הצעה לחופשת חורף ישראלית עם ילדים

מראה החרמון ממלון כפר גלעדי | צילום: דרור מילר
מראה החרמון ממלון כפר גלעדי | צילום: דרור מילר

נופש עם הילדים הוא עניין מאתגר לפחות כמו לגדל אותם וכולל בעיקר ויתור על מוקדי עניין למבוגרים. האם בכפר גלעדי הצליחו להתגבר על הבעיה?

88 שיתופים | 132 צפיות

מה: זוג הורים ושני ילדים יוצאים חופשה משפחתית במלון כפר גלעדי בגליל העליון.

מה הקטע: לבית ההארחה של קיבוץ כפר גלעדי נוספו בשנים האחרונות 11 סוויטות המתאימות למשפחות, במסגרת הפיכת המלון לידידותי לילדים.

רושם ראשוני: בכפר גלעדי מציעים למשפחות נופשות "חופשה שונה המשלבת שני עולמות: מצד אחד קיבוץ בגליל העליון עם נופים מרהיבים של החרמון ושל רכס רמים; מצד שני בית מלון לכל דבר, עם שתי בריכות, מועדון ילדים, ארוחות מסודרות בחדר האוכל וסנופי דיסקו בערב". האמת היא שביישורת האחרונה של כל תקופת חופש ארוכה עם ילדים, משמונה ימים מלאי ספוגניות אך נטולי נס פך שמן, ועד לחודשים מתמשכים של חופש גדול, אין צורך להכביר מילים בשביל להוציא אותנו מהבית.

מלון כפר גלעדי | צילום: דרור מילר
מלון כפר גלעדי | צילום: דרור מילר

יצאנו לדרך: האוטו התניע, הגלגלים מסתובבים. יצאנו לדרך אל עבר הצפון, סובבנו את הראש אל עבר המושב האחורי, ומצאנו את הבכור בן השמונה וחצי קורא ומשנן שוב ושוב את התוכנייה לימים הקרובים, מחשב לעצמו כל רגע ורגע של הנאה עצמית והקטנה בת השלוש שישנה בתמימותה וחיוך נסוך על שפתיה. איך נבשר להם שעוד לפני שהחלה החופשה כבר צריך לחזור הביתה? איך נשתף אותם בדבר המסרון שזה עתה הגיע ונוסחו: "יש נזילת מים מדירתכם לחדר המדרגות, לטיפולכם ועד הבית". החלטנו להמשיך ויהי מה.

החדר: החדר נעים ומתאים למשפחה בת ארבע נפשות. הריהוט פשוט, הרצפה מחופה פרקט, ויש נגיעה עיצובית של אבני בזלת מקומיות. החלונות גדולים ורחבים והווילונות הלבנים מסננים את האור שמגיע מבחוץ לכדי רכות, אם נהיה פיוטיים לרגע. הילדים קיימו את הטקס הקבוע שלהם במקום לינה חדש – קיפצו קלות על מיטת ההורים – ואני נכנסתי לחדר האמבטיה כדי להתעדכן במפלס המים בבית. בזווית העין צדה את עיניי מקלחת זוגית עם ראש טוש ענקי.

המרפסת בחדרי הבוטיק | צילום: דרור מילר
המרפסת בחדרי הבוטיק | צילום: דרור מילר

האוכל: במסגרת האירוח למשפחות, מוצעות ארוחות נפרדות לילדים המלוות במשחקי וידיאו וסרטים, ושתי בריכות – האחת חיצונית ופתוחה בחודשי הקיץ והשנייה חורפית ומקורה, עם נוף פנורמי על החרמון. מלבד בילוי בבריכה מוצעים סיורים בקיבוץ: מוזיאון השומר, שביל הלולים ובו חנויות יד שנייה וגלריות אמנות, אורווה, מחלבה ועוד. האוכל היה טעים ומגוון יחסית לסטנדרטים הנהוגים בבתי הארחה בקיבוצים. לילדים הוצב דוכן מיוחד של המבורגרים, פיש אנד צ'יפס ונחיל של שקיות קטשופ. בארוחות הבוקר המיוחדות לילדים מוצבים מסביב מסכים לצפייה בסרט או למשחק. למרות זאת שמנו לב שהילדים לא התקרבו למסכים ולמרות הרעיון המקורי ייתכן כי הוא לא ההכרחי ואפשר היה לוותר עליו מבחינתנו.

קצת ציונות: אחרי ארוחת הערב התבשרנו שבבית הסתיימה מלאכת ניקוז המים ושבעצם עדיף לנו להישאר בצפון, כי "אין מים, אין חשמל, הכל רטוב". חשנו הזדהות עם המתיישבים הראשונים שייבשו ביצות וחלמו על מדינה חדשה, והלכנו ללמוד על חיי החלוצים בסיור עששיות בתל חי. בשעת ערב מאוחרת וחשוכה נגלתה חצר תל חי המשוחזרת, מוארת במקרני אור גדולים, והכניסה אותנו מיד לאווירה. מדריך בחולצה לבנה רקומה ועששית נפט בידו ליווה את הקבוצה וסיפר את סיפור המקום שהוא סיפורם של החלוצים וקשייהם, מנהיגם יוסף טרומפלדור והקרב המפורסם בי"א באדר.

