מה עושה רווקה בליל הסדר?
שוב מגיע ליל הסדר ואת עדיין רווקה. כך תתמודדי עם מבטי הרחמים של כולם ותשכנעי אותם שטוב לך ושאין סיבה לדאגה
ביום ראשון את יוצאת לסרט עם חברה, ביום שני עושה TRXבמכון, בשלישי רואה את ריאליטי עם חברים, ברביעי יש לך שיעור קבלה, בחמישי את יוצאת לרקוד ובשישבת יש לך קצת זמן לנוח ולפגוש את המשפחה. אז למי בכלל יש זמן לבן זוג בלו"ז הצפוף הזה? חוץ מזה, את כבר יודעת שהאחד שלך יגיע כשתהיי מוכנה לכך ושאין טעם להילחץ.
אבל עם הגעתם של ימי החג ואיתם הארוחות המשפחתיות הכל נראה אחרת. פתאום את צריכה לתת דין וחשבון על מצב חיי האהבה שלך לסבתא שלך, שמתפללת יומיום להספיק לזכות להחזיק נין או שניים בידיה. בסופו של דבר את מוצאת את עצמך בשיאה של שיחה שבה את נדרשת לנמק למה את עדיין רווקה. פתאום את מרגישה צורך להתנצל על החיים הנפלאים שלך כסינגלית ובו זמנית את מקבלת שורת דד-ליינים מכל מיני "מבינות דבר", ומבטיחה לעצמך שתעשי הכל כדי לא להגיע למפגש הזה בשנה הבאה.
חג הרכילות
"חגים זה הזמן של המשפחה להיות ביחד, ויש לכך השלכות לטוב ולרע", אומר ד"ר ארנון לוי, פסיכולוג קליני ומאמן מוסמך. "מצד אחד, המשפחה מתכנסת ומתלכדת סביב שולחן החג; מחליפים חוויות, שרים שירים ביחד וחווים תחושת משפחתיות שבמשך השנה לא תמיד קיימת. מצד שני, זה בדיוק הזמן שבו כל אחד נמדד ביחס ל'הישגים' של שאר בני המשפחה, בין אם מדובר על תחום הזוגיות, הקריירה, ההשכלה ועוד.
"בהזדמנות זו, חלק מבני המשפחה, ובעיקר המבוגרים שביניהם, מרגישים צורך לשים על השולחן אפילו את המחשבות הנסתרות שלהם, אלו שנשמעות בדרך כלל רק בשיחות הטלפון והרכילויות. בהקשר זה עולה הצורך לתחקר את רווקות המשפחה, ואלו יכולות להפוך לנושא השיחה, גם אם זה מעורר אצלן תחושת אי נוחות", מסביר ד"ר לוי.
"במשפחה שלי מאוד אוהבים את החגים", מספרת דניאלה, 29. "פעם גם אני הייתי כזאת. מגיל קטן הייתי מחכה לראש השנה ואחר כך לפסח, ובין לבין לעוד כל מיני חתונות ובר מצוות שבהן הייתה המשפחה נפגשת. הציפייה למפגשים המשפחתיים עברה לי כשהייתי בערך בת 25 – כשהתחלתי להרגיש שכל המסובים בשולחן נהנים לצחוק ולדבר על בת הדודה 'הקשה להשגה' ששוב הגיעה לשולחן החג לבד. בהתחלה הייתי משתפת פעולה וצוחקת עם כולם, אבל לאט לאט זה התחיל להציק לי ועכשיו אני מרגישה שכדי להיות 'ראויה' לשבת עם המשפחה שלי מסביב לשולחן אני צריכה 'לזייף' בן זוג".
שלום, אני נוסעת
גם אצל אופירה, 30, הסיטואציה סביב שולחן החג הייתה די דומה, אבל בניגוד לדניאלה, היא החליטה לקחת את העניינים לידיים. "בגיל 27 החלטתי שלא מתאים לי יותר לשמוע את חיצי הביקורת הדו-שנתיים שנורים לעברי כל ראש השנה ופסח. החלטתי שזה לא מגיע לי ושאם המשפחה שלי לא מקבלת אותי כמו שאני, אולי עדיף שלא אגיע לארוחות החג.
"מצאתי דיל מעולה לסופשבוע ארוך בחו"ל והודעתי חגיגית לאמא שלי שבחג הזה לא אהיה בארץ. היא הייתה בשוק מהידיעה שאני מעדיפה לבלות את החג עם הגויים מאשר עם המשפחה שאני כל כך אוהבת. לא עזרו ההסברים שלי על הסיבות שהביאו אותי לכך, כי אמא שלי אמרה שאני סתם מנפחת את הדברים ושאחרי הכל כולם רק רוצים שאהיה מאושרת. בסופו של דבר הם היו מאושרים עם חרוסת ומרור ואני וחברה שלי היינו מאושרות בחופשה בחו"ל. הקטע האירוני היה שדווקא על המטוס בדרך חזרה מהחופשה הכרתי בחור חמוד שהפך אחר כך לבן זוגי".
