איך מתמודדים עם עודף משקל אצל ילדים?

צילום מתוך הסרט "גשם של פלאפל"

לחיי התפוח המתוקות מגיל הינקות הפכו ללחיים שמנמנות? איך בכלל מזהים שיש בעיה ומה עושים במקרה שהילדים שלכם באמת סובלים ממשקל עודף

מאת נעמה רק

16 בינואר 2016

88 שיתופים | 132 צפיות

המדינה משקיעה לא מעט מאמצים לאחרונה בעידוד תזונה בריאה. ההנחיות האחרונות קבעו כי הבורקסים והמשקאות המוגזים יעזבו את הקפטריות בבתי הספר, שר הבריאות יעקב ליצמן קרא למקדונלד'ס לעזוב את ישראל ותוכנית לאומית למניעת סוכרת יצאה לדרך, כשבמקביל, נפתחו בתל אביב סניפים של ברגר קינג, צ'יפסטאר וגלידרייה שמוכרת גלידות במאפים.

הנתונים מספרים כי 31 אחוז מתלמידי כיתה ז' בישראל סובלים מהשמנת יתר. קשה שלא לדאוג שמא הילדים שלנו אוכלים או שוקלים יותר מדי, אבל מאיזה גיל צריך להתחיל להתערב? צחי כנען, דיאטן קליני, מסביר כי עד תחילת גיל ההתבגרות (10־12 לבנות, 12־14 לבנים) יש למקד את הטיפול במשפחה ובבית: "ילדים בגילים האלה עוד לא לגמרי מבינים אחריות וקשה להם להתמודד עם כישלון. אם הם רוצים לרדת במשקל ולא מצליחים, הם יקפצו למסקנות דרמטיות כמו 'בחיים אני לא אהיה רזה'. עד גיל ההתבגרות, אם פונים למומחה, עושים את זה בלי ידיעתם. צריך להיות מודעים לאיכות האוכל, פחות לכמויות ולמשקל".

איך יודעים שיש בעיה וצריך להתחיל טיפול?

"זה עניין של שיקול דעת. הורים צריכים להיות מאוד אמיתיים עם עצמם ולהבין איפה נמצאת הבעיה – האם הילד באמת במשקל חריג או שמדובר בעניין גנטי? האם ההתנהגות של הילד קיצונית? האם הוא פעיל גופנית? אולי הוא אוכל הרבה אבל בריא, או אוכל ג'אנק אבל במידה סבירה? ילד רזה שאוכל בעמידה, מדלג על ארוחות ונמנע מירקות ופירות הוא לא פחות בעייתי מילד עם עודף משקל שאוכל מסודר ובריא יותר. אם צריך, אפשר לפנות למומחה להתייעצות".

איך להעיר לילד על התזונה בלי לפגוע בו?

"הערות כמו 'תראה את עצמך' או 'אתה רוצה להיות עוד יותר שמן?' בשום פנים ואופן לא תורמות, בטח לא ליד אנשים אחרים. הילד יודע איפה הוא נמצא, הוא משווה את עצמו לבני גילו כל הזמן. אם כבר להעיר, עדיף משהו תכליתי. אם למשל הילד מבקש עוד, אפשר להגיד לו 'חכה כמה דקות, אכלת מהר. אם עדיין תרצה עוד, אתן לך'. זה נקרא שיקוף".

מה עושים עם הערות של קרובי משפחה ומבוגרים אחרים?

"לפעמים אין ברירה אלא להתמודד עם זה, אי אפשר לחנך את הדוד או הסבתא או אימא מהכיתה. אבל אם אחד ההורים מעיר, זו מחויבות של ההורה השני לשים גבול. הנושא של הערות מהסביבה, כמו גם בושה אישית שההורים מרגישים לפעמים, הוא אחד הדברים שמטופלים בטיפול דיאטני, שיש בו פן פסיכולוגי, זה לא רק ייעוץ תזונה".

כנען מציין כי העלייה במספר הילדים הסובלים מסוכרת או השמנת יתר היא תוצאה של עולם עמוס מדי בגירויים. "השמנה של הילד היא לא בהכרח אשמתו, במובן מסוים זו אשמת העולם המערבי. הילדים וגם המבוגרים היום צורכים הרבה ומרגישים מעט, סף הגירוי עולה כל הזמן, וזה מתבטא גם במזון. לא בהכרח בעייתי לקחת את הילדים לאכול בחוץ כמה פעמים בשבוע או לתת להם לאכול מתוקים, אבל צריך להיזהר לא להגזים. הורים נורא שומרים על הילדים שלהם בשנה הראשונה – חושפים אותם רק למזונות טובים, בדרכים יצירתיות, ומקפידים מאוד על תזונה בריאה. אחר כך יש הרבה טעויות, לדוגמה פעוט מקבל מיץ פטל בבקבוק. ההורים חייבים לשבת ולדבר על התזונה של הילדים שלהם כבר כשהם תינוקות – האם יהיו ממתקים בבית, ואילו? איזה סוג של אוכל הילדים יאכלו לצהריים? מה לא להכניס בשום אופן הביתה? לכל משפחה יש את הגבולות שלה וזה בסדר, אבל צריך לקבוע אותם מראש".