למדנו למה החלו הקרבות בתל חי: הסכם סייקס פיקו ב־1919 חילק את הארץ בין האנגלים לצרפתים והותיר את האזור כמעט ללא פיקוח. ומה באמת אמר טרומפלדור לאחר הפציעה? "אין דבר, כדאי למות בארץ ישראל", שכן הביטוי "אין דבר" שהיה שגור בקבוצת תל חי בהקשרים שונים: "אין דבר, נגמר האוכל", "אין דבר, נגמרה התחמושת" וכדומה. לאחר הפסקה של תה צמחים חם יצאנו לטיול עם עששיות ב"שביל הפצועים", המחבר בין חצר תל חי לאנדרטת האריה השואג. בשביל זה צעדו ב־1920 מגיני תל חי מקרב י"א באדר אל כפר גלעדי ובו גם נפטר טרומפלדור מפצעיו. המסלול אינו ארוך והילדים שלי, שמורגלים בטיולים, נהנו מאוד מהחוויה, למרות שמסביב נשמעו גם קולות אחרים. בכל אופן המסלול אינו מתאים להליכה עם עגלות.

סיורי סליקים | צילום: דרור מילר
סיורי סליקים | צילום: דרור מילר

הסליק: סיור מודרך לסליק הייתה הפעילות שהבכור שלי הכי נהנה בה ודווקא פה – בלי המסכים, בלי הפירוטכניקה ובלי הכיבוד. הסליק הוא חלק מחצר הראשונים בקיבוץ כפר גלעדי ובו שמעו הילדים על ראשית היישוב ואיחודו עם תל חי, ואחר כך הוכנסו לחדר שבו ראו לראשונה כלי עבודה חקלאיים כמו חרמש, מגל וטורייה. המדריכה תורה שרייבר, דור שני למתיישבי כפר גלעדי, סיפרה שאחת הבעיות המרכזיות בהגנה על היישוב הייתה מחסור בנשק ולכן התקבלה החלטה לבנות סליק. היא ביקשה מהקבוצה לנחש איפה הוא נמצא. ההורים והילדים הסתכלו על שקי החול המונחים על הרצפה והחלו מיד להפוך אותם אך המחבוא לא נחשף. זהירות, ספוילר. המדריכה הזיזה את מכונת החיטה הכבדה ואחד אחד – ילדים והורים – החלו לרדת בסולם צר לסליק שגודלו כמה מטרים והוא מלא עדיין בכלי נשק שנותרו כפי שהיו לפני יותר מ־60 שנה. עוד שמענו מתורה כי ישנם חברים ששמרו בקנאות על הסוד (אפילו מבני משפחתם) והפנימו את הססמה "לא מדברים על זה", כך שייתכן שיש עוד סליקים הנמצאים מתחתינו וטרם נמצאו.

מראה החרמון ממלון כפר גלעדי | צילום: דרור מילר
מראה החרמון ממלון כפר גלעדי | צילום: דרור מילר

כשחזרנו הבכור לא ויתר על רחצה לילית בבריכה המקורה שכללה סרט עם פופקורן ושתייה ועל קומזיץ בחצר. מכל הפעילויות המוצעות אף אחד מהילדים לא התקרב להקרנת הסרט – שוב נוכחנו לדעת שבאופן מפתיע ילדים מעדיפים פעילות דווקא במציאות הלא וירטואלית. הילדים נהנו וצהלו בשחייה הלילית ומכך שהשעה כבר הייתה הרבה אחרי שעת ההשכבה שלהם, ואחר כך התחממו ליד המדורה וכרסמו תפוחי אדמה לוהטים ומרשמלו צלוי. במרשמלו העשירי (שלי) כבר שכחתי את הצרות, והבכור נשק לי ואמר: "אימא, אני נהנה איתך".

מסקנה: נופש עם הילדים הוא עניין מאתגר לפחות כמו לגדל אותם. כמו מרגע הלידה, גם כאן מרגע היציאה מהבית, ההורים מוצאים את עצמם מוותרים על הרצונות והחשקים שלהם לטובת אלו של היורשים, פשוט כי המחיר על כך שהקטנים לא מרוצים גבוה ורועש. בכפר גלעדי אפשר לזכות בכמה רגעי חסד שבהם ההורים וגם הילדים נהנים; והשיעור שלי בציונות הוא שאין כמו שכנות טובה: נורית וחיה, אתן ליגה!

מחיר: לינה וארוחת בוקר באמצע השבוע: החל מ-845 ש"ח לזוג, תוספת לילד 185 ש"ח (10% הנחה במעמד ההזמנה מהמלון).

לינה וארוחת בוקר בסוף שבוע: החל מ-1,070 ש"ח לזוג, תוספת לילד 215 ש"ח.

 

הכותבת הייתה אורחת המלון