שומם ומשתלם: ותרו על מלון וקחו את הילדים למדבר

חופשה עם הילדים – אוקסימורון בהגדרתו. לכאורה מדובר בצרכים מנוגדים: אנחנו רוצים לישון, לרבוץ ולשתות קפה. הם: להתרוצץ, לנתץ ולשפוך את הקפה. מלונות א-לה "אגדו" נפסלו על הסף מפאת גילנו המתקדם (לא רוצים עלבונות בנוסח "זה סיבוב שני?"), ואת אטרקציות הצפון מיצינו בחופש הגדול. בגן כבר החלו לחרוז את מחרוזת שירי תשרי וכולם נשאו אליי עיניים בתחינה אילמת. אז מה עושים בחגים שני זוגות הורים בגיל הטרום בלות, החמושים בשלושה זאטוטים בעיצומו של גיל הבלגן והאנרגיה?

>> החופשה המושלמת, עם או בלי הילדים

הפתרון המיוחל הגיע מידידה המתגוררת בקיבוץ הכי דרומי בעולם. היא הציעה שנקפוץ למסע דילוגים בינות הקיבוצים הדרומיים של חבל אילות. הובטחו נופי מדבר צרובים, דיונות חול להשתוללות, נווה מדבר להתרגעות ובריכות תכולות מים להצטננות. את המבוגרים היא פיתתה בזכות תיאורים של שלווה, מעט תענוגות גוף־נפש ומפגשים מרתקים עם אנשי הערבה הדרומית – אנשים בעלי חזון שבחרו לחיות את חייהם אחרת.

במקום שבו הירוק מתחלף לצהוב ושום קניון לא נראה באופק, התחלנו את החופשה והתאהבנו חרש במדבר. לא מדובר באהבה ממבט ראשון, שכן מרחביו אינם מתמסרים בקלות. הוא מאתגר את מחזריו ומסתיר את צפונותיו. נופיו לכאורה משמימים, והמרחקים שיש לגמוע כדי לגלותו הופכים אותו לפרטנר שאינו בנוי למערכות יחסים של רגע.

ווטסו בקיבוץ לוטן. צילום: יח"צ

גלשנו אל כביש הערבה, נפעמים מהתדר המדברי שהצליח להסתנן לעורקינו. לאורך הכביש שלטים המורים אל תוככי ישובים שבדרך כלל אנו נוהגים לדהור על פניהם. "חצי מצמוץ ומפספסים עולם ומלואו", אמר לי אחד מתושבי האזור, וצדק. בקיבוץ לוטן פרקנו את הציוד וילדים עתירי אדרנלין. הקיבוץ מציע חוויה אקו מדברית המחברת בין רוח, סביבה וחיי קהילה ייחודיים. הדבר הראשון שעשינו לאחר הפריקה הוא לשים לב לעובדה שהילדים שקועים באין מפריע במשחק בין מתקני ה"אקו כיף" – מתחם אקולוגי שבו משולבות פינות משחק מפסולת ממוחזרת, גינה אורגנית ועוד שפע של מקומות מסתור מוצלים. משוחררים מסכנות אורבניות הנחנו להם לנפשם ופסענו לעבר טיפול מרגיע בבריכת הווטסו של הקיבוץ. לאחר זמן לא מבוטל, שנדמה היה כנצח של בדידות קוסמית בידי המטפלים במים, הופיעו הזאטוטים והצטרפו לטיפול ווטסו משפחתי.

לאחר ארוחת צהריים צמחונית ומזינה בבית התה של הקיבוץ פרשנו כולנו למנוחה בחדרים הפשוטים והנעימים של הקיבוץ, בזמן שבחוץ הטמפרטורות לוהטות. לעת שקיעה בילינו עם הקטנים בבריכה התכולה של הקיבוץ, ומולנו הרים מאדימים ושלוות עד.

שטים בסירת פדלים מעל המצוקים בפארק תמנע. צילום: יח"צ

הזאטוטים התעוררו מלאי מרץ לאחר לילה שקט במדבר. נפרדנו מבתי הבוץ של לוטן ודהרנו על הכביש, נבלעים בין מצוקי בקעת תמנע, שועטים אל עבר הפארק המדברי. פארק תמנע מציע שלל אטרקציות וחוויות לכל המשפחה, בהם הופעות מוזיקה והרפתקאות ליליות. פצחנו בסרט תלת ממד שריתק את הילדים והמבוגרים כאחד, וסיפר את סיפורו ההיסטורי והגיאוגרפי של הפארק. המשכנו אל עבר האגם לשיט בסירת פדלים עד שאזלו כוחותינו ואז בהינו בילדים ממלאים בקבוקים שקופים בחולות צבעוניים, מתפלאים בפעם האלף מכמה קל לשנע אותם באחת מקדמה וטכנולוגיה לעוצמת פשטותו של המדבר.