"תחושת הבדידות היא סובייקטיבית ולפעמים אין לה כל אחיזה במציאות", מסביר ד"ר לוי. "השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא אם קשה לך עם הרווקות או שאת מרגישה איתה בנוח. אם הבדידות מציקה, ובארוחות החג עולה פתאום מעין חובה להתמודד איתה – נוצרת תחושה מאוד לא נעימה. אם הבדידות היא מבחירה, או קיימת הבנה שמדובר במשהו זמני שעתיד להשתנות, אפשר להפיק מכך את המרב, כלומר לא להתייחס להערות המטרידות, ובעיקר – למצוא עיסוקים אחרים שעושים טוב על הלב.
"הרבה אנשים מנצלים את חופשות החגים לנסיעות לחו"ל. היתרון העיקרי שיש בנסיעה מהסוג הזה הוא שלמעשה מדלגים על כל התקופה הלא שגרתית של החג. כשחוזרים לארץ החיים שבים למסלולם וכל אחד חוזר לעבודה, לחברים ולעיסוקים המוכרים והאהובים", מסכם ד"ר לוי.
פסח, מצה והומור
אם אין לך כרגע כסף לצאת לחופשה בחג, או שלא בא לך לטוס לבד, את בכל זאת יכולה לשבת סביב שולחן החג ולעמוד על זכותך ליהנות. "אם לא נוח לך שהדודות או הסבתות לוחצות עלייך בשאלות מציקות, זכותך הלגיטימית להגיד להן שלא נוח לך ושאת מבקשת לשנות את נושא השיחה. ברגע שתעמדי על זכותך תוכלי לנהוג באסרטיביות ולהציב גבולות, גם אם זה במחיר של מבוכה או אי-נעימות מצד בני המשפחה", אומרת בתיה רותם, מנחת קבוצות.
יש דרכים שונות להגיד את הדברים והכל תלוי באופי שלך ובדינמיקה הקיימת בינך לבין בני המשפחה. "האופציה הראשונה היא להתייחס לנושא בהומור", אומרת רותם. "רגע לפני שכל הדודות מתחילות לרחם עלייך ולהביע את 'דאגתן' לעתידך הזוגי, את יכולה להפוך את הקערה על פיה ולהגיד משהו כמו 'משפחה יקרה, אני יודעת שכל חג נורא חשוב לכם לתת לי להרגיש עד כמה אני מסכנה ולהראות עד כמה אתם דואגים לעתידי. אז כן, אני עדיין מסכנה, עדיין אין לי מה לחדש בנושא הזוגיות ואני ממש אודה לכם אם השנה נוכל לדלג על נושא השיחה הזה ולמצוא אחרים, גם אם יהיה קצת קשה".
לא כל המשפחות טרחניות ומציקות. יש גם את המשפחות שמקבלות כל אחת עם השוני או הייחוד שבה. "במשפחה שלנו אין נכון ולא נכון", מספרת ליהי, 25. "יש לי בני משפחה מכל הסוגים והמינים. סביב שולחן החג יש לנו גרוש, הומו, לסבית, וגם בחור מאתיופיה שאמא שלי אימצה למשפחה, ככה שהרווקות שלי היא לא משהו ששווה לשים אליו לב. מה שאני אוהבת במשפחה שלי זה שלכל אחד נותנים את הכבוד המגיע לו, ולא שופטים אותו לפי סטיגמות או מוסכמות חברתיות".
חגית, 31, ידעה שהדבר שהכי מציק לסבתא שלה זה שהיא תמיד יודעת אחרונה על דברים שקורים במשפחה, ולכן היא מצאה טקטיקה שתשאיר לה טעם טוב מהחג. "אנחנו פולנים בדם, וכמו אצל כל משפחה פולנית גם אצלנו אוהבים לחטט בפצעים של בני המשפחה בארוחות החג. פעם אחת סבתא שלי אפילו זרקה לחלל האוויר שאין לה בעיה אם אני לסבית כי היא רק רוצה לדעת שיש לי מישהו להזדקן איתו. בחג האחרון החלטתי להקדים תרופה למכה. בתחילת הערב ניגשתי אליה ואמרתי לה שכשאני אמצא את האבא של התינוק שלי, אני מבטיחה שהיא תהיי הראשונה שתדע. היא הייתה כל כך מאושרת מהעובדה שהיא תוכל לפרסם ידיעה מרעישה שכזו בין בני המשפחה, עד שהיא שכחה להמשיך לנדנד לי בנושא".
"כשמישהי מגיעה עם בן זוג לאירוע משפחתי סף ההצקות יורד באופן משמעותי", אומרת רותם. "נכון שעדיין יהיו את אלו שישאלו שאלות כמו 'למה אתם לא ביחד', אבל הנוכחות של החבר מפיגה את התחושה שאת לבד והישיבה סביב השולחן עם בני המשפחה חוזרת להיות חמימה ונעימה".
חוסר הרצון להיות לבד בחג מוביל פנויים ופנויות רבים אל אתרי ההיכרויות ברשת. "לפני החגים יש פעילות רבה מאוד באתרי ההיכרויות", אומר ד"ר לוי, "אבל בחגים עצמם יש דווקא ירידה. הסיבה לכך היא שהפנויים והפנויות מחפשים פתרון מיידי לבדידות שלהם, אך אינם מוצאים בהכרח את האנרגיות להשקיע בקשר חדש לטווח ארוך. לפני החגים הצ'אטים והפורומים הרבה יותר פופולריים כי הם עונים על צורך מיידי בחברה".