הפנינה של פיטר
שדרת נייבסקי, הנחשבת לעורק החיים הראשי של סנקט פטרבורג, עברה בתחילת שנות ה-2000 מתיחת פנים מרשימה, לאחר שנים של הזנחה בעקבות התפרקות ברית המועצות. שלל המלצות למבקרים
שדרת נייבסקי (Nevsky Prospekt) בסנקט פטרבורג נבנתה בתחילת המאה ה-18, במקביל לפיתוח המואץ של העיר לאחר ההצלחה הצבאית של הצאר פיוטר ה-1 במלחמה נגד שוודיה. רצונו העז של הצאר היה לקבוע כאן את בירת האימפריה, במיקום המאפשר קשרי מסחר נוחים עם מדינות מערב אירופה. במאה ה-19 נבנו לאורך השדרה בנייני דירות ובתי מלון רבים, שקומותיהם הראשונות יועדו לשטחי מסחר על פי ההוראות המוניציפאליות באותה עת. גם היום סדר זה נשמר ברוב המבנים לאורך השדרה, שאורכה ארבעה קילומטרים וחצי. הדירות בבניינים אלה נחשבות ליוקרתיות ומשמשות כהשקעה ל"נובורישים" רבים, שמעדיפים להתגורר מחוץ למרכז העיר הסואן עקב רמת זיהום האוויר הגבוהה.
בתחילת שנות ה-2000 עברה השדרה מתיחת פנים מרשימה, לאחר שנים של הזנחה בעקבות התפרקות ברית המועצות בשלהי המאה ה-20. ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה ויליד העיר, לא חסך באמצעים כדי להחזיר את זוהר ימי האימפריה הרוסית ל"בירה הצפונית" ולשדרת נייבסקי – עורק החיים הראשי ומרכז ההתרחשויות של העיר.
השדרה יפה בקיץ ובחורף, והיא גדושה בפניני אדריכלות כגון בניינים, כנסיות ותיאטראות, בחנויות בוטיק ובמרכזי קניות וגם בבתי קפה ובמסעדות מכל הסגנונות ולכל כיס. יש בה אמצעי תחבורה מכל סוג, אלפי אנשים נעים בה ללא הרף, ולפעמים כדאי לסטות ממנה לאחד הרחובות הציוריים או לתפוס אתנחתא על הספסל בפארקים הקטנים שהוקמו בשוליה.
מוזיאון חובה ועצירה מתוקה
תחילתה של השדרה בירידה מגשר דבורצובי (Dvortsovy Most, "גשר הארמון"), שנמתח מעל נהר הנייבה (Neva). לאחר הליכה קצרה מגיעים לסמטה שמחברת את השדרה דרך קשת המטה הכללי (Arka Generalnogo Shtaba) עם כיכר דבורצובאיה (Dvortsovaya Ploshchad, "כיכר הארמון") ועם מוזיאון הארמיטאז' (Hermitage), שהוא בין אתרי החובה של העיר. ממשיכים משם עוד כמה מטרים ומגיעים לסניף של רשת בתי הקפה "שוקולדניצה" (Shokoladnitsa), אחד מבין שמונה סניפים המרוכזים לאורך השדרה ובסמטאות הסמוכות. הרשת התפתחה והתרחבה בעשור האחרון מבית קפה מיתולוגי שנוסד במוסקבה בשנת 1964, ושמה משקף נאמנה את התמחותה הקולינרית. מלבד האפשרות להתפנק בכוס קפה ממגוון אינסופי של תערובות או במשקה שוקולד מהביל, אל תפספסו את ההזדמנות לטעום את מנת הבלינצ'ס (Blinchiki) המוגשת עם תוספות מפתות, כמו גבינת טְבורוג (Tvorog) עם פירות יער טריים, פטל אדום עם קצפת, רוטב דובדבנים עם שקדים או פרג עם דבש ועם רוטב שוקולד-וניל.
כנסיית בצלים והיכל של ספרים
בצד השני של שדרת נייבסקי, עוד כמה מטרים קדימה, מופיעות שדרת עמודי השיש וכיפת הזהב של קתדראלת קזאן (Kazansky Sobor), הבנויה בסגנון שמזכיר יותר את אדריכלות הוותיקן. ממול, מעבר לשדרה ובמרחק של כ-200 מטר ממנה, ניצבת כנסיית הגואל שעל הדם (Khram Spasa-Na-Krovi) בעלת הכיפות הצבעוניות דמויות הבצלים, שנבנתה במקום שבו נרצח הצאר אלכסנדר השני בשנת 1881 בידי מתנקש. הכנסייה נחשבת לאחת המרהיבות ברוסיה כולה, והיא שוכנת על גדת תעלת גריבויידוב הציורית (Kanal Griboedova) הנחצית על ידי שדרת נייבסקי. לא רחוק מהכנסייה יש מעגן קטן; אפשר לצאת ממנו לשיט בתעלות מים, שעוברות מתחת לגשרים יפים וזיכו את העיר בכינוי "ונציה של הצפון".
