אחריי!

| אלינור איתם

יש אנשים (וילדים) שהם מנהיגים מלידה, אך מתברר שאפשר לעודד תכונות של מנהיגות מגיל צעיר. בחירות, הדור הבא

ילד שיצטרך להתאמץ כדי למצוא פתרון - יפתח אסטרטגיות | צלם: Ingimage

כולנו היינו רוצים להיות מנהיגים ולגדל ילדים שיהיו מנהיגים בסביבתם. האם מנהיגות היא תכונת אופי או שאפשר לחנך למנהיגות? "הדחף להנהיג אצל בעלי החיים משפר את סיכויי שרידות הלהקה. תמיד ימצא בקבוצה פרט אלפא שישלוט בלהקה וינהיג אותה בעת חיפוש מזון או בעת התגוננות מפני טורפים, לכן הטבע דאג להעביר את התכונה הזו בתורשה כדי שלכל קבוצה יהיה לפחות מנהיג אחד", מסביר עופר ארז, פסיכותרפיסט, מנהל שותף במכון "כלים שלובים", המתמחה בטיפול רגשי והתנהגותי בילדים ובבוגרים בסביבה הביתית.

"אצל בני האדם המצב דומה. כולנו נולדים עם הרצון להשפיע על סביבתנו. עם זאת, רק לחלקנו יש יכולת להגשים את הרצון ולהשיג עמדה המאפשרת השפעה. אף שמדובר בתכונה שהיא כנראה מולדת, הורים יכולים ליצור בבית אווירה שתסייע לילדיהם לפתח את כישורי המנהיגות הטמונים בהם". איך לעשות זאת? עופר ארז, בתיה בנדל, מנהלת בית הספר Stage – הבמה להצלחה, ושנית ארז, מומחית ביחסי עבודה ומאמנת למנהיגות, מייעצים:

להיענות זה לחזק, לא לפנק: מנהיגות מתפתחת כבר בעריסה, בתגובת ההורים לבכי התינוק. פעמים רבות מתנהל ויכוח משפחתי בין הטוענים שלא צריך להיענות לכל בכי של התינוק כדי שלא יהיה מפונק, לבין הטוענים שהיענות נכונה לבכיו של התינוק מחזקת אותו. היום מומחים מציעים להורים לתת מענה לכל בכי של התינוק. כשהתינוק מקבל מענה מספק למצוקותיו, הוא לומד שהעולם הוא מקום בטוח והוא הופך להיות בעל ביטחון עצמי. מנהיג הוא אדם שמאמין שיש בכוחו לשנות מצב שלא נוח לו.

צילום: Ingimage

לתת אחריות, לפתח אסטרטגיות התמודדות: תחושת מסוגלות עצמית מתפתחת כבר בינקות. ילד שיודע לקחת אחריות על הדברים שקורים לו מפתח תחושת מסוגלות עצמית ומבין מה היה חלקו ביצירת המצב. ילד שחש חסר אונים יאשים את הסביבה במה שקורה לו. הוא לא יודע מה עליו לעשות כדי לייצר מצב שהוא מקווה לו. כשההורה ממהר לפתור עבור הילד כל בעיה, הוא בעצם מונע מהילד לנסות את כוחו ולבדוק איך הוא יכול לפתור בעיות לבד. ילד שיצטרך להתאמץ כדי למצוא פתרון – יפתח אסטרטגיות התמודדות יעילות, וזה יהפוך אותו לילד עצמאי עם תחושת מסוגלות עצמית.

להביע את רצונו, לתרגל משא ומתן: בגיל שנתיים מגדיר הפעוט את עצמאותו באמצעות שליטה על סביבתו והוא נאבק על שליטתו זו. בתקופה זו מתעצבים התנהגותו ויחסו הבסיסי לסמכות. כחלק מהמאבק, הוא לומד לשאת ולתת עם הוריו. ילד שבגיל הזה נמנעת ממנו האפשרות להביע את רצונו ולהשיג לפחות חלק ממנו – יכול לאבד את אמונתו ביכולתו להשפיע על סביבתו, או לחלופין להתפתח לילד המונע כל הזמן באמצעות מאבקים על שליטה.

הוא לא יידע לוותר, כי מבחינתו כל קונפליקט מסתיים רק באחד משני מצבים: או שהוא שולט או שהוא נשלט. ילד שלמד שיש לו יכולת להשיג את רצונו באמצעות משא ומתן – יידע כמנהיג לעמוד על שלו, אבל לוותר כשהמצב נראה לו כמצדיק ויתור.
ללמד להתגבר על הפחד: בגיל ארבע לערך ילדים מתחילים לפחד ממצבים שבעבר לא הטרידו אותם, כגון: מפלצות, חושך או חיות טורפות. כשילד מפחד, הוא בעצם מספר על התפתחותו הקוגניטיבית. יש לו יכולת שכלית לייצג מצב במוחו בלי שיהיה לו ייצוג במציאות. התפתחות זו מעידה על יכולות שכליות גבוהות, אבל הפחד גם עלול לשתק, לעכב את הילד ולמנוע ממנו להתנסות.

