המסכות הורסות את הזוגיות

כדי למצוא חן וכדי למנוע מריבות, אנחנו עוטים על עצמנו מסכות ולא אומרים מה אנחנו באמת רוצים וחושבים. למה זה יוצר דווקא בדידות וניכור ומה עושים כדי לשפר את האינטימיות?

88 שיתופים | 132 צפיות

בואו נתחיל מהעובדות: כמעט כל הזוגות מתחילים את הקשר באהבה עזה. רוב הזוגות מדווחים על בעיות באינטימיות בהמשך הקשר. 60% מהאנשים שנמצאים בקשר ארוך מדווחים שהקשר שלהם איבד מחיותו ומותיר את בני הזוג בודדים בתוך הקשר. כ- 40% מהזוגות מתגרשים.

עובדות אלה מעוררות את השאלה: מה קורה לאהבה ולאינטימיות? איפה אבדה האינטימיות ואיך הפכה האהבה הלוהטת לקשר שחוק ועייף והותירה כל כך הרבה אנשים בודדים בתוך מה שהיה פעם קשר קרוב?

בין הזיוף לאמת

אחד הגורמים הראשוניים לבעייתיות במערכות יחסים אינטימיות הוא התנגשות כמעט בלתי נמנעת בין הצורך שלנו באותנטיות לבין הצורך הראשוני שלנו לעטות מסכות. למדנו מילדות לעטות מסכות ולהתנהג כמצופה. למדנו שנצליח לתמרן את העולם בהצלחה גדולה אם נעמיד פנים שאנחנו מרגישים משהו בזמן שאנחנו מרגישים משהו אחר. במשך הזמן למדנו שאם נעטה מסכות שיסתירו את רגשותינו האמיתיים, יהיה לנו סיכוי טוב יותר להשיג את מבוקשנו.

למידה זו מעוררת את אחת הדילמות הקשות באינטימיות: אנחנו רוצים להיות נאהבים בזכות מה שאנחנו, אבל בו בזמן חוששים מדחייה אם לא נתנהג כמצופה מאיתנו. הדילמה הזאת מקשה על קיום האינטימיות: מצד אחד, כשאנו מתאהבים אנחנו מייחלים לכך שבת/בן הזוג שלנו יקבלו אותנו ממש כמו שאנחנו, אנחנו מקווים להיות כנים ופתוחים ככל יכולתנו ומקווים שהפרטנרים שלנו למסע המשותף יהיו פתוחים עד הסוף גם איתנו.

אבל בו בזמן, הצלחתו של קשר אינטימי מותנית גם ביכולת השותפים בו לשחק תפקידים שונים בהצלחה. קצת להרשים, או מה שהפסיכולוגיה מכנה "לעטות מסיכה". היא מצפה, למשל, מבן זוגה להיות מנומס ואדיב ולהרשים מאוד את הוריה, והוא מצפה שהיא תשתלב בהצלחה במעגל חבריו. כדי להצליח בכך, בני זוג שנמצאים בקשר אינטימי לומדים מהר שאין ברירה אלא לעטות מסכות כשעליהם להרשים אחרים ולספק כך את בני זוגם.

מפלס השעמום מתחיל לעלות

כשאנו עוטים מסכה הביטחון עולה, אבל יחד איתו עולה גם השעמום, כי בעצם אנחנו לא אנחנו והאדם שמולנו איננו בדיוק הוא. ברור שהשימוש במסכה איננו מודע ומיועד למנוע מאתנו להיפגע. המחיר שמשלמים על כך הוא כבד: מכיוון שאי אפשר לחוות אינטימיות מאחורי המסכה, התחושה היא של בדידות וניכור. לעומת זאת, כשמעיזים להסיר אותה, כשמעיזים להיות כנים ואמיתיים, התחושה המשכרת היא של עוצמה וחוזק.

מתי בני זוג מרגישים שהאינטימיות חזקה מספיק כדי להסיר את המסכות? רק במצב של בטחון רגשי גדול לא קושי בולט באינטימיות הוא חוסר הביטחון בזוגיות, שהרי ניתן להסיר את המסכות ולנסות דרכי התנהגות שאינן תואמות את המסכות רק כשמרגישים ביטחון.

קושי אחר הוא חוסר תיאום בין בני הזוג, שהרי כשאני מסירה את המסכה שלי, עליו להסיר את זו שלו. כששני בני הזוג מרגישים מחויבות וביטחון להראות זה לזה את האני האמיתי שלהם, נחווית אינטימיות. אינטימיות זו תחזיק מעמד גם כשיש בזוגיות רגשות שליליים. אם עימות מובע בפתיחות, התוצאה תהיה קירבה גדולה יותר. מסכות מובילות לניכור ולריחוק, ואילו האני האמיתי מזמין אינטימיות. אבל לשם כך, כאמור, יש צורך בתחושה של ביטחון.

מכשלה נוספת באינטימיות היא הפחד מעימותים או קבירת העימותים כדי לשמור על "שקט תעשייתי". עימותים הם חלק בלתי נפרד מחיים אינטימיים עם פרטנר נוסף. צריך לזכור שלכל אחד מבני הזוג יש צרכים וחסרים. כמעט בהגדרה לא יתכן מצב שבו הצרכים והחסרים של האחד יתמזגו עם אלה של השני בצורה מושלמת. עימות, בדרך כלל, מתקשר לתוקפנות ולרצון לנצח, לא לצאת "פראייר". כלומר, מישהו מרגיש שהוא מפסיד ונפגע, ורק אחד מקבל את מה שהוא רצה. באינטימיות, כשאחד מפסיד, שניהם מפסידים, כי כל אחד מבני הזוג מתבצר ומתרחק.

עימותים ומריבות מעייפים מאוד, מחבלים באינטימיות, ונוטים לקפוץ מנושא לנושא. לרוב, בני זוג שוכחים על מה רבו, כי יותר מדי עניינים ורגשות היו מעורבים בעימות, והופכים אותו לזיכרון מטושטש אך כואב.



רק כששני בני הזוג מרגישים מחויבות וביטחון להראות את האני האמיתי שלהם, יש אינטימיות. צילום: א.ס.א.פ קריאייטיב | Photo_Ma – Fotolia.com

גורמי העימות הבעייתיים: סקס וכסף

סקס וכסף הם שני גורמי העימות הבעייתיים והרגישים ביותר במערכות יחסים אינטימיות. אלה הם שני תחומים בעייתיים, הן כי הם מסמלים את הישרדותנו, והן כי רק במקרים נדירים יש התאמה בין בני זוג בתחומים אלה. הנטייה לקפוץ מנושא לנושא בעת עימות הרסנית ביותר כשהנושא הוא סקס או כסף, וכאן טמון גם הקושי: מאחר שמרבית האנשים יודעים את הפגיעות הרבה ביותר בקשר לכסף ולסקס, קיימת נטייה להימנע מלהעלות את הנושאים האלה, כדי לשמר את האינטימיות.

אבל כשמשאירים את "תפוח האדמה הלוהט" הזה בלתי פתור, הוא מהווה מן "פצצת זמן", שבעטיה עלולים לריב כמעט על כל דבר, ולעבור משינה בתנוחת "כפיות" לתנוחת "סכינים".

ד"ר שרית סגל היא פסיכולוגית קלינית, ראש המרכז לחקר הפסיכולוגיה ויישומיה במכללת לוינסקי לחינוך