תאילנד שלא הכרתם
מחוז נאקון סי טמאראט, השני בגודלו בדרום תאילנד, הוא גם אחד המחוזות היפים והמגוונים במדינה. הצעה לטיול באזור שטרם נכבש על ידי גדודי המטיילים
תאילנד נחשבת בעיני ישראלים רבים למקום החופשה האולטימטיבי, ובצדק. היא יפה, מפנקת ועדיין זולה (אם כי פחות ופחות בכל שנה). מדובר במדינה כל כך גדולה, עד שהישראלי הממוצע מכיר רק חלק קטן ממנה, וחבל. מחוז נאקון סי טמאראט (Nakhon Si Thammarat) אינו רק המחוז השני בגודלו בכל דרום תאילנד, אלא גם אחד היפים והמגוונים בכל המדינה. התיירים המערביים רק עכשיו מתחילים לגלות אותו, מה שמבטיח למטייל הישראלי חוויה אותנטית מכל הבחינות. תשכחו מדוכני פלאפל בבעלות ישראלית כמו בקוואסן (Khaosan) בבנגקוק. כאן תאכלו חריף, והרבה.
אל נאקון סי טמאראט מגיעים בטיסה פנימית (כ-35 דולר לכל כיוון) בת שעה מבנגקוק עם אחת מחברות התעופה התאילנדיות. עיר הבירה של המחוז (שעונה לאותו שם בדיוק) היא עיר תאילנדית סטנדרטית, שמה שמייחד אותה הוא מקדשים בודהיסטיים עתיקי יומין. העיר, שהיא גרסה קטנה, שקטה ונקייה יותר של בנגקוק, משמשת נקודת יציאה לשלל טיולים באזור שישאירו אתכם פעורי פה.
רפטינג נופי ומעיינות חמים
במרחק שעת נסיעה מהעיר (מומלץ לשכור רכב) נמצא מסלול הרפטינג קלונג קליי (Klong Klai Rafting) המציע נוף עוצר נשימה. משני צדי נהר קלונג קליי (Klong Klai) ניצבים עצים בשלל גוני כתום, צהוב וירוק, שמזכירים יותר את הסתיו בקנדה מאשר את הנוף הסטנדרטי בתאילנד. אם תבחינו פתאום באבנים נוצצות דעו שאינכם מדמיינים, מדובר בחלקיקי אבן קריסטל שנפלו מסלעי הגרניט שלמרגלות ההרים. רוב המסלול היה די רגוע (ביקרנו בעונה היבשה, בעונת המונסונים מזג האוויר סוער יותר) עם עצירות בודדות שכוללות זמן לקפיצת ראש מאחד הסלעים. למזלי, זאת הייתה אופציה בלבד. אחרי שעה ברפטינג תוכלו לעצור בדרך חזרה לעיר במעיינות החמים קרונג צ'ינג (Krung Ching) כדי לטבול את הרגליים במים חמים ולהירגע מהשקט ומעצי הדקל שמקיפים את המקום. סביר להניח שתהיו היחידים במקום, מה שרק יכול להוסיף לחוויה. דמיינו את חמת גדר, אך בגרסה השקטה.
דולפינים ורודים ומערת עטלפים
אם חפצה נפשכם בטיול שכרוך בפחות מאמץ, תוכלו לנסוע מהעיר נאקון כשעה וחצי נסיעה צפונה אל קאנום (Khanom), עיירת דיג שקטה ויפה, שממנה אפשר לצפות בדולפינים ורודים. כאן המקום להזהיר אתכם – הדולפינים אינם בדיוק מתייצבים למשמרת כשמגיעות סירות עם תיירים, מה שאומר שייתכן ותסתפקו בקושי בסנפיר. מצד שני, מדובר בשיט במי טורקיז, ככה שגם אם לא תראו דולפינים, אין באמת על מה להתלונן. בדרך חזרה מקאנום לעיר המרכזית נאקון, מומלץ לעצור בחוף קוונג פאו (Khwaengphao) לארוחת צהריים ולטבילה קצרה במים. כאן פגשתי לראשונה תיירים מערביים. גם להם, כמו לי, הדולפינים הוורודים הבריזו. לפחות אין זה אישי.