לכן חשוב לתמוך בילד ולא לבטל את פחדיו באמירות כמו: "אתה סתם מדמיין", כי בדמיון שלו החשש נחווה כאמיתי. עם זאת, חשוב לא לתת לו תחושה שכשהוא מפחד נענים לכל בקשותיו, כדי לא לחזק את הפחד ככלי להשגת רצונותיו. כשהוא יידע להתגבר על פחדיו – הוא יידע כמנהיג לקחת סיכון למרות החשש.

לא "לנפנף", לאפשר ויכוח ודיון: "ככה זו לא תשובה". כשילד מבקש הסברים להחלטת ההורים ומקבל את התשובה "ככה", הוא לומד שהחלטות הן שרירותיות ושאין בהן היגיון. הוא לומד שכשרוצים משהו צריך לכפות אותו בצורה כוחנית על האחר, ולא צריך לספק לכך הסברים.

כשהורה מסביר כל החלטה שלו בהסבר קצר המציג את ההיגיון שמאחורי ההחלטה, הילד לומד שלשפה יש כוח, שאפשר להסביר ולשכנע ושהחלטות אינן מתקבלות באופן שרירותי. הורים רבים משתמשים במילה "ככה" כדי למנוע ויכוחים, אבל לוויכוח יש חשיבות – הוא נותן לילד לחוות את יכולתו לשכנע.

ליפול ואחר כך לקום: להמבחן להצלחה הוא מה שקורה אחרי הנפילה – האם אדם חוזר להתמודד ולנסות, או שהוא נשאר על הרצפה ומוותר על המשך ההתמודדות? ילדים רבים שחווים כישלון מתקשים להכיל את התחושה הקשה שמגיעה בעקבותיו ונכנסים להתקף זעם. הם לא מאבדים את הכריזמה המנהיגותית שלהם בעיני חבריהם משום שהפסידו, אלא משום שלא ידעו להתמודד עם ההפסד בצורה בוגרת.

ההורים הם המודל לחיקוי עבור הילדים. חשבו איך אתם מתמודדים עם כישלון. מה קורה למשל כאשר אתם מאחרים לפגישה? האם אתם כועסים על עצמכם או שאתם מוצאים דרך להתמודד? כשהתגובה שלכם מסתגלת, גם תגובתו של הילד לכישלון שהוא יחווה תהיה דומה.

צילום: shutterstock

עשרת הדיברות לתמיכה בזרעי המנהיגות של הילדים

1. ניסיון חוזר: תמכו בפיתוח תחושת מסוגלות עצמית אצל ילדכם. למדו אותו להתמיד ולנסות ולא להתייאש גם כשאינו מצליח, מתוך ההבנה שהכישלון הוא אבי ההצלחה.

2. מבט שני: כשהילד מדוכדך ומפרש סיטואציה לרעתו, נסו לחשוב איתו על תסריטים נוספים שיסבירו את המצב מתוך נקודת מבט חיובית.

3. התנסויות מגוונות: צרו כמה שיותר מצבים שבהם הילד נחשף להתמודדויות חברתיות כדי לאפשר לו להתנסות בכישוריו החברתיים המגוונים.

4. תגיד את זה כבר: ילדים צריכים לדעת שאוהבים אותם וזקוקים לחיזוק מילולי ברור. אמרו לילד כמה הוא אהוב ומוכשר וחשוב לכם.

5. לשאת ולתת: למדו את הילד לנהל משא ומתן, וכבדו את בחירותיו גם כשאינכם מסכימים להן, כל עוד הן מקובלות ואפשריות לביצוע.

6. באמונה שלמה: אמרו לילד בכל התמודדות שאתם סומכים עליו ומאמינים ביכולותיו, גם כשהוא עצמו מביע ספק ביכולותיו.

7. בכיוון חיובי: תהליך חינוך ועיצוב אישיות מורכב מהדרכה ומהכוונה הורית. למדו את הילד לנתב את הכריזמה שלו לפעילויות חיוביות, וחשבו איתו איך לתקן טעויות.

8. מודל לחיקוי: מה שההורים עושים, חזק ומשפיע הרבה יותר ממה שהם אומרים. הילד לומד להתמודד מתוך המודל שהוריו מציגים לו.

9. לדבר על זה: הימנעו ככל האפשר משימוש בעונשים ובתגמולים. במקום זאת, נסו לנהל דיאלוג עם הילד בכל פעם שמתגלה קונפליקט בין רצונו או מעשהו לבין דעתכם.

10. ביטוי אישי: אפשרו לילד להכיר את עצמו ואת יכולותיו על ידי התנסויות שונות (כגון: שירה, נגינה, ריקוד, אמנות), שיאפשרו לו לבטא את עצמו, להיות יצירתי ואותנטי ולסחוף אחריו.

תגובות

Silence is Golden