בשדרת נייבסקי 28, בין הקתדרלה לכנסייה, ניצב אחד הבניינים היפים באזור – "בית חברת זינגר". הבניין בנוי מאבני גרניט בגוני חום ואפור, חלונותיו גבוהים והוא מעוטר במגדל זכוכית ונחושת ובפסלי אלות מלחמה מכונפות. הוא תוכנן ונבנה בתחילת המאה ה-20 עבור חברת זינגר הגרמנית, הידועה כיצרנית מכונות תפירה. לאחר המהפכה ברוסיה, בתחילת שנות ה-20 של המאה הקודמת, הופקע הבניין על ידי השלטונות ונפתח בו מוסד להוצאה לאור ולממכר ספרים, שהפך עם השנים ל"דום קניגי" (Dom Knigi, "בית הספרים"), אחת מחנויות הספרים הגדולות באירופה. לפעמים אני נכנס לסיבוב קצר של כמה דקות בין מדפיה, הגדושים בתוצרת דפוס מכל העולם (עם העדפה ברורה לספרים ברוסית, כמובן), ויוצא משם כעבור שעה, תוהה אם אוכל להכניס למזוודה את כל הספרים שקניתי בלי לשלם תוספת מחיר על משקל יתר.
חפצי אמנות, מזכרות וחנויות יוקרה
במרחק הליכה קצר, בצדו השני של הרחוב, מתנוסס מגדל נוסף ששמו בשניאה דומי (Bashnya Dumy) זהו חלק מבניין העירייה הישן של סנקט פטרבורג, שנבנה במאה ה-19. ליד בניין העירייה הישן, בהצטלבות עם רחוב דומסקאיה (Dumskaya Ulitsa), נמצא המרכז המסחרי הוותיק ביותר בסנקט פטרבורג – פרינייה ריאדי (Perinnye Ryady) – שנבנה בסוף המאה ה-18. בשנים האחרונות הוא שופץ ושוחזר, וכיום המבנה משמש כמרכז אמנויות ובו תערוכות אמנות וחנויות לממכר פריטי אמנות, עתיקות, תכשיטים וכמובן, מזכרות רוסיות: מטריושקות, מגשים מצוירים, כפות מעץ, סמוברים ועוד.
ממש בסמוך אליו נמצא מתחם החנויות היוקרתי גוסטיני דבור (Gostinyi Dvor, ראו גם – "נבחרים קניות" בגיליון 258 של "מסע אחר", מרס 2013), המשתרע על פני בלוק שלם לאורך השדרה ומשרה אווירה נוסטלגית של ברית המועצות, עם אולמות מסחר מפוארים, מחלקת ביגוד פרוות ואפילו קריסטלים יוקרתיים. עם זאת, יש במתחם גם חנויות בגדים של מותגים מפורסמים, חנויות לבגדי ספורט, חנויות לבגדי ילדים וחנות צעצועים גדולה.
מונומנט מרשים וחנות מעדנים
בהמשך הרחוב, מיד לאחר המתחם היוקרתי, נפתחת השדרה לכיכר אוסטרובסקי (Ploshchad Ostrovskogo). במרכז הכיכר מתנוסס אחד המונומנטים המרשימים בעיר – פסל ברונזה של הצארית יקטרינה השנייה, שתקופת שלטונה נחשבת לתור הזהב של האימפריה הרוסית. המונומנט הוקם בשנת 1873, 111 שנה לאחר הכתרתה. לרגלי יקטרינה מצטופפות כל הדמויות החשובות של התקופה ההיא – שריה, מצביאיה ומאהביה. כרקע לפסל משמש בניין כיכר אלכסנדרינסקי (Aleksandrinsky Teatre), מהחשובים שבתיאטראות רוסיה.
אם נדלג שוב לצד השני של השדרה וניכנס לבית מס' 56 המפואר, שחזיתו ועיצובו הפנימי לא היו מביישים ארמון, נגיע למוסד מיתולוגי נוסף, מהתקופה הסובייטית הפעם, שהשתמר ואף השתבח מאז – חנות המעדנים ייליסייבסקי (Eliseevsky Magazine). בתחילת המאה ה-20 פתחו האחים הסוחרים יליסייב בית אוכל לממכר מוצרי מזון אקזוטיים שהובאו ממחוזות רחוקים, והשקיעו הון עתק בפסלים, בוויטראז'ים, בנברשות ברונזה ובעיצובים בשיש, במטרה לשוות לחנות מראה יוקרתי ולפנות לקהל יעד בעל יכולת. אפשר להשיג פה עשרות סוגי קוויאר ודגים, נקניקים, גבינות, שוקולדים ועוגות באריזות מהודרות. במרכז החנות יש גם בית קפה שבו אפשר לטעום מאותם מעדנים.