בדרך חזרה לעיר (כ-20 קילומטר מקאנום) מומלץ להמשיך למערת קאו וואנג טונג (Khao Wang Thong) הקיימת כבר יותר מאלפיים שנה. אם תציצו בתקרת המערה תגלו עשרות עטלפים, ואם תסתכלו למטה (מומלץ לעשות זאת, מאחר שהרצפה רטובה ואפשר להחליק בקלות), תגלו מאות פסלים של אלים בודהיסטיים שפוסלו על ידי אמנים מקומיים בסלעים שבתוך המערה. הביאו בחשבון שהכניסה למערה כרוכה בטיפוס של יותר ממאה מדרגות. הסיור בתוך המערה אורך בערך כשעה ומלווה במדריך מהשמורה. רצוי להגיע למקום בליווי מדריך אישי דובר אנגלית.
טרק למאותגרים ואמנות מקומית
מי שממש מעוניין לאתגר את עצמו מוזמן לטרק בן שלושה ימים לפסגת הר קאו לואנג (Khao Luang), ההר הגבוה ביותר בדרום תאילנד שמתנשא לגובה של כ-1,800 מטר. ההר נמצא בתוך שמורה יפהפייה המשמשת בית גידול ל-300 סוגים שונים של סחלבים. הקאץ' הוא שכדי לראות את כולם תצטרכו לטפס עד לפסגה. עם זאת, אם אתם בכושר סביר כדאי לאמץ את האתגר כי הטרק עוצר נשימה ביופיו, עם נוף מגוון, ירוק ופראי של ג'ונגל שאותו חוצה מפל מים גדול. טרם יציאתכם מהארץ, כדאי לתאם מדריך לטרק ומדריך לכל הטיול דרך לשכת התיירות של תאילנד בישראל (TAT).
אם נפל עליכם מצב רוח יצירתי, סעו חצי שעה מהעיר נאקון אל כפר האמנים קיריוונג (Kiriwong). בכפר תוכלו לחזות באמנים מקומיים שמכינים תכשיטים או סבונים, צובעים חולצות טי בכל מיני דוגמאות ומייצרים וויסקי, והכול מחומרים טבעיים שנמצאים בסביבה. אף על פי שהמוצרים יפים, ריחניים וטעימים, הבונוס האמיתי כאן הוא המפגש האישי עם המקומיים, שישמחו לספר לכם על האומנות שלהם גם אם לא תקנו שום דבר. בעלת מפעל הסבון כיבדה אותנו בוויסקי תוצרת בית שהיא מכינה לבעלה (היא מעולם לא טעמה אותו) ובמשך שעתיים ישבנו איתה בחצר, שתינו ושיחקנו עם ילדים מקומיים בנהר הקרוב. לזה אני קוראת איכות חיים.
מתחשק לכם לנוח יום אחד בעיר? קפצו למוזיאון תיאטרון הבובות המקומי (Shadow Puppet Museum). הסיור במוזיאון כולל צפייה בקטע מומחז בשפה התאילנדית (אפשר לקבל תוכנייה עם הסבר קצר באנגלית) על נסיך ונסיכה מקומיים. כדאי גם לבקר באחד המקדשים הבודהיסטיים של העיר, למשל בפגודת וואט פרמאטאט (Wat Phramathat), שם נמצאים ציורי קיר שמייצגים את תחילת הבודהיזם בתאילנד. בשעות הערב תוכלו לטייל בשוק הלילה המקומי (מתקיים בראשון-שלישי), ואם אתם ממש חייבים לקנות משהו – בעיר פזורים כמה מרכזי קניות גדולים.
טיפ לדרך
בכל שנה בתחילת חודש מרס מתקיים בעיר נאקון סרי טמאראט הפסטיבל הבודהיסטי הגדול ביותר בדרום תאילנד. לעיר נוהרים המוני תיירים תאילנדים כדי לחגוג בשווקים בערב או במקדשים בבוקר. העיר הומה אדם בימים אלה, אבל האווירה השמחה שווה את החוויה. נסיעה של כשעתיים מהעיר תביא אתכם למעבורת אל קו-פנגן (Koh Phangan).
אודליה יקיר – שחקנית ועיתונאית, מתמחה בנושאי בידור, לייף סטייל וטיולים. הכותבת הייתה אורחת של לשכת התיירות של תאילנד בישראל (TAT)