המלצה בקייפטאון: אפריקה למתחילים

שכונת אובסרבטורי (Observatory) שבקייפטאון היא נקודת התחלה נהדרת למטיילים לראשונה בדרום אפריקה. קטנת ממדים, קרובה למרכז העיר ובעלת חיי תרבות ולילה עשירים, אובסרבטורי נחשבת ליעד תיירותי פופולרי בקרב משפחות וצעירים. הליכה לאורך הציר המרכזי של השכונה – רחוב לואר מיין (Lower Main Road) – היא שיעור מבוא טוב ב"אפריקה למתחילים", וגם דרך נהדרת לספק כל צורך שלא יעלה בבתי העסק הרבים, הפתוחים עד השעות הקטנות.

שכבות של אדריכלות והיסטוריה

בשנות העשרים של המאה ה-19 הקימה הממלכה המאוחדת לצד נהר ליסביק (Liesbeek River) מצפה כוכבים (Observatory באנגלית) ועל שמו נקראה השכונה מאוחר יותר. מבחינה היסטורית, אובסרבטורי מייצגת רבים מהסיפורים שעליהם בנויות קייפטאון ודרום אפריקה. חלקת האדמה הזאת הייתה ההתיישבות האירופית הראשונה בקייפטאון. באמצע המאה ה-17 התנחלו הולנדים בסמוך לנהר ליסביק הזורם בצדה המזרחי של העיר. הם הציבו גדרות, הקימו חוות חקלאיות ונישלו מהאדמה את בני הקויקוי (Khoikhoi) שהשתמשו במקום למרעה. הגעת הקולוניאליסטים שמה סוף גם לאוכלוסיות הזברות, האנטילופות והאריות שחיו באובסרבטורי עד המאה ה-18.

הופעת רחוב מחוץ לחנות אינצנגו | צילום: ואלרי גסלב

סביב שנת 1900 פוצלו החוות החקלאיות לאלפי וילות קטנות כדי לספק מגורים למתיישבים שזרמו מאירופה במרוץ אחר הזהב. כך צצו בקצה אפריקה וילות ציוריות בנות קומה אחת ובעלות מרפסות קדמיות, העתקים של אדריכלות ויקטוריאנית. עד היום בתים אלו מוסיפים חן לאובס (כינוי החיבה של המקומיים לאובסרבטורי).

לואר מיין רואוד, הרחוב הראשי של אובס העכשווית והבוהמיינית, נחשב לסוהו של קייפטאון ולמיקרוקוסמוס של אומת הקשת בענן (הכינוי שדבק בדרום אפריקה עם כינון הדמוקרטיה ב-1994 וכיבוד מגוון צבעי העור בחברה). עוד בימי האפרטהייד שימש הרחוב כמרכז להומואים, למוזיקאים, לאמנים, לשחורים וללבנים גם יחד – ובכך היה בגדר בועה בתוך מציאות גזענית. כיום תמצאו ברחוב מתנדבים צעירים מאירופה שבאים להשתובב באפריקה, מקומיים בעלי מודעות פוליטית, סטודנטים ומהגרים מקניה, מסומליה, מזימבבווה ומניגריה. צפו ליחסים ידידותיים עם העוברים ושבים ולנוף אל הר משולש המכונה "דבילס פיק" (Devil’s Peak, "פסגת השטן").

חנות התקליטים וום וום | צילום: ואלרי גסלב

פניני ביגוד ותקליטי ויניל

עדות מעניינת להשראה שקייפטאון מקבלת מן העבר האירופי אפשר למצוא בחנויות היד השנייה הרבות שלאורך לואר מיין. הוותיקה והנעימה שבהן היא וונדיס (Wendy’s, כתובת: לואר מיין 128), שמנוהלת בחן זה שנים על ידי ונדי ואן-ניל וידועה כחביבת הסטייליסטים וכתבי האופנה המקומיים. המחירים הוגנים וההיצע כולל פניני ביגוד ואביזרים.

תת-תרבות נוספת המזוהה עם סגנון הווינטג' היא קהילת אספני התקליטים. כמה חנויות לאורך הלואר מיין מציעות תקליטי ויניל מקומיים ובינלאומיים. החנות וום וום (Voom Voom, כתובת: לואר מיין 19) שבניהול התקליטן הצרפתי-קייפטאוני פרד ספיידר היא מקום נהדר להאזין לתקליטים והמבחר גדול.

הסווטשירטים המפורסמים של אינצנגו | צילום: ואלרי גסלב

באותה רצועת חנויות נמצא מוסד מקומי מכובד – חנות הדגל של מותג האופנה אינצנגו (Intsangu, "טבע" או "עשב" או "מריחאונה" בשפת זולו, כתובת: לואר מיין 19) של המעצב סיזווה שנגזה, שהקים את העסק בגיל 25 בהשראת השכונה. שווה לבדוק את חולצות הטריקו עם הכיתוב אובסרבטורי למזכרת (200 ראנד, כ-61 שקל) או את הליין המשלב בדים אפריקאיים צבעוניים עם גזרות מקוריות. אפשר גם להזמין בגד בעיצוב ייחודי שיוכן עבורכם בתוך יומיים-שלושה. המקום מקדם מעצבים ואמנים מקומיים, וזה בהחלט מקום מצוין לרכישת מתנות מקוריות שמיוצרות ומעוצבות בקייפטאון.