פאסט פוד רוסי ונוף אלוהי
אם אתם מעדיפים לאכול באווירה הרבה פחות פורמלית, המשיכו לצעוד בשדרה עד לסניף הקרוב של רשת טרמוק (Teremok, מין בית עץ רוסי מסורתי), אחד ממאות הסניפים של רשת המזון המהיר הרוסית המציעה מגוון מנות איכותיות וזולות וגם הזדמנות נהדרת להכיר את המטבח המקומי. אפשר להזמין כאן מרקים מסורתיים כמו אוקרושקה (Okroshka) ובורשט (Borsch) ובלינצ'ס עם שלל מילויים, כמו בשר, גבינות, פטריות, סלמון וכמובן, קוויאר אדום. לקינוח מוצעת סירניקי (Syrniki), מנת לביבות גבינה עם שמנת חמוצה. אל תוותרו על משקאות כמו קוואס (Kvass, משקה ללא אלכוהול המזכיר בירה שחורה בטעמו), מורס (Morse, משקה מותסס ממיץ פירות יער) או חמלנוי מיוד (Chmelnoy Med, "דבש משכר") בעל הטעם האלוהי וההשפעה המיידית על מצב הרוח (לעיתים המשקה אינו מופיע בתפריט ויש לבקש אותו מהמוכר תוך קריצת עין). צפו כי המוכר יפנה אליכם בנימוס: אדון נכבד (Sudar) או גברת נכבדה (Sudarynia), ואל תתפלאו אם לפני הגשת המנה הוא ישקול אותה, כדי לוודא כי משקלה תואם לתקן שנקבע לה, כך שחס וחלילה לא תקבלו בשר או קוויאר פחות ממה שמגיע לכם – לעתים גם יחזיר את המנה להשלמה במטבח.
גשר אניצ'קוב (Anichkov Most) הוא חלק מתוואי השדרה. הגשר חולף מעל נחל פונטנקה (Fontanka) וידוע בארבעה פסלי הברונזה שעליו, שמוקדשים לאילוף סוסים. בעונת החורף, כשמי הנחל קופאים והעיר מכוסה בשלג, הנוף הפנורמי שנפתח מהגשר לעבר הטיילת שלאורך נחל פונטנקה הוא מהיפים והפוטוגניים בעיר.
נשנושים ממטבח המנזר
עוד ועוד בניינים מפוארים, בתי קפה, מסעדות יפניות וסניפים של רשתות בגדים, כמו זארה ובנטון, מלווים אותנו לאורך השדרה עד לכיכר ווסטניה (Ploshchad Vosstaniya). בתקופות החגים, ובמיוחד בחורף לקראת חגיגות השנה האזרחית החדשה, מקושטת השדרה באלפי נורות וגופי תאורה, המקנים לה מראה קסום ואלגנטי, במיוחד בשעות הערב. כיכר ווסטניה מעוררת אצל רבים נוסטלגיה לימי הזוהר של ברית המועצות, ויש בה אפילו אתר הנצחה לזכר הגבורה של תושבי העיר לנינגרד (Leningrad, שם העיר בתקופת ברית המועצות) בזמן מלחמת העולם השנייה.
כאן כדאי לסיים את הטיול הרגלי בשדרה ולהיכנס לתחנת הרכבת התחתית (מבנה עגול ויפהפה) כדי להגיע למנזר אלכסנדר נייבסקי (Aleksandro Nevskaya Lavra), הניצב בקצה השני של השדרה, יש לרדת בתחנת פלושאד אלקסנדרה נייבסקוגו (Ploshhad Aleksandra Nevskogo). מנזר זה, שנוסד בסוף המאה ה-18, הוא הראשון בעיר שקיבל את סטטוס ה"לבְרָה" (Lavra) – הגבוה בהיררכית המנזרים הפרבוסלביים. המנזר יפה וחשוב, אך הצ'ופר הגדול הוא האפשרות לסעוד בקפטריית הצליינים שבמנזר, שנקראת טרפזנאיה פלומניק (Trapeznaya Palomnik, מדי יום, 19:00-9:30), וליהנות מארוחה טעימה, בריאה וזולה על טהרת המטבח הרוסי. בתפריט מרקים מסורתיים כמו בורשט ושצ'י (Shchi), דייסת כוסמת (Grechnevaya Kasha), פירושקי עם מילוי בשר, כרוב או אורז עם ביצים ועוד שלל מנות פשוטות וטעימות המבושלות במטבח המנזר. במנזר פועלת גם מאפייה (בעיקר בשעות הבוקר) שאופה לחם נפלא שנקרא צרקובני (Tserkovny Chleb). מומלץ לנגוס ממנו כל עוד הוא טרי, תוך כדי הטיול בעיר (המאפייה סגורה בדרך כלל בחודשים יולי-אוגוסט).
מיכאל קומיסרצ'יק – מטייל סדרתי בעולם
טיפ לדרך
חוויית מסעירה מצפה לחובבי השופינג בקניון הענק והחדש "גלריה" (Galeria), שנפתח בשנת 2010 בהצטלבות של שדרת נייבסקי עם שדרת ליגובסקי (Ligovsky Prospekt), שלוש דקות הליכה מכיכר ווסטניה. הקומה החמישית של הקניון מוקדשת לחנויות ילדים, בהן שני סניפים של רשתות הצעצועים הגדולות ברוסיה וחנות של המותג לגו.
להזמנת מקום לינה:
