שלושה ימים של תענוגות

טיול בחבל ברטאן מספק קולינריה ורומנטיקה כמו שרק הצרפתים יודעים. שרון בן דוד יצאה לטיול בחצי האי שבצפון-מערב צרפת ונשבתה בקסמו המיוחד. עכשיו תורכם

88 שיתופים | 132 צפיות

בפריז היינו וגם בעמק הלואר. לכן החלטנו לנסוע לברטאן (Bretagne, ובאנגלית בריטני). השפל והגאות בחוף האוקיינוס האטלנטי, התרבות, שפת המיעוט וכמובן המטבח המקומי – משהו בכל אלה משך אותנו. ההיסטוריה של החבל מגוונת: התיישבות קלטית וברטונית בתקופה הרומית, מלחמות עם הוויקינגים, שלטון אנגלי וצרפתי לסירוגין בימי הביניים, וסחר ימי עם ספרד והולנד. כל אלה ועוד הותירו את חותמם במחוז, שהיום נחשב לחלק בלתי נפרד מצרפת, אבל יוצר הרגשה שונה.

הנופים פחות ירוקים ויותר סלעיים, חלק מהתושבים דוברים את השפה הברטונית, ניב קלטי עתיק הדומה לסקוטית, וולשית ואירית ומחוברים למסורות דתיות-פולקלוריסטיות ברטוניות הנבדלות מאלה של כלל צרפת. אפשר לבלות בברטאן שבועות וחודשים, אבל אנו נאלצנו להצטמצם והתמקדנו בחלקו הצפוני-מזרחי.

חומות העיר ובתיה של סן מאלו. צילום: שאטרסטוק
חומות העיר ובתיה של סן מאלו. צילום: שאטרסטוק

יום 1 | בירת הצדפות

קנקל (Cancale), עיירת חוף קטנה וציורית, נחשבת לבירת הצדפות של צרפת. אלו ידועות באיכותן, ועדות לחשיבותן ניצבת בכיכר המרכזית – פסל ברונזה של נשים אוחזות סלים ובתוכם צדפות. החנינו את הרכב וירדנו לרחוב הראשי. השפל היה בשיאו והותיר אחריו עשרות מטרים של רצועת חוף חשופה.

ירדנו למזח לראות ספינות פורקות ארגזי צדפות על קרח וסוחרים שוקלים את המטען היקר, העושה את דרכו לטובות שבמסעדות אירופה. גם המסעדות המקומיות מתמחות בצדפות. התיישבנו על ספסלי עץ בספק-מסעדה-ספק-דוכן והזמנו מנה. בעלת המקום פתחה כל צדפה בעזרת מוט ברזל והניחה בצלחת חרס פשוטה לצד פלח לימון. סיידר תפוחים אלכוהולי אמיתי, עוד אחד ממוצרי הדגל של ברטאן, השלים ארוחת גורמה בעלות אירו בודדים.


ארוחת צדפות בצרפת, מה עוד צריך!? צילום: שאטרסטוק

יום 2 | רומנטיקה בסן מאלו

בשעת בוקר מוקדמת עזבנו את המלון בפאתי קנקל, לא לפני שביקרנו בחנות תבלינים וכלי מטבח והצטיידנו ב-fleur de sel, גבישי מלח ים שנקצרים ביד משכבת המלח העליונה בלבד. ארוחת הבוקר שאכלנו במסעדת קרפים קטנה היתה על טהרת המטבח המקומי – קרפ מקמח כוסמת במילוי – מתוק לי, מלוח לו.

מידע מעשי
* עונה מומלצת: כל השנה. מזג האוויר בחורף נעים יחסית. הטמפרטורות כמעט שאינן יורדות מתחת לאפס, אבל יש לא מעט ימים גשומים. בקיץ מזג האוויר נאה ולא חם מדי, אבל יש הרבה תיירים (גם צרפתים).
* הגעה: טסים מישראל לפריז ומשם בטיסת פנים לרן (Rennes), בירת המחוז. אפשר גם לנסוע במכונית שכורה (כ-300 קילומטר מפריז), או בנסיעה ברכבת (שעתיים וחצי).

לאתר
מלון Le Grand Large
* איפה: 4 Quai Jacques Cartier, 35260 Cancale
* מחיר: כ-70 אירו לחדר זוגי על בסיס לינה בלבד.
* טלפון: 33-2-9989-8290

מלון-טירה Le Château du Val * איפה: בכפר Planguenoual, 14 קילומטר מארקי
* מחיר: מ-80 אירו לחדר זוגי
לאתר

מסעדת קרפים La Cancalaise
* איפה: 3 Rue de la Vallée Porcon 35260 Cancale
* טלפון: 33-2-9989-7122

האקווריום Grand Aquarium – Saint Malo
*איפה: Avenue du Général Patton
* מחיר: 16 אירו למבוגר, 11.50 אירו עד גיל 14. מתחת לגיל 4 – חינם. דרך האתר (לפחות שבוע מראש) – 10.50 אירו.
* הערה: רוב ההסברים במקום בצרפתית, אך גם בלי להבין את השפה אפשר ליהנות.
לאתר

חצי שעת נסיעה אטית מערבה לקחה אותנו לסן מאלו (Saint Malo), עיר רומנטית מימי הביניים שנפגעה במלחמת העולם השנייה ושוקמה. העיר מוקפת חומה, ונעים לטייל ברובע העתיק שלה. כשהגשם התחזק עצרנו באחת הסמטאות לכוסית קלבדוס (Calvados), ברנדי תפוחים ממחוז נורמנדי השכן, ופתאום מזג האוויר לא נראה מאיים כל כך.

המתנו שיתבהר, ועלינו לטיול על החומות עם תצפית לים. משם המשכנו לקתדרלת וינסנט הקדוש מסרגוסה (Cathédrale Saint-Vincent-de-Saragosse), שהוקמה במאה ה-12 ומרשימה בוויטרז'ים שבחלונותיה. את היום סיימנו באקווריום הגדול שבפאתי העיר, המציג מגוון בעלי חיים ימיים מרחבי העולם.

יום 3 | לאורך קו החוף

למחרת יצאנו לנסיעה מערבה לאורך קו החוף בכבישים צרים עד כף פרהל (Cap Fréhel), חצי אי המתנשא לגובה 70 מטר. רוחות עזות אפשרו הצצה קצרה בלבד בשחפים ובעופות מים ומבט חטוף אל הים, הרחק מתחתנו. מלבדם אין כאן דבר, רק מגדלור המאותת לספינות שלא להתקרב לחוף. אלמלא מזג האוויר הסוער היינו נשארים עוד שעה ארוכה לצפות בנוף.

ארקי (Erquy), עיירת נופש נעימה שתושביה משוכנעים שהיא-היא הכפר האמיתי של אסטריקס מהקומיקס, היתה תחנתנו הבאה. בקיץ המקום גדוש במטיילים, אך בסתיו הרחובות ריקים. יצאנו לטיול של בין ערביים על החוף, מתענגים על השפל ועל גוני הסגול-ורוד-כחול של הדמדומים.

בסוף היום התפנקנו בחדר מפואר בטירה עתיקה מהמאה ה-16, שהתאפשר כלכלית בזכות התזמון – בטרום עונת התיירות. ריהוט רומנטי, תאורה רכה וחלונות שצופים ליער ירוק חתמו פרק הזה של הטיול בתחושה שלכאן עוד נחזור.

שרון בן-דוד – כתבת קולינריה ועיצוב