סימני דרך בקטאניה

לא קשה למצוא סיבות לבקר בסיציליה, אם כי בתי המלון המוצעים בחבילות הנופש הם כנראה לא אחת מהן, כפי שלמדתי על בשרי. מחלון החדר במלון שזכינו בו ב"דיל" לקטאניה (Catania) אפשר היה לראות בקלות את קצה המסלול של שדה התעופה. עוד שני לילות במלון הזה, והייתי יכול לזהות לפי רעש המנועים את סוג המטוס הממריא מבעד לדמעתי השקופה.

בחוץ הכול נראה אחרת. הר אטנה (Mount Etna) מתנשא מעל לקטאניה כמו פירמידה מרהיבה של הטבע. ביום בהיר תוכלו לראות את עשן נשימותיו בוקע מהפסגה. אם אתם לנים באזור קטאניה, בטוח שתבקרו בו, אבל אם נשארו לכם שעתיים פנויות ואתם מחפשים מסלולי טיול קצרים ונחמדים בסביבה, הרי לכם שתי הצעות.

אלפיו דה סילבה. האיש שסימן את הדרך לעץ האלון של הכפר מילו צילום: יעקב שקולניק

האלון של מילו

הערך "אלון הגלעין" (Quercus ilex) בוויקיפדיה טורח להזכיר עץ מסוים אחד: האלון של הכפר מילוֹ (Milo) בסיציליה. זה לא עניין של מה בכך במין עץ שצומח בר במרחב שבין ספרד לתורכיה. לכן, כאשר נסענו בדרך העולה למרומי המדרון הצפוני של הר אטנה ועברנו בכפר מילו, שמחנו לגלות שלט רשמי המכוון אל העץ. כך למדנו שהאלון הזה מכונה "איליצ'ה די קרינו" (Ilice di Carrinu), מידע שהתגלה מאוחר יותר כרב ערך. השלט הפנה אותנו לכפר הקטן קזלה (Caselle) הצמוד למילו. גם במרכז הכפר הזה מוצב שלט רשמי המוביל לדרך סלולה, אך מעוטת בתים, בשם "ויה ספוטו" (Via Spoto).

אלא שמכאן ואילך השלטים נעלמו. גיששנו בכמה דרכי עפר ונואשנו. חזרנו על עקבותינו לוויה ספוטו. ליד מכונית ישנה עמד סבא אחד. "איליצ'ה", זרקנו לו, מצפים למחוות הידיים המקובלת שפירושה: "אין לי מושג מה אתם רוצים ממני". אבל אלפיו די סלבה, מורה לכימיה בדימוס, חייך והראה לנו שלט קטן שנמצא הפוך על הארץ ועליו כתוב בכתב יד רועד: "איליצ'ה" (Ilice).

אחרי שכולנו גיחכנו, התנדב אלפיו ללוות אותנו לעץ. מה זה התנדב? ממש שמח. הצלחנו להבין שהעץ נמצא במרחק קילומטר, משהו כמו חצי שעת הליכה. אם מישהו ירצה לעקוב אחר המסלול שלנו, וזה מומלץ מאוד, נאמר לו שעליו לנסוע מרחוב גוליילמו מרקוני, הרחוב הראשי בכפר (Via Guglielmo Marconi), כ-450 מטר בוויה ספוטו, ולצעוד שמאלה בדרך העפר הראשונה אחרי בית בודד.

צעדנו בדרך העפר כ-150 מטר ופנינו ימינה. אלפיו הראה לנו מכסה חלוד של חבית עם סימון של חץ כחול הפונה ימינה. המכסה היה תלוי על גדר מחנה קיץ לנוער. "סיניָילה" (Segnale, "סימן" באיטלקית), אמר והצביע על חזהו. "בשביל התיירים". המשכנו, כשגדר מחנה הנוער משמאלנו. דרך העפר עלתה במדרון מתון, בלב חורש ים-תיכוני נהדר, אבל סימני הדרך הלכו ונעשו יותר ויותר מוזרים. פה נוצה תלויה על עץ, שם אגד שרכים תקוע בזווית ענף. "סיניָילה", הצביע אלפיו בגאווה על כל אחד מהם ושוב ושוב על חזהו, עד שהבנו שהוא הוא האיש שסימן כך את הדרך למען המטיילים שמבקשים להגיע אל העץ.