מזג האוויר בערבה מכתיב חלון מנוחה בשעות החמות. את מיטלטלינו לאותו לילה פרקנו בקיבוץ אליפז הדרומי, שחדריו כתומים ומרנינים, תושביו מסבירי פנים, וכמו שכניו הדרומיים, אף הוא חמוש בשלל רעיונות להפעלות מקוריות למשפחות המחפשות פעילויות עתירות תוכן יצירתי. לאחר טבילה בלתי נמנעת בבריכת הקיבוץ והפסקת קפה מלווה בתמרים מהמטע המקומי, יצאנו לדיונות החול הסמוכות לקיבוץ, שם הצטיידנו בהסברים אודות שמורת הטבע החולית ובעפיפונים צבעוניים. שילחנו את העפיפונים ואת הילדים המצווחים בעונג אל עבר חולות העד לדהירה עם הרוח. המדריכה סיפרה לנו שמעת לעת מסתנן לו עפיפון חמקן אחד אל עבר הגבול הירדני שממול, ומוצא עצמו מוסר דרישת שלום אל שכנינו.

החוויה האתיופית של אופק בקיבוץ סמר. צילום: יח"צ

קולינריה מדברית הינה עניין מאתגר. מקומית לחשה לי אודות מיזם קולינרי בתולי בקיבוץ סמר, ובשעת לילה שבה זהר הירח באין מפריע נסענו לקיבוץ הסמוך וגילינו את עולם החוויה האתיופית של אופק. כמו בחוויות מדבריות רבות, אלמנט ההפתעה שבגילוי שכיות חמדה באמצע שום מקום מעצים את חדוות הגילוי פי כמה מונים. הילדים ניתרו בחדווה למראה המדורה שהאירה שמים מכוכבים ומיד נלקחו לקליעת צמות, משחקי מדורה וקליעת סלים.

אופק, ישראלית ממוצא אתיופי שחיה בקיבוץ עם בן זוגה, ביקשה לשמר את מסורת האירוח והתרבות האתיופית והקימה טוקול, בית אתיופי אותנטי עשוי מעץ ומקש. בטוקול מארחת אופק, לבושה בלבוש אתיופי מסורתי, לטקס הבונה, טקס הקפה האתיופי המסורתי, שזור בסיפורים מארץ הולדתה. בהמשך אפשר לאכול ארוחה אתיופית נפלאה מעשי ידיה, הכוללת אינג'רה חמצמצה עשויה מדגן הטף ועליה מונחים תבשילים אתיופים מסורתיים. ילדים מיטבי לסת ייהנו מהחוויה, ואילו בעבור "ילדי שניצל צ'יפס" אפשר להזמין ארוחה ידידותית יותר. אבל מי צריך אוכל כשיש אבנים, מדורה ושמים זרועי כוכבים בנמצא? במשך יותר משלוש שעות נטמעו הילדים בסביבה המדברית, נעלמים בעלטת הלילה ורק צחוקם נשמע ברקע.

שעת בוקר מוקדמת ומהחדרים נפרשו עוד מראות של מרחבי מדבר אינסופיים, חשופים ופראיים. מראה בלתי רגיל לאורחים לרגע, ונחלתם הנצחית של מי שהשכיל להשאיר מאחוריו את אורות הניאון הצורבים. עוד עצירה של אתנחתא בקיבוץ יטבתה, זה הצרוב בפינת הנוסטלגיה של כולנו כעצירת השוקו־מוקה בדרך לאילת. אנחנו עצרנו בשביל המוקה ונשארנו בזכות סיור חקלאי בין ענפי המשק השונים של הקיבוץ – התמרים, הסוסים והרפת. את החלב הטרי מהרפת מנצלים ביטבתה גם ליצירת גלידה טרייה ומשובחת, מהנפלאות בארץ, הנעשית במקום לעיני הילדים והמשפחות החפצים בחוויה טעימה ומרעננת במיוחד.

בתום יומיים גדושים בחבל מיוחד זה מצאנו עצמנו מתקשים לנוע צפונה. הילדים נראו כמי שנועדו להישאר במדבר לנצח, ואנחנו הבטחנו להם ולנו לשוב.

קיבוץ לוטן – תיירות אקולוגית, טיפולי ווטסו ואירוח, 9799030־054

פארק תמנע – מומלץ לבדוק באתר את לוח האירועים והפעילויות, 6316756־08

קיבוץ אליפז – הפרחת עפיפונים, סיורים ולינה 3688384־052

קיבוץ סמר חוויה אתיופית – 8348708־052

קיבוץ יטבתה – סיור במשק וסדנת גלידה, 6357449־08