עוגת גבינה ונשנושים אורגניים

בשל הקרבה לאוניברסיטת קייפטאון, לואר מיין רווי סטודנטים – הן מקומיים והן מכל רחבי העולם. בית הקפה הלו סיילור (Hello Sailor, כתובת: לואר מיין 86) מספק את האווירה הקוסמופוליטית עם עיצוב בהשראת עולם הימאות, כמחווה לנמל קייפטאון הנמצא לא רחוק משם. המקום מגיש אוכל עד עשר בערב בליווי מוזיקה נעימה. מומלצת במיוחד עוגת הגבינה האפויה (35 ראנד – כ-11 שקל – למשולש די גדול).

הספסלים מחוץ לקפה הלו סיילור | צילום: ואלרי גסלב

במבנה הסמוך נמצאת החנות האורגנית קומטי פודס (Komati Foods, כתובת: לואר מיין 78), הפופולרית בקרב הקהילה המקומית. בה תמצאו שלל מוצרי מזון הנחשבים לבריאים, הן להכנה במטבח והן לנשנוש. הפופולריים ביותר הם הפירות היבשים ושלל האגוזים.

מרבץ אמנים חובבי יין

ארט סורס (ArtSource, כתובת: לואר מיין 44) היא חנות לצורכי אמנות וחלון הראווה הגדול שלה משמש כחלל לתערוכות רחוב מתחלפות של ציירים מהקהילה. לוח המודעות העמוס מספק מידע על תערוכות ושיעורי ציור.

לטעימה מהמטבח המקומי מומלץ לעצור בקפה גאנש (Ganesh, כתובת: לואר מיין 68 פינת טריל, שם מוגשות מנות מצוינות של אוכל אפריקאי ומזרחי במחירים טובים. המומלצות הן מרק העגבניות עם אבוקדו; רוטי (Roti, מעין פיתה שטוחה) עם חמישה סוגי קארי צמחוני; ופאפ (Pap), עיסת קמח תירס האופיינית לדרום אפריקה (60-40 ראנד למנה). נוסף לאוכל, זהו ה"מטה" של קהילת האינטלקטואלים ואנשי התרבות המקומיים. אם לואר מיין הוא ליבת היצירתיות של קייפטאון, קפה גאנש הוא הסלון. אחרי השעה 23:00, כשהמטבח נסגר, הם מתכנסים על כוס יין או בירה לשיחות פוליטיות מרתקות. זהו גם המקום להתעדכן באירועי התרבות העצמאיים בשכונה – מסיבות, הופעות ותערוכות.

מי שרוצה להרגיש אווירה יותר אפריקאית "מהיבשת" ימצא את מיני-ניגריה בשורת הברים שבמגדלי טראמפ. גרוב לאונז' (Groove Lounge, כתובת: לואר מיין 85) הוא מהברים הוותיקים ברצועה, עם מוזיקה שמחה ומרקידה ועם אוכלוסייה המורכבת ממגוון מהגרים מהיבשת.

מטבח היום של קפה גאנש | צילום: ואלרי גסלב

תיאטרון קהילתי ולינה במעונות

אחת הפנינים האדריכליות של אובס היא מתחם הלבנים האדומות המכונה עד היום על שם בעליו המקוריים – "מפעל הגפרורים הישן". כיום, משמש אחד המבנים את תיאטרון מגנט (Magnet Theatre, כתובת: לואר מיין 146 פינת סנט מייקלס המציג הפקות מקוריות ופרויקטים של תיאטרון קהילתי. כדאי להתעדכן באתר האינטרנט בלוח ההופעות. כרטיס עולה 50 ראנד והמגוון כולל גם הצגות לילדים.

מול מתחם המפעל הישן נמצא האובסרבטורי בקפקרס (Observatory Backpackers, כתובת: לואר מיין 235), אחד ממקומות הלינה הזולים והמומלצים בסביבה, המציע חדרי מעונות משותפים לתרמילאים או חדרים פרטיים לזוגות או למשפחות. החצר האחורית והמטבח יוצרים הזדמנויות לשיחות עם מטיילים. זהו מקום חדש יחסית שצומח במהרה והמחירים נעים בין 180 ראנד למיטה ל-600 ראנד לחדר זוגי עם מקלחת.

טיפ לדרך

מעבר לפינה, ברחוב טריל (Trill Road) החוצה את לואר מיין, נמצא מועדון הג'ז המיתולוגי טאגורס (Tagore’s). המועדון מארח את מיטב האמנים המקומיים, אגדות בינלאומיות וסטודנטים כאחד, למופעי מוזיקה חיה בחינם. האווירה אינטימית ומושלמת לצריכת הקייפ-ג'ז. מדי פעם מתקיימים במקום ערבי תקליטים.

ואלרי גסלב – עיתונאית ואוצרת אמנות שהתאהבה בדרום אפריקה במהלך טיול ב-2012, ומאז היא חיה ופועלת בקייפטאון.