הגענו. איזה עץ נהדר. האלון של מילו הוא יצירת מופת של הטבע. מהגזע האדיר עולה מערבולת של ענפים חסונים שמעלה את צמרת העץ לגובה של 20 מטר. אחרי שגמרנו להתפעל מהמראה, גילינו שלט עץ מכובד המספר על העץ. "את זה לא אני שמתי", הודה אלפיו. "זה שייך לשביל רשמי שמגיע לעץ מהכפר הסמוך זפראנה (Zafferana)".

דרך הכיכרות הקטנות

הר אטנה הטביע את חותמו בדרומה של סיצילה גם בדמותו של מצוק בזלת מפואר, המלווה לאורך כשישה קילומטרים את החוף שמצפון לקטאניה. ההמלצה שלי היא להתרשם מהמצוק, שנחשב כיום לשמורת טבע, תוך כדי טיול בדרך עתיקה, שנבנתה בראשית המאה ה-17. הדרך קישרה את העיירה אצ'יריאלה (Acireale), השוכנת בראש המצוק, עם כפר הדייגים הקטן סנטה מריה לה סקלה (Santa Maria la Scala).

תוכלו לנסות למצוא חניה בתשלום באצ'יריאלה, באזור צומת הרחובות גלאטֶאה (Via Galatea) ורומא (Via Roma), ולצעוד משם דרומה עד לרחוב רומיאו (Via Romeo), המוביל לגשר הולכי רגל שחוצה בערמומיות את הכביש הראשי (SS114) היישר אל הדרך שלנו.

עם זאת, אני מציע להחנות את הרכב בקצה הדרומי של רחוב ויה מולינו (Via Molin), הרחוב הראשי והיחיד של סנטה מריה לה סקלה (ללא תשלום). מכאן מתחילה הדרך העתיקה, המטפסת במעלה המצוק בגרם מדרגות קצר ויפה וממשיכה בסדרה של עיקולים, שכל אחד מהם חושף עוד טפח מהנוף המרשים. מימין תראו פרדס לימונים הגדל על טרסות שנבנו במדרון התלול, ומשמאל תוכלו לצפות בחורש הסבוך. קיסוסים ילוו אתכם לאורך כל הדרך כמעט. הדרך ידועה בשם "לה צ'אזטה" (Le Chiazzette), שפירושה בסיציליאנית "כיכרות קטנות". הסיבה לכך היא שבוני הדרך יצרו בחלק מהעיקולים כיכרות קטנות למנוחה.

לאחר 400 מטר תגיעו לקפלה קטנה. עוד 200 מטר ואתם בצלו של מבצר טוקו (Fortezza del Tocco). מחומות המבצר צפו השומרים אל הים וירו בתותח כל אימת שספינת פיראטים, חיזיון נפרץ בסיציליה בימים עברו, הגיעה לאזור.

יעקב שקולניק – כותב בתחומי ידיעת הארץ ומתכנן שילוט תיירותי

טיפ לדרך

על חוף הים, כ-15 קילומטר צפונית למרכז קטאניה, תמצאו את העיירה הנחמדה אצ'י טרצה (Aci Trezza). אם תביטו לכיוון הים תבחינו בשלושה עמודי בזלת מרהיבים מזדקרים מן המים. האגדה מספרת שהקיקלופים השליכו אותם על אודיסיאוס. לרעבים, כדאי לחפש את מסעדת "5" (5 Ristorante) המעניקה תמורה מלאה למחיר. כתובת: פרובינצ'לה Provinciale) 140).