הזוגיות בראש השנה

סדר "תשליך" הוא תפילה קצרה הנאמרת בחג הראשון לפני השקיעה, על שפת מקור מים. בעצם אמירת תפילה זו, אנחנו מעין משליכים לים את חטאינו ומיטהרים.

ביחסים: רבים מאיתנו נמצאים בקשרים לא טובים או ממשיכים להיות בקשר כזה או אחר עם אנשים שלא עשו להם טוב. זה הזמן להשליך את האנשים האלה מהחיים שלנו, לזרוק יחסים לא טובים שתוקעים אותנו, ללמוד מהם ולהתחיל דף חדש.

בנוסף, לא נעים להודות בכך, אבל רבים מאיתנו סוחבים "חטאים" כלפי בני הזוג – בין אם מדובר בחטאים קטנים כמו לא להגיע בזמן לאירוע שחשוב להם, ובין אם מדובר בחטאים גדולים יותר כמו פלרטוטים עם אחרים ויותר מכך. ראש השנה הוא ההזדמנות להשליך מעלינו את כל החטאים האלה, ולהחליט שיותר לא חוזרים עליהם.

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים נקראים "עשרת ימי תשובה", ובהם נוהגים להוסיף לתפילה קטעי סליחות על חטאינו, וכן לבקש סליחה מאחרים על שפגענו בהם – כל זאת כהכנה ליום כיפור – שהוא, על פי המסורת, יום הדין שבו נקבע גורלנו.

ביחסים: לאחר שהשלכנו את החטאים שעשינו כלפי בני הזוג שלנו (ע"ע "סדר תשליך"), אנחנו עוברים לבקשת מחילה. זה הזמן לעשות חשבון נפש ולהתנצל על דברים שעשינו (או שלא עשינו).

עם זאת, יש מקרים שבהם אתם עלולים לפתוח תיבת פנדורה אם תעלו נושאים מסוימים מהאוב. אז אם אתם חושבים שבקשת הסליחה הזו לא תוביל לדבר חיובי ורק תגרום לאדם השני להרגיש יותר רע – ותרו. בקשו סליחה בליבכם או כתבו מכתב סליחה – ואחר כך תשמידו אותו. לפעמים הניקוי שלנו והצורך להתוודות או להתנצל, עלול לגרום יותר נזק מאשר תועלת.

3. התרת נדרים

בערב ראש השנה נוהגים להתיר נדרים שנדרנו במהלך השנה. מהם נדרים? על פי המסורת, אלו הם איסורים והתחייבויות שאדם קיבל על עצמו, מעבר לאיסורי התורה (כמה פעמים מצאתם את עצמכם אומרים: אם אצליח לעשות דבר מסוים או אם יקרה דבר מסוים, אני מבטיח להתנהג/לעשות דבר מה?).

על פי ה"שולחן ערוך", תחת המונח נדרים נמצאות גם אמירות שאינן זהירות ואחראיות כלפי המשפחה והחברה, ובעצם בראש השנה אנחנו לוקחים אחריות על הדברים שאמרנו ומבקשים להתיר את ההבטחות והאמירות שבמחשבה שנייה לא היינו אומרים/מבטיחים אותן.

ביחסים: זה הזמן להפסיק להבטיח לבני הזוג דברים שאנחנו לא יכולים לקיים, להבטיח להשתנות בצורה קיצונית בלי שנוכל לעמוד בכך, לעשות דברים שעומדים בניגוד לאמונות/לתפיסות שלנו ועוד.

כמו כן, זה הזמן לזנוח אמירות והצהרות מטופשות כמו "אני יוצאת רק עם גבוהים", "בחיים לא אהיה עם בחורה בלי תואר" וכדומה. לא תאמינו כמה דלתות זה יכול לפתוח לכם ולאן זה יכול להוביל אתכם…

זה הזמן לעשות חשבון נפש, ולהתנצל על דברים שעשינו (או שלא עשינו)

יש כמה מטרות לתקיעה בשופר. אחת מהם, על פי הרמב"ם, היא "להעיר" אותנו ולגרום לנו להתבונן עמוק לתוך נשמתנו, לחקור טוב-טוב את מעשינו, להפסיק לעשות מעשים שאינם חיוביים ולא לחשוב יותר מחשבות לא טובות.

ביחסים: צלילי השופר הרמים יכולים לעורר רבים וטובים, שהתחילו לקחת את בני הזוג כמובנים מאליהם. זהו בעצם "הניעור" שאנחנו צריכים מדי פעם, כדי להזכיר לעצמנו שאנחנו ברי מזל שאנחנו עם אנשים שאנחנו אוהבים ושאוהבים אותנו בחזרה, ולהעריך את זה.

השופר מעורר אותנו מהתרדמת שבשגרה, וגורם לנו לעצור רגע, להסתכל אחורה ולנתח את הדרך שבה התנהגנו כלפי בני זוגנו במהלך השנה. למרות שאנחנו לא מתכוונים, לכל אחד מאיתנו יצא לפגוע בצורה זו או אחרת בבן/בת הזוג – בין אם זה בדבר שאמרנו או שלא אמרנו, ובין אם מדובר במעשה שעשינו או שלא עשינו. לכן כדאי לקחת פסק זמן, להסתכל על דברים מהצד, להודות בינינו לבין עצמנו על התנהגויות לא במקום או על דברים שאנחנו מצטערים שאמרנו או שחשבנו, ולהחליט שלא לחזור על כך.

בארוחת החג מופיעים מאכלים המייצגים ברכות ותקוות לשנה החדשה. לכל עדה ולכל משפחה יש את הסמלים שלה, אך המשותפים לכולם הם טבילת פלחי תפוח בדבש (המלווה בברכה לשנה מתוקה), אכילת ראש של כבש או של דג (המלווה בברכה "שנהיה לראש ולא לזנב"), אכילת רימון (המלווה בברכה "שירבו זכויותינו כרימון"), תמר (כדי לבקש שייתמו אויבנו), סלק (כדי שיסתלקו שונאינו) ועוד.

ביחסים: הוסיפו לתפילות ולבקשות הרגילות, גם בקשות הנוגעות לזוגיות שלכם ושל הסובבים (שימו לב: אם יש רווקים מסביב לשולחן, כדאי לוותר…). הצעות לברכות: "שייתמו מריבותינו", "שירבו טיולינו הרומנטיים", "שהזוגיות שלנו תעמוד בראש סדר העדיפויות שלנו ולא בזנבו" ועוד ועוד – כל אחד על פי דמיונו ומידת הנועזות שלו. אין ספק שזה יכניס טוויסט מעניין לסמלי החג.